חפש ב:

מחקרים סקירות והרצאות

חזרה
מחקרים סקירות והרצאות

לפניכם תקצירי מחקריהם העדכניים של חוקרים ישראלים בתחום הוראת ביולוגיה. במחלקות להוראת המדעים באוניברסיטאות בארץ, מתבצעים מחקרים שמטרתם לגשר בין הידע המדעי הרב שהצטבר בשנים האחרונות - "השפה המדעית", לבין הציבור של לומדי מדע - "השפה הפדגוגית". על מנת לגשר בין "השפות", החוקרים שוקדים על הכרת הייחודיות של ציבור לומדי מדע ובכלל זה על הבנת צרכי הלומדים, דרכי חשיבתם, קשייהם ודרכי הלמידה שלהם.

מחקרים וסקירות בהוראת הביולוגיה

דוח מת"ת (מידע תומך תכנון) העוסק בתוכניות לימוד בביולוגיה בחטיבה העליונה במדינות בעולם, נכתב לאחר פנייה ללשכת המדען הראשי של משרד החינוך ובאמצעותו נעשתה פנייה ליזמה למחקר יישומי בחינוך (האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים).
הסקירה של תכניות לימודים ב 9 מדינות בעולם, נכתבה ע"י  ד"ר גליה זר-כבוד (בכובע נוסף - מורה לביולוגיה) ונוסף לו נספח ובו הערות של קוראים להם נמסרה הסקירה לפני הפרסום.
הפנייה לכתיבת הדו"ח נעשתה ע"י הפיקוח על הוראת הביולוגיה כדי שישמש את העוסקים בתהליך של כתיבת תכנית לימודים חדשה.

מאשה צאושו, עבודת דוקטורט בהנחיית פרופ' טלי טל ופרופ' שמעון גפשטיין, המחלקה להוראת טכנולוגיה ומדעים, הטכניון, חיפה.

מחקר זה, שהיווה חלק משינוי מקיף של קורס המבוא לביולוגיה בטכניון (ביולוגיה 1), בוחן את השפעתה של רפורמה פדגוגית שנערכה בקורס על מאפייני הלמידה וההוראה, ועל עמדותיהם של הסטודנטים והמרצים בקורס.
המודל הופעל בשלבים, כאשר בשלב המתקדם בוטלו רוב ההרצאות, והזמן שהתפנה איפשר לסטודנטים למידה עצמאית. כמו כן, סטודנטים יכלו לקחת חלק בלמידה קבוצתית של נושא אחד במשך כחודש. בנוסף לשינוי בהוראה נעשה גם שינוי בהערכה לכיוון של הערכה הבודקת למידה משמעותית, באמצעות הוספת שאלות פתוחות מורכבות למבחן המסכם, ושילוב הערכה של הלמידה הקבוצתית.
המחקר, שליווה את הקורס במשך שלוש שנים, בדק את ביצועי הסטודנטים, מאפייני הלמידה שלהם ועמדותיהם, וכן את מאפייני ההוראה ועמדות המרצים בשלבי המודל השונים.
מודל ההוראה שפותח ויושם במסגרת מחקר זה יצר אפקט אדווה (ripple effect). הממצאים מעידים כי ההשפעה של ההתנסות בלמידת עומק עצמית וקבוצתית התפשטה במרחב שהוא הרבה מעבר ללמידת נושא עומק אחד במשך חודש אחד. לתוצאות המחקר השלכות גם על הוראת הביולוגיה בפרט ומדעים בכלל בבית הספר התיכון. הוא מחזק את המגמה שהחלה בהוראת הביולוגיה לפני שנים רבות של למידה עצמאית בקבוצות ושילוב של הערכה מעצבת והערכה חלופית.

מאשה צאושו, עבודה לתואר שני  בהנחיית ד"ר יהודית דורי, המחלקה להוראת הטכנולוגיה והמדעים, הטכניון, חיפה

יחידת הלימוד  ביוטכנולוגיה, סביבה ומה שביניהם פותחה במחלקה להוראת הטכנולוגיה והמדעים, על ידי צוות מורים מתחומים שונים. היחידה  עוסקת בהיבטים מדעיים, טכנולוגיים, סביבתיים, חברתיים ומוסריים של הביוטכנולוגיה המודרנית. ההוראה/למידה, כמו גם ההערכה, נעשית באמצעות חקרי אירוע המזמנים דיון בדילמות סביבתיות, חברתיות ומוסריות המלוות את הפיתוח הביוטכנולוגי.
אוכלוסיית המחקר כללה כ-250 תלמידים משבעה בתי ספר. בשאלוני-קדם, ובשאלונים במהלך ההוראה/למידה ובסיומה, נבדקו ידע ומיומנויות יישום, תפיסה מערכתית וחשיבה ביקורתית. במחקר שולבו שיטות כמותיות ואיכותניות.
נמצא כי ההוראה/הלמידה בגישה שפותחה במחקר ומשלבת היבטים מדעיים וערכיים, תרמה לפיתוח מיומנויות חשיבה ברמה גבוהה בקרב תלמידי אוכלוסיית המחקר. תלמידים שיפרו את יכולתם להסביר ולהעריך מגוון היבטים של הבעיה, ולהעלות טיעונים התומכים בעמדותיהם בנושאים שונים שנידונו ביחידה.  תצפיות בכתות וראיונות עם המורים העידו על שיפור ביחסם של התלמידים, שאינם מתמחים במדעים, כלפי נושאי היחידה בפרט, ונושאים מדעיים-טכנולוגיים בכלל.

