חפש ב:

מאפיינים

נושאים ותחומי דעת:
קולנוע ואנימציה, ספרות
פדגוגיות יעודיות:
יצירתיות, חשיבה ביקורתית
מסגרות חינוכיות:
מרכזי מחוננים, כיתות מחוננים
שלבי חינוך:
יסודי
סוגי התוכן:
יחידת הוראה
פותח ע"י:
קרן פרידור
שפה:
עברית

מתסריט אל מפה: איך מציגים תסריט של סרטון שצפינו בו באמצעות מפת מושגים?

מתסריט אל מפה – יחידת הוראה בעקבות צפייה בפרק של ילדי בית העץ

רקע ליחידה
"ילדי בית העץ" היא סדרה פופולרית המשודרת בטלוויזיה החינוכית ומיועדת לילדי בית הספר היסודי. לפרקי הסדרה מבנה קבוע – קווי עלילה שמתקדמים במהלך הפרק ומתרחשים בארבעה מקומות: החורשה, בית העץ, המשרד של אלברט והרדיו של טלילה.
ביחידת הוראה זו התלמידים לומדים את משמעותו של תסריט באמצעות עבודה קבוצתית על פרק ייחודי במבנה העלילה שלו – פרק 29 בעונה השנייה: "זה מה שקרה". בפרק זה שומר החורשה אלברט מבקש למצוא את האשם האמיתי ברמיסתה של ערוגת הפרחים ששתל.
העלילה אינה נפרסת כרונולוגית אלא נעה בין ההווה – אלברט חוקר את הדמויות בזו אחר זו, לבין העבר – הנחקרים מספרים על האירועים שקדמו לחלקם ברמיסת הערוגה.
משך היחידה: 2 שיעורים כפולים (ייתכן שיידרש שיעור שלישי או עבודה בבית)

> הפרק "זה מה שקרה" (אורך: 15:50)

מהלך היחידה
א. שיחת מבוא על מבנה העלילה ועל הסדרה 'ילדי בית העץ':
הצגת מבנה העלילה הקלאסי: אקספוזיציה, נקודת תפנית ראשונה, נקודת תפנית שנייה, שיא והתרה.
שיחה במליאה: מי מכיר את הסדרה? לבקש מהתלמידים לספר על עלילת פרק הבנוי בתבנית הקלאסית שהוצגה.
האם מישהו זוכר פרק ששודר באחת העונות והיה לו מבנה עלילה ייחודי?

ב. הקרנת הפרק "זה מה שקרה" (פרק 29 בעונה השנייה – 15 דקות)

ג. דיון במליאה על המבנה הייחודי של הפרק:

שאלות לדיון:
1. מה מיוחד במבנה עלילת הפרק שבו צפינו? במה הוא שונה מהמבנה הקלאסי?
2. מהו הרעיון המרכזי שבו עוסק הפרק?
בחלק זה כדאי להסביר את המושג "תמה" – רעיון מרכזי שאפשר למצוא בכמה סרטים/ספרים/סדרות: יש הבדל בין "מהי עלילת הסרט – רצף האירועים" ובין "על מה מדבר הסרט?"
להעלות לדיון: האם יש כמה סרטים שאנחנו מכירים שעוסקים באותו נושא, באותה תמה?
3. מה הקשר בין המבנה העלילתי של הפרק ובין הרעיון המרכזי שלו (תמה): לגלות את האמת על מה שקרה?

ד. חלוקה לקבוצות ועבודה על מפת התסריט:
יש לחלק את הכיתה ל-5-4 קבוצות קטנות. כל קבוצה תקבל דפים חלקים שעליהם יסרטטו חבריה את המפה והמקרא.
יש להדגיש כי בהמשך יצולמו המפות/תרשימים ויוקרנו על הלוח כשכל קבוצה תציג את עבודתה מול הכיתה.

הצגת המשימה:
כל קבוצה תציג את עלילת הפרק בדרך ויזואלית – תרשים או מפה.
לשם כך עליה לבחור סממנים ויזואליים לאלמנטים הבאים בסיפור: דמויות, מקומות התרחשות, זמן התרחשות (עבר/הווה) ולהכניסם אל המפה או לתרשים.
כמו כן, עליה להכין מקרא שיסייע למתבונן להבין את העלילה מתוך התרשים או המפה.
אם זו הפעם הראשונה שבה משתמשים באמצעי ויזואלי להצגת סיפור, יש להסביר את המעבר בין סיפור מילולי וקולנועי לבין תרשים או מפה. כדאי להקרין דוגמה של מפה טופוגרפית או תרשים זרימה כדי להבהיר את המעבר.

