מקומות פרטיים ומקומות ציבוריים

נושא-על כיתה ב: אני ומשפחתי בבית ובסביבה הקרובה
נושא-על כיתה ג: היישוב שלי ויישובים אחרים במדינה

בסביבה שלנו יש מקומות ציבוריים ופרטיים. מקום ציבורי הוא מקום שמיועד לשימושם של כל בני האדם. דוגמה למקומות ציבוריים: חנויות, בנק, טיפת חלב, בית אבות, בית ספר, רחוב, בית כנסת ומתנ"ס. גם החפצים הנמצאים במקומות האלה ציבוריים.

שירות לציבור

כאשר מתגוררים ביישוב אפשר לקבל שירותים ממוסדות הציבור:

• שירותי חינוך כגון מעונות יום, גני ילדים, בתי ספר יסודיים, חטיבות ביניים, בתי ספר תיכוניים, ספרייה עירונית, חוגי ספורט.
• שירותי בריאות כגון מרפאות ובתי חולים.
• שירותי דת כגון בתי כנסת ומקוואות.
• שירותי ביטחון הגנה והצלה כגון משטרה, מגן דוד אדום ומכבי אש.

כדי לשמור על רשות הרבים קיימים שלטי הכוונה ואזהרה הפונים לציבור או מביאים בפניו מידע על חוקי עזר עירוניים.

המרחב הציבורי

המרחב הציבורי הוא מרחב שיח, אזור שבו פרטים יכולים להיפגש כדי לדון בחופשיות בבעיות חברתיות ולהשפיע באמצעות דיון זה.
מבנים של מרחבים ציבוריים התקיימו ב"אגורה" וב"ארנה" ביוון העתיקה, בכנסייה בימי הביניים, בבניין העירייה, בבתי קפה ובטברנות, בפארקים, במזנון המפעל ואפילו בפינת הרחוב.
הסוציולוג הפילוסוף וחוקר התרבות יורגן הברמס טבע את המונח ב-1962 בספר שתורגם לאנגלית בידי תומאס בורגר. הברמס מתייחס אל המרחב הציבורי כאל ספֵרה המצויה בין הספֵרה הפרטית של האדם ובין זו הפוליטית של המדינה. מרחב שבו אזרחים מתאספים להתדיינות רציונלית בסוגיות פוליטיות ומגבשים דעת קהל ביקורתית שיש לה השפעה על המרחב הפוליטי ועל הממשל.

מקום פרטי

מקום פרטי שייך רק לאנשים מסוימים, וכך גם החפצים הנמצאים בו. הוא הרכוש הפרטי של האדם ורק הוא יכול להחליט על השימוש בו. לדוגמה: בית הוא מקום פרטי; מכונית שאדם קונה לעצמו היא רכוש פרטי; חניה פרטית בבית פרטי או בבית משותף היא לשימוש של בעל החניה בלבד; האופניים שלכם הם רכוש פרטי.