מפרט התכנים לכיתה ט'

חזרה

העת החדשה - העולם והיהודים בחילופי המאות מהרבע האחרון של המאה ה־19 עד 1939

60 שעות לימוד

התלמידים:
1. יבינו את משמעות המירוץ האימפריאליסטי של מדינות אירופה באפריקה והשלכותיו על היחיד והחברה ביבשת זו.
2. יבינו את מאפייני האימפריאליזם במזרח הרחוק והשפעת המפגש בין מזרח למערב בסין וביפן.
3. יבינו את השינויים שחלו במעמדם החוקי־משפטי של יהודי אלג’יריה עם כיבושה על ידי צרפת ויבינו את השפעת השינויים על אורח חייהם.
4. יבינו את הגורמים למלחמת העולם הראשונה, את מאפייניה והמיוחד לה.
5. יבינו את השפעת תוצאות המלחמה והסדרי השלום על המבנה הפוליטי והחברתי של אירופה: מאימפריות רב־לאומיות למדינות לאום, דמוקרטיות שעמדו במבחן ודמוקרטיות שקרסו .
6. יבינו את משמעות הזכות להגדרה עצמית וזכויות מיעוטים ואת השינוי שחל במעמדם החוקי והחברתי של היהודים במדינות השונות בעקבות ההכרה בזכות להגדרה עצמית ובזכויות מיעוטים.
7. יבינו את מצבם של היהודים במדינות שונות בתקופה שבין שתי מלחמות עולם:
מעמדם, מעורבותם והשתלבותם בחברה.
9. יבינו את מורכבות מערכות היחסים ב”משולש הארץ־ישראלי” בין יהודים, ערבים ובריטים בתקופה שבין שתי מלחמות העולם.
8. יבינו שהעשייה הציונית בארץ ישראל בתקופה שבין שתי מלחמות העולם יצרה את התשתית להקמת מדינה יהודית בארץ־ישראל.

חזרה לראש הדף

יחידה 1: העולם בחילופי המאות - המרוץ האימפריאליסטי

8 שעות לימוד

השתלטות מדינות אירופה על אפריקה והמזרח הרחוק | 4 שעות

רעיונות מרכזיים ומוקדי הוראה

יש לבחור באחד משני אזורי האימפריאליזם:
מאפייני התרבות הקולוניאלית באפריקה

  • שליטים אירופים אל מול ילידים: ניצול כלכלי, כיבוש ודיכוי פוליטי, מיסיון נוצרי וכפייה תרבותית.
  • השפעת האימפריאליזם על היחיד והחברה באפריקה | נושא רשות.

או:
אימפריאליזם במזרח - מפגש בין מזרח למערב באסיה:

  • תחרות על אזורי השפעה בסין, מדיניות “הדלת הפתוחה” וההתנגדות למערב.
  • השלכות האמפריאליזם על סין.
  • מאפייני האימפריאליזם המערבי ביפן.
  • השלכות האימפריאליזם על יפן | נושא רשות

דוגמאות לפיתוח מיומנויות חשיבה מסדר גבוה

השוואה | נושא רשות
השוו (הדומה והשונה) בין האימפריאליזם בסין לבין האימפריאליזם ביפן.

יהודי צפון אפריקה נוכח האימפריאליזם הצרפתי | 4 שעות

רעיונות מרכזיים ומוקדי הוראה

השינויים בחברה היהודית בצפון אפריקה

  • השינויים במעמד החוקי־משפטי של יהודי צפון אפריקה–לדוג’ חוק כרמייה באלג’יר.
  • תהליכי מודרניזציה ועיור בקרב יהודי צפון אפריקה ,1920-1870.

דוגמאות לפיתוח מיומנויות חשיבה מסדר גבוה

מיזוג והסקת מסקנות
נתחו מקורות שונים הדנים בשינויים שחלו במעמדם החוקי־משפטי של יהודי אלג’יריה עם כיבושה על ידי צרפת ובשינויים שחלו באורח חייהם, והסבירו כיצד השפיע המעמד החוקי החדש על חיי היהודים באלג’יריה.

