אוטיזם

הגדרה

אוטיזם

אוטיזם הוא תסמונת שבסיסה נוירו-התפתחותי, והיא באה לידי ביטוי בשני תחומים מרכזיים:

מוגבלות עקבית בתקשורת ובאינטראקציה חברתית, המתבטאת בקשיים שונים:

  • קושי בהדדיות חברתית ורגשית - קושי בניהול שיחה הדדית, יכולת מועטה ליזום אינטראקציה חברתית מקובלת, קושי לחלוק עניין או רגש עם אדם אחר.
  • מוגבלות בהבנה ובהפקה של תקשורת לא מילולית, כגון הבעות פנים, קשר עין, ג'סטות גופניות.
  • מוגבלות ביכולת לפתח ולשמר קשרים חברתיים - קשיים בהתנהגות מסתגלת למצבים חברתיים, קושי ליצור חברויות וחוסר עניין בבני קבוצת הגיל.

דפוסי התנהגות, עניין או פעילות מצומצמים החוזרים על עצמם, המתבטאים באופנים האלה:

  • הופעת תנועות מוטוריות סטריאוטיפיות וחזרתיות, שימוש חזרתי וסטריאוטיפי בחפצים, כגון סידור בשורות; שימוש ברוטינות של דיבור, כגון ציטוטים או שינון.
  • קיבעון התנהגותי והיצמדות לרוטינות.
  • התנגדות לשינויים, קשיים במעברים, חשיבה נוקשה וטקסיות.
  • תחומי עניין מצומצמים במיוחד וחריגים מבחינת עוצמה ומיקוד, עיסוק-יתר בחלק מחפץ או בחפץ מסוים, חזרה אין-סופית על אותה התנהגות או אותו סיפור.
  • תגובת-יתר או היעדר תגובה לגירויים סנסוריים או עניין חריג בגירוי סנסורי מסוים, חוסר תגובה לכאב או לטמפרטורה, תגובה אגרסיבית לצליל מסוים או לטקסטורה מסוימת, התמכרות לגירויי אור או תנועה חזרתית.

ככלל, רמת התפקוד של ילד עם אוטיזם מוערכת בהתאם לרמת התקשורת, לרמת הקוגניציה וליכולת השפתית שלו. מדובר למעשה במוגבלות אחת הנמצאת על פני רצף תפקודי, הנע בין ילדים הנזקקים לסיוע נרחב לבין ילדים היכולים להשתלב במסגרות החינוך הרגיל רגילות עם סיוע.

ישנם אוטיסטים הבוחרים להגדיר אוטיזם כשוני באופני קליטה ועיבוד מידע חושי ובינאישי, שיש לו השפעות רחבות על הגוף ועל הנפש של האדם האוטיסט, בפרט על ארגון החוויה ותחושת העצמי.

משולחנן של המדריכות הארציות

מודעות לאוטיזם

אנו עדים בשנים האחרונות לגידול משמעותי במספר התלמידים המאובחנים באוטיזם במערכת החינוך. יותר ויותר ילדים ובני נוער מאובחנים בצורה מדויקת יותר ובגיל צעיר יותר.וההכרה במוגבלות כרצף תפקודי רחב יותר (ASD) הביאה לכניסתם של תלמידים נוספים למערכת התמיכה.
מספר התלמידים האוטיסטים הלומדים במערכת החינוך גדל משמעותית משנה לשנה. גידול זה מחייב אותנו, אנשי המקצוע, להרחיב את הידע, להעמיק את המומחיות ולהתאים את המענים הניתנים בשטח.

  • הרחבת ידע באמצעות פיתוח מקצועי
  • תוכנית העבודה בשנת תשפ"ו
  • בניית מערך הדרכה ארצי לאוטיזם ("מניפת הדרכה")
  • קומורבידיות וטיפול בהתנהגויות מאתגרות - שת”פ עם צוות התנהגות, צוות היגוי על הקצה, חוזרי מנכ”ל, ימי עיון
  • אוטיסטים לא מדברים עם יכולות חבויות - מחקר, חשיבה על מדיניות, חיבורים שטח-אקדמיה, שת”פ עם צוות הנגשה, התאמה לבגרויות
  • גילוי עצמי, ייצוג עצמי ומודעות לאבחנה – שת"פ עם צוות איכות חיים, הוצאת אוגדן לצוותי חינוך
  • הסדרות חוזרי מנכ"ל מט”מ, טב”מ – שת"פ עם משרד הבריאות
  • שיתופי פעולה עם משרדי ממשלה, אקדמיה ועמותות
  • חוות דעת למחקרים בנושא אוטיזם הנערכים במערכת החינוך – שת"פ עם משרד המדענית הראשית
  • אורך יום הלימודים - שת”פ עם צוות פל"א באגף
אוטיזם

