בתהליך הערכה זה אמורים הלומדים להבין מראש מה מצופה מהם בתחום התכנים ובתחום מיומנויות הלמידה והחשיבה: לאן הם אמורים להגיע ובאלו דרכים יוכלו להשיג את היעדים שהיו שותפים בהצבתם. הלומדים יהיו שותפים פעילים במהלך הלמידה וישפרו בתוך כך את ביצועי ההבנה שלהם בחומר הנלמד.
מתוך תפיסה זו של מהות ההערכה, מוצע להתייחס להיבטים הבאים:
- שמירה על הקשר בין תהליכי ההוראה, הלמידה וההערכה.
- ההערכה תתייחס לביצועי ההבנה של הלומדים הן בתחום התוכן והן בתחום כישורי החשיבה והלמידה.
- ההערכה תתרחש במסגרת דיאלוג מתמשך בין המורים לתלמידים להוכחת המסוגלות וההבנות שלהם בחומר הנלמד ובתהליכי הלמידה (כולל הערכה עצמית והערכת עמיתים).
- ההערכה תכלול מטלות משמעותיות ומאתגרות, שתתבצענה בסביבות למידה מגוונות (מעבדה, מחשב, אינטרנט ועוד).
מכאן שמומלץ לא להסתפק בהערכה המפיקה ציון מספרי מסכם בלבד. ככל שיאומצו דרכי הערכה איכותיות לאורך תהליך הלמידה כולו, תהווה ההערכה יסוד בונה בתהליכי הלמידה ותגבר ההיענות לצורכי התלמידים השונים: ליכולותיהם, לאינטליגנציות ולסגנונות הלמידה השונים שלהם.
כאמור, הצגת קריטריונים להערכה בפני התלמידים לפני ביצוע המטלות השונות עשויה להגדיל את אחריותם ללמידה ולהישגי הלמידה. בין הקריטריונים שמציבים מראש, יש לכלול קריטריונים המתייחסים גם לעריכת החומר הכתוב בדרך נבונה, תוך הקפדה על ניסוח מובן ובהיר (משפטים נכונים ומשמעותיים המקושרים זה לזה בדרך לוגית, היעדר שגיאות דקדוק וכתיב וכד'). דרישה זו מופיעה בכל תכניות הלימודים, בכל הגילים ובכל המקצועות. קידום יכולת הביטוי המושכל היא אחת המשימות המוטלות על בית הספר, ולא ניתן להגיע אליה רק בשיעורי ההבעה המועטים המוקצים לכך במערכת השעות. על כן, מומלץ שצוות מורי הפיזיקה וצוות מורי ההבעה יעבדו במשותף על הנחיית התלמידים בכתיבה: מפתרונות לשיעורי הבית, ועד תשובות לשאלות במטלות הערכה, בבחנים או במבחנים.