רונית רוזנשיין, מוסמך אוניברסיטת בן גוריון בנגב. מנחה: ד"ר אורית בן צבי אסרף

מחקר זה בוחן מודל חדש של הוראת עבודת החקר האקולוגית, ה"ביוטופ", תוך הטמעת הנחיית עמיתים (תלמידים "מומחים" מנחים תלמידים "טירונים") ולמידה שיתופית ככלי לשיפור יעילות הוראת ולמידת עבודת החקר האקולוגי. בנוסף, בחן המחקר את עבודת הביוטופ ככלי לפיתוח אוריינות סביבתית.

סמדר כהן, מוסמך אוניברסיטה העברית בירושלים בהנחיית ד"ר רות אמיר, המחלקה להוראת המדעים, האוניברסיטה העברית בירושלים ו ד"ר מיכל ציון ב"יס לחינוך, אוניברסיטה בר אילן.

במחקר ניסיון לאפיין את תפיסת החקר של מורים המלמדים לפי תכנית הביודע. לעמוד על הקשיים הקיימים אצל מורי הביודע במהלך הנחיית המחקר ולאתר דרכי התמודדות עם הקשיים.

עבודה לתואר דוקטור של קיסר אנטון בהנחייתו של פרופ' ראובן לזרוביץ.

במחקר זה נבדקו ההעדפות הקוגניטיביות של תלמידי כיתה י"א הלומדים ביולוגיה לפי תוכנית הלימודים החדשה וההעדפות הקוגניטיביות של מורים לביולוגיה המלמדים לפי תוכנית הלימודים החדשה. כמו כן, נבדקה ההתפלגות של תלמידי כיתה י"א הלומדים ביולוגיה, לפי שלבי אופרציות  קוגניטיביות: קונקרטי, מעבר ופורמאלי והבדלים, אם קיימים, בהעדפות קוגניטיביות של תלמידים בעלי אופרציה קונקרטית, מעבר או פורמאלית. נבדק גם הקשר בין סגנונות העדפות קוגניטיביות של תלמידים לבין המשתנים הבאים:

  • העדפות קוגניטיביות של מוריהם;
  • מגדר התלמיד;
  • אזור גיאוגרפי; 
  • הישגים במשימה לחשיבה ביקורתית.

סיכום העבודה במצגת

אירית שדה (יניב), עבודה לתואר דוקטור, אוניברסיטת בר אילן בהנחיית ד"ר מיכל ציון, המחלקה להוראת המדעים, ופרופסור שלמה הבלין, המחלקה לפיסיקה.
במחקר זה נבדקה תרומתה של ההוראה בגישת החקר המונחה (לרוב – הוראת ביוטופ) לעומת ההוראה בגישת החקר הפתוח (לרוב – הוראת ביודע), לתלמידים, שבצעו פרויקט חקר במהלך לימודי הביולוגיה בבתי ספר תיכוניים, בישראל. המטרה המרכזית של מחקר זה עוסקת בהשוואה בין שתי שיטות ההוראה והשפעתן על פיתוח מיומנויות חקר בסיסיות ומיומנויות חקר דינאמיות; טיפוסי ידע; ועמדות בקרב תלמידי הביולוגיה. כמו כן אופיין תהליך החקר הדינאמי שבא לידי ביטוי בפרויקטי החקר של התלמידים, בקבוצת ה"חקר פתוח".

ד"ר אירית שדה וד"ר מיכל ציון- בי"ס לחינוך, אוניברסיטת בר אילן.

למידת חקר דינמי מאופיינת בקריטריונים הבאים: למידה תהליכית, שינויים המתרחשים במהלך החקר, הבנה פרוצדוראלית של התהליך והיבטים אפקטיביים (ריגושיים).
תלמידי הלומדים בחקר פתוח מראים רמות גבוהות יותר, באופן מובהק, בקריטריונים של שינויים המתרחשים במהלך החקר והבנה פרוצדוראלית של התהליך.

אילת ברעם, דוקטורנטית
מנחה: ד"ר ענת ירדן
מוסד אקדמי: המחלקה להוראת המדעים, מכון ויצמן למדע

בעבודה זו נבחנים היתרונות בלימוד באמצעות מאמרי מחקר מדעיים לעומת מאמרי מדע פופולריים, ובמיוחד את השפעתם על יצירתה והעצמתה של אוריינות מדעית. 
השערת המחקר היתה שקריאת ספרות שניונית, מן הז'אנר המדע-פופולרי, תוביל להבנה טובה יותר של הנאמר בטקסט בשל הבהירות בה היא מתאפיינת, בעוד שספרות ראשונית תתווך לקוראים ידע באשר למבנה הסינטקטי של תחום הדעת, דבר שיעזור להם להבין כיצד מחקר ביולוגי נעשה.

אולי תתעניינו גם ב...

פורטל זה נבנה עבור מורים ונועד לשימוש צרכי חינוך בלבד. העמוד מכיל קישורים לאתרים חיצוניים שאינם אתרי משרד החינוך. תוכן אתרים אלה וכל המוצג בהם (לרבות פרסומות) הינו באחריות בעלי האתרים בלבד. אם נתקלתם בבעיה כלשהי או שיש לכם הצעות או הערות בנוגע לתוכן, באפשרותכם לפנות אלינו בקישור זה.