חינוך ליזמות

הנחת היסוד היא שהיזמות מבטאת השקפת עולם ערכית וכוללת מערכת של מיומנויות ויכולות, שאותן ניתן לשכלל תוך הגברת המודעות ותוך מהלך מכוון של אימון והתנסות.

אין הסכמה לגבי הגדרת המושג "יזמות", אך קל לזהות יזמות כשרואים אותה: יזמות קשורה ליצירת הֶקשרים חדשים; לפיתוח נקודות מבט מקוריות; ליציאה מתוך מוסכמות ומסגרות מקובלות; למציאת פתרונות חדשים אך בני יישום, המשלבים מציאות עם דמיון ויצירה.

בהקשרה הרחב, היזמות כיום מבטאת מסרים של חדשנות ושל מימוש חלומות ורעיונות, בנקודת המפגש שבין מיצוי פוטנציאל אישי לבין מתן מענה לצרכים חברתיים סביבתיים. היזמות ברוח התקופה הפוסט-מודרנית מייחסת חשיבות לטיפוח הפרט וצרכיו, אך גם מעודדת אותו לראות את מחויבותו לזולת. זוהי גישה המאפשרת לאזן בין מימוש צורכי הפרט לבין הדאגה לרווחת החברה.

מכלול התכונות, היכולות, הכישורים והמיומנויות שבהן ניחן היזם ושלהן הוא נדרש, מקשה על סרטוט דמות אחידה של יזם וניסוח חד - משמעי של פעולותיו ותפקידיו. מה שברור הוא כי היזם הוא האדם היוצר והמניע את תהליך היזמות. אם כך - יזם הוא אדם בעל גישה ערכית למצבים ולאירועים ובעל כישורים, מיומנויות ויכולות המכוונים אותו לחשוב על דברים חדשים ולגרום למימושם, לרווחתו ולרווחת סביבתו.

לפעולתו של היזם אופי ביצועי, ובאים בה לידי ביטוי גם תכונות וכישורים חברתיים: הוא ניחן ברגישות כלפי אנשים ומצבים, המאפשרת לו לזהות בעיות, להבחין בצרכים, לקלוט רעיונות ולאתר הזדמנויות. הוא מנצל יכולות תקשורת בין-אישית ליצירת צוות פעולה ולשכנוע האנשים המתאימים להצטרף לצוותו או לתמוך במיזם. הוא בעל הבחנה המאפשרת לו לזהות חשיבה יצירתית ויכולת ביצוע הן אצל עצמו והן אצל אחרים. (ברנקו וייס 1996)

Daryl Mitton במאמרו "The Complete Entrepreneur" מתאר את הייחודיות בפעולתו של היזם: יזמים מוצאים את הדרך לשלב משאבים ומידע בקומבינציות חדשות; הם רואים את המערכת לא רק כפי שהיא, אלא כפי שיכלה להיות; יש להם יכולת להתבונן בדברים רגילים ולראות בהם משהו בלתי רגיל. כתוצאה מכך הם יכולים לאתר הזדמנויות העשויות להפוך דבר פשוט למשהו ייחודי ובלתי צפוי. (אצל Luczkiw, 1996)

היזם מקיים "מרדף" אחר הזדמנויות
יזמים מזהים הזדמנויות ומקיימים "מרדף" אחריהן. הם מבחינים בין רעיון להזדמנות, שכן במרכזה של כל הזדמנות מצוי רעיון, אך לא כל רעיון הוא בבחינת הזדמנות הניתנת למימוש. היזם מאתר הזדמנות, כשכמות המשאבים העומדת לרשותו היא בדרך כלל מינימלית והוא מעניק למשאבים המוגבלים פוטנציאל ליצירת שפע באמצעות יכולתו לחדש.

ה"מרדף" אחר הזדמנות הוא התמודדות עם חוסר ודאות. היכולת לעסוק בבלתי צפוי ובבלתי ידוע ולגלות סובלנות כלפי עמימות, היא חלק מהתהליך היזמי.

היזם פועל בלהיטות למימוש מטרות
היזם פועל בלהיטות למימוש מטרות אחת התופעות הבולטות של התהליך היזמי היא הלהיטות של היזם. להיטות זו היא התלהבות, שמחה ודחף הנובעים ממרדף אחר מטרה מרוממת ומאתגרת. להיטות היא דבר פנימי, אינטרינזי. לא ניתן להקנותה לזולת אך ניתן לאפשר לה להתגלות. הכוונה היא לאותן נחישות, אופטימיות, התמדה, המכוונות את היזם לעבר הצלחתו. זוהי אותה "אש פנימית" ההופכת את הבלתי אפשרי לאפשרי.