חזרה לראש הדף

יחידה 2: מלחמת העולם הראשונה והשלכותיה

11 שעות לימוד

הגורמים לפרוץ מלחמת העולם הראשונה | 3 שעות

רעיונות מרכזיים ומוקדי הוראה

התארגנות הגושים והתלהבות הציבור

  • גרמניה ואוסטרו־הונגריה מול צרפת, בריטניה ורוסיה.
  • העדפת הנאמנות/המחויבות ללאום על פני הזדהות עם המעמד החברתי־כלכלי.

דוגמאות לפיתוח מיומנויות חשיבה מסדר גבוה

גיבוש עמדה מנומקת
בחנו את הגורמים לפרוץ המלחמה והציגו עמדה מנומקת בשאלה: “האם הייתה מלחמה זו מחויבת המציאות".

מאפייני מלחמת העולם הראשונה | 3 שעות

רעיונות מרכזיים ומוקדי הוראה

מלחמת עולם טוטלית

  • בחזית.
  • בעורף: גיוס כל המשאבים הכלכליים.

מרכזיות העורף במלחמה ומקומן המכריע של הנשים במשק הכלכלי המגויס

מלחמת החפירות ומותם של מיליוני חיילים בחזית

טכנולוגיה חדישה בשדה הקרב

  • צוללות ,טנקים, מטוסים ולוחמה כימית.

ההיבט היהודי

  • לחימה משני צדי המתרס - יהודים במבחן הנאמנות למדינתם ולעמם.

דוגמאות לפיתוח מיומנויות חשיבה מסדר גבוה

חקר
כתבו עבודת חקר על מלחמת העולם הראשונה בנושאים כמו:

  • ייחודה של המלחמה והשפעת החידושים הטכנולוגיים על אופי המלחמה ותוצאותיה.
  • תרומתן של הנשים למאמץ המלחמתי והשינוי שחל במעמדן בעקבות המלחמה.
  • הדילמה של היהודים ששירתו בצבאות הלוחמים משני צדי המתרס.

הסדרי השלום והשלכותיהם | 4 שעות

רעיונות מרכזיים ומוקדי הוראה

הסכמי השלום וההכרה בזכות להגדרה עצמית

  • זכויות מיעוטים וההכרה ביהודים כמיעוט לאומי.
  • הבטחות סותרות של בריטניה וצרפת במזרח התיכון: מכתבי מק־מהון, הסכם סייקס־פיקו ,הצהרת בלפור.
  • הקמת חבר הלאומים והניסיון לייצוב היחסים הבין־לאומיים.

דוגמאות לפיתוח מיומנויות חשיבה מסדר גבוה

ניתוח מקורות והערכת תרומה, הסקת מסקנות, העלאת השערות
בחנו את הסכמי השלום על כל מרכיביהם ואת 14 הנקודות של וילסון והעריכו את תרומתם:

  • להקמת מדינות לאום.
  • להקמת חבר הלאומים.
  • להכרה בזכות של היהודים להגדרה עצמית.
    נתחו את שלושת המסמכים - מכתבי מק־מהון ,הסכם סייקס־פיקו והצהרת בלפור - והסבירו את מחויבויותיה של בריטניה בסוגיית המזה”ת כפי שהיא באה לידי ביטוי בכל אחד מהם.
    כמסקנה מפעילות זו, הציגו את הבעייתיות שנוצרה כתוצאה משלושת המסמכים האלה. גבשו עמדה מנומקת כיצד ניתן להתמודד עם מציאות של הבטחות סותרות.

הצעות דידקטיות

הצהרת בלפור תילמד בהעמקה בחטיבה
העליונה בנושא: “הלאומיות בישראל ובעמים עד
1920 - ראשית הדרך".

חזרה לראש הדף

יחידה 3: בין שלום למלחמה

11 שעות לימוד

מדינות דמוקרטיות אל מול משברים חברתיים, כלכליים ותרבותיים | 6 שעות

רעיונות מרכזיים ומוקדי הוראה

יש לבחור דמוקרטיה אחת שעמדה במבחן ודמוקרטיה אחת שקרסה:
1. דמוקרטיות שעמדו במבחן:

בריטניה וצרפת

  • ההתמודדות עם הקשיים בעקבות מלחמת העולם הראשונה.

