תוכנית הלימודים מבוססת על שני יסודות מארגנים החוזרים בכל שנות הלימוד:
- הלימוד כולו מבוסס על שיח ערכי ומכוון אליו, על פי ערכי יסוד של המסורת היהודית וההומניסטית. הכוונה היא כי ערכים אלו יהוו תשתית תרבותית-ערכית-רוחנית לתלמידים ולבוגרים של מערכת החינוך הממלכתית, ויוכלו לשמש בסיס לשפה משותפת בחברה הישראלית בכללה. בכל שנה נידונים ערכי יסוד אחדים ובראשם "ערכ(ים) מוביל(ים)" (ראו להלן), העוברים כחוט השני במרבית תכני הלימוד והחוויה באותה שנה. יודגש כי הערכים המופיעים בתוכנית, רובם ככולם, הם ערכים 'רכים' הטעונים בירור ולימוד בתהליך חינוכי של שיח פתוח ומכבד, ואינם בבחינת תכתיב מחייב של ערכים 'קשיחים' וסגורים. לעתים מדובר גם בערכים שונים המצויים לא פעם במתח זה עם זה (כגון שוויון ושונות, מסורת וחידוש, חירות ומחויבות), והכוונה היא לקיים סביבם דיאלוג בוחן וביקורתי המעלה גם דילמות, קונפליקטים ועמדות מורכבות, ומזמין גם חילוקי דעות ומרחב של הכלה וכבוד הדדי. הכול כמובן בהתאם לגיל ולשלב ההתפתחותי שבו נמצאים הלומדים.
- תכני הלימוד מחולקים מדי שנה לשלושה מוקדי תוכן: שניים מרכזיים (טקסטואלי-אורייני ותימטי-נושאי) בזיקה ישירה לערכים המובילים, והשלישי (לוח השנה העברי) משתלב בהם לאורך השנה, בסמוך למועדים נבחרים מדי שנה, בבחינת למידה "שהזמן גרמה".
שנת הלימודים תתחלק בעיקרה לשניים: כל מחצית תתרכז יותר באחד משני המוקדים הראשונים (מבחינת התוכן, המיומנויות, דרכי הלמידה וכו'), כשהמועדים משתלבים במהלכם בסמוך לזמנם בשנה. כמובן, למידה מיטבית של התוכנית תחתור ליצירת רצף פדגוגי בין מוקדי התוכן השונים לכל אורך השנה.
- מוקד לימודי ראשון מתרכז בלמידת יצירה או יוצר או ז'אנר מכונן מארון הספרים היהודי (כגון: פתגמים, משנה, מדרש, אגדה, ביוגרפיות וכד'); במוקד זה יינתן דגש על היכרות עם היצירה, מאפייניה ולשונה המיוחדים, מיומנויות למידה ייחודיות לה וכד'. הכוונה היא שהתלמידים ייחשפו בהדרגה לאורך שנות לימודיהם לנדבכים מרכזיים בארון הספרים היהודי.
- מוקד לימודי שני בכל שנה מתרכז בנושא תימטי מרכזי מן התרבות היהודית-ישראלית, שבמרכזו סוגיית חיים וחברה רלוונטית לשלב ההתפתחותי של התלמידים באותה שכבת גיל. מוקד זה המלווה את התפתחות התלמיד על רצף מעגלי החיים והחברה לאורך שנות לימודיו (כגון: חיזוק תחושת ה"יחד" עם תחילת הלימודים בכיתה א', ובהמשך מעגלי המשפחה, החברות, גיל מצוות, שייכות לעם ולמדינה). לימוד נושאי זה יתבסס על מקורות מגוונים מתוך היצירה היהודית לדורותיה, מן המקרא ועד ימינו, בדגש מיוחד על יצירה ציונית וישראלית עכשווית, תוך עמידה על הממד ההיסטורי והפרשני של המקורות והזיקות ביניהם, ובתוספת משמעותית של העשרה חווייתית והשקות בין-תחומיות רלוונטיות.
שני מוקדים שנתיים אלו מהווים את הציר המארגן העיקרי של כלל הלמידה.
- כיוון שלוח השנה העברי הוא עוגן מרכזי בזהות היהודית-ישראלית, הוא אינו נושא התחום בשכבות גיל מסוימות, אלא הוא עובר כציר רוחבי בכל אחת משכבות הגיל. עם זאת, כדי להימנע מחזרה בלתי פוסקת על תכני לוח השנה, שנה אחרי שנה, דבר שבא בהכרח גם על חשבון תוכנית הלימודים הכללית, נקבע כי נושאי לוח השנה יילמדו בראייה רב-שנתית, ספיראלית ובזיקה ישירה לתוכנית הלימודים הכללית: במחזור ספירלי בן ארבע שנים – יילמדו בכל שנה ארבעה מועדים נבחרים (בהתאם להיקפם), במסגרת תוכנית הלימודים באותה שנה, קרי: בזיקה ישירה לערכים המובילים באותה שנה ולשני מוקדי הלימוד: ארון הספרים היהודי ומעגלי החיים והחברה (למשל: ראש השנה באגדה, בשירה, במדרש; וכן – במשפחה, בטבע, בחברה וכו'). המבנה הספירלי המחזורי מאפשר חזרה אל המועדים השונים אחת לארבע שנים, תוך הרחבה והעמקה חדשים, כשבכל פעם המועדים נלמדים בדגש אורייני וערכי אחר. בנוסף, באחת מכיתות היסוד (כיתה ד'), יילמד הלוח העברי כנושא במסגרת המוקד "מעגלי החיים והחברה".
