תוכנית הלימודים לכיתה ד'

• ערבות הדדית
• ערך המסירה
• מסורת וחידוש
• זיכרון היסטורי משותף – כבסיס לתחושת שייכות ומעורבות יחיד וחברה
• דרך ארץ
• כבוד הבריות
• אדם נברא בצלם
• ערך הלימוד
• בין מורים ותלמידים
• תרבות המחלוקת
• ממדרש למעשה
• גמילות חסדים
• ראיית הטוב

• 10 משניות באופן אינטנסיבי (העמקה, דיון ערכי, פרשנות והשוואה, יישום למצבי חיים, אפשרות לזיקה לדיונים וסיפורי חז"ל רלוונטיים, למשל באבות דר' נתן, וכן למורשת קהילות ישראל ולמקורות מודרניים) ו-10 משניות באופן אקסטנסיבי (בבקיאות: הבנת הנקרא, יישום ושימוש לשוני ורעיוני)
  פתיחה: למה נקראה מסכת אבות? (בנים לומדים מאבות ופירושים נוספים), מקומה במשנה, מאפייניה
  בחירת משניות ומקבצים מפרקים שונים, מתוך:
  פרק א' משניות א-ז, יב-יד
  פרק ב': ה (מהאמצע: אל תדון את חברך וכו')-ו, י-יב
  פרק ג': יב, יז, כ-כא
  פרק ד': א, ג, ו, טו, כ, כג
  פרק ה': ו, ט-טז, כד(משנה טו- ללא "ומורא רבך כמורא שמים")
  (החלוקה כאן – לפי מאגר ספרות הקודש, אתר סנונית)
  הבחירה תכלול משניות שונות בנושאים הבאים:
  ערך האדם ("חביב אדם שנברא בצלם"), מידות האדם, אדם בחברה, האדם מול עצמו, חוסן חברתי וערבות הדדית, מסירה, מסורת וערך הלימוד.
  
  
• הרחבות סיפוריות או רעיוניות בספרות חז"ל, למשל:
  סיפור אהרון רודף שלום (הרחבה באבות דר' נתן לאבות א, י"ב); חוני המעגל ועץ החרוב (בזיקה לאבות א', י"ד וגם לטו בשבט); רבי אלעזר בן שמוע מטייל על שפת הים (מדרש קהלת רבה י"א, בזיקה לאבות ד', ג': "...אין לך אדם שאין לו השעה"); רבי חיים מצאנז : איש תועה ביער (בזיקה לאבות ב', יב: "צאו וראו ..."); בבלי, מסכת עירובין, דף נ"ג, ב: אמר רבי יהושע בן חנניה: "מימי לא נצחני אדם..."

• ערבות הדדית (ותודעת זמן משותפת)
• קדושת הזמן
• הזיקה לארץ ולטבע במועדי השנה
• זיקת ישראל והתפוצות

מבוא ומבט כולל על עיצוב הזמן בלוח השנה העברי

מוצע לטפל בזמן דרך מופעיו הטבעיים, סביב מחזורי היום-לילה, השבוע, החודש, השנה ועונותיה:

יממה

"ויהי ערב ויהי בוקר" (למה שבת מתחילה ביום שישי?), ערב: ברכת "מעריב ערבים" (מברכות קריאת שמע); בוקר: התחדשות, "מודה אני", ברכות "יוצר אור ובורא חושך" (מברכות קריאת שמע), לקט מברכות השחר: "הנותן לשכוי בינה", "הנותן ליעף כוח", "המעביר שינה מעיני" וכו'; מקור מודרני על בוקר (שיר, סיפור) כגון: בראשית/ חיים חפר; לפעמים החגיגה נגמרת/ נעמי שמר
הרחבה בספרות חז"ל: בבלי, חולין, דף ס, עמוד ב: אָמְרָה יָרֵחַ: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֶפְשָׁר לִשְׁנֵי מְלָכִים שֶׁיִּשְׁתַּמְּשׁוּ בְּכֶתֶר אֶחָד?; בראשית רבה פרשה ג דרשה א: "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר" (בראשית א, ג) רַ' יְהוּדָה אָמַר: הָאוֹרָה נִבְרֵאת תְּחִלָּה..; "כֵּוָן שֶׁרָאָה אָדָם הָרִאשׁוֹן יוֹם שֶׁמִּתְמַעֵט וְהוֹלֵךְ ..."(עבודה זרה, דף ח' עמוד א)

שבוע

המקור בסיפור הבריאה בבראשית. מחזור זמן טבעי (יום לילה) לעומת זמן מלאכותי-מקודש (שבת); שמות ימי השבוע במסורת ישראל ובתרבויות אחרות. מהו יום המנוחה? (שבת, בקצרה - הנושא נלמד בהרחבה בכיתה ג.)

