תוכנית הלימודים לכיתה ב'

חזרה

ערכים מובילים: ערך הלימוד, כיבוד הורים וערך המשפחה

תוכנית הלימודים של כיתה ב' ממשיכה בהנחת תשתית אוריינית יהודית בסיסית שהחלה בכיתה א', ומותאמת ליכולותיהם של התלמידים הנכנסים אל שנתם השנייה בביה"ס, ומצויים בעיצומם של תהליכי רכישת הקריאה והחִברות אל בית הספר, המסורת והתרבות. ניתן לראות בתוכנית הלימודים בשנה זו בסיס ותשתית רעיונית לביסוס ערכי הלימוד והאוריינות היהודית שנדבכיו השיטתיים הבאים יונחו מדי שנה.

התוכנית מבוססת בעיקר על היכרות ראשונית עם עולם הלימוד היהודי, עם ערכו של הספר ועם אהבת הספר במסורת היהודית, בבחינת "תלמוד תורה כנגד כולם" (ובזיקה לתחילת לימודי המקרא בשנה זו ולחגיגת קבלת ספר תורה הנוהגת בשנה זו). כמו כן, היא מתייחסת אל משמעות הכניסה אל בית הספר כמסגרת לימודית ואל ערך החברותא (הלימוד המשותף) במסורת היהודית. בנוסף, יודגשו חיבור למשפחה, לערכי משפחה וקהילה ולמסורת מוזיקלית ומנהגים מן הבית, שהם חלק בלתי נפרד מחוויות הלימוד הראשונות של הילד, בבחינת "שתלתם ניגונים בי אמי ואבי ..." (פניה ברגשטיין) (ובהמשך למוקד השירה בכיתה א'). (נושא המשפחה הוא גם נושא מרכזי בשיעורי התורה הנפתחים כאמור בכיתה ב' בספר בראשית – ספר משפחתי).


שלושה מוקדי תוכן מרכזיים:

ארון הספרים היהודי: "מתחילים ללמוד"

הנושא מתמקד בשייכות לבית הספר ולכיתה, כחלק מקהילת הלומדים במסורת היהודית בעולם כולו ובכל הזמנים. הוא ממשיך ומעמיק את נושא ה"מעברים" שעוסקים בו בתחילת כתה א, בהיותו חלק מרכזי מן החוויה של כניסה לבית הספר וללמידה מובְנית. כמו כן, הנושא מעלה את השאלה הבית-מדרשית, "כיצד לומדים?" ומציג מסורת של דרכי למידה, שבראשן החברותא (למידה משתפת), שאליה מצטרפים הלומדים הצעירים. הנושא יכלול היכרות עם דרכים שונות של תחילת למידה במנהגים שונים, סיפורים שונים ומגוונים על "תינוקות של בית רבן" בבית המדרש של חז"ל, כמו גם מן "החדר" ו"תלמוד התורה" בקהילות ישראל השונות.
מוצע פרויקט משותף: ספר כיתתי שיציג סיפורים שיביאו התלמידים על לימודיהם של הסבים/סבתות, בליווי תערוכה או הצגה של דרכי למידה בקהילות ישראל.

מעגלי חיים וחברה: שייכות למשפחה וקהילה

הלימוד יְפתח נושאים כמו: "והגדת לבנך", כיבוד הורים, יחסים בין אחים, יחס בין-דורי, המשפחה כחלק מקהילה וכד'. האוריינות בשירה ובפיוט (המשך לכיתה א') תיושם גם במעגל המשפחתי והקהילתי, ותזמין את משפחות הלומדים למעורבות ושיתופיות בתהליך הלמידה והיצירה בסיפורים, תמונות, חפצים, מסורות ושירים. התלמידים יוזמנו להביא גם מן המסורת המוזיקלית המשפחתית והקהילתית אל השיעורים, ובכך יתאפשרו לימוד, היכרות ושיתוף הדדי בין התלמידים.

לוח השנה העברי: שמחת תורה, פורים, שָׁלשׁ רְגָלִים כחגים חקלאיים, ל"ג בעומר

ארבעה מועדים אלו יילמדו בהרחבה סמוך לזמנם, בזיקה מובהקת (ערכית ואוריינית) לשני הצירים הקודמים, וכחלק בלתי נפרד ממהלכם. בנוסף, תהיה התייחסות חווייתית לשבת, לראשי חודשים עבריים ולמועדים נוספים בלוח השנה.

