תוכנית הלימודים לכיתה ח'

• תיקון עולם: סדר חברתי וחקיקה (דיני נזיקין, צדקה)
• חוק ומשפט
• אחריותו של כל אדם על עצמו ועל אחרים
• ערבות הדדית
• נתינה

חוק ומשפט:
דיון עקרוני על חשיבותו ומהותו של החוק
כמו כן, דיון על דין, פשרה ו"לפנים משורת הדין": בבלי, סנהדרין דף לב,ע"ב; סנהדרין דף ו ע"ב; בבא מציעא דף פג ע"ב; שם ל ע"ב ("לא חרבה ירושלים אלא על שהעמידו דיניהם על דין תורה ולא עשו לפנים משורת הדין") (נכללים בספר האגדה, עמ' תקעח אגדות קצט, ר, רא, רג, רד)

הנושא יילמד במקבצי משניות מארבע המסכתות שלהלן. סך הכול יילמדו בעיון לפחות 12 משניות.
משניות נוספות בכל מקבץ יילמדו בבקיאות כחלק מהבנת ההקשר השלם. הלימוד ילווה בהיכרות עם לשון המשנה, סגנונה, חכמיה והרקע ההיסטורי שלה, וכן עם מקורות הלכתיים ומשפטיים מאוחרים שיש בהם דיון, פיתוח או הכרעה מעשית בנושאי המשנה (כגון: התלמוד, ספרות הפסיקה, שו"ת והחקיקה הישראלית), וכן היבטים רעיוניים שלה.יש להדגים את הרלוונטיות של כל נושא למציאות זמננו ולבחון בעין ביקורתית את האפשרות ליישמו. בחירה מהמקבצים הבאים:

• מסכת בבא קמא:
  פרק א', "אַרְבָּעָה אֲבוֹת נְזִיקִים", משניות א-ד
  פרק ב', תם ומועד, משניות א-ד, ו
  פרק ג', "המניח את הכד", משניות א- ז', יא
  פרק ו', "הכונס", משניות א-ו
  פרק ז', "מרבה מדת תשלומי כפל", משניות א-ז
  פרק ח', "החובל", משניות א-ז.
  
  
• מסכת בבא מציעא:
  פרק א', "שניים אוחזים", משניות א-ג
  פרק ב', "אלו מציאות", משניות א-ז, יא
  פרק ו', "השוכר את האומנין", משניות א-ג, ו-ח
  פרק ז', "השוכר את הפועלים", משנה א'
  
  
• מסכת סנהדרין:
  פרק ד' משניות א,ג,ד
  
  
• מסכת פאה:
  פרק א', "אלו דברים", משניות א-ו.
  פרק ח', "אין פוחתין לעני", משניות ה-ט

מקורות מתכתבים נוספים:

• משל האצבעות / רבי ישועה ללום, ליקוטי אהרן, דרשה יז
• על היחס שבין משפט לצדק/מדברי הרב חיים בן עטר; הרב משה מלכה
• הרב שלום משאש: "המשפט מוגבל ואילו תפקידו של הדיין לעשות את הצדק אף אם נראה שהוא בניגוד למשפט. וכך הם מפרשים את הפסוק 'וּשְׁפַטְתֶּם צֶדֶק' (דברים א,16) - מטרת מעשה הדין אינה משפט אלא צדק."

מומלץ לסיים את הלימוד במסכת פאה בסיפור של י"ל פרץ "משפט האלמנה עם הרוח" מתוך ספרו "מפי העם".

• תיקון עולם
• תיקון האדם
• חסד
• צדק וצדקה
• יחס לאחר

חסד, צדק וצדקה- לימוד, דיון ויישום.
יילמדו מקורות מן המקרא ועד הגות זמננו, בדגש על מחשבה ציונית ומודרנית, שעניינם הקמת חברת מופת, תיקון חברתי ותיקון עולם. יוצגו מגוון גישות, דילמות ומחלוקות בתחומי חיים שונים (כלכלי, חינוכי, ביטחוני, קיימות).

