תוכנית הלימודים לכיתה ז'

•  אחריות אישית
• מעורבות חברתית
• התבגרות
• התמודדות עם אתגרים
• מסורת ושינוי
• בין יחיד וחברה
• בחירה ואחריות
• השתנות ושינוי בחיי היחיד
• הליכה נגד הזרם
• מנהיגות
• ערך העבודה

חלוצים ובונים בעולם המדרש ובעולם המעשה: ביוגרפיות, סיפורים וכתיבה אישית של דמויות מפתח בתרבות היהודית לדורותיה.
יש לבחור 2-3 דמויות שונות בכל אחת משלוש התקופות להלן. לפחות אחת הדמויות תתקשר לנושאים מובהקים של גיל ההתבגרות ושנות-העשרה. ברקע הטקסט הנלמד – סיפור אישי בהקשר לתקופה. בסיפור יהיה ממד חלוצי והתגברות על קשיים.

אגדות ביוגרפיות על דמויות מפתח בעולם של חז"ל: (ניתן להיעזר בספר האגדה/אוצר אגדות חז"ל בגרסת הרשת), כגון:

• הלל על גג בית המדרש (בבלי, יומא דף לה ע"ב) ומתקן פרוזבול (משנה, שביעית י, ג)
• רבן יוחנן בן זכאי בזמן החורבן ותחילתה של יבנה. (בבלי, גיטין, נו ע"א-ע"ב ומקבילות)
• תחילתו של אליעזר בן הורקנוס, (פרקי דרבי אליעזר, פרקים א-ב, אבות דר' נתן פרק יג)
• תחילתו של רבי עקיבא (אבות דרבי נתן, נוסח א, ו ומקבילות)
• אימא שלום (למשל בבלי, שבת דף קטז, ע"א)
• ברוריה, אשת רבי מאיר (בהקשר למשנה אבות "אל תרבה שיחה עם האישה", משנה אבות א' ה) (בבלי, ברכות דף י ע"א, עירובין דף נג ע"ב)
• רבן גמליאל ורבי יהושע בספינה - דגש על מנהיגות (בבלי, הוריות דף י, עא)
• רבי יהודה הנשיא וייסוריו: בבלי, מסכת בבא מציעא, דף פד, ע"ב- פה, ע"א)

סיפורים וכתיבה אישית (אגרות וכו') סביב דמויות מפתח בימי הביניים ובראשית העת החדשה, כגון:

• אגרות הרמב"ם (כגון: סדר יומו לפי האיגרת לר' שמואל אבן תיבון, קטעים מאיגרת תימן, האיגרת לעובדיה הגר)
• רמב"ן: אגרות לבנו, דרשתו לראש השנה (על עלייתו לארץ ישראל)
• סיפורה של דונה גרציה נשיא
• סיפור הרבנית אסנת ברזאני - ראשת ישיבה בכורדיסטן (פעמים, 82, 2000, עמ' 863-878)
• סיפורו של רבי חיים בן עֲטַר, "אור החיים הקדוש"
• סיפורים מתוך "שבחי הבעש"ט ודמויות מפתח בחסידות" (למשל לפי "אור הגנוז" של בובר)
• חכם חזקיה קטנוף: 'אתם כולכם ניצבים היום - היינו: כולכם ערבים זה לזה ... שאם אחד חוטא כולכם נושאים בחטאתו. ואפילו צדיק אחד ביניכם, כולכם עומדים בזכותו, ועליכם להתנחם אחרי ששמעתם שאחד נכנס כערב בעד חברו כי הערבות לטובתכם היא. שהרי קודם הערבות לא הייתה זכות הצדיק עומדת אלא לעצמו ולא לאחרים.
  - עכשיו שכולכם נחשבים כאיש אחד, הרי זכות הצדיק תעמוד גם לכם - מדרש חזקיה, חלק ב' פרשת נצבים, ירושלים, 1992 (מופיע בחכם היומי)

קטעי יומן ומכתבים של דמויות מופת מודרניות (מראשית הציונות), המלמדים עם הדמות ועל מאבקיה, כגון:
בנימין זאב הרצל, אחד-העם, א"ד גורדון, דוד בן גוריון, זאב ז'בוטינסקי, רחל המשוררת, חנה סנש, הנרייטה סאלד, יאנוש קורצ'אק, א"י השל (ותמיכתו במאבק השחורים בארה"ב), הראי"ה קוק, הרב בן-ציון מאיר חי עוּזיאל , למשל: הרב יהודה ליאון ביבאס, ר' דוד בן שמעון, אהרון שלוש, הרב אלקלעי, רפאל ביבאס, הרב ישראל צעירי, הרב יחיא קאפח, הרב יוסף קאפח, הרבנית ברכה קאפח, מתילדה מוצרי, אסתר מויאל, ז'קלין כהנוב, אליהו אלישר, ר' דוד אלקיים