חזרה לראש הדף

יצירות ויוצרים בארון הספרים היהודי

מספר שיעורים מומלץ: 20

מתחילים ללמוד: מנהגים ומורשת קהילות

  • אהבת הלימוד
  • כוח הלימוד
  • "תלמוד תורה כנגד כולם"
  • שיתוף פעולה
  • פתיחות לאחר בתהליך הלמידה

5-6 סיפורים ופתגמים קלאסיים על לימוד ולומדים:

  • "בן חמש למקרא ..." (אבות ה, כא)
  • "תלמוד תורה כנגד כולם" (משנה, פאה, א, א)
  • אגדת הלל הזקן על גג בית המדרש (מסכת יומא דף לה, ע"ב)
  • "מָה הָיְתָה תְּחִלָּתוֹ שֶׁל רַ' עֲקִיבָא?" (אבות דר' נתן נוסח א ו'; שם, נוסח ב יב)
  • "משה קיבל תורה ... והעמידו תלמידים הרבה..." (אבות א, א)
  • "תלמוד גדול שמביא לידי מעשה" (קידושין, מ, ב)
  • "אין אדם למד, אלא ממקום שלבו חפץ" (בבלי, עבודה זרה דף יט, ע"א)
  • דוגמאות מתוך 48 הדרכים בהן נקנית תורה (מסכת אבות, פרק "קניין תורה"),
  • תרבות המחלוקת בבית המדרש ("אלו ואלו", מסכת עירובין, דף י"ג ע"ב) ורעיון ה"חברותא"
  • סיפורים על התמסרותם של חכמים ללימוד בקהילות ישראל בעולם, כגון: סיפור על הרב עובדיה יוסף ("ספר בהשאלה ליומיים", ברשת)

4-5 מקורות המתעדים או משקפים את מורשת קהילות ישראל, ממזרח וממערב, על הכניסה ללימוד, ערך הלימוד ומסורות לימוד, כגון:

  • "חדר קטן, צר וחמים" (עיבוד עברי לשיר ביידיש "אויפן פּריפּעטשיק" על ה'חיידר')
  • "אצלנו בכפר טודרא" (מילים יהושע סובול לחן שלמה בר)

4-5 מקורות ספרותיים (שירים, סיפורים) מן התקופה המודרנית על בית הספר, תלמידים ומורים וערך הלימוד, כגון:

  • אלף בית / נעמי שמר

מושגי יסוד, אוצר מילים, מטבעות לשון

אותיות ומילים

אגדה

תלמוד תורה

"תלמוד תורה כנגד כולם"

לימוד בסתר

תלמידי חכמים

תינוקות של בית רבן

"חדר", כותאב, "תלמוד תורה" (מקום), "בית מדרש"

מסורת

מיומנויות חשיבה ואוריינות

הקשבה, שיחה ושיתוף

שאילת שאלות

בירור המושג לימוד/למידה

הבעת דעה ונקיטת עמדה

הצעות לפעילות חוויתית ולעשייה

מפגש עם הבית: מה/ איך והיכן למדו הורי/ סבי/ הורי סבי - סיפורי "חדר", כותאב ו"תלמודי תורה" בקהילות השונות

יצירת אותיות (צורת האות והגייתה) ומילים בשילוב אומנות ומוזיקה אונומטופיה (מִצְלוֹל)

לימוד "מילת השבוע" והכנת מילון כיתתי מאויר משותף

יצירת פרויקט כיתתי: תערוכה/ סרט/ הצגה בנושא דרכי למידה

סרטונים מתרבויות בעולם מדובבים על ידי הלומדים

תערוכת מבנים שונים של כתות מחומרים שונים

חזרה לראש הדף

מעגלי חיים וחברה

מספר שיעורים מומלץ: 20

משפחה וקהילה

  • משפחה
  • משפחתיות
  • כיבוד הורים
  • סובלנות וקבלה

מהי משפחה?

  • גרעין המשפחה: הוֹרוּת (הורה וילד, הורים וילדים) כתשתית לקיומן של משפחות שונות (נדרשת גם תשומת לב ורגישות לילדים ממשפחות חדשות, חד הוריות, משפחות שכולות, יתמוּת, ילדים מאומצים וכד');
  • "והגדת לבנך "- קשר בין הילדים להורים כקשר של למידה והמשכיות, קשר למסורת וכו'.
  • הדיבר "כַּבֵּד אֶת-אָבִיךָ, וְאֶת-אִמֶּךָ ..." (שמות כ' י"ב), ומצוות "אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ ..." (ויקרא י"ט ג') (ניתוח והשוואה).
  • "שנו רבותינו: איזהו מורא ואיזהו כבוד ..." (ספר האגדה תצט סימן רע, לפי קידושין לא ע"ב).
  • סיפורי אחים בספר בראשית, כגון יעקב ועשיו, יוסף ואחיו ויעקב ובניו (אהבה, קנאה וכו'), סיפור יוסף ואחיו במצרים כביטוי לקשר למשפחה (בראשית מב-מה)
  • ממשפחה לעם: סיפורם של "בני ישראל"
  • אגדות חז"ל ומדרשים על כיבוד הורים, כגון: סיפור דמא בן נתינא (ספר האגדה תצט סימן רעב, לפי קידושין דף לא,ע"א), אמו של ר' טרפון (ירושלמי, קידושין, א,ז),