היזם חי חיים פרואקטיביים
Steven Covey מגדיר יזמים כאנשים פרואקטיביים, כלומר: התנהגותם היא פונקציה של החלטותיהם ולא של התנאים. אנשים ראקטיביים מגיבים לנסיבות ומתנצלים על הדברים שמונעים מהם לפעול. אנשים פרואקטיביים הם אנשים אחראים, שבמקום לתת לנסיבות להחליט כיצד הם יפעלו הם עצמם פועלים לשינוי הנסיבות.

יזמים הם אנשים שלוקחים סיכונים, בעיקר סיכונים מחושבים, המבוססים על רכישת ידע או יתרון יחסי בתחום. לקיחת הסיכונים מחייבת תעוזה, אך עליה להיות בגבולות ההיגיון והאחריות לתוצאות.

היזם בונה צוותים
כל יזם נדרש לרכוש ולפתח מיומנויות של תפעול עסק, מפעל או פרויקט. מיומנויות אלה אינן מובנת מאליהן. משולבות בהן היכולת הפרקטית לנהל דינמיקה של שינוי, הן ברמה האישית והן ברמה הארגונית. הידע האישי הכרוך בכך כולל מיומנויות מנהיגות, תקשורת, הקשבה וניהול משא ומתן. הידע הארגוני כולל מיומנויות שיווק, פיננסים, ניהול חשבונות ותהליכי ייצור.

כפי שנוכח כל יזם לדעת, היקף הפעילות שלו אינו מאפשר לו לעשות הכול בכוחות עצמו, ולפיכך בניית צוותים היא אמצעי חיוני. המומחיות והיתרון היחסי של כל אחד מאנשי הצוות משלימים את הידע והמיומנויות הנדרשים ליזם להשלמת המשימה. הצוות היזמי מהווה משאב תורם לפעילות היזמית ולמימוש המיזם.

אולם בניית הצוות היזמי כרוכה ביותר מאשר יכולתו של היזם לצרף מיומנויות וכישורים משלימים או מומחיות נוספת. כדי להנהיג צוות, היזם נדרש לגלות סובלנות לכוחותיהם של האחרים ולהתמודד עם המתח שבין שחרור שליטה (על ידי העברת הכוח לקבוצה) לבין אבדן שליטה מוחלט.

אחד הכישורים שהיזם נדרש להם באינטראקציה עם הצוות היזמי הוא להניע אחרים לממש את השליחות. קיים ספק אם אדם יכול להניע אחרים, אך אין ספק ביכולתו לתת השראה לאחרים. המפתח להצלחה הוא בגיוס וברתימת אנשים בעלי הנעה עצמית, ובמתן החופש וההזדמנות להשיג את מטרותיהם תוך כדי השגת המטרה המשותפת.

היזם נהנה להטביע חותם
אנשים בוחרים ביזמות בשל רצונם לנהל בעצמם את חייהם ולשלוט בעתידם. אך ההחלטה להיות יזם היא עמוקה מכך - אנשים בוחרים ביזמות לא רק כדי להצביע על הישג אישי אלא גם ובעיקר כדי להשפיע ולהטביע את חותמם. (Smilor R., 1997)

עד כה הצגנו את היזם כאיש עשייה, הפועל להוצאת רעיונות מן הכוח אל הפועל מתוך מכוונות למטרה ולתפוקות, לרווחתו ולרווחת הכלל. כדי לממש את הרעיונות נדרש היזם לשלוט באסטרטגיות הכוללות מהלכים של תכנון וביצוע, יכולת שכנוע, פרזנטציה, שיווק ועוד. אך היזם אינו מסתפק בדרכי הפעולה הקיימות והמקובלות. העשייה של היזם מתאפיינת בחתירה לחדשנות, ביעילות ובאיכות.

חשיבתו של היזם היא אחד מסודות הצלחתו. שמור לה מקום מיוחד לעומת גורמים אישיותיים שקשה יחסית לשנותם, וגורמים סביבתיים שאינם נתונים להשפעת היזם, שכן את החשיבה היזמית ניתן לטפח ולפתח.

