מציאות החיים כיום מצביעה על יזמות כעל הביטויים המרכזיים של התקופה המצויה בתהליכי שינוי חברתיים-תרבותיים, כלכליים וטכנולוגיים. ניתן לראות זאת בבירור בעולם התעסוקה, המדגיש את הצורך בכישורי יזמות לתפקידי מפתח במגוון תחומים. התכניות הרבות לטיפוח הפרט כיזם הקיימות כיום בארץ ובעולם מצביעות על התפשטות היזמות כתופעה.
המושג "יזמות" שעד לפני מספר שנים היה שמור לתחום העסקים והתעשייה פרץ הרבה אל מעבר לגבולותיהם. כיום מדובר רבות ביזמות חברתית כגישה המנחה את פעילותם של פרטים וארגונים כאחד.
ליזמות החברתית מאפיינים משלה, שהחשוב בהם הוא מימוש שליחות חברתית.
אין הסכמה לגבי הגדרת המושג יזמות, אך קל לזהות יזמות כשרואים אותה.
הנחת היסוד היא שיזמות כוללת השקפת עולם ערכית, מערכת של מיומנויות ויכולות שאותן ניתן לשכלל תוך הגברת המודעות כל זאת במהלך חינוכי של אימון והתנסות. על פי תפיסתנו, יזמות מבטאת גישה של הפרט לחיים ושימוש במערכת של כישורים, מיומנויות ויכולות, המכוונים אותו לחשוב על דברים חדשים ולגרום למימושם, לרווחתו ולרווחת סביבתו.
החינוך ליזמות הוא תהליך חינוכי התורם לטיפוח ולפיתוח כישורי היזמות של לומדים, מורים ותלמידים.
בהקשרה הרחב, היזמות כיום מבטאת מסרים של חדשנות ושל מימוש חלומות ורעיונות, תוך מפגש בין מיצוי פוטנציאל אישי לבין מתן מענה לצרכים חברתיים סביבתיים. היזמות ברוח התקופה הפוסט-מודרנית מייחסת חשיבות לטיפוח הפרט וצרכיו, אך גם מעודדת אותו לראות את מחויבותו לזולת. זוהי גישה המאפשרת לאזן בין מימוש צורכי הפרט לבין הדאגה לרווחת החברה.
אין הסכמה לגבי הגדרת המושג יזמות אך קל לזהות יזמות כשרואים אותה: יזמות קשורה ליצירת הֶקשרים חדשים; פיתוח נקודות מבט מקוריות; יציאה מתוך מוסכמות ומסגרות מקובלות; מציאת פתרונות חדשים אך בני יישום, המשלבים מציאות עם דמיון ויצירה.
להלן מספר הגדרות של יזמות:
- פעילות של תכנון ופיתוח רעיונות או מפעלים חדשים בעיקר בתחום הכלכלי. ("רב מלים", מט"ח)
- תהליך חברתי שבו יוצר אדם (או צוות) קשר בין שלושה גורמים: בעל צורך, בעל רעיון ובעל אמצעים.
("חשיבה יזמית", מכון ברנקו וייס) - יישום של תהליכים, רעיונות ומוצרים תוך חיפוש מכוון אחר שינויים, ניתוח שיטתי של הזדמנויות: המאפשרות הכנסת חידוש; איתור ובדיקה של תנאי השוק והיערכות למתן פתרונות בזמן הנכון, במקום הנכון ובמחיר הנכון. (פיטר דרוקר)
