מפרט התכנים לכיתה ו'

נושא זה כולל, בראש ובראשונה, את הכרת ההגדרה הבסיסית להיסטוריה כחקירה ותיעוד הפעילות האנושית.

נושא זה פותח בהגדרה הבסיסית של: מהי היסטוריה?
היחידה פותחת בחשיבותם של לימודי ההיסטוריה. הלומדים ירכשו מושגי יסוד לארגון הזמן (ציר זמן) וכן יכירו מקורות ראשוניים המשמשים את ההיסטוריונים כמו תעודות כתובות, שרידים ארכיאולוגיים ויבדילו בין מקור ראשוני למקור משני.

1. להבין שלימוד מאורעות העבר מקנה הקשר להבנת המציאות הנוכחית, ומאפשר לנתח תופעות עכשוויות על בסיס תובנות היסטוריות.
2. להכיר מושגי יסוד בהיסטוריה: ציר זמן, רצף אירועים, תקופות היסטוריות ומקורות ראשוניים ומשניים, כדי לפתח הבנה בסיסית של תהליכים היסטוריים ולקשר בין אירועים שונים.
3. להבחין בין מקורות ראשוניים למקורות משניים בהיסטוריה, כדי להקנות כלים להבנת תהליכים בבניית הידע ההיסטורי ואת ההשפעה של סוגי מקורות על הפרשנות ההיסטורית.
4. להבין את חשיבות לימוד ההיסטוריה והשפעתה על טיפוח ערך הזהות והשייכות, כדי לאפשר הכרה במורשת וחיזוק הקשר עם הקהילה."

לימוד על יוון העתיקה מעודד הבנה עמוקה על תהליכים היסטוריים והבנה שתהליכים פוליטיים וחברתיים באזור מסוים יכולים להשפיע על סביבה קרובה ורחוקה.
תרומתה של יוון העתיקה עד ימינו ניכרת בתחומים רבים כמו אמנות, ספרות, פילוסופיה, פוליטיקה ואדריכלות.
ביחידה זו הלומדים יעמדו על מאפייני המשטר הדמוקרטי באתונה ,שהיוו את המקור לדמוקרטיה המערבית.
נושא זה מזמן עיסוק בערכים דמוקרטיים שהשפיעו על ההיסטוריה האנושית ועל החשיבה המודרנית.
לימוד על יוון מזמן גם התחקות ולו במעט על עבודתו של ההיסטוריון , ניתוח של מקורות ראשוניים כמו, טקסטים, מטבעות, פסלים וחפצים.
יחידה זו מזמנת גם למידה רב-תחומית כמו אומנות, ספרות ואדריכלות.

1. להכיר את חיי החברה והתרבות ביוון העתיקה, כדי להבין את השפעתם על התרבות המערבית המודרנית ולחזק את הידע על ערכים, רעיונות ומוסדות שצמחו בתקופה זו.
2. להבין את השפעת יחסי הגומלין בין הנתונים הגיאוגרפיים של יוון על חיי החברה, כדי לבחון את הקשרים בין הסביבה הפיזית להתפתחות התרבותית והחברתית .
3. להכיר את המאפיינים של הדמוקרטיה האתונאית ולבחון את ההבדלים בין המשטרים באתונה ובספרטה, כדי להבין את השפעתם על חיי האזרחים והמבנה החברתי של כל עיר מדינה.
4. לדון במושג דמוקרטיה ובערכים הדמוקרטיים כדי להבין את יסודות החברה המודרנית והשפעתם על חירות וזכויות הפרט.
5. להעריך את תרומתה של התרבות היוונית לאנושות בתחומים כגון דת, מערכת שלטון, אמנות וספורט, כדי להבין את ההשפעה ארוכת הטווח שלה על התרבות המערבית והערכים שהנחו את ההתפתחות החברתית והפוליטית.
6. להכיר ולהשתמש במקורות ראשוניים ומשניים, כתבים, פסלים וממצאים ארכיאולוגיים, כדי לחקור את תרבות יוון ולהבין את חיי החברה והערכים שלה.