בהקשר לסיפורים משפחתיים של התלמידים:

  • סיפורי שֵמות (שם משפחה ושם פרטי), למשל במאגר בית התפוצות
  • "אנו באנו ארצה", סיפורי עליה של המשפחה

מקורות ספרותיים מודרניים על ערך המשפחה, שגרת חיי משפחה ומנהגים במזרח ובמערב, דילמות במשפחה וכו' – למקורות ר' למשל:

  • א' בשן, הורים וילדים בהגותם של חכמי צפון אפריקה, תל אביב 2005
  • א' שטאל (מהדיר), משפחה וגידול ילדים ביהדות המזרח, ירושלים תשנ"ג

שירה ישראלית (המשך לכיתה א'), כגון:

  • "פתחו את השער" / קדיה מולודובסקיה, עממי
  • "המשפחה שלי" / יורם טהרלב
  • ילד של אבא / מוקי
  • לימוד הנושא יכלול התייחסות ליום האם וליום המשפחה

מושגי יסוד, אוצר מילים, מטבעות לשון

"כבד את אביך ואת אמך ..."

משפחה

קהילה

משפחה רב- דורית

"שרשרת דורות"

דיאלוג

מסירה

עליה

קיבוץ גלויות

מיומנויות חשיבה ואוריינות

שאילת שאלות

זיהוי סוגות שונות

השוואה בין טקסטים מזמנים ומקומות שונים

הכנת ראיון

תיעוד סיפור משפחתי

מדרש תצלום (משפחתי)

הצעות לפעילות חוויתית ולעשייה

הערה: ציון חווייתי של יום המשפחה ישתלב עם לימוד הנושא.

ערב הורים וילדים סביב משפחה וקהילה עם ניגונים, מאכלים...

פעילות משותפת הורים וילדים: מה ההורה רוצה לתת לי?

ציור משותף, שירים וסיפורים משפחתיים

יצירת מסלולי העליות (של משפחות התלמידים) מארצות המוצא על גבי מפת העולם

חקר שם המשפחה

תערוכת תמונות משפחתיות עם סיפור/מידע על כל משפחה

חזרה לראש הדף

לוח השנה היהודי-ישראלי

מספר שיעורים מומלץ: 19

שמחת תורה

מספר שיעורים מומלץ: 4

  • ערך הלימוד
  • שמחה
  • ישראל והתפוצות
  • מקורו של חג שמחת תורה ומקומו ביחס לסוכות
  • מנהגי ההקפות, תחילת מחזור הקריאה בתורה (ניתן להתייחס גם להבדל בין ארץ ישראל ובבל במחזורי הקריאה בתורה).
  • סיפור מתן תורה ואגדות סביבו
  • פיוטי שמחת תורה בקהילות שונות, כגון: "מפי אל", "אשורר שירה"
  • משמעות השמחה סביב התורה, אהבת הלימוד, אהבת הספר בעם היהודי
  • החג יילמד בזיקה ישירה לנושא לעיל "מתחילים ללמוד" מנהיגים ומורשת קהילות וכן בזיקה לתחילת לימודי תנ"ך בכיתה ב'.

מושגי יסוד, אוצר מילים, מטבעות לשון

קריאה בתורה, הקפות

"תלמוד תורה כנגד כולם"

"עם הספר"

הצעות לפעילות חוויתית ולעשייה

היכרות מקרוב עם ספר תורה (כתוב על קלף וכו')

שירה ופיוט לחג

הכנת דגל אישי לשמחת תורה

פורים

מספר שיעורים מומלץ: 5

  • שמחה
  • נתינה
  • רעות
  • ערבות הדדית
  • זהות (ומשמעות של מסכה ותחפושת)

מקור החג, סמליו ומנהגיו

  • עיבוד של סיפור מגילת אסתר (וקריאה מתוך פרקים ח-ט), מנהג קריאת המגילה, הפיוט "שושנת יעקב",
  • שמחת החג וסממניה ("משנכנס אדר", "ליהודים הייתה אורה..."), משתה וחגיגה, מסכות ותחפושות (עדלאידע),

שירים כגון:

  • שיר המסכות ("זקן ארוך לי") / לוין קיפניס
  • "אני מלכת אסתר" /לוין קיפניס
  • משלוח מנות ומתנות לאביונים – חשיבות ההדדיות והצדקה בזמן חגיגה, למשל בדברי רמב"ם (משנה תורה, הלכות מגילה, ב', י"ט): "מוטב לאדם להרבות במתנות אביונים, מלהרבות בסעודתו ובשלוח לרעיו, שאין שם שמחה גדולה ומפוארה, אלא לשמח לב עניים ויתומים ואלמנות וגרים ..."

