סמלי המדינה – מגילת העצמאות וסמל המדינה

נושא-על: המדינה שלי

מגילת העצמאות

מגילת העצמאות היא מסמך "ההכרזה על הקמת מדינת ישראל". את דבר המגילה קרא דוד בן-גוריון בטקס הכרזת העצמאות שהתקיים ביום שישי ה' באייר תש"ח, 14 במאי 1948, באולם המוזיאון בתל אביב.

במגילת העצמאות חמישה חלקים:
החלק הראשון כולל מבוא היסטורי המתאר את קורות העם היהודי ואת זכותו על ארץ ישראל מן ההיבט ההיסטורי, המוסרי והמשפטי.
החלק השני מגדיר את סדרי השלטון במדינה.
החלק השלישי מפרט את עקרונות המדינה החדשה בעיני המכריזים.
החלק הרביעי כולל פניות אל גורמים שונים והצהרת כוונות.
החלק החמישי והאחרון- חתימות
חברי מועצת העם לא היו תמימי דעים ביחס לטיוטות הראשונות שנכתבו להכרזה. משום כך נטל לידיו דוד בן-גוריון את מלאכת הניסוח והקים ועדה חדשה. בן-גוריון קיצר והוסיף את הטיעון המשפטי לגבי הזכות ההיסטורית והטבעית של העם על ארצו. כך התקבל הנוסח הסופי של מגילת העצמאות.

המגילה עשויה משלושה ריבועי נייר קלף תפורים. החלק שחתמו עליו חברי המועצה נתפר אחר כך למגילה.

סמל מדינת ישראל

סמל המדינה צורתו מגן, במרכזו מנורת שבעת הקנים מעוטרת ענפי זית ובתחתיתו השם ישראל. את הסמל עיצבו האחים גבריאל ומקסים שמיר, והוא נבחר מתוך 450 הצעות שהוגשו על ידי 164 לוועדת הסמל והדגל שהקימה מועצת המדינה הזמנית.
משמעות האלמנטים שנכללו בסמל: המנורה נלקחה מהתבליט בשער טיטוס המתאר תהלוכה של עבדים וחיילים השבים לרומא לאחר ניצחון הרומאים על יהודה והחרבת בית המקדש בירושלים בשנת 70 לספירה. השימוש בתבליט הרומי נועד לסמל את חזרת המנורה למקומה המקורי. ענפי הזית הם סמל לשלום ומתחת למנורה מופיע בעברית השם ישראל.
מעמדו המשפטי והמדיני של סמל מדינת ישראל על פי החוק נקבע בחוק הדגל, הסמל והמנון המדינה, תש"ט-1949.