• פני השטח הגיאוגרפים והשפעתם על האוכלוסייה, החברה והמשטר

מיומנויות והצעות דידקטיות:

אוריינות לשונית, מידע, חילוץ ואיסוף נתונים

• קריאת מפה על מנת להכיר את האופי הגאוגרפי של יוון העתיקה
• איסוף נתונים ממקורות היסטוריים שונים ומיזוגם
• הסקת מסקנות לגבי השפעת התנאים הגיאוגרפיים על אופי החברה והמשטר

חילוץ מידע

• בעקבות סיור באתרים ארכיאולוגיים, סיור וירטואלי (קיסריה, בית שאן ,ציפורי, קלעת נמרוד)

התקופה ההלניסטית מאופיינת במיזוג של תרבויות יוון ומזרח. מיזוג זה בא לידי ביטוי בתחומים רבים כמו אמנות , הגות ואדריכלות של התקופה.

יחידה זו עוסקת במנהיגותו ובכיבושיו של אלכסנדר מוקדון שהרחיב אות האימפריה בכל המזרח התיכון, ויצר יציבות פוליטית ותרבותית באזור.

מסעותיו הצבאיים הפיצו את התרבות והרעיונות היווניים ברחבי האזור, והובילו ליצירת ממלכות הלניסטיות במצרים, מסופוטמיה ומרכז אסיה. הממלכות החדשות הללו הושפעו מאוד מהתרבות היוונית, ואימצו אלמנטים של אמנות, אדריכלות, פילוסופיה וממשל. בנוסף, כיבושיו של אלכסנדר הקלו על התפשטות המסחר והמפגש בין התרבויות
גרם להשפעות הדדיות ביניהם.

ביחידה זו הלומדים יעמדו על דמותו של אלכסנדר הגדול ועל מאפייני ההלניזם.

נושא ההלניזם מזמן דיון בסוגיות ערכיות הנוגעות במיזוג של תרבויות והשפעתן על זהות הפרט. (טשטוש זהות וחיזוק זהות)

1. להכיר את דמותו של אלכסנדר הגדול, להעריך את גודל מנהיגותו ואת השפעתו על התרבות ההלניסטית
2. להבין את המאפיינים של התרבות ההלניסטית והשפעתה על עמי המזרח, כדי להעריך את תרומת התרבות הזו לעיצוב רעיונות, אמונות וערכים בתרבות המודרנית.
3. להבין שההלניזם יצר השפעות הדדיות בין תרבויות ולהעריך את התהליכים התרבותיים שתרמו לעיצוב התרבויות השונות .
4. לדון בסוגיות ערכיות כמו סובלנות, קונפליקט זהויות והשתלבות תרבותית במפגש בין תרבויות בתקופת ההלניזם, כדי להבין את השפעות המפגש התרבותי על עיצוב הזהות והערכים האנושיים.

• תכונותיו כשליט
• מסעות הכיבוש של אלכסנדר מוקדון
• גורמים להצלחתו בביסוס האימפריה

מיומנויות והצעות דידקטיות:

אוריינות לשונית/דיגיטלית

• שימוש במפה היסטורית של כיבושי אלכסנדר הגדול והסקת מסקנות לגבי התפשטות האימפריה
• איסוף נתונים ממקורות שונים על דמותו והישגיו של אלכסנדר הגדול
• בחינה והערכה של אלכסנדר הגדול במקורות השונים

חשיבה ביקורתית- טענה והבעת דעה

• "אלכסנדר הגדול", האם ראוי להיקרא הגדול?

רומא משנת 753 לפנה"ס עד מחצית המאה הראשונה לספירה, הפכה לאימפריה בשל כוחה הצבאי, התשתיות המפותחות, מערכת משפט מבוססת ,ממשל המתאפיין בסמכות מרכזית חזקה, יציבות כלכלית בעלת עושר במשאבים ואחידות תרבותית שסייעה ליצור תחושת אחדות וזהות בקרב אוכלוסיותיה המגוונות .

לאימפריה הרומית הייתה השפעה עמוקה ומתמשכת על ההיסטוריה העולמית. מערכת המשפט הרומית הניחה את היסודות למערכות המשפט המערביות המודרניות.

האימפריה הפיצה את שיטת הממשל, החוק וההנדסה הלטינית והרומית ברחבי אירופה והים התיכון. תרומתם של הרומאים הייתה משמעותית גם לארכיטקטורה, לספרות ולאמנות, וממשיכה להשפיע על התרבות המערבית גם כיום.

ביחידה זו הלומדים יבחנו את האתגרים השונים באימפריה הרומית, את מבנה השלטון, הכלכלה, הצבא ואת היכולת שלה לשלוט בטריטוריה רחבה. לימוד הנושא יעמיק בקרב הלומדים את ההבנה של אירועים היסטוריים בעבר ותרומתם להיסטוריה ולחברה האנושית.