החשיבה היזמית מורכבת מיכולות חשיבה מגוונות. היזם מסוגל לייצר רעיונות חדשים ולמצוא פתרונות מקוריים בהפעילו חשיבה יצירתית. הוא מסוגל גם לשפוט הצעה ולהעריך את סיכויי הצלחתו של רעיון, בהפעילו חשיבה ביקורתית. כמו כן עליו להיות מסוגל לראות דברים מנקודות מבט שונות (של כל אחד מהגורמים המעורבים בתהליך) ולהבין את האחרים על מניעיהם, רצונותיהם ואופני פעולתם בהפעילו חשיבה גמישה. זו נדרשת לו על-מנת לבחור בערוץ ההידברות המתאים עם המעורבים כדי להניעם להצטרף לתהליך ולהתמיד בו עד סיומו. חשיבה גמישה היא גם זו אשר תוביל אותו ליצירה של נקודת מבט חדשה ומקורית, שאיש לא חשב עליה לפני כן.

חשיבת היזם, שאינה מיומנות חשיבה ספציפית אלא נטיית חשיבה, מאפיינת ביכולתו להיות קשוב לרעיונות חדשים גם אם אינם בני מימוש. נטייה זו היא תולדה של סובלנות לרעיונות בלתי שגרתיים, יחד עם ההכרה כי לעתים צומח מהם יתרון ייחודי. היזם רגיש להֶקשר שבו מבוצעת החשיבה ומודע לסוג החשיבה שיש להפעיל. יזם מיומן יודע מתי להפעיל ביקורת ומתי לדחות אותה. למשל, בשלב העלאת רעיונות שבו מופעלת חשיבה יצירתית (כמו סיעור מוחות)' יש להימנע מפסילת רעיונות, המתאימה לשלב הבא, שבו "מסננים" רעיונות תוך שימוש בקריטריונים ובוחרים את אלה הראויים למימוש.

המודעות לסוגי החשיבה השונים וליכולות החשיבה שלו עצמו היא מודעות מטה-קוגניטיבית מהווה מרכיב מרכזי בחשיבתו של היזם.

יזם נזקק לרעיונות לא רק בתחילת הדרך אלא גם בנקודות רבות אחרות בתהליך היזמי. זאת משום שהתהליך היזמי רצוף בעיות ואתגרים, המחייבים תושייה וחשיבה יצירתית. לא כל יזם יפעיל במודע טכניקה של חשיבה יצירתית כדי לפתור בעיה או כדי להעלות רעיונות. דרושה מידה רבה של חשיבה מטה-קוגניטיבית כדי לקבוע שלפניו מצב המזמין הפעלה של תהליכי חשיבה מסוימים ועליו לדעת אלו מיומנויות חשיבה עשויות לסייע לו.

גורם חשיבה נוסף בהצלחתו של היזם הוא יכולתו לעבור בין חשיבה סדורה וחשיבה לא-סדורה על פי הצורך ולהפעיל כל אחת מהן באופן מיומן. היזם מכיר ביתרונות של שגרת חשיבה סדורה, המתאימה, למשל, לכתיבת תוכנית עסקית, אך מכיר גם בחסרונותיה, כמו בהתמודדות עם מצבים חדשים, ויודע למצוא דרך לצאת ממנה כשצריך.

היזם נזקק גם לחשיבה מערכתית, המתייחסת לתהליך היזמי כמכלול, תוך בחינת התפקיד של כל אחד ממרכיביו והשפעות הגומלין ביניהם. אחת ההחלטות המרכזיות של היזם בתהליך היזמי היא היכן להשקיע את המאמצים ואת המשאבים. לעתים קרובות עומד היזם בפני מגבלות ואילוצים (בזמן, בכוח אדם ובכסף), ואז עליו להיות מסוגל להבחין בין החיוני (must) ל"נחמד" (nice to have), לטפל בעיקר ולדחות את העיסוק בטפל.