ארצות־הברית

  • השגשוג של שנות ה־ 20, מגמת הבדלנות, המשבר הכלכלי והשלכותיו על אירופה והניו־דיל.

2. דמוקרטיות חדשות שקרסו:
פולין

  • הקשיים בתהליך גיבושה של פולין למדינה עצמאית ודמוקרטית (מדינה של מיעוטים לאומיים), היחס למיעוט היהודי.
  • הגורמים להתחזקות כוחות הימין והפיכת פולין לדיקטטורה צבאית.

איטליה

  • הגורמים להפיכת איטליה ממשטר דמוקרטי למשטר פשיסטי - מהלכי תפיסת השלטון על ידי מוסוליני.

הפסימיזם החברתי וביטוייו בתחומי האמנות השונים | נושא רשות

דוגמאות לפיתוח מיומנויות חשיבה מסדר גבוה

השוואה
השוו (השווה והדומה) בין דרכי ההתמודדות בבריטניה עם הקשיים שנוצרו בעקבות המלחמה לבין דרכי ההתמודדות בצרפת.

העלאת השערות
הציגו עמדה מנומקת האם ניתן היה למנוע את הפיכת פולין/איטליה לדיקטטורות.

משטר טוטליטרי בעקבות מהפכה – ברית המועצות | 6 שעות

רעיונות מרכזיים ומוקדי הוראה

הסיבות והנסיבות למהפכת אוקטובר וניסיונותיהם של לנין וסטאלין לעצב משטר וחברה קומוניסטיים בבריה"מ בשנות ה־20 וה־30.

מעורבות היהודים במהפכה, מעמדם בברית המועצות ויחס המשטר אליהם (עד מלחמת העולם השנייה).

דוגמאות לפיתוח מיומנויות חשיבה מסדר גבוה

השוואה והסקת מסקנות
השוו (הדומה והשונה) בין הדרכים שבהן עיצבו לנין וסטאלין את החברה והמשטר הקומוניסטיים בבריה”מ.

הצעות דידקטיות

מומלץ:
לבצע עבודות חקר מצומצמות בנושאים:

  • מעורבותם של יהודים במהפכה.
  • יחס השלטון הקומוניסטי ליהודים בשנות ה־20 וה־30.
  • הבעיות שאתן התמודדו יהודים בבריה”מ כפרטים וכחברה בשנים אלה.

מלחמת האזרחים בספרד כמקרה מבחן להתערערות השלום העולמי | נושא רשות

רעיונות מרכזיים ומוקדי הוראה

מלחמת האזרחים בספרד: "חזרה כללית לקראת המלחמה העולמית"

  • הגורמים למלחמה והצדדים הלוחמים.
  • הסיבות למעורבות הבין־לאומית במלחמה ולהתגייסות מתנדבים רבים ממדינות שונות.

דוגמאות לפיתוח מיומנויות חשיבה מסדר גבוה

טיעון
נהלו ויכוח (משחק תפקידים) בין צעירים שחיו באחת ממדינות אירופה או בארצות הברית, בעד ונגד ההתנדבות למלחמת האזרחים בספרד. הביאו נימוקים לטענתכם.

הצעות דידקטיות

מומלץ:
1. לבצע עבודת חקר הדנה בטענה "מלחמת האזרחים בספרד הייתה חזרה כללית לקראת המלחמה העולמית".
2. לקרוא את הספר "למי צלצלו הפעמונים" או לצפות בסרט.

חזרה לראש הדף

יחידה 4: מבית לאומי למדינה בדרך – ארץ ישראל בין מלחמות עולם

30 שעות לימוד

המשולש הארץ־ישראלי: בריטים, ערבים ויהודים | 4 שעות

רעיונות מרכזיים ומוקדי הוראה

כתב המנדט על ארץ־ישראל ומשמעותו לגבי תושבי הארץ בני שני העמים

  • בית לאומי ליהודים ושמירת הזכויות האזרחיות של הערבים.

הדילמה של ערביי ארץ־ישראל

  • “סוריה הגדולה” או זהות לאומית פלסטינית.

