מפרט התכנים לכיתה ט'

המהפכה התעשייתית התחילה באנגליה מסוף המאה ה-18 ובמחצית המאה ה-19. לאחר מכן התפשטה גם למדינות אירופה וארצות הברית ובמאה ה-20 ולמדינות נוספות אחרות.

המהפכה התעשייתית היא תהליך עוצמתי ששינה את החברה האנושית. היא חוללה שינויים פורצי דרך בתחומי חיים רבים: המצאות רבות שהתבססו על מנוע הקיטור אפשרו את התיעוש הגדול; שינויים בחקלאות והתפתחות טכנולוגית מהירה השפיעו על אופיו של הייצור הכלכלי בעולם ושינו את אורח החיים של עשרות מיליוני בני אדם. מספר הערים גדל, וכך גם האוכלוסייה שחיה בהן, ולכן גבר הביקוש במסחר. הייצור שהתפתח בערים קידם את הכלכלה.

המהפכה התעשייתית העצימה את כוחם של בעלי אמצעי הייצור ביחס לחסרי הכול. כתוצאה מכך התפתחו מעמדות חברתיים כמו הבורגנות ומעמד הפועלים (הפרולטריון) .

המהפכה היטיבה עם חלק קטן בחברה, במחיר סבל גדול לרובה.

תהליך זה לווה בפעילות אינטלקטואלית ופוליטית בנושא זכויותיהם וחובותיהם של המעמדות ואופי היחסים ביניהם.

ביחידה זו הלומדים יבחנו את השינויים בעקבות המהפכה התעשייתית בהיבטים חברתיים וכלכליים ואת השלכותיה אז והיום.

נושא המהפכה התעשייתית מזמן דיון בשאלות ערכיות מורכבות העוסקות בשינויים בתנאי העבודה ובזכויות העובד, בהשפעת הטכנולוגיה על המוסר והאתיקה, על איזון בין התפתחות כלכלית לבין השמירה על הסביבה, על השוויון והצדק בחברה החדשה שנוצרה עקב המהפכה התעשייתית וכיצד ניתן לשפר את החיים וזכויות האדם והחברה.

1. להבין את הגורמים להתפתחות המהפכה התעשייתית בבריטניה ולהכיר את תהליך התפשטותה למדינות אחרות באירופה, תוך הבנת השפעתם של תהליכים היסטוריים רחבים.
2. להבין ולהעריך את השלכותיה של המהפכה התעשייתית בתחומים שונים אז ועד היום, תוך פיתוח חשיבה ביקורתית על ההשפעות ארוכות הטווח של תהליכים היסטוריים.
3. להסביר את ההשפעה של המהפכה התעשייתית על כל היבטי החיים, תוך הדגשת היקף השינויים הכלכליים, החברתיים והטכנולוגיים שהובילה, ולהבין שמדובר במהפכה בשל השינוי העמוק והמקיף שחוללה בחברה ובאורחות החיים.
4. לבחון את האתגרים והסוגיות הערכיות, כגון שוויון, צדק חברתי, כבוד למסורת, חדשנות ואחריות, שעמדו בפני הפרט והחברה בעידן המהפכה התעשייתית, תוך פיתוח חשיבה ערכית ביקורתית ויכולת ליישם תובנות היסטוריות על סוגיות אקטואליות.

במאה ה-19 שטף את אירופה גל של לאומיות. גל זה נולד מרעיונות ההשכלה: התנועה הרומנטית, האירועים הפוליטיים (כולל המהפכה התעשייתית) והחידושים הטכנולוגיים.

כיבושי נפוליאון הובילו את העמים שנכבשו על ידו לפתח את הלאומיות העצמאית שלהם.

התנועות הלאומיות שהחלו להתעורר התמקדו גם בהדגשת המשותף לבני העם – ההיסטוריה המשותפת, השפה, הדת, התרבות. התהליך הוביל להבלטת הייחוד של העם אל מול עמים אחרים. תנועות לאומיות שונות פיתחו את תרבותן הלאומית באמצעים כמו חינוך, הוראת היסטוריה, וטיפוח סמלים כמו דגל והימנון.