היזם הוא בעל נטייה ויכולת להפעיל חשיבה אסטרטגית יעילה. חשיבה אסטרטגית כוללת בחירה רציונלית של מטרות, גיבוש תוכנית פעולה אפקטיבית והפעלת תהליכי מעקב אחר מידת ההשגה של המטרות ומימוש תוכנית הפעולה. (עשור, 1994)

התהליך היזמי הוא תהליך מורכב של מימוש רעיון והוצאתו מן הכוח אל הפועל. תהליך זה התפתח מאז תחילתה של היזמות בעולם התעשייתי והעסקי וזכה במהלך השנים לעיבודים שונים. התהליך היזמי מתרחש תוך אינטראקציה שהיזם יוצר בין בעל הצורך, בעל הרעיון ובעל האמצעים.

התנאים לקיום תהליך יזמי הם:

א. צורך שרוצים לספק (בעיה שרוצים לפתור, רעיון שרוצים לממש, חלום שרוצים להגשים).
ב. פתרון לסיפוק הצורך (לפתרון הבעיה, למימוש הרעיון וכו').
ג. משאבים המאפשרים את מימוש המוצר,התוצר,השירות (הפתרון).
ד. יזם או צוות יזמי שמפעילים את התהליך.
ה. רווחים כלכליים ו, או חברתיים המניעים את השותפים לתהליך. (ברנקו וייס, 1996)

אנו רואים בתהליך היזמי ציר המארגן את ההתנסות כולה, החל מאיתור ההזדמנות וכלה במימוש היוזמה - מרעיון לביצוע. התהליך הוא בבחינת סכֵמה שאותה מסרטט הצוות היזמי, כדי לאפשר לעצמו גמישות והסתעפות, וכדי שהתהליך, על אף מורכבותו, יישאר ידידותי למבַצעים ויסייע להם בשלב ההתפתחותי שבו הם מצויים.

המרכיבים בתהליך היזמי הם חלק מ"ארגז הכלים" שהיזם נדרש לו בחשיבה האסטרטגית שהוא מפעיל בבואו לתכנן וליישם את המיזם. המרכיבים משַמשים צUמתי הכרעה להפעלת שיקולי דעת ולקבלת החלטות. הם קשורים זה בזה בקשר מורכב ומכוונים להשגת המטרה שהציבו לעצמם היזם או הצוות היזמי.

רצף התהליך וסדר מרכיביו שבו נקבעים בידי הצוות היזמי בהתאם לנסיבות הפעולה. המידע שהצוות אוסף בכל אחת מ"תחנות" התהליך מסייע לבחירת המהלך הבא ולהתקדמות הצוות במימוש היוזמה. תיעוד התהליך היזמי והערכתו מהווים חלק מ"התיק היזמי", המסייע ליזם בהצגת המיזם ובשיווקו.

החינוך ליזמות עורך לתלמידים היכרות רחבה עם עולם המושגים של החברה הפוסט-מודרנית ומפתח את יכולתם לנתח את התמורות החברתיות והכלכליות באופן שיאפשר להם לא רק להגיב לשינויים אלא גם ליזום אותם.

החינוך ליזמות, המעודד מימוש יוזמות תוך זיקה לצורכי הקהילה וקבלת משוב מממנה, מאפשר לפתור בעיות הקשורות למציאות החיים ותורם לצמצום הפער בין ההוויה הבית ספרית לבין החיים.

בבסיס הרעיון של חינוך ליזמות עומדת התפיסה של יזמות המאופיינת ביכולת לנתח מצבים ולשנותם וביכולת ליצור מצבים חדשים. טיפוחה של יזמות כרוך בפיתוח עצמאותו המחשבתית של הלומד, בעידודו ליצירתיות, לחדשנות ולנטילת אחריות ובעידודו להוציא רעיונות מהכוח אל הפועל. גישה זו ניתן ורצוי לאמץ לא רק בעולם העסקי אלא אף בחיי היום יום.

על מנת לפרוש את התחום של חינוך ליזמות באופן כולל ומקיף, בחרנו להתייחס ל- 5 פנים: גישה, ידע, עשייה, חשיבה והערכה- השבחה. לצורך הדיון יוצגו פנים אלה בנפרד, אך חשוב להדגיש כי בפועל הם מרכיבים מהות אחת.

א. גישה יזמית

בחינוך ליזמות יש חשיבות לפיתוח גישה יזמית אצל הפרט ואצל הקבוצה. בגישה יזמית ניתן לראות אוריינטציה לחיים, תפיסת עולם, מצב מנטלי (state of mind ) הכוללים:

• אמונת הפרט ביכולתו ובכוחותיו לעשות ולהשפיע על מהלך חייו ועל סביבתו ואמונה כי לכל בעיה ניתן למצוא פתרון.
  