חודש

• מולד הלבנה; קידוש החודש וקביעת הלוח; ראש חודש; ברכת הלבנה "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים, רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה" (שמות יב,2) (גשר לנושא הבא-שנה)
• מחלוקת על קידוש החודש (משנה, ראש השנה, ב, ח-ט)
• בבלי, מסכת ראש השנה, דף כ,ע"ב
• קטעים מהרמב"ם, משנה תורה, הלכות קידוש החודש
• משל האורלוגין: מדרש תנחומא פרשת בא סימן יב, ילקוט שמעוני, פרשת בא, רמז קצ: "החודש הזה לכם ראש חודשים...משל למה הדבר דומה? למלך שהיה לו אורלוגין..."

שנה

• שנה שמשית לעומת שנה ירחית; עיבור שנה; שמות החודשים ומשמעותם; הלוח המקראי לעומת הלוח של חז"ל; השוואה ללוחות בתרבויות שונות (והלוח האזרחי); לוח שנה: יהודי, ישראלי, אוניברסאלי.
• ראשי שנה: משנה, ראש השנה, א, א-ב.

עונות השנה

• תפילת הגשם/הטל; "משיב הרוח ומוריד הגשם", "תן טל ומטר". הזיקה לארץ ישראל;
• שירי עונות ישראליים, כגון: "חורף" (יואב לרנר), "רעמים וברקים" (יהונתן גפן), "חוטים של גשם" (אהוד מנור), "לכבוד הקיץ" (גזוז), "סתיו יהודי" (אברהם חלפי), "שניים-עשר ירחים" (נעמי שמר) "איך עונות השנה מתחלפות"/יונה טפר

חגים ומועדים על פני השנה

• מיון המועדים לסוגיהם: מועדים לאומיים-היסטוריים, ממלכתיים (ימי זיכרון ואבל וימי שמחה), טבעיים-חקלאיים, דתיים וכלל-אנושיים.
• מסורת וחידוש: התפתחות תפיסת המועדים מן המקרא דרך חז"ל ומורשת הקהילות ועד הציונות ומדינת ישראל כגון: א"י השל, "השבת", בהקדמה (מעבר מדגש חקלאי להיסטורי; שבועות כדוגמא.)

תפקידי הלוח

תפקידים שימושיים ותרבותיים (גורם מאחד, זיכרון משותף וערבות הדדית, ישראל ותפוצות)

• ערבות הדדית
• הכנסת אורחים
• זיקה לטבע ולארץ
• סולידריות חברתית, צניעות
• שמחה
• אחדות

מקורות החג ומנהגיו

• ההבחנה בין סוכות, שמיני עצרת ושמחת תורה
• חג חקלאי ותפילה לגשם.
• סוכה – המקור המקראי ומנהגי הישיבה בסוכה (יציאה לסוכה כביטוי של שוויון בין מעמדות/פילון האלכסנדרוני)
• מנהג האושפיזין כביטוי של חברות והכנסת אורחים
• ארבעת המינים (ומדרש ויקרא רבה ל', יב "תורה ומעשים טובים")
• שמחת החג (דברים ט"ז טו: '"ושמחת בחגך והיית אך שמח") , שמחת בית השואבה, טקסי מים, הציפייה לגשם ותפילת הגשם בשמיני עצרת (שמחת תורה: בקצרה - נלמד גם בכיתה ב').