גל המהפכות ב-1848 זכה לכינוי "אביב העמים". כינוי זה מתייחס להתקוממויות שפרצו ברחבי אירופה. המהפכות זכו בתחילה להצלחות וברוב המקומות הישגיהם לא האריכו ימים.

הושג איחוד של חלקי האומה במדינות גרמניה (1870) ובאיטליה (1871).

למרות הכישלונות של רוב מלחמות השחרור בשלב הזה, רעיון הלאומיות הלך והתפשט בעולם.

ביחידה זו הלומדים יבחנו את רעיון הלאומיות וילמדו על מהפכות "אביב העמים". הלומדים יבינו את הגורמים להתפתחויות היסטוריות, פוליטיות, חברתיות ותרבותיות, שממשיכות להשפיע על העולם גם כיום.

בהוראת נושא הלאומיות יעסקו הלומדים בסוגיות ערכיות ובהשלכותיהם של רעיונות אלה על החברה. סוגיות הנוגעות לקשר בין זהות לאומית ושייכות תרבותית, לשאלות העוסקות בשמירה על זהות תרבותית אל מול תהליכים גלובליים ועל האתגרים החיוביים והשליליים שמציבה תופעת הלאומיות.

1. להבין את המושג לאומיות והשפעתו על ההיסטוריה והחברה עד ימינו, תוך פיתוח חשיבה ביקורתית על זהות, תרבות וריבונות מדינית.
2. להבין את התהליכים והנסיבות ההיסטוריות שהובילו לאיחוד המדינות, ולנתח את ההשפעות על המפה האירופית המודרנית.
3. לנתח את השפעות אביב העמים על הסדר העולמי ועל המדינות והעמים, ולהכיר את הקשרים ההיסטוריים שנוצרו בעקבות האירועים הללו.
4. לבחון את ההיבטים המורכבים של הלאומיות והשפעותיה על החברה והפוליטיקה ולהעריך את ההשלכות של רעיונות לאומיים על תהליכים היסטוריים ובין-לאומיים.
5. להבין שהתנועות המהפכניות הונעו על ידי קריאות לזכויות אזרח, חירויות הפרט וצדק חברתי והשפעתם על עיצוב החברה והפוליטיקה במדינות שונות.
6. להבין את הקונפליקטים בין אינדיבידואלים לקבוצות לאומיות, ואת השפעתם של תהליכי מחאה על התפתחות דמוקרטיות, ובכך להעריך את המשמעות של חירות הפרט במסגרת חברתית ופוליטית.

המהפכה התעשייתית והתגבשותם של רעיונות לאומיים באירופה, במהלך המאה התשע-עשרה, השפיעו רבות על מדיניותן של כמה מדינות באירופה. הן האמינו כי כוחה וגדולתה של המדינה נמדדים בעושרה ובמספר המושבות עליהן היא שולטת. התפתחויות אלה הניעו כמה מדינות אירופיות להתפשטות אזורית מעבר לים, במיוחד ביבשות אסיה ואפריקה. המניעים המרכזיים להתפשטות היו חיפוש אחר חומרי גלם, שווקים ושליטה בקרקע.

הקולוניאליזם והאימפריאליזם הובילו לסכסוך בין המדינות הקולוניאליות לבין האוכלוסייה המקומית מצד אחד, ולעימות בין המדינות האירופיות הקולוניאליות לבין עצמן מצד שני.

ביחידה זו הלומדים יבחנו את התהליכים הכלכליים והחברתיים שהתרחשו כתוצאה מהקולוניאליזם, ואת השפעתו על הקהילות המקומיות והבינלאומיות. נושא זה מזמן שאלות ערכיות מוסריות כמו שאלות על זכויות האדם והעבדות, שימוש בכוח במטרה לשלוט, שימור התרבות המקומית והשפעת השלטון הזר עליה.

