מטרות ומיומנויות

• טיפוח עניין והנאה בלימוד על העבר ועל הכוחות המעצבים חברות, בהן החברה הערבית.
• הכרה של אירועים היסטוריים מרכזיים והבנה כי אירועים מקומיים מושפעים ומשפיעים על קשרים עולמיים היכולים ליצור מתחים בין מדינות, להוביל לקונפליקטים או לשינויים בתפיסות עולמיות וכן לגרום לשינויים גדולים במגמות כלכליות, פוליטיות וחברתיות ברחבי העולם.
• קידום מיומנויות ופיתוח חשיבה היסטורית: הסתמכות על ביסוס עובדתי, המשכיות ושינוי, סיבה ותוצאה, משמעות, פרספקטיבות היסטוריות, אמפתיה העומדים בבסיס כל חשיבה ולמידה בהיסטוריה.
• לאפשר ללומד להבין את ההתפתחות האנושית, כולל העם והאזור אליו הוא משתייך, ולפתח מודעות לתובנות ההיסטוריה על מקומו בחברה, תפקידיו והשינויים החברתיים לאורך הזמן.
• גיבוש זהות אישית, תרבותית וערכית.

הלומדים:

1. יכירו אירועים מרכזיים בהיסטוריה הכללית ובהיסטוריה של המזרח התיכון והעולם הערבי, יבחנו את הגורמים והתוצאות שלהם ואת חשיבותם והשפעתם של תהליכים היסטוריים רחבים בתולדות הערבים והאנושות. 
2. יבחנו דמויות מרכזיות בעבר ,את ההישגים והכישלונות שלהם ויסיקו מסקנות לגבי השפעתם על החברה ועל התהליכים ההיסטוריים. 
3. יפתחו מודעות להשפעות גומלין בין עמים וחברות במהלך ההיסטוריה.
4. יבינו כי המציאות בהווה מושפעת מאירועים ותהליכים שהתרחשו בעבר ועוצבו בידי בני אדם, ושמעשי בני האדם בהווה משפיעים על עיצוב העתיד.
5. יבינו כי הפעולה האנושית מּונעת על ידי גורמים שונים ומגוונים.
6. יבינו שהמחקר ההיסטורי מבטא את השקפת עולמו של ההיסטוריון, יחקרו ויעריכו נקודות ראות שונות לגבי כל נושא, אירוע או תהליך, הנובעים מהשקפת עולמם של בני התקופה ושל ההיסטוריונים החוקרים.
7. יבינו  כי לצד השוני בין בני אדם בחברות שונות, קיים דמיון בסיסי בין בני האדם.
8. יבינו את עמדת האחר והערכת אנשים על פי מעשיהם ולא על פי השתייכותם הקבוצתית. 
9. יטפחו כבוד וסובלנות כלפי מסורות ודרכי חיים של אנשים ושל חברות שונות. 
10. יכירו פרקים מתולדות הערבים והאסלאם ויחזקו את הזיקה למורשת ולתרבות הערבית.
11. יכירו פרקים מתולדות עם ישראל (בארץ ובתפוצות).
12. יפתחו מיומנויות גנריות ודיסציפלינריות לתחום הדעת. 

1. התמצאות בציר הזמן. פיתוח יכולת לזהות ולארגן את רצף האירועים על ציר הזמן.
2. הבנת המושגים: כרונולוגיה בדגש על התפתחות לאורך הזמן- מוקדם ומאוחר, ישן וחדש, לפני הספירה ולסה"נ.
3. יכולת להשתמש במושגים מתחום ההיסטוריה, להסביר אירועים היסטוריים ולנתח את הגורמים לאירועים ולתמורות ההיסטוריות שהתרחשו בתקופה הנלמדת.
4. איתור איסוף והפקת מידע מתוך מקורות מידע ראשוניים-כיצד ללמוד מאירועים אישיים ותמורות מתוך מקורות היסטוריים מגוונים ורלבנטיים (מסמכים, מקורות כתובים, מוזיקה, מבנים היסטוריים) 
5. קריאה ביקורתית של מקורות המידע: ניתוח הטקסט (טקסטים – כתובים, חזותיים, שמע) וזיהוי הרעיונות המרכזיים; הבחנה בין עמדה לבין עובדה, טענה והשערה; הבחנה בין סיבות לבין תוצאות ומסקנות, זיהוי נקודת המבט של הכותב או השקפת עולמו. 
6. הערכה של המידע שנאסף (רלוונטיות, אמינות – מהימנות, תקיפות – עדכנות): השוואה בין מידע שנאסף ממקורות שונים והצלבתו לצורך בדיקת אמינותו ועדכניותו של המידע.
7. הסקת מסקנות מבוססות ומנומקות היסטורית.
8. יכולת הכללה והרכבה -יכולת לארגן את העובדות ההיסטוריות , להציע קשרים ביניהם ולבנות תמונה. 
9. ניסוח הסוגייה / התופעה / שאלת החקר/ טענה וביסוסה על סמך נימוקים מבוססי עובדות היסטוריות. נקיטת עמדה מנומקת.