1. לבחון את תהליך ההתפשטות של רומא לאימפריה, כדי להבין את השפעתה על התרבות, השלטון והחברה במזרח התיכון ואת השפעותיה על התפתחות התרבויות השונות.
2. להבין את מאפייני המשטר, הצבא והמנהיגות ברומא ולבחון את האסטרטגיות שאפשרו שליטה על האימפריה הרחבה, כדי להבין את השפעתן על יציבותה והתפתחותה לאורך ההיסטוריה.
3. להבין ולהעריך את השפעת המורשת התרבותית ומערכת המשפט הרומית, הישגי האמנות, האדריכלות והשפה, על העולם המערבי, כדי להבין את ההשפעות המתמשכות שלהן על עקרונות המשפט, המוסר והחברה לאורך ההיסטוריה.
4. לחקור את המבנה החברתי ברומא, המבוסס על אי שוויון, וההשפעה שלו על החברה והפוליטיקה, ולהבין את ההקשרים החברתיים שתרמו לעיצוב התרבות וההיסטוריה של האימפריה הרומית.

יחידה זו עוסקת במורשת התרבותית, ההיסטורית והדתית של העם היהודי מאז כניסתו לארץ כנען ועד חורבן בית שני בשנת 70 לספירה. בתקופה זו פיתח העם היהודי תרבות, חוקים ומסורות ייחודיים. תקופת דוד המלך ושלמה המלך מהווה שיא בתקופה זו. בית המקדש הראשון בירושלים נבנה בתקופתם כמרכז פולחן וסמל לזהותם הלאומית והדתית.

לאחר גלות בבל חזרו יהודים לארץ כנען ובנו מחדש את בית המקדש השני, שנותר מרכז פולחן יהודי עד לחורבנו על ידי הרומאים בשנת 70 לספירה. אירוע זה סימן נקודת מפנה בהיסטוריה היהודית והוביל לפיזור רוב העם היהודי ברחבי העולם. היהודים בגלות והיהודים שנשארו בארץ כנען התמודדו עם אורח חיים ואתגרים לא פשוטים כמו חירות מול שיעבוד וקנאות מול פשרות.

1. להבין את הקשר והשייכות של בני ישראל לארץ כנען.
2. להבין ולהעריך את הנסיבות שהובילו להופעתה ושגשוגה של ממלכת יהודה בתקופת שלטון דוד ושלמה. להבין ולהעריך את הנסיבות שהובילו להופעתה ושגשוגה של ממלכת יהודה בתקופת שלטון דוד ושלמה ולהבין את התהליכים ההיסטוריים שתרמו ליציבות ולפריחה של הממלכה והשפעתם על התרבות והחברה היהודית.
3. להבין ולהעריך את נסיבות חורבן הבית השני והשפעתו על החברה היהודית.
4. להבין את האתגרים הערכיים שעמדו בפני היהודים אחרי חורבן בית שני.

מייסד הנצרות ישוע נולד בבית לחם שביהודה לפני למעלה מ-2000 שנה. תורתו והמסר שלו מדגישים אהבה, חמלה וסליחה. ערכים אלו נשתמרו בברית החדשה ועיצבו את האמונות והמנהגים של נוצרים ברחבי העולם.

בתחילת דרכה הנצרות נרדפה ע"י הרומאים. הנצרות התפשטה ברחבי העולם על ידי השליחים והמיסיונרים הנוצרים. מערכת הדרכים ורשתות התקשורת של האימפריה הרומית סייעה להפצת דת הנצרות ברחבי האימפריה.

גם לכנסיות הנוצריות הקדומות היה תפקיד חשוב בהפצת הדת הנוצרית, והם סיפקו בסיס לאמונה והבטיחו את שימורה והעברתה לאורך מאות שנים.

ביחידה זו הלומדים ילמדו על התפשטות הנצרות והשפעתה על התרבות ,הערכים והחברה בעידן הרומאי. כמו כן,יבינו את התהליכים והשינויים המרכזיים שחלו בעקבות הופעתה והתפשטותה של דת הנצרות במהלך ההיסטוריה.

1. להבין את העקרונות הבסיסיים של הדת הנוצרית והערכים המשתקפים בה, כדי להעריך את השפעתם על עיצוב החברה והתרבות במזרח התיכון ובעולם המערבי במשך ההיסטוריה.
2. להכיר את שלבי התפשטות הנצרות ולבחון את הגורמים שהשפיעו עליה, כדי להבין את השפעתה ברחבי העולם.