1. להבין את הגורמים להיווצרות הקולוניאליזם ואת ההשלכות החברתיות והפוליטיות, ובכך להעריך את השפעתם על עמים ותרבויות.
2. לבחון ולהשוות בין הקולוניאליזם והאימפריאליזם באסיה ובאפריקה, ולהעריך את ההשפעות ארוכות הטווח של תהליכים אלו על תרבויות שונות, תוך פיתוח יכולת ניתוח ביקורתית לגבי סוגיות של עוצמה, חירות וזהות.
3. להבין ולנתח את השפעת הפעילות הקולוניאלית על היחסים בין מדינות אירופה ולהעריך את ההשלכות של פעילות זו על יחסים גלובליים והיסטוריים.
4. להבין את זכויות האדם של תושב המדינה הקולוניאלית מול השלטון הזר, ולהעריך את הפערים בזכויות ובחובות בין התושבים לשלטון, תוך פיתוח רגישות לנושאים של צדק חברתי וזכויות אדם בהקשרים היסטוריים.
5. לחקור את השפעת הקולוניאליזם האירופי על הקשרים בין תרבויות שונות, כולל היתרונות הכלכליים והטכנולוגיים לצד הנזקים התרבותיים והחברתיים, ולהעריך את הערכים של צדק, סובלנות והגנה על תרבות שניתן ללמוד מהשפעות אלו.

האירועים ההיסטוריים בארצות הברית במהלך המאות ה-18 וה-19 השפיעו על התפתחויות רבות בזירה הבינלאומית. בעקבות המהפכה האמריקנית התרחבה ארצות הברית ונוספו מדינות חדשות לברית.

כתוצאה מהמחלוקת בין הצפון והדרום התפתחה מלחמת האזרחים האמריקנית. המלחמה הסתיימה בניצחון מדינות הצפון וביטול העבדות. ארצות הברית הגיעה להישגים כלכליים נרחבים וכוחה עלה בזירה הבינלאומית.

יחידה זו מזמנת למורים דיונים על ערך שוויון האדם כאדם; על מלחמת אזרחים ומחירה, על מאבקים חברתיים ומוסריים ועל ערכים כמו חופש, שוויון וזכויות האדם.

1. להכיר את מאפייני הממשל והחברה האמריקאית במהלך המאה התשע עשרה ולהבין את השפעתם על התפתחות המדינה וערכיה.
2. לחקור את המחלוקות והקונפליקטים בחברה האמריקאית בסוגיית העבדות ולנתח את השפעתם על פרוץ מלחמת האזרחים האמריקנית.
3. להבין ולהעריך את ההשלכות של מלחמת האזרחים האמריקנית על החברה האמריקאית ולנתח את השפעות המלחמה על תהליכים של שוויון, זכויות אזרח ודו-קיום, ולבחון כיצד המאבקים ההיסטוריים הללו עיצבו את החברה האמריקאית המודרנית ואת הערכים שהיא מייצגת.
4. לחקור את הגורמים הפוליטיים, הכלכליים והחברתיים שתרמו להתפתחותה של ארצות הברית כמעצמה.
5. לחקור את האירועים המרכזיים בהיסטוריה של ארצות הברית ואת השפעתם על חיזוק עקרונות החירות והשוויון בתהליך הפיתוח הדמוקרטי ולבחון את הסתירה בתופעת העבדות וערכי זכויות האדם.
6. לחקור את ההשפעות החברתיות, הכלכליות והפוליטיות של העבדות, ובכך לפתח הבנה מעמיקה לגבי החשיבות של זכויות האדם וחירותו, ולהבין את השפעת העבר על המאבקים הנוכחיים למען צדק ושוויון.

ההתפתחויות שאירופה חוותה במיוחד במחצית השנייה של המאה התשע עשרה ותחילת המאה העשרים, השפיעו רבות על הזירה הבינלאומית.

הן גרמו לפרוץ מלחמת העולם הראשונה, שמאפייניה הבולטים היו: מלחמת עולם טוטאלית, מרכזיות העורף במלחמה, מלחמת החפירות ומותם של מיליוני חיילים בחזית וטכנולוגיה חדישה בשדה הקרב כמו הטנק, המטוס והפצצות.

עם תום מלחמת העולם הראשונה נחתמו הסכמי שלום עם כל מדינה ומדינה בנפרד החוזה המרכזי והמשמעותי ביותר נחתם עם גרמניה וקרוי חוזה ורסאי. הסכמים אלה גרמו לשינוי במפת אירופה והמזרח התיכון. כמו כן הופיעו כמה מדינות חדשות על המפה הפוליטית האירופית.

