תוכנית הלימודים לכיתה ו'

• מסורת וחידוש
• לימוד ולימוד תורה כערכים מרכזיים בתרבות היהודית וכרקע לטקסי העלייה לתורה
• לימוד תורה כמסורת מתחדשת באמצעות פרשנות ויצירה אישית

הקריאה בתורה:

• התהוות המנהג וחשיבותו כערך מרכזי בזהות ובמסורת היהודית , וכתשתית לשיח קהילתי משותף
• חלוקת פרשיות השבוע בלוח העברי
• שמחת תורה כחג תחילת מחזור קריאה חדש (וראו להלן במוקד לוח השנה)
• קריאה בטעמי המקרא
• מתוך הסידור: "ברכות התורה" (ובעלייה לתורה בבית הכנסת); "קריאת שמע" כקריאת תורה בסיסית יומית וברכותיה ("האר עינינו בתורתך...")
• קריאת התורה ב"פרשת השבוע" ומשמעותה הכפולה: המסורתית והאקטואלית

מדרש ופרשנות

• מעמד הלימוד: תלמוד בבלי, קידושין מ' ע"ב ("תלמוד גדול או מעשה גדול?...שהתלמוד מביא לידי מעשה")
• סוגי מדרש (הלכה/אגדה, יוצר/מפרש) , המדרש כסוגה וכנדבך מרכזי בספרות הבתר-מקראית, דרכי המדרש (הדגמות) , שיקולים ערכיים במדרש, ממדרש לדרשה
• הדרשה ככלי תקשורת ומנהיגות, המפתח קשר עם הקהל ושומר על לימוד תורה עממי
• דרשות ומדרשים מודרניים (כגון: קוראות מבראשית: נשים ישראליות כותבות על נשות ספר בראשית, בסדרת "יהדות כאן ועכשיו") ; א-מיתיות - צדק חברתי מגדר ומדרש/ הנרייט דהאן כלב, דפנה חורב בצלאל, אלי ברקת ואביגדור שנאן (עורכים), ידיעות אחרונות, תל אביב, 2011, עמ' 260-261 ׁׁ(ממזרח וממערב)

בנוסף, בכיתה יילמדו קטעים מדגימים מתוך 3-4 פרשות שבוע הנקראות בזמן הלימוד (עדיף בתחילת שנה"ל): קריאת הטקסט בתורה בטעמי המקרא, פרשנות ומדרש הפרשה לאורך הדורות, קטעים מדגימים מקהילות ישראל השונות, הנחייה לקריאה ולמידה אישית בפרשה לקראת כתיבת דרשה (הזמנה לצקת תכנים חדשים במסורת קיימת).

• אחריות אישית ואחריות לאומית
• המשכיות וחידוש עצמאות
• חירות אישית ומדינית
• ריבונות
• שוויון
• צדק
• שלום
• גאולה
• אחריות

בת/בר מצווה:

• מה פירוש להיות בר/בת מצווה? עצמאות אישית
• אחריות על טקס בר/בת מצווה ועיצובו (הנושא יידון שוב ביתר הרחבה בכיתה ז'.)

מעצמאות ואחריות אישית לעצמאות ואחריות לאומית:

• מגילת העצמאות: כטקסט יהודי וישראלי מכונן
• קטעים נבחרים במגילת העצמאות ובחינת זיקתם לארון הספרים היהודי
• מסורת וחידוש במגילת העצמאות
• ערכים מרכזיים במגילת העצמאות ובמבחן המציאות
• ערכים יהודיים בראי הדמוקרטיה וערכים דמוקרטיים בראי היהדות

בחינת מושג העצמאות בראי המתבגר:

• בחירה של אחד המושגים מתוך המגילה ודרכי יישומו
• מגילת העצמאות שלי (הכנת נאום אישי, אפשרי גם בזיקה להכנת דרשה)
• שירי עצמאות, כגון: פתאום קם אדם /אמיר גלבוע; בן גוריון / יורם טהרלב; חג יובל / דודו ברק; שייקה פייקוב; למולדת שובי רוני / ר' אשר מזרחי; אך בך מולדתי / ר' דוד בוזגלו