• שלבי התפשטות הדת הנוצרית
• גורמים שהשפיעו על התפשטות הדת

מיומנויות והצעות דידקטיות:

אוריינות לשונית , איסוף נתונים ממפה והסקת מסקנות
על התפשטות הנצרות

התקופה הפרה-אסלאמית, המכונה גם תקופת הג'אהליה, מתייחסת לתקופה שלפני הופעת האסלאם בחצי האי ערב, שהיווה ציר מרכזי ושימש למסחרו וחיבר את חצי האי ערב לים התיכון (بلاد الشأم-בלאד אל-שאם), לפרס ולהודו.

ביחידה זו הלומדים יעמדו על המאפיינים העיקריים של התקופה הפרה-אסלאמית בחצי האי ערב . תקופה שאופיינה בגיוון דתי כלומר, פוליתאיזם - פולחן של אלים ואלות מרובים . כמו כן יבחנו את החברה השבטית המאורגנת סביב שבטים והמאופיינת באי שוויון חברתי וכלכלי.

הלומדים ייחשפו לעושר התרבותי והספרותי שאפיין תקופה זו והשפיע על התרבות הערבית הפרה-אסלאמית.

ביחידה זו הלומדים יבינו את מרכזיותה של העיר מכה ששימשה מקום עליה לרגל בשל הימצאותה של הכעבה בה ,וכן יבינו את מקור קדושתה כעיר הולדתו של הנביא מוחמד ע"ה .

נושא זה מזמן דיון בסוגיות ערכיות כמו אחריות פרטית וחברתית כפי שבאו לידי ביטוי במבנה החברה השבטית בתקופת הג'אהליה.

1. להבין את השפעת יחסי הגומלין בין הנתונים הגיאוגרפיים של חצי האי ערב על חיי החברה.
2. להכיר את הממלכות שהיו בחצי האי ערב לפני עליית האסלאם, לבחון את היחסים ביניהן ולהבין את התפתחות התרבות הערבית ותרומתה לעליית האסלאם.
3. להכיר את מאפייני החברה הערבית והמנהגים המרכזיים בתקופה הטרום-אסלאמית, כדי להבין שהם מהווים בסיס תרבותי וחברתי אשר תרם להתפתחות האסלאם והשפעתו על החברה הערבית.
4. להכיר את הדתות שונות בחצי האי ערב שקדמו לדת האסלאם.
5. להעריך את מעמדה וחשיבותה של מכה מבחינה פוליטית, דתית וכלכלית בחצי האי ערב ולהבין את תפקידה המרכזי בעיצוב החברה הערבית והאסלאם ואת השפעתה על התפתחות האסלאם ככוח מאחד.

• גיאוגרפיה ודמוגרפיה של חצי האי ערב
• ערים מרכזיות חד'אראת אלחג'אז
• מאפייני החברה הג'אהלית (מבנה חברתי מדיני, מוצא, שפה, מנהגים, מסורת)
• הדתות בתקופת הג'אהליה

מיומנויות והצעות דידקטיות:

אוריינות לשונית/דיגיטלית

• איתור מקומו של חצי האי ערב במפה
• בחינת המיקום הגיאוגרפי והתנאים הגאוגרפים כמשפיעים על החברה בהיבטים חברתיים, כלכליים, דתיים

היחידה פותחת בסיפור הולדתו של הנביא ע"ה ובהתגלותו של המלאך ג'בריל לנביא מוחמד ע"ה במערת חירא בשנת 610 לספירה. כמו כן, היחידה עוסקת בחשיבות המושג אל-דעוה באסלאם.

הלומדים יעסקו ביחסים המורכבים בין מוחמד ע"ה לשבטו, קוריש. שבט קוריש התנגד לתורתו של מוחמד ע"ה ובשל כך היגר מוחמד ע"ה בשנת 622 לספירה (אלהיג'רה= השנה שבה מתחילה ספירת האסלאם) לית'רב שנקראה אחר כך אלמדינה אלמונוארה. בשנת 630 לספירה, מוחמד ע"ה וקוריש חתמו על הסכם הידוע בשם "הסכם חודיבייה", שקבע תקופת שלום ואפשר דו-קיום בין קוריש למוסלמים.

