שמואל א' א-ב: סיפור הולדת שמואל

ספר שמואל נפתח עם סיפור הלידה של שמואל, הגיבור המרכזי של ספר שמואל א. הסיפור חושף מצב משפחתי מורכב: שתי נשים, האחת עקרה והשנייה ולדנית; האחת אהובה והשנייה לא. חנה, האישה העקרה, מתפללת לה' ובצר לה נודרת נדר אמיץ: אם ייוולד לה בן, תקדיש אותו לה'. תפילתה של חנה נענית, היא יולדת בן בכור וקוראת לו שְׁמוּאֵל "כִּי מֵה' שְׁאִלְתִּיו". בלידתו של שמואל כרוכים תפילה של אישה עקרה, נדר והתערבות אלוהית. כל אלו מרמזים שהרך הנולד צפוי להיות דמות מובילה בסיפור תולדות העם.

סיפורה של חנה הוא אחד משישה סיפורי נשים עקרות במקרא, סוּגה ספרותית המסתיימת תמיד בלידת בן. כל אישה מתמודדת אחרת עם עקרותה – שרה, רבקה, רחל, אשת מנוח, חנה, האישה השונמית. שש נשים. שישה סיפורי עקרות. סיפור העקרה הוא למעשה סיפור לידתו של גיבור (למעט האישה השונמית שבנה נותר אנונימי) אף שתשומת הלב נתונה לאם. הסיפור המקיף ביותר הוא סיפורה של חנה.
הסיפור הפותח את ספר שמואל מתאר אִישׁ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶלְקָנָה. ואולם הסיפור המרכזי הוא של האישה חנה. הסצנה הראשונה במצג מתארת את סעודת הזבח הנוהגת בכל שנה ומספקת הצצה אל מערכת היחסים במשפחה.

סדר הצגת הנשים במצג הוא קודם חנה ואחר כך פנינה. ייתכן שזה הסדר הכרונולוגי: אֶלְקָנָה נשא את חנה לאישה ומשלא היו לה ילדים לקח את פנינה לאישה שנייה. אף שלא נאמר שאלקנה אינו אוהב את פנינה, מצוינת אהבתו לחנה. פנינה מכעיסה את חנה ככל הנראה על רקע עקרותה. סעודת הזבח המשפחתית הנעשית אחת לשנה מציפה את הכאב אצל חנה שעודנה מצפה לילדים. אלקנה אישהּ מבקש שתלמד להשלים עם החסר ולהסתפק באהבתו אליה ובדאגתו: "הֲלוֹא אָנֹכִי טוֹב לָךְ מֵעֲשָׂרָה בָּנִים". אמירתו משקפת חוסר הבנה למצוקתה של חנה והצעה להרים ידיים ולוותר. בתום הסעודה חנה קמה להתפלל לה'. היא פונה אליו בדמעות ומבקשת שיביט בסבלה, שלא ישכח אותה ושייתן לה בן. כגודל בקשתה כן גודל הנתינה מצידה. חנה מוכנה לוותר על גידול הילד ובלבד שתחווה אימהות.
בדומה לאלקנה אישהּ גם עלי הכהן, הסמכות הרוחנית של המקדש, מתקשה להבין אל ליבה. הוא חושד שהיא שיכורה וגוער בה. חנה מעמידה אותו על טעותו: "וְיַיִן וְשֵׁכָר לֹא שָׁתִיתִי; וָאֶשְׁפֹּךְ אֶת נַפְשִׁי..." עלי כמו מצר על טעותו מברך אותה לשלום ומאחל לה "וֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יִתֵּן אֶת שֵׁלָתֵךְ..."

שיוך לכיתות ונושאים מרכזיים בתוכנית הלימודים

כיתה
נושא מרכזי: {{c.label}}{{$last ? '' : ', '}}; {{m.label}}{{$last ? '' : ', '}}

יחידות הוראה מתוקשבות

מנהיגות

תחומי דעת: היסטוריה ממלכתי, ספרות ממלכתי, קולנוע ותקשורת, תנ"ך ממלכתי, תרבות יהודית ישראלית

לפירוט

ביחידה זו נדון במושג מנהיגות. נעמוד על התכונות הנדרשות למנהיג כדי להשלים את שליחותו ונדון במניעים של מנהיג לפעול ולהוביל. כמו כן, נבחן את הרעיון שמנהיג מושפע מנסיבות התקופה ופועל לפיהן, אך גם מבטא את דרכו הייחודית.

ליחידת ההוראה

ליחידות ההוראה שלי