• עמדות כלפי שינוי, חדשנות, אתגרים, נטילת אחריות, אי-ודאות, סיכון, התמודדות עם קשיים וכישלונות, עבודת צוות ועוד.
  
• עניין בפתרון בעיות אמתיות ורצון לגרום לדברים לקרות.
  
• ערכים הומניסטים-חברתיים המדגישים פעילות יזמית לרווחת הקהילה.

ב. ידע

היזם נדרש ליֶדע בתחום היזמות, בתחום המיזם ובתחום האישי.

בתחום היזמות - על היזם לשלוט במהלכים ובאסטרטגיות הכרוכים בתהליכים הפרה-אקטיביים ובתהליכי הביצוע של התהליך היזמי כגון: זיהוי צרכים; בחינת כדאיות; עריכת סקרים, עיבודם, ניתוחם וייצוגם; פילוח שוק; מהלכי תכנון; פעילות בצוות יזמי; פרסום, שיווק, פרזנטציה; משוב, הערכה ועוד.

בתחום המיזם - לכל יוזמה תחום תוכן משלה, המחייב למידה תוך איסוף נתונים וחקר. יזמים נוטים באופן טבעי ליזום בתחומים שקרובים ללבם. אך אין די בהיכרות כללית עם התחום אלא יש צורך בהיכרות רחבה ומעמיקה.

בתחום האישי - פיתוח פרט יזם ולמימוש הפוטנציאל האישי שלו יש לטפח את יכולתו לזהות נקודות חוזק ונקודות תורפה. על מנת שיוכל להגדיר לעצמו יעדים ולכוון את עצמו להשיגם עליו להכיר את נטיותיו וכישוריו. ההכרות עם עצמו מתייחסת גם לתפקודו בתנאי מצוקה, לחץ, משבר ותחושת כישלון. בחינוך ליזמות יש מקום לשכלל את יכולתו של הפרט להתמודד עם מצבים של קושי ולסייע בידו לראות בהם אתגר.

ג. עשייה

ההתנסות היא הדבר החשוב ביותר בחינוך ליזמות. לא מדובר בידע תאורטי אלא בפעולה של ממש ובהתנסות הלכה למעשה. יכולות מעשיות נחשבות לעתים קרובות כמשניות בחשיבותן ליכולות אקדמיות, אך בתחום היזמות חשיבותן רבה ומרכזית שכן היזמות מתבטאת בעשייה. היזם פועל להוצאת רעיונות מן הכוח אל הפועל. כדי לממש את המיזם הוא נדרש לשלוט באסטרטגיות פעולה הכוללות מהלכים של תכנון וביצוע, יכולת שכנוע, פרזנטציה ועוד.

ד. חשיבה יזמית

החשיבה היזמית היא חלק בלתי נפרד מהחינוך ליזמות. חשיבה יזמית הנָה מכלול נהלים ופעולות מחשבתיות שאדם מבצע בתהליך היזמי. חשוב לתת את הדעת לכך, כי כדי לפתח את מיומנויות החשיבה היזמית יש לתת להן את תשומת הלב הראויה במהלך הלמידה וההתנסות בתחום היזמות.

ה. הערכה-השבחה

חיוניות המשוב מהסביבה נובעת מהתלות הקיימת בין הרעיון לבין המשתמשים הפוטנציאליים בתוצר. המשוב מהסביבה שהיזם נדרש לו לאורך כל התהליך הוא לגבי בחירת כיוונים וזיהוי הזדמנויות ולצורך הערכה והשבחה של התהליך ושל המיזם. בין אם זו פעולה חברתית או עסקית מטרת היזמות היא לממש רעיון או אתגר במיטבו. כדי להציב סטנדרטים לשיפור איכויות יש צורך בהפעלת מנגנוני הערכה מתמידים. יזמות לא איכותית לא תשרוד.

עיצוב תוכנית לימודים היא מרכיב מרכזי ברעיון של חינוך ליזמות. ההגדרה של יזמות כנושא לימודי מחייבת הכרה בה כתחום דעת בעל ערך הראוי לשילוב בקוריקולום הבית ספרי.