דוגמאות לפיתוח מיומנויות חשיבה מסדר גבוה

ניתוח מקור והסקת מסקנות
נתחו את כתב המנדט והסבירו מהי המחויבות הבריטית כלפי הבית הלאומי היהודי על פי כתב זה.

בניית התשתית למדינה יהודית בתקופת המנדט | 8 שעות

רעיונות מרכזיים ומוקדי הוראה

  • התרחבות היישוב הישן בערי הקודש.
  • חלוצי העליות הראשונה והשנייה: התיישבות חקלאית, ההתיישבות העירונית החדשה, ארגוני השמירה ,פעילות תרבותית בשפה העברית.
  • מספרי העולים ומועדי הגעתם.
  • הקשר בין הגעת הון יהודי לארץ ישראל והגידול במספר העולים.
  • התפלגות האוכלוסייה היהודית לפי צורות התיישבות.
  • חשיבותה של ההתיישבות החקלאית, בעיקר זו השיתופית, ביצירת הנוכחות היהודית בארץ-ישראל.
  • חשיבותה של ההתיישבות העירונית לפיתוח הכלכלה (תעשייה ומסחר) והתרבות העברית.
  • תרומת ההון הפרטי וההון הלאומי לבניין הבית הלאומי.
  • מוסדות שלטון שנבחרים בשיטה דמוקרטית: הקונגרס הציוני, הנהלת הסוכנות היהודית, אספת הנבחרים והוועד הלאומי.
  • ההגנה: זרוע צבאית הכפופה להנהגה אזרחית נבחרת.
  • המשמעות של פרישׁת הרוויזיוניסטים והקמת אצ”ל: זרוע צבאית שאינה כפופה להנהגה הציונית הנבחרת.

דוגמאות לפיתוח מיומנויות חשיבה מסדר גבוה

מיינו את הקבוצות בחברה היהודית בארץ ישראל על פי הקטגוריות: אידאולוגיה (ציונית על גוניה השונים דתית, לא־ציונית), מקומות מגורים (ערי קודש, התיישבות חדשה - עיר, מושבה, קבוצה), תעסוקה.
העריכו את תרומת הקבוצות השונות לבניית התשתית לבית הלאומי.

קראו את נתוני הטבלאות על מספרי העולים ומועדי הגעתם והסיקו מסקנות על תרומתם לגידול באוכלוסיית הבית הלאומי.

קיימו בימת דיון בסוגיית דמותה של החברה היהודית בארץ־ישראל: חברה קפיטליסטית הנסמכת על הון פרטי, או חברה סוציאליסטית הנסמכת על הון לאומי.
בתום הצגת העמדות המנומקות, קיימו הצבעה בכיתה בסוגיה זו.

מפו את כל המוסדות השלטוניים (של היישוב היהודי) ותפקידיהם. השוו (באמצעות טבלה) בין המוסדות השלטוניים של היישוב לבין מוסדות השלטון במדינת ישראל (כיום) על פי התפקיד של כל אחד מהם.

גבשו עמדה מנומקת בטענה: מוסדות השלטון ביישוב היוו תשתית ארגונית של מדינה.

הצעות דידקטיות

הסוגיות יילמדו בהרחבה ובהעמקה בחטיבה העליונה בנושא "הלאומיות בישראל ובעמים - ראשית הדרך עד 1920".

הסכסוך היהודי־ערבי מאפיינים והתפתחות | 8 שעות

רעיונות מרכזיים ומוקדי הוראה

הנושאים שבמוקד הסכסוך היהודי ערבי בין מלחמות העולם

  • עלייה יהודית.
  • קרקעות והתיישבות.
  • הרכב המועצה המחוקקת.

גילויי האלימות הערבית

  • מאורעות 1920, 1921 ו־1929 (בקצרה)
  • המרד הערבי/מאורעות תרצ”ו-תרצ”ט (1939-1936): גורמים, מהלך והשלכות.

