"שום תרבות אינה יכולה לפרוח בלא חזון ערכי המעניק לה משמעות. למדעי החברה תפקיד חשוב בחינוך לערכים ובעיצוב עמדות.
העידן הפוסט-מודרני מציב בפנינו אתגרים הנובעים מהעובדה שחלק ניכר מהערכים אינו מוסכם על הכול. במצב זה בולט הפער בין ההתנהגות המוצהרת רצויה ובין ההתנהגות שהתלמיד עֵד לה בחיי החברה הלכה למעשה. פער זה גורם לתופעות כגון ציניות, זלזול הסתגרות ונסיגה מהחברה וממייסדיה. לנוכח האמור לעיל, לחינוך לערכים מקום חשוב במטרה לעודד חברה פעילה הפועלת בין השאר לתיקון חברתי.
תחומי העיסוק של מדעי החברה מזמנים מטבעם עיסוק בסוגיית הערכים. למורה למדעי החברה תפקיד חשוב בחשיפת התלמיד לערכים המועלים מתוך עיסוק בדילמות שונות ובמתן הזדמנויות לבחינתן של עמדות ערכיות שונות ודיון בהן במטרה לאפשר לתלמיד לרכוש כלים לשיקול דעת ערכי. לכן בצד הקניית ערכים על החינוך להתמקד בהעמדתם של הערכים לבדיקה ולדיון.
מטבע הדברים, הדיון הערכי מחזק פתיחות, יכולת הקשבה, יחסי גומלין ואמפתיה בין התלמידים לבין עצמם ובינם למורה ומעודד סקרנות והנעה ללמידה. בד בבד, במהלך זה התלמידים נחשפים לחלופות שונות ובוחנים אותן דרך בדיקת התוצאות השונות והשפעתן. בתהליך זה התלמיד נדרש להקשבה ולהתבוננות פנימית באשר לערכים שבהם הוא דוגל. התבוננות זו תורמת לעיצוב זהותם של המתבגרים, לפיתוח מודעותם כלפי עצמם והסביבה ומעודדת לפעילות ולמעורבות חברתית."
ערכים בסוציולגיה
חזרה
מיפוי ערכים בתוכנית הלימודים בסוציולוגיה
יום המאבק הבין-לאומי בגזענות, 21 במארס
מערכי שיעור ופעילויות לקראת יום המאבק בגזענות
בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה הולכת ומתגברת של גזענות בחברה הישראלית. יחס של שנאה, אפליה, נידוי והכפשה כלפי קבוצה בשל צבע העור, העדה או המוצא. תופעת הגזענות מנוגדת לערכים דמוקרטיים דוגמת כבוד ושוויון. לעיתים רבות הגזענות מלוּוה בגילויי אלימות קשים.
הגזענות אינה פוסחת על בית ספרנו ועל תלמידינו. בתוך הכיתות שבהן אנו מלמדים יושבים ילדים בני עדות שונות, עולים חדשים, בעלי צבע עור שונה או נטייה מינית שונה.
ילדים אלו הם לא אחת מושא לאלימות, להכפשות ולגילויי גזענות.
עלינו, המורים, מוטלת החובה לגנות ולהוקיע תופעות אלו. עלינו להעלות את מודעות תלמידינו למחירה של תופעה זו ולהשלכותיה ולעודד אותם לגנות ולהוקיע תופעות גזעניות שלהן הם עדים בין כותלי בית הספר.