בשנים האחרונות אנו עדים לפרסומן של תוכניות לימודים רבות (קוריקולה) בחינוך ליזמות במקומות שונים בעולם ובעיקר בארה"ב ובקנדה. תוכניות אלה מהוות מענה של מערכות חינוך וארגונים כלכליים ומסחריים לתופעה המדגישה את היזמות כמצרך מבוקש בתקופתנו. התוכניות מצהירות על מטרות שונות, מתמקדות בהיבטים שונים של היזמות, משתמשות באסטרטגיות ובדרכי פעולה מגוונות, מיועדות לפלחי אוכלוסייה רבים ולכל קשת הגילים, החל מגיל הגן וכלה בלימודים במוסדות להשכלה גבוהה.

סקר שנערך בארה"ב (Kourilski, M, 1997) בדק תוכניות חינוכיות ביזמות ברמת בית הספר היסודי ובית הספר התיכון. לדעת עורכי הסקר, תוכנית ביזמות אמורה לחנך בתחומים אלה:

• זיהוי הזדמנות או הכרה בהזדמנות בשוק, ויצירת רעיון עסקי (מוצר או שירות) למימושה.
• שליטה במשאבים ורתימתם ליישום הרעיון תוך התחשבות בסיכונים אפשריים.
• הקמת מערך עסקי למימוש ההזדמנות.

ממצאי הסקר מצביעים על כך שתוכניות רבות המתיימרות להיות חינוך ליזמות, הן בפועל תוכניות למִנהל עסקים או לימודי כלכלה, וחסרה בהן ההתייחסות להתנסות היזמית האישית. תוכניות בעלות אוריינטציה של מנהל עסקים מטפחות מיומנויות שימושיות לניהול עסקי, ולא עוסקות בלמידה והתנסות אישיים בנושאים הקשורים לזיהוי הזדמנות, שליטה במשאבים, לקיחת סיכונים וייזום עסק. לפיכך, אין לראות בתוכניות אלה כמקדמות טיפוח התנהגות יזמית וחשיבה יזמית.

הסקר הנ"ל מציע מיון תוכניות על פי מטרותיהן:

• תוכניות העוסקות בהגברת המודעות ליזמות - מטרתן להציג בפני התלמידים את היזמות כאפשרות לקריירה מקצועית בתחום הכלכלי.
• תוכניות העוסקות במוכנות ליזמות - מטרתן לספק ידע בסיסי של מושגים ומיומנויות חיוניים לפתיחת עסק עצמאי.
• תוכניות העוסקות ביישום היזמות - מטרתן יישום הידע, המיומנויות וההתנהגויות בהתנסות יזמית אמִתית, תוך פתיחת עסק אמִיתי וניהולו על ידי התלמידים.

1. קוריקולום ביזמות צריך לעסוק ביזמות ולא בתחומים כגון כלכלה, מנהל עסקים, פיתוח מנהיגות, למידה שיתופית ועוד.
2. קוריקולום ביזמות צריך להיות התנסותי, מאחר שרוב בעלי הפוטנציאל להפוך ליזמים הם טיפוסים אקטיביים, המכוונים לעשייה, ולומדים טוב יותר בסביבה המאפשרת למידה התנסותית.
3. קוריקולום ביזמות צריך להיות מבוסס על עקרונות של תאוריות למידה - כגון: ניתוח משימות, למידה גנרטיבית, מוכנות התפתחותית של הלומדים, כלומר: על התוכניות להתאים לשלב ההתפתחות הקוגניטיבית של הלומדים. יש צורך בבניית רצפים של כישורים ומיומנויות שהיזם נדרש להם.
4. יש לבחון ולנסות את הקוריקולום ביזמות עוד לפני הפצתו ב ארבעה שלבים: פיילוט, הרחבת ההתנסות, שילוב התוכנית בבתי ספר המעונינים בכך, הטמעה מסיבית של התוכנית. דילוג על שלב מהשלבים האלה יפגום באיכות ובאפקטיביות של התוכנית.
5. יש להכין תוכנית הכשרה למורים ולמדריכים לפני הפצתה של התוכנית.
6. חשוב להקפיד שהמטרות הקוריקולריות של התוכנית יהיו בהלימה למטרות הארגון, בית הספר.
7. יש לבצע פעולות הערכה שיטתיות ולבחון את הקוריקולום ביזמות תוך התייחסות להישגי הלומדים ולברר באיזו מידה הושגו תוצאות ההתערבות.

