שמואל א יז: דָּוִד וְגָלְיָת
דָּוִד וְגָלְיָת סיפור המלכת דוד מובא בפרק טז ובפרק יז. בין שני הפרקים כמה נקודות השקה חשובות:
1. בשניהם יש אקט של המלכה (משיחה בשמן והלבשה בבגדי המלך).
2. בשניהם מתואר המפגש הראשון בין שאול לדוד.
3. בשניהם בסוף הסיפור דוד אינו חוזר לביתו אלא לארמון שאול ומתחיל את דרכו בארמון לקראת היותו מלך.
4. המטרה בשני הפרקים היא להסב את תשומת לב הקורא לעובדה שזוהי תחילת דרכו של דוד אל מלכותו המפוארת בירושלים.
פסוק 15 בפרק יז מנסה לקשר בין שני הסיפורים, ליצור המשכיות ביניהם, בהסבירו שדוד הולך ושב מארמון שאול לבית אביו: "וְדָוִד הֹלֵךְ וָשָׁב, מֵעַל שָׁאוּל, לִרְעוֹת אֶת-צֹאן אָבִיו, בֵּית-לָחֶם".
פרק י"ז:
המלחמה עם פלישתים מתחדשת. גוליית הענק מאיים על ישראל וקורא לשלוח אליו איש מישראל להילחם בו, והמנצח בין השניים יכריע את גורל המערכה. גוליית מנהל למעשה מעין לוחמה פסיכולוגית נגד ישראל שבאה לידי ביטוי הן בקריאותיו הן בלבוש הברזל שנועד ליצור דמורליזציה בצבא שאול. כצפוי פחד משתרר ואין כל היענות מצד מחנה ישראל לקריאת גוליית.
לצד סיפור המלחמה מופיע בפסוק 12 תיאור על דוד ועל ייחוסו המשפחתי, על שם אביו ומספר בניו.
דוד נשלח בידי אביו להביא אוכל לשלושת אחיו הלוחמים בשדה הקרב. דוד, רועה צאן, מגיע אל שדה הקרב עם מזון לאחיו ועם מתנות לשר האלף "וְאֶת עֲרֻבָּתָם תִּקָּח" (פסוק 18). דוד כנראה צריך לבוא בדברים עם שר האלף אף שהוא הצעיר באחים. ישי אביו סומך עליו שיפתור את בעיותיהם של אחיו הגדולים. דוד מגיע אך אינו מוצא את אחיו, ובעודו רץ לחפשם הוא שומע את קריאותיו של גוליית הפלישתי ומתבשר על הפרס שהציע המלך למי שיעז וייצא להילחם בו: המנצח יזכה להינשא לבת שאול, יקבל פרס כספי ומשפחתו תשוחרר ממיסים. הפרס מפתה את דוד ומרגע זה הוא נוקט יוזמה, מתחיל לפרסם את עצמו ולהתפאר שיוכל להרוג את גוליית ובלבד שהדברים יגיעו לאוזני שאול. אחיו אליאב נבהל, מדבר אליו כאל ילד וגוער בו על שנטש את הצאן והגיע לצפות במלחמה. הדברים מגיעים לאוזני שאול ודוד נלקח אליו. שאול אומר לדוד "לֹא תוּכַל לָלֶכֶת אֶל הַפְּלִשְׁתִּי הַזֶּה לְהִלָּחֵם עִמּוֹ כִּי נַעַר אַתָּה" (פסוק 33). כדי לשכנע את שאול שיאפשר לו לצאת להילחם בפלישתי, דוד מספר לשאול על מעשי הגבורה שעשה ברעותו את צאן אביו ועל שגבר על ארי ודוב. כשחש בספקנות של שאול, הוא מוסיף את ה' למערך השכנוע שלו: "ה' אֲשֶׁר הִצִּלַנִי מִיַּד הָאֲרִי וּמִיַּד הַדֹּב, הוּא יַצִּילֵנִי מִיַּד הַפְּלִשְׁתִּי הַזֶּה" (פסוק 37). דוד, כריזמטי ובעל יכולת שכנוע, מצליח לשכנע את המלך שיאפשר לו לצאת לקרב. שאול יודע שאין לו מה להפסיד. ואם יפסיד לא יהיה זה הפסד גדול מדי, ומותו של הנער אינו צפוי לגרום לעם לפגיעה במורל. שאול המלך הגיש לנער את בגדי המלכות שלו "וַיַּלְבֵּשׁ שָׁאוּל אֶת דָּוִד מַדָּיו, וְנָתַן קוֹבַע נְחֹשֶׁת עַל-רֹאשׁוֹ; וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ שִׁרְיוֹן" (פסוק 38). המלך נותן לו גם את חרבו אך הנער דוד שאינו מורגל בכל אלו מתקשה ללבוש את הבגדים ולשאת את כלי הלחימה המסורבלים והכבדים, ופושט אותם.
