הרחבת תפיסת המחוננות כך שתקדם הון חברתי
למאגר חומרי ההוראהמאפיינים
- נושאים ותחומי דעת:
- היבטים רגשיים, מדיניות
- שלבי חינוך:
- יסודי, חטיבת ביניים, חטיבה עליונה
- סוגי התוכן:
- מאמר
- פותח ע"י:
- גוזף רנזולי Joseph S. Renzulli
- שפה:
- עברית
Expanding the Conception of Giftedness
Expanding the Conception of Giftedness to Include Co-cognitive Traits and Promote Social Capital
מאז שנות השבעים תומך המחבר בהרחבת הגדרת המחוננות מהגדרה המבוססת רק על מרכיבים קוגניטיביים להגדרה רחבה יותר הנוגעת גם למוטיבציה וליצירתיות. זהו מודל שלוש הטבעות של המחוננות. במאמר זה מנסה המחבר לענות על שאלות אלו: מהן התכונות שהופכות אנשים ליצרניים מבחינה יצירתית? כיצד נכוון יצירתיות כזו כדי שתהיה מכוונת גם לתרומה לחברה ולקהילה? מהם המאפיינים של מחוננות מעורבת חברתית?
כדי לענות על השאלות יזם המחבר תוכנית מחקר נרחבת (תוכנית האונדסטות'Houndstooth Project) שבדקה את הקשר בין שישה מאפייני אישיות קו-קוגניטיביים לבין מחוננות: אופטימיות, אומץ, סיפור אהבה עם תחום או נושא, רגישות לעניינים אנושיים, אנרגייה מנטלית ופיזית וחזון או תחושת שליחות. המחקר בדק גם כיצד אפשר להתערב ולשנות מאפיינים אלו באמצעים חינוכיים.
המחקר מציע תחילה לפתח גישה שיטתית א' לבדיקת היכולות, תחומי העניין וסגנונות הלמידה של תלמיד ב', לבחינת תחומי מעורבות פוטנציאליים על בסיס תחומי העניין העכשוויים והמתפתחים. עוד מציע המחקר לספק לתלמידים הזדמנויות ומשאבים ולעודד אותם להתנסויות מחקריות ויצירתיות בתחומי העניין הנבחרים שלהם. זאת לצד מעורבות שלנו, המבוגרים, כך שהתלמידים יקבלו המחשה של התכונות החיוביות הללו במבוגרים בסביבתם. חשוב להדגיש שכל הצמיחה האישית והלמידה הקוגניטיבית והקו-קוגניטיבית הנובעות מהתנסויות אלו מתרחשות בעבודה שהתלמידים עושים במטרה להשפיע על קהל יעד כלשהו.
מבחינה טכנית הכותב ממליץ לפתח כלי הנקרא 'תלקיט כישורים שלם' (Total Talent Portfolio) בעבור כל תלמיד. זהו תיק אישי שבו מתועדים תחומי העניין, סגנונות הלמידה ואינטראקציות הלמידה המועדפות של התלמיד (עם מבוגרים ועם עמיתים). התלקיט של התלמיד ובאחריותו, הוא מעדכן ומתחזק אותו וכך מפתח עצמאות כלומד. התלקיט מדגיש את חוזקותיהם (ולא את חולשותיהם כאמצעי הערכה מסורתיים) של התלמידים והוא כלי לאיסוף מידע, למיונו ולניתוחו לשם התאמת פעילויות למידה ושיעורי בחירה והעשרה לכל תלמיד.
ששת מאפייני ההאונדסטות' מתפתחים כאשר תלמידים לומדים נושא כלשהו בתשוקה. אפשר לקדם מצבים כאלה בכמה אמצעים:
א. לחשוף את התלמידים למצגות ולדוברים מחויבים ונלהבים המציגים את עמדותיהם.
ב. לבקר באתרים שבהם נעשית פעילות יצירתית או מחקרית (בתחומי העניין של התלמידים).
ג. לעורר ולקיים דיונים על נושאים שבמחלוקת מתוך עידוד התלמידים להציג עבודות או מצגות המציגות את עמדתם המנומקת בנושא.
ד. לפתוח אפשרויות התנסות גם מחוץ לבית הספר ולעזור לתלמידים הבוחרים באפשרויות אלו לממשן.
כל זה דורש כמובן מסגרות ארגוניות מתאימות כמו שיעורי העשרה, סמינרים, הזדמנויות וזמן ללמידה עצמית ועצמאית, אקדמיות חקר וכדומה. בעיקר צריך לפתח מגוון הזדמנויות ללמידה בסביבה בלתי מובנית המאפשרת ומעודדת עבודה קשה וממושכת. חשוב למנוע מהתלמידים לעסוק בכתיבת עבודות 'חקר' המבוססות על תחקיר פשוט של איסוף מידע. כדי למנוע זאת על המורה להפוך למנחה – לתמוך ולייעץ, להרחיב את התמונה, להדגיש מורכבות ובעייתיות וכדומה.
ההנחה ביסוד ההמלצות האלה היא שפרטים מחוננים באמת – כאלה המצליחים לבטא את מלוא יכולותיהם היצירתיות, אלה ההופכים למנהיגים – ניחנים לא רק באינטליגנציה קוגניטיבית גבוהה, אלא באוסף של תכונות קו-קוגניטיביות המאפשר להם לבטא את יכולתם הגבוהה באופן מיטבי.
את התקציר תרגם וערך גדי איתי בעבור מאגר הידע מחוננט.