ביחידה זו הלומדים יעמדו על משמעותה של מלחמת העולם הראשונה ועל השינויים המרכזיים שקרו בעולם בעקבותיה. השינויים בכלכלה, במפת הגבולות ובפוליטיקה. הלומדים יעריכו את משמעות הסכם ורסאי - המטרות לעומת הביצוע וההשלכות של החוזה על פרוץ מלחמת העולם השנייה.

הוראת הנושא מזמנת דיון בשאלות ערכיות מורכבות, שדרכן ניתן להתייחס להשלכות המוסריות והאתיות של מלחמה בכלל ומלחמת העולם הראשונה בפרט .

כמו כן הלומדים ידונו בחשיבות הסכמי השלום שנחתמו ובכלל בערך השלום בתהליך מדיני שנותן פתרון לסכסוכים ואתגרים בעקבות מלחמה, והשפעתו על הציבור והמדינה.

1. להכיר את המדינות שלקחו חלק במלחמת העולם הראשונה כדי להבין את המורכבות של הקונפליקטים הבינלאומיים והשפעתן על תוצאות המלחמה וההיסטוריה העולמית.
2. לבחון את הגורמים שהובילו לפרוץ מלחמת העולם הראשונה כדי להבין את הדינמיקה הפוליטית, החברתית והכלכלית שתרמה להיווצרות קונפליקטים עולמיים, ולפתח הבנה מעמיקה של תהליכים גיאופוליטיים.
3. להכיר ולהבין את שלבי מלחמת העולם הראשונה ואת מאפייניה הייחודיים כדי להבין את השפעות המלחמה על החברה, הכלכלה והפוליטיקה של המדינות המעורבות, וכיצד אלו עיצבו את ההיסטוריה העולמית בשנים שלאחר מכן.
4. להבין את הסדרי השלום שאושרו לאחר תום מלחמת העולם הראשונה והשפעתם על הזירה הבינלאומית, כדי להעריך את השפעתם על יחסי הכוחות בין המדינות.
5. להעריך את חשיבות שיתוף הפעולה בין מדינות להשגת ניצחון או מטרה, כדי להבין את תפקידן של בריתות והשפעתן על ההיסטוריה הבין-לאומית.
6. לדון בערך השלום כפתרון מדיני בין עמים ולהעריך את תפקידו בקידום שיתוף פעולה ופתרון קונפליקטים בהיסטוריהן-

נפוליאון בונפרטה, השליט הצרפתי, פתח במערכה צבאית נגד מצרים והלבנט כחלק מהסכסוך והמלחמה שלו עם בריטניה וכניסיון לשלוט במצרים ובעושרה.

שינויים פוליטיים שנבעו מהמערכה של נפוליאון נגד מצרים סללו את הדרך לעלייתו של מוחמד עלי פאשה. הוא הנהיג רפורמות בתחומים רבים כמו מנהל, צבא וחקלאות שהובילו להישגים נרחבים בימיו.

ביחידה זו הלומדים יעמדו על ההשלכות של מסע נפוליאון לאזור ועל השינויים ההיסטוריים הכלכליים והפוליטיים באותה תקופה. כמו כן יעמיקו בסוגיות ערכיות חשובות שקשורות לתהליכי הכיבוש, התרבות והשפעתו של נפוליאון על מצרים והאזור.

הלומדים יבחנו את ההשפעה העמוקה של האימפריה העות'מאנית באזור ויעריכו את דמותו של מוחמד עלי והשפעתו על התהליכים ההיסטוריים באזור.

1. להבין את חשיבותה האסטרטגית, ההיסטורית והתרבותית של מצרים בתוך הקשר רחב יותר של האימפריה העות'מאנית, תוך פיתוח יכולת לנתח את השפעת מיקומה הגיאוגרפי ומעמדה התרבותי על התפתחויות היסטוריות באזור, וכן להבין את התהליכים שהובילו לשינוי מעמדה במסגרת האימפריה.
2. לבחון את המניעים של נפוליאון למסעו למצרים ולהעריך את חשיבותו והשפעתו של המסע על ההתפתחויות הפוליטיות.
3. לנתח את הרפורמות החברתיות והכלכליות שהנהיג מוחמד עלי במצרים, ולהעריך את השפעתן על מעמדות שונים בחברה, תוך התמקדות בהיבטים שונים והשפעתם על הפרט והקהילה בתקופת שלטונו.
4. לדון על השפעתן של רפורמות במדינה על חיי הפרט והחברה, ולהבין את השפעת השינויים על ערכים כמו שוויון, צדק חברתי וקדמה.

