העשרה: י"א בחשוון: יום פטירת רחל אמנו

רחל אמנו הלכה לעולמה בי"א בחשוון. ביום זה נוהגים המונים לפקוד את קברה, קבר רחל.

קווים לדמותה

רחל היא בת לבן הארמי, אחות לאה, אשת יעקב האהובה ואֵם שני בניו הצעירים יוסף ובנימין. בספר בראשית מתוארים קורותיה של רחל מפגישתה הראשונה עם יעקב ליד הבאר בחרן, היכן שגלל את האבן מפי הבאר, ועד מותה וקבורתה.
במקרא מכוּנה רחל יפת תואר ויפת מראה. מדרשי חז"ל מציינים את היותה אישה אהובה, אחות אוהבת ואֵם האומה ואת היותה נביאה. בשירה העברית מופיעה רחל היפה והאהובה הנאלצת לחכות ליעקב לצד רחל האם.
זו הייתה אהבה ממבט ראשון. שבע שנים עבד יעקב בעבורה והיו בעיניו "כְּיָמִים אֲחָדִים בְּאַהֲבָתוֹ אֹתָהּ" (בראשית כ"ט 20). יעקב הבהיר ללבן שיעבוד שבע שנים "בְּרָחֵל בִּתְּךָ הַקְּטַנָּה". ואולם בחלוף שבע השנים קיבל במרמה את אחותה לאה, ונאלץ לעבוד עוד שבע שנים למען רחל.
משנישאו, המתינה רחל זמן רב לפרי בטן, בעודה צופה באחותה יולדת בן אחר בן, עד להולדת יוסף. בלידת בנימין מצאה את מותה.

קבר רחל

יעקב קבר את רחל "בְּדֶרֶךְ אֶפְרָתָה הִיא בֵּית לָחֶם" והקים מצבה על קברה. קבר רחל הפך לציון דרך בזיכרון ההיסטורי של עם ישראל. הכתוב אינו מציין בת כמה הייתה רחל במותה, אך נראה שהייתה צעירה יחסית ומתה בטרם עת.
בנבואת ירמיהו רחל היא סמל האישה-האֵם, אשר ממקום קבורתה ממשיכה ללוות את צאצאיה באסון גלותם: "מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל בָּנֶיהָ כִּי אֵינֶנּוּ". בתפקידה זה היא באה בסופו של דבר על שְׂכַרהּ: "כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ" ומתבשרת על הגאולה העתידית "וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ נְאֻם ה' וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם" (ירמיהו ל"א 16-14).
קבר רחל הוא גם מוקד משיכה לנשים המתקשות להביא ילדים לעולם או למצוא את בחיר לִבן. במאה התשע-עשרה שופץ הקבר ביסודיות במימונו של משה מונטִפיורי ויהודי בומבי.