• אחריות אישית
• מעורבות חברתית
• משמעותו של טקס
• שייכות
• קהילתיות
• מסורת
• בחירה
• עצמאות וריבונות
• הליכה נגד הזרם
• יחס לאחר

דיון רעיוני ומעשי סביב בר/בת מצווה:

• טקס הבר-מצווה, עיצובו ומשמעותו
• מיהו בוגר ומהי התבגרות?
• טקס התבגרות משפחתי וחברתי מול ההתבגרות כתהליך אישי מתמשך
• טקסי התבגרות בעולם
• שורשי המשפחה כגשר אישי לזיקת היחיד כלפי העם והחברה (מומלץ להכין עבודת שורשים-חקר)
• מקורות כגון: החיד"א (חיים יוסף דוד אזולאי: "ספר התורה אינו מנוקד כדי שיוכל האדם לדרוש, מה שירצה..." (מתוך: לדוד אמת, תורת השלמים, הלכות ספר תורה סימן י"ג, עמ' מ"ח, משה אהרון קעגיל, ליוורנו, תקמ"ו (1786)) (מופיע באתר חכם היומי)
  מרטין בובר על משמעות הבר-מצווה, אנה פראנק ביומנה, על התבגרות ואחריות

טקסי הבר/בת מצווה:

• בת מצווה: בן איש חי פרשת ראה סעיף יז / ר' יוסף חיים (הבן איש חי)
• נציב המלח / אלבר ממי, על הבר-מצווה שלו
• דרידה על הבר-מצווה שלו
• הרב יוסף משאש על בת מצווה
• הרב עובדיה על חגיגת בת מצווה
• דרכים שונות לציון ולחגיגת בת/בר מצווה בקהילות ישראל ממזרח וממערב, וכן טקסים קיבוציים וחידושים אחרים בימינו

עיון ודיון במושג "מצווה".
מקורות כגון:

• "לא ניתנו המצוות אלא לצרף בהן את הבריות" (בראשית רבה מד א)
• המעבר מ"מצווה" לציווי פנימי
• "עול מצוות" כנטילת אחריות אישית וחברתית
• משמעותן של מצוות לאור מאמרו של הלל באגדה: "שוב מעשה בנכרי אחד ... זיל גמור" (בבלי, שבת דף ל עא) ומשניות אחדות ממסכת אבות המשקפות את מאמרו של הלל
• רמב"ם, "שמונה פרקים" מתוך פרק ד' (על משמעות המצוות כ"דרך האמצע" ("וְזאֹת הַתּוֹרָה הַתְּמִימָה הַמַּשְׁלֶמֶת אוֹתָנוּ ... כִּוְנָה לִהְיוֹת הָאָדָם טִבְעִי הוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ הָאֶמְצָעִי...")
• אלימלך בר-שאול, "מצווה ולב" (א' עמ' 13-33, מעובד)
• י"ל פרץ, "שהשמחה במעונו" (בתוך ספר חסידות); י"ל פרץ, "האוצר" (בתוך "מפי העם")
• שד"ל, "מהות היהדות" (פסקאות מתוך המאמר)
• הרב יהודה לייב אשלג, "מתן תורה" סעיפים י'-יב (עיבוד)
• הרב י"ד סולובייצ'יק, "קול דודי" (ההבחנה בין ייעוד לגורל(
• מרטין בובר, "דרך הקודש" ו"חירות" (פסקאות נבחרות)

• אחריות אישית
• התגברות, פתיחת דף חדש
• וידוי וקבלה לעתיד

רעיון התשובה:

• הסיפור של ספר יונה
• וידוי הכהן הגדול בבית המקדש
• תקנת השבים (בבלי, סנהדרין, דף ל"ז,ע"א)
• ר' זירא והבריונים שעשו תשובה (סנהדרין לז ע"א)
• רמב"ם, "משנה תורה", הלכות תשובה (קטעים)
• א"ד גורדון: מתוך "לחשבוננו עם הדת" (תרפ"ב): "מה לנו, לאינם שומרים דת, יום הכיפורים?"
• הראי"ה קוק: "אורות התשובה", סוגי תשובה
• יומנה של אנה פרנק: חשבון נפש ערב יוה"כ
• ע. לוינס, "אל עבר הזולת" (עיבוד קטע מתוך "תשע קריאות תלמודיות")

