הדרכים תיבחרנה על ידי המורים בהלימה לרוח התוכנית, יעדיה ותכניה. מבין שלל האפשרויות תודגשנה האפשרויות הבאות:
- הקניית מיומנויות בדרך של תרגול ושיחה - בהקניית המיומנויות הטקסטואליות ואינטרטקסטואליות ובשאלות המטא-טקסטואליות. למשל: מה התכנים או הערכים העיקריים העולים ממנו? כיצד מקורות שונים קשורים זה לזה ביחס פרשני, מחלוקת, השלמה וכו'; מה אנו חושבים על הטקסט? האם תכנים אלה משמעותיים עבורנו היום, וכיצד אנו יכולים ליצור מגע ערכי או אקטואלי עם אותם טקסטים?
- למידת עמיתים - לימוד מאד חשוב הוא באמצעות הצגת נושא או טקסט על ידי התלמיד ניתוחו ודרכי הבנתו מחד תוך עמידה על שאלות רלוונטיות, הצגת עמדה אישית מנומקת, ויכוח עם עמדות אחרות וכד', לצד תגובותיהם של עמיתיו אם בסגנון ה"דיבייט" או כ"פרזנטציה". היתרונות הפדגוגיים בסגנון הוראה זה מאד בולטים: עמידה בפני קהל, הצורך לרכז מידע ולהעבירו תוך עמידה בפרק זמן קצוב, פיתוח כישורי חשיבה וכישורי טיעון, וכד'. כל תהליך ההכנה לקראת למידת העמיתים הוא לימוד בפני עצמו בבחינת "ומתלמידי יותר מכולם".
- לימוד חברותאי – לימוד עם אדם נוסף הוא לימוד קלאסי כפי שהתרחש ומתרחש בישיבות ובבתי המדרש לסוגיהם ולדורותיהם. היתרונות של הלימוד החברותאי הוא בהליכה יחדיו, כעין פסיעה איטית אבל בטוחה לשם לימוד טקסט, ניתוחו והבנתו. ללא תיווך התלמידים יכולים להציע הבנות, תובנות ניתוח ופרשנות עצמאית. לאחר מכן במסגרת הדיונים במליאת הכיתה יכולים התלמידים לחוש בטוחים ולהציג את תובנותיהם על הטקסט, מושא דיוניהם.
- למידה בדרך חקר ודרכי הערכה חלופית במסגרת הרפורמה ללמידה משמעותית דרכי ההוראה יהיו מגוונות, ומהן ייגזרו גם דרכי הערכה חלופיות שאינן רק בחינות בכתב, כגון: PBL, פרויקטים, עבודות חקר, ניתוח סרטים בתחומים הרלוונטיים וכדומה. גם התוכנית בתרבות יהודית-ישראלית מציעה למורים לבחון דרכי הערכה חלופית בהתאם לרצונותיהם ולהתאמתם הפדגוגית לכיתות הספציפיות. כמובן, גם שאלות ההערכה במבחנים יכוונו ויותאמו על פי רוח התוכנית ומטרותיה (שאלות ידע והבנה לצד שאלות של הבעת דעה, יישום אקטואלי וכד'). כמו כן, במסגרת הרפורמה גובשה נוסחה לחלוקת החומר שהיא 70/30 דהיינו 70% מן החומר יילמד כבסיס וכחובה על פי תוכנית הלימודים, ואילו 30% יהיו פתוחים יותר ויאפשרו הרחבה והעמקה לבחירת המורים והתלמידים.