האגף לחינוך יסודי פועל במִגוון דרכים ומסגרות בקרב אוכלוסיות שונות (הממלכתי והממלכתי- דתי ובמגזר, הערבים והדרוזים):

• פעילות אינטנסיבית ברמה המחוזית - הכוללת מספר בתי ספר באותו המחוז שמשתלמים בנושא, עוסקים בפיתוח תכניות בחינוך ליזמות המתאימות לחזון ולמדיניות הבית ספריים, תוך ליווי והדרכה, מקיימים קשר פורה ביניהם ומיישמים את הנלמד בקרב תלמידיהם. בתי ספר אלו רוכשים ניסיון בפיתוח החינוך ליזמות ומהווים "חיל חלוץ" לבתי הספר האחרים במחוז שיבואו בעקבותיהם.
  
• פעילות יישובית באזור פיקוח - הכוללת חינוך ליזמות בקרב נציגי תלמידים ממספר בתי ספר בעיר, המהווים קבוצת "יזמים צעירים". התכנית היא רב-שנתית: בשנה הראשונה ניזונות יוזמות התלמידים מאיתור צרכים וממימוש רעיונות בתחום הבית הספרי ; בשנה השניה -בתחום היישובי.
  
• טיפוח גישה ואורח חיים יזמי - המשתלבים במסגרות שונות בחיי בית הספר על פי בחירתו. לדוגמה: חברת תלמידים יזמית, יזמות כחוג בחירה, פיתוח מיומנויות יזמיות בתחומי עניין שונים וכד'.
  
• חינוך ליזמות כציר מארגן של תחומים שונים ומשתלב בהם - בנושאים כגון: זהירות בדרכים, איכות סביבה וכד'.
  
• הפעלה ייחודית בחברה הקיבוצית- הכוללת עבודה בתוך בית ספר והנחיית קבוצת מדריכים מהחינוך הלא- פורמלי, המיישמים את הנלמד כפעילות העשרה חוץ -בית ספרית בקרב חניכיהם.
  
• יזמות קהילתית - הכוללת מסגרות שונות המחנכות ליזמות מתוך אוריינטציה קהילתית, כמו: הנהגות הורים יזמיות, קורס הכשרה לאימהות המלוות את לימודי היזמות של ילדיהן בבית הספר, יצירת קשר עם יזמים ועם מפעלים מקומיים לקידום היזמות, שיתוף פעולה עם רשות מקומית למימוש יוזמה למען הקהילה וכד'.

מרכז לחינוך ליזמות בין - תחומית הפועל בתחומי התחנה המרכזית החדשה בתל-אביב, מתוך כוונה להכשיר תלמידים להתנהגות טבעית ובלתי אמצעית בעולם אורבני-מודרני על כל היבטיו. התכנית כוללת היכרות עם הסביבה, מפגש עם עובדים באתרים, זיהוי צרכים, בניית פתרונות יזמיים לנושאים שזוהו, הפעלתם בשטח והצגתם לגופים הרלוונטיים. עבור המרכז התחנה משמשת מודל למבנה גדוש משאבים, שבאמצעותו התלמידים יוכלו לשפר את הקיים ולהתמודד בתנאי אמת עם חשיבה ועשייה יזמיות. (מתוך "עיר בתוך עיר", רציונל המרכז)

העמותה היא הזרוע החינוכית של התאחדות התעשיינים בישראל המפעילה את התכנית "חשוב תעשייה" ומביאה לידי ביטוי מעשי את הפוטנציאל החינוכי הגלום בתעשייה - גם חינוך ערכי וגם חינוך מקצועי, מדעי, טכנולוגי. התכנית שמה לה למטרה לעסוק בהיבט אחר של חינוך לתעשייה - טיפוח החשיבה, הראייה הכוללת, היצירתיות והיזמות. הדבר נעשה על ידי תעשיינים מתנדבים, מורים ומדריכים מקצועיים, ובאמצעות תכניות לימודים, חוגי העשרה, סדנאות לפיתוח חשיבה וימי חוויה תעשייתיים במרכזי ה"תעשידע". (מתוך "חשוב תעשייה", רציונל)

הפרשנות הכלכלית של יזמות עוסקת בעיקר בהצלחה בעסקים מנקודת ראותו של היזם, תוך התייחסות לרווחתו האישית. תפיסת העולם ההומניסטית המכוונת אותנו מדברת על התייחסות לרווחת הפרט בזיקה לרווחת הכלל. גישה זו מדגישה את צורכי הזולת ואת חשיבות התרומה לקהילה ולחברה.

