יום השמיעה העולמי מתקיים ב-3 במרץ בכל שנה כדי להעלות את המודעות כיצד למנוע חירשות ואובדן שמיעה ולקדם טיפול בבעיות אוזניים ושמיעה ברחבי העולם.
ב־3 במרץ מצוין ברחבי העולם יום השמיעה הבין-לאומי, ביוזמת ארגון הבריאות העולמי.
התאריך נבחר בשל הסמליות שבו: הספרות 3.3 מזכירות בצורתן שתי אוזניים, ומדגישות את חשיבות השמיעה וההקשבה בחיי האדם. אך מעבר לסמל, יום זה נועד להזמין את החברה כולה לעצור ולהתבונן בעולם השמיעה על גווניו – בהיבט הרפואי, חברתי וזכויות האדם.
עולם השמיעה כולל קשת רחבה של אנשים: שומעים, כבדי שמיעה וחירשים. עבור כבדי שמיעה וחירשים, השמיעה והתקשורת אינן רק סוגיה בריאותית, אלא חלק עמוק מהזהות האישית, התרבותית והחברתית. יש מי שנעזרים בשרידי שמיעה, מכשירים או שתלים, ויש מי שבוחרים בשפת הסימנים ובקהילה החירשת כמרחב לשוני ותרבותי מלא. השונות בין הקבוצות גדולה, אך המשותף ברור: הזכות לתקשורת נגישה ולהשתתפות מלאה בכל תחומי החיים.
יום השמיעה הבין-לאומי מדגיש, לצד חשיבות המניעה והאבחון המוקדם של אובדן שמיעה, גם את האחריות החברתית ליצירת סביבות נגישות. פעמים רבות האתגר אינו המגבלה עצמה, אלא הסביבה – כיתות רועשות, מידע הנמסר בעל־פה בלבד, היעדר כתוביות או תרגום, וחוסר מודעות יומיומי.
בהקשר זה, זכויותיהם של כבדי השמיעה והחירשים הן זכויות יסוד: הזכות לחינוך שוויוני, לנגישות תקשורתית, לשירותי בריאות מותאמים, להשתתפות חברתית ולקבלת מידע. נגישות אינה מחווה או ויתור – אלא תנאי בסיסי לשוויון. היא כוללת התאמות פיזיות וטכנולוגיות, אך גם גישה אנושית של הקשבה, סבלנות וכבוד לשונות.
היום הזה אינו מיועד רק לאנשים עם מגבלה בשמיעה, אלא לקהילה כולה. הוא מזמין את הציבור הרחב לשאול כיצד כל אחד ואחת יכולים לפעול: לשמור על בריאות השמיעה, להפחית חשיפה לרעש מזיק, ולהתנהל ברגישות כלפי אנשים עם דרכי תקשורת שונות. עבור מקבלי החלטות, זהו יום שמדגיש את הצורך לשלב מדיניות של נגישות, מניעה והנגשה במערכות החינוך, הבריאות והחברה.