התגובה הבריטית לגילויי האלימות הערבית (אירועי 1920, 1921 ו־1929 ולמרד הערבי / מאורעות תרצ”ו-תרצ”ט (1939-1936)

  • דיכוי האלימות.
  • ועדת חקירה.
  • הכרזה על שינוי במדיניות.
  • המסקנות של ועדת פיל – “תכנית החלוקה".
  • הסיבות הבין־לאומיות, האזוריות והמקומיות לשינויים במדיניות הבריטית – “הספר הלבן”, מאי 1939.

דוגמאות לפיתוח מיומנויות חשיבה מסדר גבוה

קריאת מפה
עיינו במפות ודיאגראמות (אטלס כרטא) המציגות את התפתחות היישוב היהודי (דמוגרפיה, תעשייה, התיישבות, ארגונים ומוסדות שונים) בשנים 1920-1939 והסבירו את התפתחות היישוב בתחומים אלה.

השוואה (דומה והשונה) והסקת מסקנות
השוו בין המאורעות 1920, 1921 ו־1929 והמרד הערבי – גורמים וביטויי האלימות. הסבירו את המסקנה הנובעת מההשוואה לגבי מערכת היחסים בין שתי האוכלוסיות.

השוואה
השוו בין יחסם של הבריטים ליישוב היהודי לבין יחסם לערבים בארץ ישראל בעקבות גילויי האלימות.

ניתוח מקורות, הסקת מסקנות
התבוננו במפה של “תכנית החלוקה” (1937). הסיקו: מה ההשלכות של תוכנית זו על היישוב היהודי.
נתחו את עיקרי “הספר הלבן” (מאי 1939). הסיקו: מהן השלכותיו על היישוב היהודי.

הצעות דידקטיות

מומלץ:
1. ללמוד בקצרה על האלימות הערבית והתגובה הבריטית באירועי 1920, 1921 ו־1929.
2. להעמיק בלימוד המחצית השנייה של שנות ה־30: המרד הערבי / מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט.

היישוב במבחן | 8 שעות

רעיונות מרכזיים ומוקדי הוראה

הדילמה: "הבלגה" או "תגובה"

  • שיקולים מוסריים ופרגמטיים בעמדות השונות.
  • הגילויים השונים של “הבלגה” ושל “תגובה".

הדילמה: פולמוס החלוקה ,1937

  • העמדות השונות: מהותן והתומכים בהן.
  • שמירה על אחדות התנועה הציונית.

מקרה בוחן: “חומה ומגדל”

  • הקמת יישובי חומה ומגדל כמענה לסוגיות “הבלגה” מול “תגובה” ו”תוכנית החלוקה ,1937”.

הסיבות לשינוי במדיניות הציונית כלפי הבריטים בשלהי 1938 והשלכותיו המעשיות : משיתוף פעולה עם בריטניה למרד נגדה

  • פֵֵּרות שיתוף הפעולה (נוטרות, עלייה ,התיישבות).
  • “מרד העלייה” בעקבות נטישת “תכנית החלוקה” והחמרת מצב היהודים באירופה ("ליל הבדולח").

מצבו של היישוב בעת פרוץ מלחמת העולם השנייה מהיבט דמוגרפי וכלכלי

דוגמאות לפיתוח מיומנויות חשיבה מסדר גבוה

טיעון, הסקת מסקנות
קיימו בימת דיון בנושאים השנויים במחלוקת ביישוב היהודי:

  • מדיניות “הבלגה” או “תגובה” (עין תחת עין או תגובה מבוקרת).
  • קבלה או דחייה של הצעת ועדת פיל – “תוכנית החלוקה". גבשו עמדה מנומקת בסוגיות השנויות במחלוקת.

העלאת אפשרויות מגוונות לפתרון בעיה
נסחו מהן הבעיות שעמדו בפני מתכנני יישובי “חומה ומגדל". דונו בחסרונות וביתרונות של הפתרון שהוצע.

העלאת מגוון דעות
נסחו את דעות המתנגדים והתומכים בהמשך שיתוף הפעולה עם הבריטים.

ייצוג הידע בדרכים מגוונות
אספו נתונים על מצבו של היישוב היהודי בארץ־ישראל ערב מלחמת העולם השנייה ובחרו דרכים להצגתם.