האימפריה העות'מאנית נחלשה ולכן מנהיגיה החלו ליזום תהליך של רפורמה בניסיון לבנותה מחדש .

ניסיונות הרפורמה החלו בסוף המאה השמונה עשרה ותחילת המאה התשע עשרה. הסולטאן סלים השלישי והסולטאן מחמוד השני היו הראשונים בקידום תהליך הרפורמה. תהליך הרפורמה נתקל במספר מכשולים פנימיים וחיצוניים.

ביחידה זו הלומדים יבחנו את הרפורמות והארגון מחדש בתחומים השונים , את ההישגים ואת ההשפעה שלהם על מדינות ערב בסהר הפורה.

בהמשך היחידה הלומדים יבחנו את ההתערבות האירופית בענייני האימפריה העות'מאנית ואת השפעתה של התערבות זו על עתידה וגורלה של האימפריה העות'מאנית במאות התשע עשרה ותחילת המאה העשרים.

הוראת הנושא מאפשרת ללומדים להעמיק את ההבנה שלהם לגבי תהליכי השינוי, התפתחות והמאבקים הפוליטיים והחברתיים שקרו בתקופה זו באימפריה העות'מאנית. כמו כן יעמדו על האתגרים שעמדו בפני האימפריה ביחס למימוש השינויים והרפורמות.

הנושא מזמן דיון בסוגיות ערכיות כמו השפעת הרפורמות על זכויות האדם, הדת, התרבות, החינוך, והשינוי החברתי בתקופה זו.

1. לנתח את המניעים לרפורמות באימפריה העות'מאנית ולהבין את הקשרים ביניהם לבין התהליכים החברתיים, הכלכליים והפוליטיים של התקופה.
2. להעריך את ההתפתחויות החברתיות, הכלכליות והפוליטיות שהתרחשו במדינות ערב בתקופת הרפורמות, תוך התמקדות בהשפעתן על החברה והפרט.
3. לנתח את היחסים בין האימפריה העות'מאנית למדינות אירופה במאה התשע עשרה ולהעריך את השפעתן על גורלה של האימפריה, תוך זיהוי גורמים פוליטיים, כלכליים ותרבותיים.
4. לנתח את הערכים המובאים במסמך הפירמאן ולבחון את מידת ההגשמה שלהם במציאות, תוך שימוש במקורות היסטוריים ודיון בהשלכות החברתיות והפוליטיות שלהם.
5. לדון בהשלכות של רפורמות על זכויות האדם, הדת והחינוך.

תקופת שלטונו של הסולטאן עבדול חמיד השני היא אחת התקופות הבולטות בתולדות האימפריה העות'מאנית בעידן המודרני. בתקופתו הנהיג רפורמות שהשפיעו על חיי היומיום.

הרפורמות שהוביל גרמו לתנועות האופוזיציה להתנגד לו. הבולטת בהן הייתה תנועת "הטורקים הצעירים". התנועה הוקמה על ידי סטודנטים ובהמשך היו בה גם קציני צבא. וגרמה להפיכה נגד הסולטאן עבדול חמיד השני בשנת 1908 ולנפילתו של הסולטאן.

הלומדים יבחנו את ההשפעה העמוקה של הסולטן עבד אלחמיד השני על הפוליטיקה, החברה והתרבות באימפריה העות'מאנית.

כמו כן יעמדו על המאבקים הפנימיים של קבוצות שונות על רקע שינויי השלטון והשינויים החברתיים.

נושא זה מזמן דיון בהשפעה עמוקה של הדת האסלאמית על החיים היומיומיים והתרבות באימפריה בתקופת הסולטאן.