העבודה החינוכית והטיפולית עם תלמידים אוטיסטים מבוססת על פרקטיקות מוכחות-מחקרית (Evidence-Based Practices - EBPs) שמטרתן לקדם את התקשורת, המיומנויות החברתיות, הלמידה האקדמית והוויסות העצמי של התלמיד, תוך מתן מענה לאתגרי הליבה של האוטיזם. עקרונות אלו חיוניים ליצירת סביבה יעילה ומותאמת:

  1. מבנה, סדר וצפיוּת (Structure and Predictability): עקרון זה הוא אבן יסוד ברוב המודלים (כדוגמת TEACCH). יצירת סדר יום קבוע, לוחות זמנים ויזואליים, והטרמה (מתן אזהרה או הכנה לפני שינוי או מעבר), מפחיתים חרדה, משפרים את תחושת הביטחון ומאפשרים לתלמיד להתמקד בלמידה.
  2. תקשורת חלופית ותומכת (AAC) ותמיכות חזותיות: מחקרים מדגישים את חשיבות השימוש בתמיכות חזותיות (כגון: תמונות, רמזים חזותיים או מפות) ושימוש בתקשורת תומכת וחליפית כדי לסייע לתלמידים להתגבר על קשיי ההבעה וההבנה, בהתאם לצרכיהם האישיים.
  3. התאמה אישית וחיזוקים חיוביים: יש להתאים את המטרות הטיפוליות לצרכים וליכולות האישיות של כל תלמיד ולעשות שימוש יזום ושיטתי בחיזוקים (Reinforcement) – בדגש על תחומי העניין המיוחדים של התלמיד – על מנת לעודד ולחזק התנהגויות ומיומנויות רצויות.
    הוראה ממוקדת במיומנויות חברתיות-רגשיות (SEL): פיתוח מיומנויות חברתיות-רגשיות הוא אתגר מרכזי, ולכן יש ללמד מיומנויות אלו באופן ישיר ושיטתי, לעיתים באמצעות סיפורים חברתיים (Social Narratives) או תיווך הורי.
  4. שותפות עם הורים: הצלחת ההתערבות החינוכית תלויה במידה רבה בשיתוף פעולה הדוק בין צוות בית הספר למשפחה. יש לקיים דיאלוג רציף ולכלול את התובנות והכוחות של ההורים בבניית המטרות ובתהליך העבודה.

בנוסף לעקרונות הכלליים, האגף מנחה את צוותי ההוראה, במיוחד במצבי שינוי או חירום.

כיתות תקשורת

כיתות התקשורת הן הליבה של מודל השילוב הייחודי שפותח ומופעל על ידי מערכת החינוך בישראל לתלמידים על הרצף האוטיסטי. מודל זה, המהווה מודל ישראלי מוביל בעולם ודגל לעשייה המערכתית, נועד לגשר על הפער בין הצורך בסביבה מובנית ותומכת לבין החשיבות של למידה והשתלבות במסגרת החינוך הכללי.

כיתת התקשורת היא מסגרת קטנה ומותאמת הממוקמת בתוך בית הספר הרגיל. תלמידי הכיתה מקבלים בה הוראה מותאמת, טיפולים פרא-רפואיים (כגון קלינאות תקשורת, ריפוי בעיסוק), וסיוע , מתוך תוכנית לימודים אישית (תל"א). במקביל, התלמידים משולבים בכיתות הרגילות ובפעילויות בית הספר הכלליות (כגון שיעורים, הפסקות וטקסים) בהתאם ליכולותיהם ולצרכיהם, ובליווי הצוות המקצועי. מודל זה מבטיח רצף טיפולי-חינוכי, סביבה חברתית מגוונת והכלה מערכתית המאפשרת לכל תלמיד לצמוח ולממש את הפוטנציאל הייחודי שלו.

יום המודעות הבין-לאומי לאוטיזם

יום המודעות הבין-לאומי לאוטיזם מצוין ברחבי העולם מדי שנה ב-2 באפריל. יום זה נקבע על ידי האומות המאוחדות (UN) בשנת 2007, והוא מוכר רשמית כ-"World Autism Awareness Day". מטרתו המקורית הייתה להעלות את המודעות לאוטיזם בקרב הציבור הרחב ולעודד פעילות להכלה ולתמיכה באנשים על הרצף האוטיסטי.