ה. הצגת המפות:
עם תום הכנת המפות והתרשימים, תיערך הקבוצה להצגת התוצר שלה בפני קבוצות אחרות. כדאי לצלם את המפות בטלפון נייד ולהעביר אותן למחשב כדי שיוקרנו על הלוח בעת שהקבוצות יתארו את תהליך העבודה שלהן.
כל קבוצה תקבל זמן קצוב (4-3 דקות. רצוי להשתמש בשעון עצר!) להצגת התרשים או המפה שיצרה. היא תסביר כיצד מתוארת העלילה חזותית ותתאר את תהליך העבודה: כיצד נבחרו הסממנים הוויזואליים, אילו התלבטויות היו ומה היו השיקולים בבחירה. לאחר מכן, יוקצו 3-2 דקות לשאלות ולמשוב של הכיתה שיעסוק במבנה שבחרה הקבוצה ועד כמה המפה ברורה לצופים.


ו. דיון בעקבות הפעילות:
מה יתרונה של מפה (או תרשים) על פני תיאור מילולי של הפרק? מהם האתגרים המלווים הכנת מפה כזו?

עיון והרחבה – למורים

מתי מתאים להשתמש ביחידה?
- בשיעור קולנוע, כמבוא ללמידת תסריט
- בשיעור ספרות, לצורך עיסוק במבנה עלילה
- כחלק מצפייה מונחית, כאשר מבקשים לעסוק בתמה מרכזית או בקשר בין מבנה העלילה לתוכן הסיפור

האם דרוש ידע קודם?
ביחידה זו התלמידים לומדים בפעם הראשונה מהו תסריט. במקום להתחיל מתסריט קלאסי, בחרה המורה להתחיל דווקא בתסריט השונה, המיוחד. היא מחלצת את התסריט מתוך הדגם הצפוי פחות, ולפיכך הוא מתאים לאתגר – נהפוך את התלת-ממד (צילום, משחק) לדו-ממד (תרשים, מפה). דרך זו של למידה מהיוצא-מן-הכלל על הכלל מתאימה במיוחד למחוננים ולמצטיינים. בכיתה רגילה כדאי להקדים לשיעור כזה שיעור העוסק בתסריט רגיל.

פדגוגיות מותאמות למחוננים ולמצטיינים שנעשה בהן שימוש ביחידה


חשיבה יצירתית
היחידה מציפה פתרונות רבים אפשריים לבעיה. גם בסרט שבו ישנן תשובות רבות לשאלה "מי אשם", וגם בתהליך הביצוע שבו ישנן אפשרויות רבות להדגים חזותית תהליך עלילה שאינו ליניארי (אפשר לראות בדוגמאות לתוצרי תלמידים בחירה בתצורות של מעגל וספירלה, יצירת "שפה" ייחודית של סימנים חזותיים כפי שאפשר לראות במקרא המצורף למפות, ומידה משתנה של שימוש בכתיבה ובציור).

עבודה קבוצתית
אפשר היה לבקש מכל תלמיד לייצר מפה משלו. אבל המפה הקבוצתית חשובה: היא מחייבת את התלמידים לספר לאחרים מה הם רואים בעלילה, וכיצד הם מדמיינים אותה חזותית. היא מחייבת הסכמה על שפה ועל צורה סכמתית של תיאור העלילה. תלמידים מחוננים רבים אינם אוהבים לעבוד בקבוצות, משום שהעבודה הקבוצתית אינה משקפת את מה שהם היו רוצים שיקרה. דווקא משום כך, חשוב לתרגל עבודה כזאת.

מתן משוב
כל קבוצה מציגה את התוצר שלה ומקבלת משוב. אפשר להחזיר את המפות לתלמידים לתיקונים הכרחיים. המשוב משקף לתלמידים את מיומנות התקשורת החזותית: האם מה שהתכוונו לעשות אכן מובן? האם הייתה שיטתיות בחשיבה שלהם? האם יצרו "שפה" מוסכמת וברורה, באופן כזה שכל מי שיתבונן במפה יבין מה קורה בתסריט, מבלי שיצטרכו להסביר לו במילים נוספות?

> בונוס: הקליפ הרשמי של הסדרה (למורים שאינם מכירים. מתאים גם לסיום שיעור או לדיון כללי – עד כמה הקליפ מבטא את התמה המרכזית של הסדרה?)

> בונוס: "פספוסים" של הסדרה (מצוין להקרנה לפני שמתחילים את הצגת התוצרים. זה בסדר שלא הכול מושלם; זה בסדר שחוזרים על פעולה שוב ושוב עד שהכול מצליח.)

 

אולי תתעניינו גם ב...

פורטל זה נבנה עבור מורים ונועד לשימוש צרכי חינוך בלבד. העמוד מכיל קישורים לאתרים חיצוניים שאינם אתרי משרד החינוך. תוכן אתרים אלה וכל המוצג בהם (לרבות פרסומות) הינו באחריות בעלי האתרים בלבד. אם נתקלתם בבעיה כלשהי או שיש לכם הצעות או הערות בנוגע לתוכן, באפשרותכם לפנות אלינו בקישור זה.