STEM - מאמרים


מסגרת חינוך STEM לתלמידים עם מוגבלויות A STEM Education Framework for Students with Disabilities
מחברים ואחרים: Tisha R. Morrell, Kavita Mittapalli
(Teaching Exceptional Children – גיליון מיוחד על STEM).​
המאמר "Stemming on STEM: A STEM Education Framework for Students with Disabilities" (בתרגום חופשי: "מתבססים על STEM: מסגרת לחינוך STEM עבור תלמידים עם מוגבלויות"), שנכתב על ידי ג'יוון הוואנג וג'ונטה ס. טיילור, בוחן כיצד ניתן לשפר את הישגיהם של תלמידים עם מוגבלויות בתחומי המדעים, הטכנולוגיה, ההנדסה והמתמטיקה (STEM) באמצעות שילוב אמנויות.

תקציר

הצורך בחינוך STEM

על פי המקורות, תחום ה-STEM זוכה לתשומת לב גוברת בשל חשיבותו הכלכלית והחברתית. סטודנטים המיומנים בתחומי STEM מכינים את האומה להובלה בכלכלה העולמית, ועד כ-62% מהקריירות הצומחות ביותר דורשות מיומנויות בתחומים אלו. מעבר לכך, ידע ב-STEM משפר את איכות החיים היומיומית, שכן התחום שזור במשימות פשוטות כמו שימוש במכשירים אלקטרוניים או חישוב טיפים.

האתגר עבור תלמידים עם מוגבלויות

המקורות מציינים כי קיימת בעיה משמעותית בהישגי התלמידים בארה"ב, ובמיוחד בקרב תלמידים עם מוגבלויות המציגים ביצועים נמוכים משמעותית בהשוואה לעמיתיהם במתמטיקה ובמדעים. תלמידים אלו חווים קשיים כבר מבית הספר היסודי, מה שמוביל לגישה שלילית כלפי מקצועות ה-STEM ולחוסר מוכנות ללימודים אקדמיים.

הגדרה מחדש של חינוך STEM

המחברים טוענים כי STEM נתפס לעיתים קרובות בטעות רק כראשי תיבות לארבעה דיסציפלינות נפרדות. במקום זאת, הם מציעים להגדיר חינוך STEM כגישה הוראתית בין-תחומית (Interdisciplinary). גישה זו אינה מתמקדת רק ב"מה שאתה יודע" (תוכן), אלא ב"מה שאתה יכול לעשות עם מה שאתה יודע" – כלומר, שימוש בידע משולב לפתרון בעיות בעולם האמיתי.

המעבר מ-STEM ל-STEAM: שילוב האומנויות

כדי להנגיש את התחום לתלמידים עם מוגבלויות, המאמר מציע לעבור למודל של STEAM, הכולל את האומנויות (Arts). השילוב של אומנויות (חזותיות, בימתית ומדיה) מציע שני יתרונות מרכזיים:
העלאת מוטיבציה: האומנויות מאפשרות יצירתיות וחופש ביטוי, מה שמוריד את סף החרדה ומקל על הגישה לידע המדעי. לדוגמה, לימוד שברים דרך תיפוף במקצבים שונים עוזר לתלמידים להתחבר למושג מופשט בצורה חווייתית.
פיגומים (Scaffolds) למושגים מופשטים: תחומי ה-STEM כוללים מושגים תיאורטיים רבים שקשה לתלמידים עם מוגבלויות קוגניטיביות לתפוס. שימוש בייצוגים רב-מודאליים, כמו ציור ניסויים או המחזת "מחזור המים" דרך ריקוד, עוזר להפוך את המופשט למוחשי.

מסגרת עבודה מוצעת (Framework)

המחברים מציעים מודל המשלב חמישה יעדים עיקריים:

  1. הוראת מיומנויות פתרון בעיות בהקשרים מדעיים.
  2. הכללת פעילויות הנדסיות מעשיות (Hands-on).
  3. שילוב אמנויות ומוזיקה להגברת המוטיבציה.
  4. שימוש גמיש בטכנולוגיה (כמו טאבלטים ומחשבונים).
  5. יצירת קשר מתמיד לעולם האמיתי ולבעיות אותנטיות.
סיכום

לסיכום, המאמר קורא לאמץ את גישת ה-STEAM בחינוך המיוחד כדי להעניק לתלמידים עם מוגבלויות את הכלים והחוויות הדרושים להצלחה בקריירה ובחיים האישיים.

