סרטי תלמידים - התמודדות עם מלחמת חרבות ברזל
חזרה
סך הכול החיים היו בסדר
אני נוגה, תלמידת כיתה יא, הנכדה של חנה נומקין, דור שני לשואה ואחיינית של ענת, מש"קית נפגעים המשרתת במילואים מאז שבעה באוקטובר. בסרט "סך הכול החיים היו בסדר" הפגשתי בין סבתא לדודה שלי כדי ללמוד על הקשר ביניהן, על מלחמות שונות אך דומות ואם הבחירה של ענת ללוות משפחות שכולות קשורה לבית שבו היא גדלה. הסרט מביא מפגש מרגש ומלא בכנות בין אמא ובת בתקופה הקשה ביותר שידעה מדינת ישראל.
התיכון החברתי, יפו

השקט המחריש
יחיאל חוזר מהקרבות בעזה ורוצה לחזור לשגרה. חברו הטוב שנהרג בקרב והטראומה של המלחמה לא מרפים ממנו. הוא מתכחש למצבו ומתעלם ממשפחתו ומחבריו שמנסים לעזור. הוא מצליח למצוא עבודה כחונך בישיבה. הוא הרגיש שהוא חווה את המלחמה, המציאות טפחה על פניו והוא נאלץ להיכנע ולבקש עזרה.
ישיבת שעלי תורה, בית שמש

צלקות מלחמה
הסרט מלווה את עידו, חייל מילואים שהוקפץ לכפר עזה ב-7.10, והקושי שנוצר בעקבות הטראומה.
גוונים, עין שמר

אם מחר אני מת - קליפ
קליפ לשיר "אם מחר אני מת" של לירן דנינו בהשראת המלחמה, לזכר הנרצחים וההרוגים ולמען השבת החטופים.
קוגל, חולון

נקודות אור בתקופה חשוכה
בתקופה החשוכה שלאחר שבעה באוקטובר החליטו בני נוער, אנשים רגילים ומבוגרים ליצור נקודות אור ולהתנדב למען הקהילה שנפגעה בעקבות מהמלחמה. הסרט מביא את סיפורן של שלוש קבוצות גיל שהחליטו ליזום ולהתנדב למען הקהילה דווקא ברגעים קשים של מלחמה.
עירוני י"ד, תל אביב

הגיוס למילואים
סיפור גבורתם של המילואימניקים ומשפחותיהם שנאלצו להתמודד עם עזיבת קרוב משפחה ללחימה. הסרט מגולל את הבדידות, הקושי והחרדה של שלוש דמויות - אלמוג שגויס בעצמו, אילה אשתו של שמואל שגויס לצנחנים, וגיא שאחותו רז נאלצה להתגייס למילואים בזמן הלחימה.
גבעת גונן, ירושלים

געגועים
נערה ביום הזיכרון של אחיה שנפל נתקלת בזיכרונות ממנו בכל מקום ומתגעגעת לילדות שלה איתו.
אולפנת אור תורה אוריה, גוש עציון

הטראומה של אורי

מעבר לגלים
נערה שעוברת תקופה קשה שוקעת בעקבות המלחמה ולא מצליחה להתנתק מהחדשות, מחליטה ללכת לים ומוצאת שם כוחות חדשים.
אולפנת אור תורה אוריה, גוש עציון

הפיצוצייה
"הפיצוצייה" מלווה את התנהלותו של יעקב, בעל מכולת, בבוקר מימי המלחמה, כשאזעקת טילים ופיצוצים נשמעים, בהיעדר מקלט קרוב.
אמית אלירז, פתח תקווה

אמא
אין אחד שלא שואלים אותו "איפה היית ב-7.10?" ולא יודע לענות באוטומט על השאלה. היום שנחרת לנצח עמוק בלב של כל אחד מאיתנו. אני אביתר לשד, בן 17, ובשבעה באוקטובר אני ומשפחתי איבדנו חבר יקר ואהוב. דביר קרפ, גיבור, איש משפחה ואדם עניו ומצחיק. ואהוב נעוריה של מיכל, אמא שלי. דביר נרצח אל מול ילדיו עם בת זוגו. הסרט "אמא" מביא סיפור דרמטי, אחד מיני אלפים, של שבעה באוקטובר דרך עיניהם של אמא ובן. שני מונולוגים בנקודות זמן שונות מספרים תסריט שלא תיארו לעצמם שיהיו בו.
התיכון החברתי, יפו

נטע זר
כל אחד יודע שלהיות מחוץ לבית לתקופה ארוכה זה קשה,
אבל כילד קטן, שרק רוצה להיות עם המשפחה והחברים בבית שלו כמו כל שאר הילדים בעולם, להיות מפונה 8 חודשים אחרי ימים של הפגזות, כטב"מים וטילים זה קשה פי מאתיים.
הסרט "נטע זר" מספר את הסיפור של התקופה מאז 7.10 מנקודת מבטו של נהוראי, ילד בן 9 בלבד, שמפונה במשך חודשים מהבית שגדל בו בשדרות, וכבר יודע שלהיות במלון זה לא בהכרח רק כיף ושמח, כי חופשה זה לא...
הוא מספר לנו בבגרות מדהימה איך ברגע השתנו החיים למפונים בארץ ומה ההרגשה להיות מפונה רחוק מהבית.
התיכון החברתי, יפו