יודגש כי הציפייה היא שיתר המועדים שאינם כלולים בתוכנית הלימודים בשנה נתונה יילמדו ויצוינו באופן פתוח וחווייתי גם מחוץ לשיעורי תרבות יהודית-ישראלית, בעיקר במסגרת שעות חינוך וחברה, מקצועות תומכי זהות אחרים, בתי מדרש, טקסים, וכד'. (המלצות ללימוד ופעילות סביב מעגל השנה מתפרסמות באתר אגף מורשת ובאתר תרבות יהודית-ישראלית).
כאמור, למרות החלוקה התיאורטית לשלושה תוכן לימוד (ולשתי מחציות), השאיפה היא ליצירת רצף שנתי ברמת הדגש הערכי, מיומנויות אורייניות ולימודיות אחרות, דרכי הלמידה וכו', ללמידה מיטבית.
מלבד עקרונות מארגנים אלה התוכנית שלהלן מבוססת על עקרונות ושיקולים פדגוגיים מרכזיים נוספים:
- חוויה ולימוד: תוכנית הלימודים מדגישה את חשיבותה של החוויה כמרכיב מרכזי בלמידה משמעותית ומעוררת השראה, בדמות: פעילויות חברתיות שונות, משחק, סיור באתרי מורשת ובנופי הארץ, טקסים, אומנויות, בתי מדרש, פעילות קהילתית. החוויה משמשת גם כמרכיב חשוב בלימוד הפורמלי והן כתוספת בתחום הבלתי-פורמלי (מחוץ לביה"ס או מעבר ליום הלימודים).
- משמעות ורלוונטיות: תכני הלימוד ודרכיו יהיו רלוונטיים ומשמעותיים לעולמם ולחייהם של הלומדים בהתאם לגילם ובהתאם לזהותם כתלמידים במערכת החינוך הממלכתית.
- שפה ואוריינות: טיפוח ידע, הבנה, רגישות אוריינית ויכולת שימוש במכמני השפה העברית על משלביה השונים ובהקשריה במקורות מהמקרא ועד ימינו. כל זאת, תוך הדגשת מקומן של השפה והאוריינות הלשונית והתרבותית כנדבך מרכזי בבניין זהות יהודית-ישראלית.
- אוטונומיה ואחריות של הלומד: טיפוח לומד עצמאי בעל הנעה פנימית וחוש ביקורת, לנקיטת עמדה אישית, לבחירה מושכלת ולחירות ואחריות בבניין זהותו ובמקומו בחברה.
- התפתחות וספיראליות: התוכנית בכללה מבוססת על ספיראליות של תכנים, יצירות ומיומנויות, בהתאם לשלב ההתפתחות ולרלוונטיות לתלמידים בכל שכבת גיל. בשכבות הגיל הצעיר מצוי שלב ה"קסם", או השלב ה"מיתולוגי" בהתפתחות הפסיכולוגית קוגניטיבית. לפיכך הטקסטים שנבחרו לגילאי כיתות היסוד הם טקסטים יותר נרטיביים ומכוננים (סיפורים, שירים, פתגמים), בבחינת "גירסא דינקותא". בהמשך יילמדו גם טקסטים מופשטים ומורכבים יותר, תוך עידוד שיח ביקורתי, המותאמים גם לאתגרי גיל ההתבגרות.
- בחירה: בצד נושאי חובה המהווים את תשתית הליבה של התוכנית, היצע התוכנית כולל מגוון מקורות ונושאים לבחירה, על פי קריטריונים שונים, בבחינת "אין אדם למד אלא במקום שלבו חפץ".
- דיאלוגיוּת ושיתוף: טיפוח יחס של כבוד וסובלנות לדעות שונות; פיתוח דרכי לימוד בית-מדרשיות הכוללות: כלים פרשניים, דיאלוגיים, חקרניים ושיתופיים, תוך כדי עידוד הקשבה, חשיבה, כישורי שיח, תרבות המחלוקת ופתיחות אל האחר.
- בין הפרטיקולרי לאוניברסאלי: טיפוח יחס של זיקה ואהבת הארץ, שייכות, אחריות ומעורבות כלפי החברה והמדינה על כלל מרכיביה; יחד עם נאמנות לערכים הומניסטיים ודמוקרטיים כלל-אנושיים.
- "תלמוד המביא לידי מעשה": תכני הלימוד יתחברו לאורחות חייהם של התלמידים, כחלק מבניין זהותם, במעגלים של יחס בין אדם לחברו ולסביבתו, אחריות ותרומה לחברה ולקהילה, שייכות לעם היהודי ולמורשתו, מעורבות ומנהיגות חברתית.
- מורשת קהילות ישראל: מתן מקום של כבוד לביתו ולמשפחתו של הלומד, לקהילה ולהקשר התרבותי שמהם הוא בא, תוך ייצוג הולם של מגוון קולות, שיטות, מורשות וזהויות במסורות היהודיות ממזרח וממערב, בעבר ובהווה.
- ישראל והתפוצות: מתן ביטוי להיבטים של העמיוּת היהודית על גווניה השונים, ולתחושת סולידריות ושותפות עם העם היהודי בתפוצות.