רעיונות מקראיים של חברת מופת, כגון:
"עם סגולה" (דברים ז,6), "אור לגויים" (ישעיהו מב,6), "קדושים תהיו" (ויקרא "ט), ופרשנויות/משמעויות לימינו; חזון אחרית הימים (ישעיהו ב' 1-4, י"א,4-8, נ"ח,1-12, מיכה ד') – חזון מול אוטופיה (גם במחשבה מודרנית)

רעיון התיקון:
היחס בין תיקון האדם ותיקון העולם; ר' נחמן מברסלב – "אם אתה מאמין שאפשר לקלקל, האמן שאפשר לתקן" (ליקוטי מוהר"ן, חלק ב' קיב).
ר' ישראל מסלנט והסנדלר: "כל עוד הנר דולק - אפשר לתקן".

תיקון חברתי-כלכלי:
סיפור אלכסנדר במלכות קציא (בראשית רבה, ל"ג, א); תקנות חכמים "מפני תיקון העולם" במשנה; מסכת גטין (למשל "תקנת פרוזבול", פדיון שבויים ועוד); "גדול כבוד הבריות שדוחה לא תעשה שבתורה" בהקשרים שונים (בבלי, ברכות דף יט,ע"ב; מנחות דף לז,ע"ב ועוד)
משניות נבחרות ממסכת אבות המבטאות תיקון חברה ותיקון עולם (כגון א,ב; א,יח)
צדק חברתי לעומת צדקה; רמב"ם: שמונה מעלות הצדקה (הלכות מתנות עניים, י',ז')
"מפני כבודן של עניים" בסעודת אבלים (מועד קטן דף כ"ז,ע"א-ע"ב)

קיימות
וביטוייה במקורות מגוונים (יילמד בזיקה לט"ו בשבט (להלן בלוח השנה); הרב יונתן זקס: "לרפא עולם שבור: החיים כקריאה לאחריות"

מדינת מופת:
כגון: אלבר ממי, תפקידה של המדינה; ז'קלין כהנוב על מדינה מתוקנת; רבי אליהו בן אמוזג, בשבילי המוסר, פרק ראשון (תרגום ד"ר שמעון מרכוס), עמ' 27-33 (גם בספר "מסורת בעידן המודרני" [לעיל], עמ' 47)

ישראל כחברת מופת בהגות הציונית:
"פה בארץ חמדת אבות תתגשמנה כל התקוות";
מבחר הגות ציונית, כגון: קטעים של ב"ז הרצל ("מדינת היהודים", אלטנוילנד, קטעי יומן); זאב ז'בוטינסקי: חמשת המ"מים ("הגאולה הסוציאלית", 1934); בן גוריון; ז'בוטינסקי, בובר וכד'; הרב משה כלפון הכהן, "מטה משה", דרוש י"ב: 'למעלת הצדקה וביאת הגואל' (מופיע גם בספר: "מסורת בעידן המודרני"; הרב יצחק שוראקי (עורך), ידיעות אחרונות עמ' 120); מדינת ישראל כמדינת מופת / הרב יוסף משאש

שירים עכשוויים
כגון: "אני ואתה נשנה את העולם"/אריק איינשטיין; "תשמור על העולם ילד" /דוד ד'אור; בראשית/חיים חפר; איזו מדינה/אלי לוזון ויוני רועה ( מול המקור בערבית), יושבים בבית קפה / קובי אוז; מיליונים / אתי אנקרי

• שמחה
• זיקה לעם ולארץ
• הכנסת אורחים
• שלום עולמי

• מקור החג, מצוותיו וסמליו
• מבחר משניות ממסכת סוכה פרקים ד-ה על שמחת החג ("שמחת בית השואבה")
• רשב"ם על שמות פרק כג
• מהי שמחה?/ רמב"ם, "משנה תורה", הלכות יום טוב פרק ו הלכה יח
• היחס בין שמחה וחגיגה
• רבי נחמן מברסלב: "מִצְוָה גְּדוֹלָה לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד ..." (ליקוטי מוהר"ן תניינא, תורה כד)
• האושפיזין - במובן החברתי (על סוגיית הפליטות), משמעויות אוניברסאליות של חג הסוכות
• הערך הפילוסופי של "הכנסת אורחים"/ז' דרידה