Disabilities-stem

מחברים: סינדי ק. קליימייטיס וקרול א. מאלן

המאמר "Including K–12 Students with Disabilities in STEM Education and Planning for Inclusion" מאת סינדי ק. קליימייטיס וקרול א. מאלן, בוחן את פרקטיקות ההוראה המאפשרות לתלמידים עם מוגבלויות (SWD) לגשת ללימודי STEM (מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה) ולפתח מיומנויות הנדרשות במאה ה-21. המחקר נערך בשיטה איכותנית וכלל ראיונות עם 13 מורים מנוסים מ-12 בתי ספר ציבוריים בווירג'יניה, במטרה להבין את תפיסותיהם לגבי הכללה (Inclusion) בתחומי ה-STEM.

תקציר

חשיבות חינוך STEM לתלמידים עם מוגבלויות

תחום ה-STEM נתפס כגישה בינתחומית המשלבת מושגים אקדמיים עם שיעורים מהעולם האמיתי. המקורות מציינים כי משרות בתחומי STEM צומחות בקצב מהיר פי שלושה ממשרות שאינן STEM, והשכר בהן גבוה משמעותית. למרות זאת, תלמידים עם מוגבלויות סובלים מתת-ייצוג בתחומים אלו. חינוך STEM איכותי מאפשר לתלמידים אלו לפתח מיומנויות קריטיות כמו פתרון בעיות, חשיבה ביקורתית, יצירתיות ושיתוף פעולה, המכינות אותם ללימודים אקדמיים ולקריירה בכלכלה הגלובלית.

7 פרקטיקות הוראה מרכזיות לשילוב מוצלח

המחקר זיהה שבע פרקטיקות המאפשרות לתלמידים עם מוגבלויות גישה טובה יותר לשיעורי STEM:

  • סקירת תוכנית חינוכית יחידנית (IEP): הכרת הצרכים וההתאמות של התלמיד עוד לפני תחילת ההוראה.
  • התחשבות בתחומי עניין: שימוש בידע על מוגבלות התלמיד ועל תחומי העניין שלו כדי להתאים את ההוראה באופן אישי (דיפרנציאציה).
  • בניית מערכות יחסים: יצירת קשר אישי חיובי בין המורה לתלמיד מחזקת את תחושת השייכות של התלמיד.
  • שימוש בצוות תמיכה: שיתוף פעולה עם מורים לחינוך מיוחד וסייעים לניהול הכיתה ויישום התאמות ה-IEP.
  • למידה התנסותית (Hands-on): למידה דרך עשייה מעלה את רמת המעורבות וההישגים של תלמידים עם מוגבלויות.
  • חלוקה מכוונת לקבוצות: שיבוץ תלמידים בקבוצות בעלות יכולות מעורבות (Mixed ability) מאפשר לתלמידים עם מוגבלויות לתרום מהחוזקות שלהם ולמלא תפקידי מנהיגות.
  • התאמות בכיתה: שינויים פיזיים במרחב (כמו שולחנות נגישים לכיסאות גלגלים) ותמיכה חברתית-רגשית מצד חברים ללימודים.
חסמים להכללה

לצד ההצלחות, המאמר מזהה שלושה חסמים עיקריים:

  • יכולת התלמיד: חוסר ביטחון עצמי של התלמידים וקושי בייצור רעיונות ללא תמיכה מתאימה.
  • חוסר בתמיכת מבוגרים: הטיות שליליות של אנשי צוות שעלולים להאמין שתלמידים עם מוגבלויות אינם מסוגלים להצליח ב-STEM או שעדיף להם להתמקד בשיעורי עזר במקצועות אחרים.
  • מגבלות זמן: לחץ לעמוד בלוחות זמנים של תוכנית הלימודים (Pacing guides) מקשה על מתן הזמן הנוסף הנדרש לעיתים לתלמידים אלו.
המלצות למדיניות ופיתוח מקצועי

המחברים ממליצים על פיתוח מקצועי (PD) ממוקד שיכשיר מורים לעבודת צוות, יעמיק את הידע שלהם בסוגי מוגבלויות שונים ויספק כלים להנגשת תכני STEM. בנוסף, נדרשת מדיניות המקדמת אוריינות STEM שוויונית והקצאת משאבים שתבטיח שכל תלמיד, ללא קשר למוגבלותו, יוכל להשתתף בלמידה משמעותית.