1. לחקור את הגורמים והאירועים שהובילו לעלייתו של הסולטאן עבדול חמיד השני לשלטון, ולהבין את השפעתם על מבנה השלטון והחברה באימפריה העות'מאנית.
2. לנתח את המעשים, ההישגים והרפורמות של הסולטאן עבדול חמיד השני, ולהעריך את השפעתם על האימפריה העות'מאנית תוך כדי דיון על השקפות שונות של היסטוריונים בנוגע לתקופת שלטונו ומדיניותו.
3. לבחון את הגורמים והאירועים שהובילו להופעתם של "הטורקים הצעירים" ולהבין את השפעתם על ההפיכה נגד שלטונו של הסולטאן, תוך כדי התמקדות באסטרטגיות ובמטרות של התנועה.
4. לנתח את המושג "טורקיפיקציה" ולהבין את השפעותיו על זכויות הפרט והחברה, תוך כדי דיון בהשלכות התרבותיות והחברתיות שהיו כתוצאה מתהליך זה.
5. לבחון את השפעת כוחו ואישיותו של מנהיג על קביעת מדיניות האימפריה, תוך בדיקה של האסטרטגיות וההחלטות שהשפיעו על האירועים ההיסטוריים בתקופת שלטונו.

מרכזי ההתיישבות של הדרוזים במאה ה-19 היו בסוריה ובלבנון. הדרוזים קיימו חיים מדיניים, חברתיים וכלכליים ושמרו על ישותם ומורשתם כעדה בתקופת השלטון העות'מאני.

ביחידה זו הלומדים ילמדו על מעמדם של הדרוזים בתקופה העות'מאנית ועל השינויים והמאבקים הפנימיים על רקע השלטון באזור.

נושא זה מזמן דיון בערכים המרכזיים המאפיינים את החברה הדרוזית כמו שמירה על זהותם הדתית, תרבותם ומורשתם בתקופת השלטון העות'מאני ולאורך ההיסטוריה.

1. לנתח את מערכת היחסים בין הדרוזים לשלטון העות'מאני, וכן את יחסי הגומלין עם הגורמים המקומיים בסוריה ובלבנון, כדי להבין את ההשפעות ההיסטוריות על החברה והפוליטיקה באזור.
2. לחקור את היחסים בין השלטון הדרוזי לשלטון המצרי בתקופת אברהים פאשה, ולהבין את השפעותיהם על מבנה השלטון המקומי והחברה באזור.
3. לנתח את תפקידם של הדרוזים בסוריה ובלבנון ככוח פוליטי וחברתי, ולבחון את השפעתם על האירועים הפוליטיים והחברתיים במהלך ההיסטוריה המודרנית.
4. לבחון את האתגרים החברתיים והתרבותיים המיוחדים העומדים בפני הקהילה הדרוזית ואת הדרכים שלה לשימור המורשת והתרבות שלה בסביבה המשתנה.

התנועות הלאומיות שהתעוררו באירופה במהלך המאה התשע עשרה השפיעו על האוכלוסייה הערבית במדינות ערב באימפריה העות'מאנית, בפרט עם תחילת התגבשותה של תנועה לאומית טורקית שאימצה את מדיניות הטורקיפיקציה.

סופרים ואינטלקטואלים בחברה הערבית חיזקו את התודעה הלאומית של הערבים ,את עברם ותרבותם.

הפעילות הלאומית הערבית באה לידי ביטוי בהקמתם של בתי ספר, ספריות, אגודות, ומפלגות פוליטיות. בשנת 1913 נערכה בפריס ועידה ערבית כללית, וגובשה תכנית פוליטית ערבית. התפתחות זו הובילה להתנגשות עם הפטריוטים הטורקיים, ודרישה של הערבים להפרדה מוחלטת מהאימפריה העות'מאנית.

הוראת נושא זה מאפשרת ללומדים להבין את השפעתה של הלאומיות הערבית על עולמם הפוליטי, החברתי והכלכלי אז והיום.

נושא הלאומיות מזמן דיון בחשיבות על שמירת זכויות הפרט, על השייכות לקבוצה לאומית ולזהות קבוצתית.