מנהגי פורים בקהילות השונות

מושגי יסוד, אוצר מילים, מטבעות לשון

פורים

פור

מנהגי פורים

מגילת אסתר

"ונהפוך הוא"

"ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר"

"משנכנס אדר מרבים בשמחה"

מיומנויות חשיבה ואוריינות

קריאה אישית במגילה

הבנת רצף סיפורי והקשר היסטורי

זיהוי וחשיפת מוטיבים בסיפור המגילה

שאילת שאלות

דיון בדילמה מתוך המגילה

מתלמוד למעשה

הצעות לפעילות חוויתית ולעשייה

קריאת קטעים מן המגילה עם שירה, המחזה ...

פעילות יצירתית: פנטזיה של מה הייתי רוצה להיות והכנת מסכות בהתאם

הכנת משלוחי מנות ומסירתם במסגרת של מסיבת פורים (למשל לילדים חולים, עולים במרכזי קליטה, וכו')

שָׁלשׁ רְגָלִים כחגים חקלאיים

מספר שיעורים מומלץ: 6
ללימוד בעיקר בין פסח לשבועות

  • בין האדם והטבע
  • זיקה לארץ
  • שמחה
  • נתינה
  • אחווה
  • מחזור שלושת הרגלים בזיקה לעונות הטבע, לארץ ישראל ולחגים חקלאיים.
  • שמות כ"ג: " שָׁלֹשׁ רְגָלִים תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָה ..." , העלייה לרגל לירושלים, תיאורים מתקופת בית שני
  • חג הסיגד של ביתא-ישראל כדוגמא עכשווית של מורשת קהילות למנהג העלייה לרגל;
  • עליות יהודים לארץ לפני הציונות
  • "יְרוּשָׁלַיִם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו – עיר שהיא עושה כל ישראל לחברים" (ירושלמי, חגיגה כא, א),
  • תפילת הגשם (שמיני עצרת)
  • תפילת הטל (פסח)
  • אגדות חז"ל בנושאי גשם וחקלאות, כגון: חוני המעגל והורדת הגשם (בבלי, תענית, דף יט, ע"א), שבעת המינים, שירים וסיפורים סביב עונות השנה והזיקה לחגי הטבע, הצומח בארץ וכד'

מושגי יסוד, אוצר מילים, מטבעות לשון

"שלושת הרגלים"

עונות השנה

פעולות חקלאיות

שבעת המינים

מתנות עניים

עלייה לרגל

"יְרוּשָׁלַיִם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו"

"כל ישראל חברים"

חג הסיגד

מיומנויות חשיבה ואוריינות

הבנת הקשר בין חג ומועד למחזורי הטבע

הכללה של מועדים שונים

פרשנות טקסטים, השוואה,פרשנות אישית, התבוננות רפלקטיבית

הצעות לפעילות חוויתית ולעשייה

פעילויות חוץ בזיקה לעונות השנה, למשל: תיעוד השינויים בצבע ובצורה שהטבע עובר לאורך השנה

פעילות יצירתית בחומרי טבע עונתיים (כגון עלי שלכת וכו') ושיחה סביב העונות למשל לפי "ילדי חורף" "ילדי אביב" (ימי הולדת) או "איזו עונה אני אוהב"

ל"ג בעומר

מספר שיעורים מומלץ: 4

  • גבורה
  • כבוד
  • אהבת חינם
  • הרקע לל"ג בעומר: על תלמידי ר' עקיבא "שלא נהגו כבוד זה בזה" (בבלי, יבמות דף ס"ב,ע"ב)
  • דמותו של רשב"י, סיפור המערה (בבלי, שבת דף לג,ע"ב), ההילולה, פיוטי רשב"י ומירון
  • סיפור בר כוכבא/בר כוזיבא
  • מנהג הדלקת המדורות (וגלגולו בציונות)

מושגי יסוד, אוצר מילים, מטבעות לשון

ספירת העומר

"אהבת חינם"

בר כוכבא

רשב"י

מיומנויות חשיבה ואוריינות

רצף סיפורי

התפתחות היסטורית בתפיסת המועד

נקיטת עמדה והבעת דעה

הצעות לפעילות חוויתית ולעשייה

מדורה משותפת שיש בה גם הכנסת אורחים, עם שירה, חידון, משחק