בתקופתו של הנביא מוחמד ע"ה התפשט האסלאם בדרכים שונות: הנביא מוחמד ע"ה וחסידיו שיתפו אנשים משבטים וקהילות שונות במסר שלהם על האסלאם במכה ובאלמדינה והזמינו אותם להצטרף לדת האסלאם. אמצעי נוסף היה כאשר אנשים שמעו על האסלאם והחליטו לאמץ אותו כדת וכן אלפותוחאת ,אלע'זוה ואלסיריה.

היחידה עוסקת גם במעמדה של אלמדינה שנחשבת לעיר השנייה הקדושה באסלאם. באלמדינה שוכן מסגד הנביא, אחד האתרים הקדושים ביותר לאסלאם. במסגד קבור הנביא מוחמד ע"ה.

בהמשך הלומדים ילמדו על תקופת ארבעת הח'ליפים, הידועה גם בשם ח'ליפות ראשידון. זו הייתה תקופה משמעותית בתולדות האסלאם שנמשכה בין השנים 632 ל-661 לספירה. הח'ליפים הובילו את העם על פי מורשתו וערכיו של הנביא מחמד ע"ה.

הלומדים יעמדו על המאפיינים המרכזיים בתקופה של ארבעת הח'ליפים כמו ,אחדות בקהילה המוסלמית, התרחבות האימפריה האסלאמית, מערכת משפט ושיטת ממשל המקיפים את כל היבטי החיים .

היחידה עוסקת גם בחשיבותו של הקוראן, כטקסט דתי ומרכזי הקדוש ביותר באסלאם.

1. להכיר את סיפור הולדתו של הנביא מוחמד ע"ה ואת ההתגלות של המלאך ג'יבריל אליו במערה ולהבין את השפעת האירועים הללו על היווצרות האסלאם ועל עיצובה של דת חדשה במזרח התיכון.
2. להכיר את יסודות אל-דעוה (الدعوة) האסלאמית בשני השלבים שלה: החסוי והגלוי ולהבין את תהליך התפשטות האסלאם והשפעתו על החברה הערבית והעולמית בתקופות שונות.
3. להכיר את מבנה הקוראן ואת חשיבותו לדת האסלאם ולהבין את תפקידו המרכזי בעיצוב האמונה והמנהגים של מוסלמים ובהשפעתו על התרבות וההיסטוריה של האסלאם.
4. להכיר את הערכים המשתקפים בדת האסלאם, כדי להבין את השפעתם על עיצוב זהותם של המוסלמים והחברה האסלאמית בהיסטוריה.
5. להבין את הגורמים להגירת מוסלמים לאלמדינה אל- מונוורה ולהעריך את החשיבות של הגירה ותפקידה בייצוב אל-דעוה )الدعوة(האסלאמית.
6. להעריך את המשמעות והמעמד של מכה באסלאם מאז ועד היום ולהבין את השפעתה על הזהות המוסלמית והקשרים החברתיים והדתיים בעולם המוסלמי.
7. להכיר את האירועים המרכזיים בתקופת הח'ליפים הראשונים ולהבין את מאפייני התקופה ולהבין את התהליכים הפוליטיים והחברתיים שהשפיעו על התפתחות האסלאם והחברה המוסלמית.

בתקופת הנביא מוחמד ע"ה ועידן הח'ליפים הראשידון, יהודים ונוצרים נחשבו ל"אנשי הספר", אהל אל-כיתאב, ובני חסות-אהל אלד'ימה וזכו למעמד מוגן במדינה האסלאמית . היה להם חופש דת, והם יכלו לשמור על מוסדות דתיים משלהם ולמלא אחר החוקים הדתיים שלהם.

עם זאת, הם נדרשו לשלם מס מיוחד, המכונה ג'יזיה כחלק מחוקי עומר. חוקי עומר מטרתם הייתה להדגיש את החובות והזכויות של אהל אל-כתאב.

לרוב היחסים בין מוסלמים, יהודים ונוצרים היו מבוססים על סובלנות דתית ושיתוף פעולה.

1. לבחון את האתגרים במערכת היחסים בין המוסלמים, היהודים והנוצרים בתקופת הנביא מוחמד ע"ה והח'ליפים ולהבין את השפעתם על יצירת הסדר החברתי והפוליטי במדינה האסלאמית.
2. להכיר את הערכים המשותפים לשלוש הדתות ולטפח סובלנות דתית ולהבין את התהליכים ההיסטוריים שהשפיעו על יחסי הגומלין ביניהן ולקדם חברה מכילה ומבינה.