האגף רואה ביום זה ובמהלך חודש אפריל כולו הזדמנות מרכזית לקידום שיח של קבלה, הכלה והעמקת הידע בקרב עובדי הוראה וכלל המערכת. מדי שנה, האגף מציין את יום המודעות במגוון פעולות ממוקדות.

ייצוג עצמי וחשיפה לאבחנה

אוטיסטים, ומהווה תנאי הכרחי לקידום תחושת מסוגלות, זהות אישית, והשתתפות פעילה בחברה. משרד החינוך, במסגרת חוזרי מנכ"ל והנחיות אגף א' לחינוך מיוחד, מדגיש את חשיבות טיפוח היכולות האישיות של תלמידים עם צרכים מיוחדים, ובפרט תלמידים על הרצף האוטיסטי, תוך התאמה לתפקוד, גיל והתפתחות

נושא הייצוג העצמי בקרב תלמידים אוטיסטים הוא תחום מורכב, רגיש, ולעיתים אינו ברור דיו לאנשי החינוך, הטיפול, ההורים ואף לתלמידים עצמם. מהשטח עולה שוב ושוב צורך ממשי מצד אנשי מקצוע, מטפלים, מורים, יועצות והורים בהכוונה, בתשתית מוסדרת ובכלים מעשיים שיאפשרו ליישם את הנושא באופן מותאם, מדורג ומכבד.

משרד החינוך, באמצעות אגף א' לחינוך מיוחד, מזהה את הצורך הזה ופועל להסדרה מקצועית של התחום. האוגדן שלפניכם הוא ביטוי לכך – והוא נועד להוות מענה מקיף, נגיש ורב-תחומי עבור כלל השותפים: אנשי חינוך, אנשי טיפול, הורים ותלמידים.

אנו מאמינות כי ייצוג עצמי ומודעות לאבחנה אינם מתחילים בשיחת "אתה אוטיסט", אלא בתהליך הדרגתי, רגיש ומלווה, המותאם לגיל, לרמת התפקוד ולמאפיינים האישיים של כל תלמיד. האחריות על גילוי האבחנה היא בראש ובראשונה של ההורים, אך אנשי החינוך והטיפול יכולים להוביל תהליך שלם, הוליסטי, המשלב את כלל הגורמים הרלוונטיים.

הנוסחה המנצחת, כפי שעולה מהשטח, היא שילוב כוחות – בין בית הספר, המשפחה וחיי הקהילה. תהליך זה כולל שיתוף פעולה בין המורה, היועצת, מומחית התחום, המטפלת הרגשית, פסיכולוגים חינוכיים, וצוותים טיפוליים נוספים. רק באמצעות עבודה משותפת, רב-מערכתית, ניתן לקדם ייצוג עצמי אמיתי, משמעותי ומכבד.

השתלמויות ארציות

בכל שנה נפתחות השתלמויות ארציות הבאות לחדש במחקרים בפרדיגמות ולתרום בהעשרת ארגז הכלים של צוותי החינוך בשטח.

נושאי ההשתלמויות בתשפ"ו

ידע מבוסס קהילה "שום דבר עלינו בלעדינו" (Nothing About Us Without Us): ייחודה הוא בכך שכל מרצי ההשתלמות הם אנשים אוטיסטים.נוכחות של מעל 100 משתתפים.המטרה היא להעביר את מוקד הידע וההבנה אל הקול האוטיסטי עצמו. השתלמות זו פותחת צוהר ייחודי להבנת האוטיזם מתוך חווית החיים האמיתית, ומקדמת פרקטיקות הוראה מעמיקות ומכילות יותר.

בינה מלאכותית לקידום תהליכי הדרכה למומחיות תחום אוטיזם: התאמת חומרי למידה באמצעים טכנולוגיים והעשרת ארגז הכלים של מומחיות תחום אוטיזם. השתלמות יישומית.

קריאה והבנת הנקרא לתלמידים אוטיסטים: ההשתלמות מוקדשת להעמקת הידע והפרקטיקה בתחום הקריאה והבנת הנקרא בקרב תלמידים אוטיסטים בכל רצף התפקודים. בשנים האחרונות מצביעות עדויות מהשטח על פער מתמשך בטיפול בתחום הקריאה הייחודי לאוכלוסיית האוטיסטים. ההשתלמות מבוססת מחקרים עדכניים המתאתגרים תפיסןת מסורתיות לגבי יכולות אוריינות של תלמידים אוטיסטים.ההשתלמות תחל בחודש פברואר ויובילו אותה מרצים מומחים מהאקדמיה ומהשדה. תכנית שתעניק מסגרת סדורה לפיתוח ידע, כלים וחשיבה מחודשתעל הוראת קריאה והבנת הנקרא לתלמידים אוטיסטים.

צוות האגף