תוכנית הלימודים במדעי הסביבה

קביעת תכנים משמעותיים בכל אחד מנושאי החובה ליצירת ליבה מחייבת מתוך צמצום היקפי התכנים בכל הנושאים. במקום ללמד את נושא מערכות אקולוגיות ומגוון ביולוגי ושלושה נושאי בחירה ברמת המושגים והעקרונות, גובשה ליבה (בלא בחירה) הכוללת מקצת מהתכנים של כל אחד מהנושאים ברמה של מושגים ועקרונות. במקום תכנים שהועברו לרמת התמחות והעמקה בכל אחד מהנושאים, הוכנסו לליבה תכנים שהיו בעבר נחלת נושא העמקה כמו מקצת מנושא הקרינה. היקף השעות שיש להקדיש לרמת המושגים והעקרונות במתכונת חדשה זו דומה.
תוכני הליבה המחייבת יהיו בסיס למפרט התכנים של יחידת ההעמקה.
ביחידות ההתמחות והעמקה: למידה של יחידת העמקה אחת בלבד.
חלוקה לפי אופי ההערכה 70-30:
60% הערכה חיצונית – התכנים של יחידות מושגים ועקרונות ונושא אחד ביחידת התמחות והעמקה.
40% הערכה בית ספרית – יחידת הסדנה הסביבתית ויחידת האקוטופ – עבודת החקר, היחידות המעשיות במסגרת מדעי הסביבה.

ביחידת הסדנה: בחירת בתי הגידול והסיור בהם, בחירת אופן ההכנה לקראת הסיור, הדגשים במהלך הסיור ואופן סיכום הסיור, עשייה סביבתית – אופן הביצוע
ביחידת האקוטופ: בחירת נושאי החקר על ידי התלמידים, מידת ההעמקה לאחר שהתלמיד עובר את דרישות הסף, שילוב אפשרי של עשייה סביבתית
ביחידות העיוניות, לאחר גיבוש הליבה ברמת מושגים ועקרונות תישאר למורה בחירה ביחידת התמחות והעמקה. מדי שנה בשנה יתאפשר למורה לבחור באחד משלושה נושאים. רשימת הנושאים תפורסם לשלוש שנים עוקבות. כך יוכל המורה לגבש לעצמו רצף הוראה תלת שנתי.

מדעי הסביבה נועדו להקנות כלים להבנת מורכבותן של סביבות טבעיות וסביבות תוצר האדם ויחסי הגומלין ביניהן. תחום זה גם נועד לפתח מיומנויות חשיבה וביצוע, ערכים והתנהגויות שיאפשרו השתתפות פעילה של תלמידים ובוגרים בהתמודדות מושכלת עם בעיות סביבתיות למען סביבה בריאה יותר ואיכותית יותר.
מטרות העל של ההוראה והלמידה בתחום מדעי הסביבה הן רכישת ידע תוכני, שליטה במיומנויות חשיבה ולמידה ופיתוח עמדות וערכים בנושאים סביבתיים.
מיקוד הלמידה מבוסס על הקשר בין התכנים בנושאי הליבה לנושאי ההעמקה ומיועד לתלמידים הנבחנים בבחינות הבגרות בשנת תשפ"ב בלבד.
משבר קורונה שחווינו בשנה"ל תשפ"א מחייב היערכות לשנת הלימודים תשפ"ב. כדי להקל, מפרסמים את מיקוד הלמידה במדעי הסביבה לשנת הלימודים תשפ"ב. מיקוד הלמידה מבוסס על הקשר בין התכנים בנושאי הליבה לנושאי ההעמקה ומיועד לתלמידים הנבחנים בבחינות הבגרות בשנת תשפ"ב בלבד.

• מיקוד הוראה לשנת תשפ"ג

הערכה בית ספרית 40% תכלול את מסמך ההערכה וטקסט הקדמה. הרפורמה לשילוב אירוע בחינה חיצוני אחד והערכה בית ספרית חלה בין השאר על מקצועות הנלמדים במסגרת זכאות לתעודת בגרות. במסגרתה הוחלט כי ציון התלמיד בתחום הדעת מדעי הסביבה יורכב מאירוע בחינה חיצוני שמשקלו 60% ומהערכה בית ספרית שמשקלה 40% מהציון הסופי של התלמיד.
ההערכה הבית ספרית במדעי הסביבה מורכבת מעבודת חקר "אקוטופ" ומסיורים בסביבות שונות במסגרת "הסדנה הסביבתית".
ביחידת האקוטופ יבחר התלמיד את נושא החקר, ועם המורה יחד יבחר את דרך הצגת החקר.
ביחידת הסדנה יבחר המורה את הסיורים ואת סביבות הלימוד. המורה התלמידים יבחרו יחד את העשייה הסביבתית ואת דרך הערכת האתר, אם נבחר, בתלקיט.

• הערכה בית ספרית במדעי הסביבה

תוכנית הלימודים במדעי הסביבה משלבת את עקרונות החינוך הסביבתי ועקרונות החינוך המדעי. התוכנית מעודדת עיסוק בסוגיות ובדילמות סביבתיות הרלוונטיות ללומדים ולקהילה, דילמות הקשורות למתרחש בארץ ובעולם.
עיקרון דידקטי שביסוד התוכנית הוא שילוב בין למידת חקר בבית הספר ובסביבה לבין מעורבות ואזרחות פעילה. התוכנית מעודדת קהילה לומדת, פעילה ויוזמת מתוך התפתחות אישית וחברתית ומעורבות בקהילה ובחברה.
החל משנת תשע"ה המערכת החינוכית רואה בטיפוח המעורבות החברתית את אחד מיעדיה וממטרותיה. מעורבות חברתית היא נכונותו של הפרט לפעול מתוך תחושת אחריות ליצירת חברה טובה יותר. היא מוגדרת על פני רצף הנע מערנות לסובב דרך השתתפות ושיתוף לעבר עשייה למען האחר או הסביבה.
בעקבות מעורבות חברתית מתרחשים שינויים בקרב הלומדים, שינויים התורמים לדימוי עצמי גבוה, לתחושת עצמאות ושליטה ולהערכה עצמית גבוהה. תחושת היכולת לסייע לחברה מעצימה את הלומד ומחזקת את התקשורת הבין-אישית.
למידה מתוך התנסות היא למידה משמעותית ועוצמתית. התלמידים הלומדים במגמת מדעי הסביבה משתתפים בעשייה הסביבתית ובמעורבות חברתית. הם עושים עבודות חקר וסדנה סביבתית המשלבת סיורים ופעילות סביבתית כמו גם מעורבות אישית וחברתית הנוגעת לסביבה ולקיימות.

• תיאור יוזמה לשילוב המעורבות החברתית בתחומי הדעת
• מבנה התוכנית למעורבות חברתית (2015)