שירה ופיוט ממחזור התפילה וסדר הסליחות ליום הכיפורים כגון: אדון הסליחות / (מחבר לא ידוע); "ונתנה תוקף"; "פתח לנו שער"; אל נורא עלילה/ר' משה אבן עזרא;

מן השירה העברית החדשה, כגון: הליכה לקיסריה/חנה סנש; אסיף/ איתמר פרת; לו יהי / נעמי שמר; אני מאמין/ שאול טשרניחובסקי

• אחריות אישית
• מעורבות חברתית
• סובלנות
• תרבות המחלוקת
• ממלכתיות

• "מחלוקת לשם שמים" (משנה, אבות, ה', י"ז)
• "אלמלא מוראה של מלכות" (אבות ג', ב')
• "מן המקום בו אנחנו צודקים" (יהודה עמיחי)
• חכם חיים דוד הלוי/ על הממלכתיות: מקור חיים, חלק א', פרק ד', תשכ"ז, עמ' 36): "נוסף על אהבת הרע, המחויבת ממצוות 'ואהבת לרעך כמוך', שהיא כלל גדול, חלה על כל אדם - חובת 'אהבת הכלל' הנובעת מ'זה ספר תולדות האדם', והוא כלל גדול יותר מקודמו, באשר מקיף הוא את כלל אנושות. ומכלל גדול זה, משתמעת חובה גדולה, שהגלות גרמה שתשכח, הלא היא - אהבת הממלכתיות, כלומר המדינה, המכשיר הגדול והחשוב לקיומו של העם, אחרי קיום התורה."
• נאום יצחק רבין נגד אלימות
• נאום הנשיא ראובן ריבלין בזכות הסובלנות

• מסורת וחידוש
• מנוחה כערך אישי וחברתי
• חירות
• ההתמודדות עם פנאי כאתגר אישי

השבת כזמן של חיבור, מנוחה ושמחה:

• מקרא (בראשית, עשרת הדברות, תהלים צב, וכו')
• "תבלין של שבת" (בראשית רבה יא, ד)
• סיפור הפרה (פסיקתא יד ע"ב)
• "... יותר משעם ישראל שמרו על השבת שמרה השבת אותם" (אחד העם, "על פרשת דרכים" כ"א)
• דיון בשבת במרחב הציבורי (חוקי השבת, אמנת גביזון מידן וכד'), ימי מנוחה בעולם המודרני

הגות על השבת כגון: א"י השל, "השבת" ומשמעותה בעולם המודרני (קטעים נבחרים); הרב אשכנזי (מניטו), "שבת ה' - מסורת בעידן המודרני", ידיעות אחרונות, עמ' 300 ; הרב ב"צ עוזיאל/ "תעודתה החברתית של השבת", "מכמני עוזיאל" ( חלק א, ב, א, א) ; חביבה פדיה; אליעזר שביד/"ספר מחזור הזמנים"; הרב עובדיה יוסף/ " שומרי וזוכרי שבת", "יביע אומר", א, יו"ד, י"א, תשי"ד, עמ' קצב; בני לאו; אלי ברקת; שירה ישראלית כגון: יום שישי הגיע / אביהו מדינה (ודקלון); רחוב האגס אחד / אהוד בנאי; לקראת שבת/אבי קורן.

• מעורבות חברתית
• ערבות הדדית
• תיקון
• זיקה לטבע ולארץ
• גבורה

גלגולם של ימי ספירת העומר:

• במקרא (והדיון על "ממחרת השבת" - הביטוי על משמעויותיו השונות (צדוקים ופרושים)ׂ)
• תלמידי ר' עקיבא ("לא נהגו כבוד זה בזה"/יבמות סב ע"ב), ל"ג בעומר בציונות וכיום
• כתהליך נפשי בחסידות: גשר ו'עבודת המידות' בין פסח ׁלשבועות; מעבר מחירות 'שלילית' לחירות 'חיובית' (אריך פרום, ישעיהו ברלין)

ל"ג בעמר – לאורך הדורות:

• מרד בר כוכבא והדיון בו, וגלגולו בעיצוב המועד בציונות, דמות הגיבור, מנהג המדורות וכו';
• דמותו של רשב"י ועיצובה העממי במנהגי עדות ישראל; מנהגי מירון, כגון: תהלוכת משפחת בן-אבו מצפת, סיפור משפחת זינאתי מפקיעין, ההילולה לרשב"י בג'רבה (דגש על "אור" ולא "האש");
• הפיוט "בר יוחאי" (ומאמרו של ליבס)