הכשרת הפרט-היזם שאנו מעוניינים בטיפוחו, ובפיתוחו מתווה דרך להשגת היעדים החינוכיים שמערכת החינוך צריכה להציב לעצמה כדי לתת מענה לצורכי התקופה. התמורות המאפיינות כיום את החברה תובעות תפיסה דינמית ומורכבת של יעדי החינוך ושל תהליכיו. המגמות העדכניות היום בחינוך מבקשות לראות בהוראה "הוראה מגיבת תרבות", התורמת לצמצום הניכור בין ההוויה הבית ספרית לבין ההתרחשויות המשמעותיות בחיים, כמו גם קירוב תרבות בית הספר לתרבות העולם הרחב, תוך פיתוח למידה רלוונטית ללומדים ולחיים סביבם. (לוין ונבו 1997)

תפיסה זו של יעדי החינוך מובילה אותנו למסקנה שיש להתחיל את החינוך ליזמות מגיל צעיר ביותר. זאת משום שליזמות, כפי שאנו תופסים אותה, יש ערך רב לא רק לחיי הבוגרים - אלא גם, ובעיקר, לחיי הילדים. אלה ייטיבו לפתח את כישוריהם אם יחלו בכך כבר בגיל הגן, בתנאי, כמובן, שתכנית הלימודים תותאם לשלב ההתפתחותי שבו הם נמצאים, ותיקח בחשבון את השונות ביניהם.

תוכנית לימודים ביזמות היא מרכיב מרכזי ברעיון של חינוך ליזמות. תוכנית לימודים מיועדת לעידוד גישה יזמית, לפיתוח חשיבה יזמית, לרכישת ידע, ולהתנסות ביישום כל אלה בעשייה יזמית, תוך הערכה והשבחה מתמידים. עם זאת, "חינוך ליזמות" חובק במשמעותו הרחבה את כל הגורמים המעורבים במערכת הבית ספרית: מורים, מנהלים, מפקחים, הורים, מנחים ויועצים. מערכת חינוכית שפרטיה מאמצים את הגישה היזמית, ושאופן ניהולה מסתמך על עקרונות יזמיים, תיטיב לעורר גישה כזאת גם בקרב תלמידיה. לבית הספר תפקיד מרכזי ביצירת תנאים הולמים לטיפוח תרבות יזמית: אקלים תומך ופיתוח וסביבה ערכית, אנושית ופיזית, עשירה ופורצת גבולות, סביבה המאפשרת ומעודדת צמיחת פרט יזם.

להערכתנו, נקודת המוצא לפיתוח ולהפעלה של תכניות בחינוך ליזמות היא שחינוך ליזמות מעודד ומקדם הן את החשיבה והן את העשייה' התורמות ליכולתו של הפרט להשפיע על חייו ועל סביבתו. חינוך ליזמות במובן זה הוא חינוך לכול, שכן כל פרט יכול לקחת חלק בתהליך היזמי כחבר בצוות, המביא לידי ביטוי את תרומתו הייחודית. אנו מאמינים כי כל אחד יכול לצאת נשכר מרכישת התנהגויות ומיומנויות יזמיות, העשויות לסייע לו בהתמודדותו עם העולם בדרך מושכלת.

לסיום, חשוב לציין שהטמעת החינוך ליזמות במערכת החינוך אינה קלה כלל ועיקר. הקשיים רבים: החל ממורים שמרניים - שבעצמם אינם בעלי כישורים יזמיים, אינם יכולים לשמש כמודל ואינם מכירים ביזמות כערך, וכלה בבעייתיות הכרוכה בלמידה חוץ בית ספרית ובהתחברות לקהילה - שדורשת לוגיסטיקה מורכבת והסדרי בטיחות נאותים. ואין זה אלא קצה הקרחון. מובן שיש רעיונות, הצעות ודרכים כיצד להתמודד עם כל אלה וקצרה היריעה.

וברוח היזמות נאמר, כי גם את הקושי ניתן להפוך למנוף ולאתגר, אם כל פרט יזכור, שהוא נדרש לא רק לדעת אלא לדעת לעשות.