ט"ו בשבט - יום הולדת לכנסת

נושא-על: המדינה שלי

האסֵפה המכוננת: המושב הראשון

בכ"ד בטבת תש"ט (25 בינואר 1949) התקיימו בפעם הראשונה הבחירות לכנסת, שבהקמתה נקראה 'האסֵפה המכוננת'. המושב הראשון של האסֵפה המכוננת היה בראש השנה לאילנות, ט"ו בשבט תש"ט (14 בפברואר 1949), בבניין הסוכנות היהודית בירושלים.
לכבוד האירוע כתב המשורר נתן אלתרמן את שירו 'עִם כְּנֶסֶת רִאשׁוֹנָה'. רוב הנבחרים הגיעו לירושלים מהשפלה ובדרכם עצרו בשער הגיא לטקס נטיעת עצים. מאז היה טקס נטיעת עצים בירושלים ובסביבתה חלק בלתי נפרד ממסורת חגיגות יום ההולדת של הכנסת.

דבר נשיא מועצת המדינה הזמנית

בטקס הפתיחה אמר נשיא מועצת המדינה הזמנית הפרופ' חיים ויצמן: "ברגש של יראת כבוד והדרת קודש אני קם לפתוח את האספה המכוננת של מדינת ישראל, את כנסת ישראל הראשונה בימינו, בעיר הנצחית ירושלים. ברגע הגדול הזה בתולדות עמנו ניתֵן שבח והודיה לאלוקי ישראל שבחסדו זכינו לראות בגאולה לאחר דורות של סבל וייסורים... אישי הכנסת! שאו ברכה לכינוסכם הראשון. זכרו כי עיני כל העם היהודי אליכם נשואות וכי הכיסופים והתפילות של דורות עברו מלוות את צעדיכם". בתום דבריו נבחר יוסף שפרינצק ליושב ראש האספה המכוננת.

מקור השם 'כְּנֶסֶת'

יומיים לאחר מושב הפתיחה החליטה האספה המכוננת כי בית המחוקקים של מדינת ישראל ייקרא 'כְּנֶסֶת'. מקור השם בשמה של 'כנסת הגדולה', המוסד העליון של ראשי ישראל וחכמיה שהתכנס בירושלים לאחר שיבת היהודים מגלות בבל במאה החמישית לפני הספירה. מספר חברי הכנסת נקבע לפי מספר חברי 'כנסת הגדולה' – 120.

השפעה בריטית

מסורות הכנסת ודרכי פעולתה הושפעו מאספת הנבחרים, המוסד הנבחר של היישוב היהודי בארץ ישראל בתקופת המנדט, וממנה ירשה הכנסת גם את שיטת הבחירות הקיימת. כמו כן אימצה הכנסת כמה נהלים מהפרלמנט של בריטניה.

משכן הכנסת

לאחר ישיבתה הראשונה בבניין הסוכנות היהודית בירושלים, העתיקה הכנסת את מושבה לתל אביב, ובמשך תשעה חודשים לערך ערכה את ישיבותיה שם.
בכ"ב בכסלו תש"י (13 בדצמבר 1949) החליטה הכנסת לשוב לירושלים. ההחלטה התקבלה בעקבות הצהרתו של ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל דוד בן-גוריון: 'ירושלים היהודית היא חלק אורגני ובלתי נפרד ממדינת ישראל, כשם שהיא חלק בלתי נפרד מההיסטוריה הישראלית, מאמונת ישראל ומנשמת עמנו'.
ישיבותיה הראשונות של הכנסת היו בבניין הסוכנות היהודית עד למעבר לבית ארזי-פרומין ברחוב המלך ג'ורג' בירושלים בכ"ד באדר תש"י (13 במרץ 1950). יותר מ-16 שנה נערכו דיוני הכנסת בבניין זה.
בי"ז באב תשט"ז (25 ביולי 1956) הכריזה נשיאות הכנסת, בשיתוף אגודת האינג'ינרים והארכיטקטים בישראל, על תחרות פומבית לתכנון משכן קבע לכנסת בקריית הממשלה בגבעת רם. לפני שפורסמו תוצאות התחרות נודע שהברון ג'יימס דה רוטשילד השאיר בצוואתו סכום של 6 מיליון ל"י לבניין המשכן. בל' בתשרי תש"י (14 באוקטובר 1958) במעמד אלמנתו של הברון ג'יימס דה רוטשילד הונחה אבן הפינה של משכן הכנסת החדש. בי"ד באלול תשכ"ו (30 באוגוסט 1966) נחנך משכן הכנסת בטקס ממלכתי.