• תיקון עולם
• זיקה לטבע ולארץ
• שמירת הטבע
• קיימות

גלגולו של מועד: מ"ראש השנה לפירות האילן" ועד חג לאיכות הסביבה

• ביטוי לזיקת העם לארץ ולטבע
• האדם והטבע דרך מקורות ישנים וחדשים, כגון:
• "שירת העשבים" / ר' נחמן, נעמי שמר
• "כי האדם עץ השדה" / נתן זך בעקבות דברים
• "ברוש" / אהוד מנור, אריאל זילבר

אחריות האדם לעולם ולסביבה:

• אקולוגיה וסביבה, בעיות הזיהום, איסוף זבל, מחזור, תרבות הצריכה וכו'
• בראשית ב': "לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ"
• קהלת רבה ז, א: "תן דעתך שלא תקלקל"
• אבות: "אִם אֵין אֲנִי לִי, מִי לִי?"
• ר' חיים חורי, פרי עץ הדר, מבוא, סדר הלימוד של ט"ו בשבט. הברכה המשותפת, השפע הארץ-ישראלי.
• א"ד גורדון: "האדם והטבע" (קטע מעובד); א"י השל: "חופש מחייב אחריות, ואנו אחראיים לדרך בה אנו מנצלים את הטבע. מדהים כמה האדם המודרני מתעלם מאחריות זו..." (מתוך "התעוררות", באתר מכון השל)

• אחריות אישית
• מעורבות חברתית
• חסד
• נתינה
• תיקון

גלגולי חג השבועות, חג "מתן התורה"

• היכרות עם סיפור מגילת רות, ביטויים של חסד במגילה ("מגילה זו ... למה נכתבה? ללמדך כמה שכר טוב לגומלי חסדים" (רות רבה))
• 'מתנות עניים'
• אחריות אישית ומעורבות חברתית במגילה
• "תיקון שבועות" כתיקון חברתי, תיקוני שבועות שונים בארץ, בקהילות ישראל, בזרמים שונים ובתפוצות.
• לימוד תורה – שינון מול העמקה. סדר הלימוד הספרדי מול סדר הלימוד האשכנזי.
• חכם עובדיה יוסף, תיקון ליל שבועות - 'יחוה דעת', הוצאת מאור ישראל, ירושלים תשל"ז (1977) חלק ג, סימן לב
• הרב ראובן אוריה הכהן , תיקון ליל שבועות

• מעורבות חברתית
• ערך החיים
• אהבה
• שמחה
• זיכרון
• אחווה
• גאולה

• המועד יילמד לקראת סוף שנת הלימודים, עם הפנים לט"ו באב, לשם היכרות עם מועד חשוב זה בתודעה ההיסטורית.
• משנה, תענית ד,ח: "לא היו ימים טובים לישראל כחמשה-עשר באב וכיום הכיפורים..."
• טעמים למועד: בבלי, תענית דף ל,ע"ב-לא,ע"א; (סיפור פילגש בגבעה - שופטים כ"א,17-21)
• אהבת רבי עקיבא ורחל (בבלי, כתובות דף ס"ב,ע"ב)
• אהבה התלויה ושאינה-תלויה בדבר (משנה, אבות ה',ט')
• מעשה חולדה ובור (ספר הערוך, רש"י)
• סביב "המחוללות בכרמים" – סוגיית ההדרה או הכלה באהבה (למשל החיד"א- חכם יוסף חיים דוד אזולאי; שירת נשים - ראש דוד, פרשת בשלח, דף נ"ד ע"ב. דפוס אליעזר שלמה, מנטובה איטליה, תקל"ו 1776)