• מסורת וחידושה
• אהבת הלימוד
• שמחה
• שייכות
• קהילה
• ישראל והתפוצות

• הזיקה בין שמחת תורה וסוכות
• שמחת תורה כחג תחילת מחזור קריאה חדש (הנושא יילמד גם בזיקה לנושא פרשת השבוע, לעיל)
• התהוותו כחג בימי הביניים, שתי מסורות הקריאה בתורה (ארץ ישראל ובבל)
• ערך השמחה וביטוייה במסורת היהודית
• על מה השמחה בשמחת-תורה, ומהם ביטוייה?
• מנהגים בקהילות ישראל (כגון הקפות, דגלים)
• פיוטים, כגון: מפי אל (מחבר לא ידוע); אשורר שירה/ר' רפאל ברוך טלדאנו; "שישו ושמחו"
• אהבת התורה: המנהג להעלות את כל הילדים לספר תורה עם האדם המבוגר או הרב בבית הכנסת

• זיקה לעם ולארץ
• גבורה
• מאמץ אנושי לעומת ציפייה לנס
• שמירת זהות
• ישראל והתפוצות
• פרטיקולאריות ואוניברסאליות
• אור

חנוכה כחג מתפתח ומתחדש (חג בעל צביון טבעי, דתי ולאומי)
גלגולי החג, מנהגיו וסמליו:

• חגי אור בעולם, סיפור אדם הראשון והאור (תלמוד בבלי, עבודה זרה דף ח, ע"א)
• ספרי המכבים
• "מאי חנוכה" (בבלי, שבת דף כא ע"ב)
• תפילת "על הניסים"
• עיצוב חנוכה בציונות (שירי החג, תהלוכות הלפידים)
• הדיון: "על הנסים" או "נס לא קרה לנו"?

אור וחושך:

• בזיקה לטבע, משמעויות האור (גם בהקשר אוניברסאלי)
• הקשר בין חנוכייה למנורת המקדש ("אור שבעת הימים")
• המנורה כסמל לאומי
• פיוטים לחנוכה: מעוז צור, יה הצל יונה

• מסורת וחידוש
• שמחה
• נאמנות לזהות
• ישראל והתפוצות

• קריאה מודרכת במגילת אסתר, המגילה כסיפור התבגרות
• העמקה בהיבטים שונים בסיפור המגילה סביב סוגיות של זהות, כגון: מעמד האישה, זהות יהודית מבחירה או מאילוץ (גורל או ייעוד), קיום יהודי בגולה וכד' (התייחסויות עכשוויות למגילה, למשל בשיר אסתר - אמה של מלכות/ אסתר שקלים
• שמחת החג מול הוללות - כיצד להבין את "חייב איניש לבסומיי" כגון: סיפור רבא ורבי זירא (בבלי, מגילה דף ז ע"ב)
• מנהגי החג ומשמעותם הערכית
• רמב"ם, "משנה תורה", הלכות מגילה ב, ט"ז-כ'
• דיון בסוגיות זהות בעקבות המגילה ופורים, כגון: מסכות במובן המטאפורי – זהות מול התחזות

• זיקה לעם ולארץ
• חירות, זיכרון מכונן
• סיפור לאומי
• "והגדת לבנך"
• קשר בין-דורי
• ערבות הדדית
• מסורת וחידוש

• גלגולו של מועד: מ"חג קציר" וסיפור יציאת מצרים ועד חג חירות לאומי בציונות; מצוות ומנהגי החג
• עיצוב ליל הסדר כטקס, סימני הסדר כסמלים; רעיון "והגדת לבנך" וההגדה.
• סיפור יציאת מצרים: כוחו של סיפור – אילו סיפורים אוהבים לספר, מדוע, מדוע חוזרים עליהם?
• יציאת מצרים כסיפור/אירוע מכונן, היחס הבין-דורי בסיפור: דוד הרטמן, "האומנות של "לספר סיפורים'"
• סיפור היציאה מעבדות מצרים בספר שמות
• הגדה של פסח - לימוד קטעים נבחרים מן ההגדה בנושאי חירות, כגון:"הא לחמא עניא", "עבדים היינו", "בכל דור ודור חייב אדם..." - "חייב אדם להראות את עצמו" – כנוסח הרמב"ם, כך למשל מנהג התימנים להתלבש כמו בני ישראל; מנהגי עדות שונים שמטרתם לספר ולהמחיז את הסיפור לא רק דרך מילים אלא גם דרך חוויה. היכרות עם הגדות שונות בקהילות ישראל, הגדות קיבוציות וישראליות
• יצירת אומנות בהגדה של פסח
• ישראל אלדד, הגדה לפסח "הלילה יוצאים ממצרים"; סיפור "שלח את עמי" של יהדות ברה"מ וסיפור יציאתם של יהודי אתיופיה – למשל, שיר החסידה / מילים: חיים אידיסיס, לחן: שלמה גרוניך, בביצוע עם מקהלת שבא; השיר של יציאת מצריים / אתי אנקרי