1. לנתח את המושג לאומיות ולהבין את מאפייניה המרכזיים של הלאומיות הערבית, תוך בחינת השפעתה על התפתחויות פוליטיות וחברתיות במזרח התיכון.
2. לנתח את הסיבות להופעת הלאומיות הערבית בעידן המודרני, תוך כדי חקירת ההשפעות של תהליכים פוליטיים, חברתיים וכלכליים על תודעה לאומית.
3. לבחון את שלבי ההתפתחות של התנועה הלאומית הערבית מסוף המאה ה-19 ועד לסיום מלחמת העולם הראשונה, תוך הבנת ההשפעות הפוליטיות, החברתיות והכלכליות על התנועה.
4. לבחון את האתגרים וההשלכות של תנועות לאומיות על החברה והאנושות, תוך הבנת השפעתן על חיי הפרט והקהילה בתקופות שונות.
5. לבחון את השפעת הלאומיות הערבית על החברה במדינות ערב, תוך התמקדות בתרומתה לחיזוק תחושת השייכות והאחדות בין קבוצות שונות ולקידום זכויות פוליטיות וחברתיות.

למלחמת העולם הראשונה וכניסת האימפריה העות'מאנית למלחמה היו השלכות חשובות על המזרח התיכון בכלל ועל מדינות ערב בפרט.

גובשו הסכמים ובעיקר הסכם סייקס-פיקו שהוביל לשינויים והופעת מדינות חדשות במזרח התיכון.

בעקבות נפילת האימפריה העות'מאנית קמה הרפובליקה הטורקית המודרנית, בהובלתו של מוסטפא כמאל אטאטורק. הוטל מנדט בריטי על עירק, מזרח ירדן וארץ ישראל. וכן מנדט צרפתי על סוריה ולבנון. מצרים הייתה תחת כיבוש בריטניה. וכן תוניס, אלג'יריה ומרוקו תחת כיבוש צרפת. לפיכך, נקבעו גבולות חדשים למפת המזרח התיכון בעקבות מלחמת העולם הראשונה.

היחידה תעסוק גם ביחסים בין ערביי ארץ ישראל והיישוב היהודי באותה תקופה שהיו מורכבים והושפעו מהעליות/הגירות לארץ.

ביחידה זו הלומדים יבינו את השפעתם של כוחות המערב על השינויים במפת האזור לאחר המלחמה ועל הקמת מדינות חדשות ושינויי גבולות המשפיעים על המציאות הפוליטית והחברתית עד היום.

נושא זה מזמן דיון בערכים של שמירה על זהות לאומית ותרבותית, ועל רצון לעצמאות של קבוצות אתניות.

1. להבין ולהעריך את ההשלכות של קריסת האימפריה העות'מאנית על העולם, תוך דגש על השפעותיה המיוחדות על המזרח התיכון.
2. לנתח את תוכן ההסכמים שהשפיעו על גורל מדינות ערב לאחר מלחמת העולם הראשונה ולהבין את ההשפעות הפוליטיות, החברתיות והכלכליות של הסכמים אלה על האזור.
3. להכיר את "המפה החדשה" של המזרח התיכון בעקבות ההסכמים בין המעצמות הגדולות ולהבין את השפעת השינויים הגיאוגרפיים על יחסי הכוח, הלאומיות והסכסוכים באזור.
4. להבין את התמודדות מנהיגי המעצמות עם זכויות האדם והשלום במזרח התיכון לאחר מלחמת העולם הראשונה, ולבחון את הצעדים שננקטו להתמודד עם האתגרים הפוליטיים והחברתיים שנגרמו בעקבות השינויים באזור.
5. להבין את הסיבות להחלת המנדט על האזורים הערבים השונים ואת ההשפעות שהיו לכך על המבנה הפוליטי והחברתי של האזור.
6. להבין שהעלייה של יהודים לארץ נבעה מהקשר ההיסטורי בין העם היהודי לארץ ישראל, תוך דגש על הריבונות היהודית בעת העתיקה והשפעתה על עליית היהודים לארץ.
7. להבין את מורכבות היחסים בין ערביי ארץ ישראל והיישוב היהודי, ולבחון את הגורמים החברתיים, הפוליטיים וההיסטוריים שהשפיעו על הקשרים ביניהם.