פיוטים, שירי החג ושירים מודרניים כגון:

תפילת גשם/לוין קיפניס, באלפי חלילים / נורית זרחי, פיוט לגשם נוסח עדות המזרח: אֱלֹהֵינו וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, הגשמי אורה תאיר אדמה..., "גשם בעתו"/מלים: תלמה אליגון-רוז, חוטים של גשם/אהוד מנור, "ושאבתם מים"/לחן: עמנואל עמירן, "ברך עלינו" /לחן: עוזי חיטמן, "אורחים לחג" ("יום טוב לנו חג שמח.."/ לוין קיפניס, "התחדשות" אחרי החגים יתחדש הכל/ נעמי שמר

• ערבות הדדית (גם לדורות הבאים)
• זיקה לטבע ולאדמה
• אהבת הארץ
• אחריות אישית
• ט"ו בשבט וכנסת ישראל

• מקורו של ט"ו בשבט במשנה (ראש השנה א,א) וגלגוליו השונים בהיסטוריה עד לציונות ולנושאי טבע.
• התמקדות במנהג הנטיעות ומשמעותו (זיקה לארץ, לטבע, מחויבות לדורות הבאים וכו') כגון: "וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל" (ויקרא יט,23); "כִּי תָצוּר אֶל עִיר יָמִים רַבִּים לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ לְתָפְשָׂהּ לא תַשְׁחִית אֶת עֵצָהּ ..." (דברים כ,19)
  "... אף על פי שתמצאו אותה מלאה כל טוב ... הוו זהירין בנטיעות ... כשם שנכנסתם ומצאתם נטיעות שנטעו אחרים, אף אתם נטעו לבניכם..." (מדרש תנחומא, פרשת קדושים);
  "לֹא יְסַקֵּל אָדָם מֵּרְשוּתוֹ לִרְשוּת הָרַבִים" (בבלי, בבא קמא, דף נ ע"ב)
  "אילן אילן במה אברכך" (בבלי, תענית, דף ה ע"ב)
  חוני המעגל ועץ החרוב (תענית כג' עמוד א)
• שירים וסיפורים בני זמננו לט"ו בשבט בדגש על הקשר לאדמה ושמירת הצומח ; "לך אל הטבע"/תלמה אליגון רוז; "כך הולכים השותלים"/יצחק שנהר, שירת העשבים/רבי נחמן מברסלב, "ארץ" שייקה פייקוב, "שלג על עירי -פירות חמישה עשר"/נעמי שמר, "השקדיה פורחת" י. דושמן, הפיוט "יום זה מפינו" /ר' משה חלואה, מרוקו, המאה ה-19: "יוֹם זֶה מִפִּינוּ אַל יֻשְׁבַּת אֶפְצְחָה בּוֹ שִׁירִים וּרְנָנוֹת גָּדוֹל הוּא לָנוּ יוֹם ט"וּ בִּשְׁבָט רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָאִילָנוֹת"

• ערבות הדדית
• זיכרון משותף
• כבוד האדם
• "צלם אלהים"
• סובלנות
• אחריות

• רקע היסטורי
• לקחים היסטוריים
• דרכי ציון היום באופן ממלכתי ואישי
• סיפורים אישיים של ילדים או על ילדים, קטעי יומן וציורים של ילדים בשואה, כגון: יומנה של אנה פרנק; "יומנה של הנערה הצעירה דוניה רוזן" (בהיותה בת שש-עשרה בשנת 1943); "האי ברחוב הציפורים"/ אורי אורלב; סיפורו של יאנוש קורצ'ק; יצירות של אהרון אפלפלד וכד'
• חסידי אומות העולם: "במקום שאין אנשים השתדל להיות איש" (אבות ב', ה'); סיפורים על חסידי אומות העולם ועל גילויים של רוח האדם בשואה; חסידי האומות/חיים חפר(נכתב לכבוד ערב הוקרה בשנת 1987)
• שירים כגון: "דרכו האחרונה"/אנדרה עמיר על יאנוש קורצ'ק; "לכל איש יש שם"/זלדה; "הצלקת"/ יאנוש קורצ'אק

