תכנית הלימודים הקודמת לחטיבת הביניים ראתה אור בשנת תש"ן (1989-90), ותכנית הלימה התפרסמה בשנת תשע"ה (2014-15). הצורך בתכנית לימודים חדשה נובע מהשינויים שחלו במערכת החינוך וביעדיה והיא אמורה ליישם את מדיניות המשרד בהתאם ל 'תפיסת הלמידה המתחדשת' לשם הכשרתו של הבוגר למיומנויות המאה ה-21.
התכנית החדשה שמה דגש על חינוך לאזרחות טובה כדי לטפח בדור הצעיר את המודעות האזרחית ואת תחושת האחריות כלפי המדינה והחברה, ובה בעת להקנות לו ידע ומיומנויות שיאפשרו לו להשתתף בקידום השמירה המיטבית על זכויות האדם והאזרח בחברה ובקידום הטוב המשותף; לעורר בו כבוד כלפי הזולת, כלפי המדינה וערכיה וכלפי יסודות המשטר ושלטון החוק.
תכנית הלימודים החדשה מהווה תשתית ללימודי האזרחות בחטיבה העליונה. היא נועדה לספק מסגרת מושגית ובסיס ידע משותף, מיומנויות וערכים חיוניים בחינוך לאזרחות בישראל. התכנית חושפת את התלמידים להיבטים מרכזיים במדינתם, בחברה שבה הם חיים ובקהילות שאליהן הם משתייכים, ושואפת לטפח את הזיקה אליהן. כל זאת תוך התמקדות בערכי היסוד של המדינה, בידע אזרחי משותף, בשימת דגש על רשויות השלטון והשלטון המקומי, ובהעלאת המודעות לדרכים שבהן ניתן לתרום לחברה ולמדינה ולממש אזרחות טובה.
התכנית מורכבת מנושאי חובה ומנושאי בחירה המאפשרים למורים גמישות פדגוגית. היא שמה דגש על טיפוח מיומנויות חשיבה מסדר גבוה, בייחוד על היכולת להבחין בין עובדות לבין דעות, לשקול ראיות, לגבש ולהביע עמדה מנומקת בכתב ובעל פה, להכיל מגוון דעות, לחשוב באופן ביקורתי ורפלקטיבי ולטפח מודעות חברתית. תחום הדעת אזרחות הינו דינמי, ועוסק באירועים אקטואליים, מזמן עיסוק בדילמות ובקונפליקטים הנמצאים בשיח הציבורי ובשינויים הקשורים למציאות החברתית והפוליטית, וזאת לצד רכיבים קבועים יותר כמו המבנה וערכי היסוד של מדינת ישראל.
החלק הראשון של התכנית עוסק במגילת העצמאות, כמסמך המכונן של מדינת ישראל, במאפייניה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ובהיבטים מוסדיים מרכזיים. חלק זה יכלול את הוראת נושא המשטר בישראל, בדגש על רשויות השלטון, וכן מספר סמלים וחוקים מייצגים. נושאים אלו נבחרו מכמה סיבות. ראשית, משום שמדובר בקומת הקרקע של הידע האזרחי, המהווה תשתית בסיסית משותפת והכרחית של הכרת יסודות המשטר של מדינת ישראל והבנתם. שנית, מתוך התייחסות לגיל הלומדים אנו מתחילים את הלמידה במושגים קונקרטיים, כבסיס לדיונים ברמת הפשטה גבוהה יותר שיתקיימו בהמשך השנה ובחטיבה העליונה. שלישית, לפי התכנית החדשה, העקרונות הדמוקרטיים וההיבטים היהודיים ילמדו בזיקה למוסדות השלטון אשר תפקידם לממש יסודות אלו ולהגן עליהם. בדרך הוראה זו הערכים והעקרונות הכלליים אינם נלמדים במנותק ובאופן תיאורטי בלבד, אלא משולבים בהוראת יסודות המשטר. יש בכך משום פוטנציאל להפנמה עמוקה יותר של הערכים והעקרונות וכן טיפוח יחס של כבוד מצד הלומדים הן כלפי הרעיונות והערכים שמתגלמים במוסדות והן כלפי המוסדות עצמם.
בהמשך עוסקת התכנית במעגל זהות מצומצם יותר - זה של הקהילה, בעיקר ברמת השכונה, העיר או המועצה. שילוב ההיבט הקהילתי נובע מהבנה כפולה: כלומר ההבנה שרבים מהתחומים שמשפיעים על חיי האזרחים מתנהלים במישור המקומי ושבני נוער מכירים טוב יותר את הסביבה הקרובה שלהם, ושמתוך היכרות וזיקה זו ניתן להרחיב את הידיעות ולחזק את הזיקה, את האחריות ואת הנכונות למעורבות גם במעגלים הרחבים יותר של החברה הישראלית ולתרומה להם. על כן התכנית כוללת תכנים הקשורים לשלטון המקומי, ומעודדת למידה פעילה שבמסגרתה התלמידים יחקרו כאזרחים סוגיות מקומיות שמשפיעות על חייהם וידונו בהן.
נושא חשוב נוסף בתכנית הוא החינוך לאזרחות טובה, פעילה, יוזמת ותורמת לקהילה, לחברה ולמדינה. במסגרת לימוד נושא זה יבינו התלמידים את חשיבותה וחיוניותה של האזרחות הפעילה ואת השפעתה על מעגלים רחבים, יכירו אפשרויות שונות לאזרחות פעילה ויתנסו בהן. התכנית גם מציגה מבט על הרכב האוכלוסייה בישראל המורכבת מקבוצות בעלות תפיסות והשקפות עולם שונות, וזאת במטרה לטפח בקרב הלומדים סובלנות, כבוד והתחשבות באחר כבסיס לחיים משותפים, ולחזק את השייכות של האוכלוסיות השונות למדינה ולחוקיה.
בחלק השני של תכנית הלימודים מוצעים נושאים מגוונים המעלים סוגיות אקטואליות ורלוונטיות העומדות על סדר היום של החברה בישראל ובעולם. לנושאים אלו יש זיקה לנושאי החובה בתכנית המשיקים לנושאים בתחומי דעת נוספים ולכן מומלץ ללמד אותם בהוראה בין-תחומית ורב-תחומית.
המורים יבחרו שני נושאים מתוך הנושאים המוצעים על פי שיקול דעתם ובהתאמה ללומדים.
לחלק מנושאי התכנית, בנושאי החובה ובנושאי הבחירה, יש קישור ליחידות הוראה שיכולות לסייע בתכנון ההוראה.
אם כן, החידושים העיקריים בתכנית זו הם אלה:
א. לימוד סביב רעיונות גדולים.
ב. מיזוג הנושאים המופשטים והערכיים בנושאים הקונקרטיים והמוסדיים.
ג. לימוד נושא השלטון המקומי ומשמעות האזרחות הטובה גם בהקשר הקהילתי.
ד. עידוד ויצירת הזדמנויות לתלמידים להתנסות באזרחות פעילה ובמעורבות חברתית וקהילתית.
ה. יחידות בחירה חדשות, מגוונות, רלוונטיות ואקטואליות המזמנות למידה בין-תחומית ורב-תחומית.
ו. דיון בערכים - התכנית מזמנת שיח סביב דילמות ערכיות הנוגעות לחיים בישראל.
ז. הצעות דידקטיות המקושרות למיומנויות הלומד במאה ה 21.
