מדעי המדינה, ובשמם האחר "לימודי ממשל ופוליטיקה", עוסקים בהתנהגות האנושית במעגל הפוליטי. מטרתם לסקור ולתאר את התופעות של השתתפות הפרט בפוליטיקה ברמות שונות, ברמה המקומית, ברמה הארצית וברמה הבין-לאומית.
המקצוע עוסק בבחינת הרעיונות והגישות בסוגיית מעורבות המדינה בחיי הפרט והקבוצה.
מאז ומעולם עסקו בשאלה מדוע צריך מדינה. היו שחשבו שיש להמעיט ככל האפשר בכוחה של המדינה, והיו שחשבו שמדינה היא מעל לכול. היו ליברלים ושמרנים, סוציאליסטים ומְתקני חברה אחרים. בכל אלה ועוד עוסק המקצוע.
החברה האזרחית היא תופעה חברתית-פוליטית חדשה של שני העשורים האחרונים, והיא מעוררת דיון מעניין. עמותות, ארגונים חברתיים לא-מפלגתיים וכדומה תופסים יותר ויותר מקום הן בישראל הן בעולם, והצגתם לפני הלומדים מאפשרת לעורר דיונים העוסקים ב'כאן ועכשיו'.
מטרות העל של תוכנית הלימודים הן:
- להקנות ידע בתחום הפוליטיקה והממשל.
- לפתח הבנה ויכולת ניתוח של בעיות חברתיות ופוליטיות.
- לאפשר הפנמה של ערכי הדמוקרטיה.
- ליצור מחויבות למשטר הדמוקרטי.
- לבחון את דרכי ההתמודדות של משטרים דמוקרטיים בעולם עם השינויים החלים בתפקידן של מדינות.
מבנה בחינת הבגרות נותן אפשרות בחירה של יותר מ 50%:
- חלק א': 4 סעיפים לבחירה מתוך 4 שאלות עם שני סעיפים.
- חלק ב': 5 שאלות קטנות מתוך 12.
סך הכול 9 שאלות (סעיפים ושאלות).
הבחינה בודקת ידע, הבנה וניתוח של תופעות פוליטיות וגישות שונות לפתרונות של בעיות בתחום. השאלון בנוי בכל שנה על ידע שוטף של האקטואליה בארץ ובעולם, וכך מובטח שהתלמיד מבין את הנעשה סביבו.
מורים המלמדים את המקצוע מתבקשים להצטרף לקהילות הרישמיות בווטסאפ ובקלאסרום, דרך פנייה למדריכה הארצית במדעי המדינה, הגב' סמר אמארה, smramara@gmail.com