• ערבות הדדית
• זיקה לארץ
• אהבה וחסד
• תלמוד תורה
• התחדשות
• הודאה
• שמחה

• הנושא ישתלב גם עם המוקד "זמן יהודי-ישראלי" וישמש לו סיכום
• סיפור מעובד של מגילת רות, ביטויים של חסד במגילה
• חג חקלאי (קציר חטים, סיום ספירת העומר), על היובש בקיץ ועל חגיגות קיץ.
• חג הביכורים: דברים, כו א-ג, י-יא (מקרא ביכורים). משנה, ביכורים ג, א-ד (תיאור ציורי וחי של הבאת הביכורים)
• חג מתן תורה: ביטויים בחג; יחס לשמחת תורה, תיקון ליל שבועות
• חג הביכורים בציונות, בקיבוצים במושבים ובכפרים. לדוגמה עדות מטקס הבאת הביכורים בעין חרוד בשנת 1928 "החל משעות אחרי הצהריים...מורגשת תנועה.. בחצר: חברים מקשטים עגלות בירק ובענפים, בפירות ובפרחים ובכלי עבודה, ענף יתאמץ להפתיע ולעבור את רעהו בפאר עגלתו. ואף לילדים עגלות לפי בתיהם: פעוטונים, גנים ובתי ספר.....נושאי הביכורים מובילים אנשי המשק לפי הסדר הבא: טרקטור ומחרשה בראש, ואחריהם זוג בהמות ....מזרעה...ושקי תבואה ואחריה עגלה עמוסה ככרות לחם.... איזה שלל צבעים!!! מה רבה השמחה וההמולה: סוסים צוהלים וקריאות עגלונים....והנה קול החצוצרה, מכריז על טקס הבאת הביכורים... מי פילל ומי מילל שרק לפני שלוש שנים מפרידים בין מראות השוק באוקרינה (בגולה) לבין מה שנראה כאן לעינינו. (יצחק מיכאלי, "מתרמילי")
• מקורות מודרניים:
  - סלינו על כתפינו /לוין קיפניס, לחן: ידידה אדמון
  - מי ברכב /מילים: רפאל ספורטה, לחן: עמנואל עמירן
  - שיבולת בשדה/ מילים ולחן: מתתיהו שלם
  - מלאו אסמינו בר/ מילים: פ. אלעד לחן: דוד זהבי
  - הללויה /יענקל'ה גלפז, לחן: מני גל (אדם חוזר מקציר יומו...),
  - מתן תורה/אוריאל אופק
• הרחבות סיפוריות או רעיוניות בספרות חז"ל, כגון:
  - איך נשמע קולו של האל במעמד הר סיני? בשעה שאמר ה' את עשרת הדברות לבני ישראל במעמד הר סיני, שמעו הכל את קול ה',אך כל אחד שמע את הקול באופן שונה : הילדים שמעו קול עדין כדי שלא ייבהלו, המבוגרים שמעו קול גבוה , צלול וחזק הזקנים שמעו קול נעים ורך לאוזניים... הוא התאים את קולו לכל אחד לפי כוחו ולפי דרכו. כך קיבלו בני ישראל את התורה יחד – אך כל אחד באופן המיוחד לו (על פי מדרש שמות רבה פרשה ה' )
  - מעמד הר סיני- "כשנתן הקב"ה את התורה צפור לא צווח, עוף לא פרח, שור לא געה, אופנים (מלאכים) לא עפו, שרפים (מלאכים) לא אמרו קדוש קדוש, הים לא נזדעזע, הבריות לא דברו, אלא העולם שותק ומחריש. ויצא הקול: 'אנכי ה' אלוהיך'" (שמות רבה כ"ט, 9)
  - ריב ההרים - (על פי מדרש שוחר טוב) בֵּן זומַּא אוֹמֵר: כַּמָּה יְגִיעות יָגֵעַ אָדָם הָרִאשׁוֹן עַד שֶׁמָּצָא פַּת לֶאֱכֹל: חָרַשׁ וְזָרַע וְקָצַר וְעֹמֶר וְדָשׁ וְזָרָה וּבָרֵר וְטָחַן וְהִרְקִיד וְלָשׁ וְאָפָה, וְאַחַר כָּךְ אָכַל. וַאֲנִי מַשְׁכִּים וּמוֹצֵא כָּל אֵלֶּה מִתְּקָנִים לִפְנֵי." (בַבְלִי, בְּרָכוֹת נ"ח, עַמּוּד א')
  - מי ישועות: מנהג של יהודי צפון אפריקה שחדר ארצה, לשפוך מים על כל עובר ושב