סצנה זו מתארת את הקונספציה: מול שריון יש להילחם בשריון. אבל דווקא החשיבה מחוץ לקופסה של דוד – השימוש ביתרון היותו צעיר קל רגליים ומיומן בקליעה למטרה ברוגטקות – היא שתוביל אותו לניצחון על גוליית. שוב דוד מתגלה כאן בעל יוזמה ותושייה. הפסקה המתארת את העברת בגדי שאול לדוד נראית לכאורה מיותרת, אך היא סמלית מאוד. הלבשת דוד בבגדי המלך מסמלת למעשה המלכה. שאול מבלי משים ממליך את דוד. כל קורא מבין שכאשר מלך פושט את בגדי מלכותו, ובעיקר את נשקו האישי (החרב), יש בכך משהו סמלי. זהו רמז מטרים שבעתיד דוד אכן יהיה מלך. דוד אינו מגלה לאיש את תוכניתו. הוא נער, איננו חייל ואינו מקובע בתפיסה צבאית האומרת שמול שריון יש להילחם בשריון. הוא בא מחוץ למערכת, חושב מחוץ לקופסה ומביא חידוש של שימוש באבנים ובקלע. הוא יודע שבכל רגע יוכל לחמוק ולברוח מהזירה. זהו ניצחון השכל מול הכוח. בהיותו רועה צאן התאמן דוד בצליפה בקלע. ואולם לא גילה זאת לאיש כי רצה בתהילה לעצמו. הנער הצעיר הזה רואה את הדברים אחרת ויש לו הכישרון להוציא את תוכניותיו אל הפועל.
הסיפור בפרק י"ז הוא בראש ובראשונה על מעשה אנושי ולא אלוהי. בסיפור הזה אלוהים נמצא בעקיפין בדברי דוד. זה מה שמחדד את העובדה שמי שמניע את הסיפור הוא דוד. המניע, היצירתי, היוזם של כל המהלכים בסיפור זה הוא דוד, ולא ה'.
לסיכום, ספר שמואל מספר שני סיפורי המלכה מקבילים – ההמלכה הראשונה היא המלכה אלוהית ואילו בפרק י"ז זהו סיפור של המלכה אנושית. שני הסיפורים משיקים זה לזה ובמכוון הובאו כך. מדוע צריך שני סיפורים? התופעה הספרותית של סיפור כפול מוכרת וחוזרת על עצמה. בדרך כלל היא מופיעה בנקודת מפתח כשיש עניין חשוב. הטכניקה הזו נועדה להאיר את הסיפור ואת הגיבור מזוויות שונות. הצגת הדמות בצורה מורכבת יותר. כך יוצרים עומק ומורכבות. מצד אחד נבחר על ידי אלוהים ומצד שני נבחר בזכות עצמו ובזכות כישרונו.
שיוך לכיתות ונושאים מרכזיים בתוכנית הלימודים
- כיתה
- נושא מרכזי
- {{m.label}}{{$last ? '' : ', '}}
יחידות הוראה מתוקשבות
מנהיגות
תחומי דעת: היסטוריה ממלכתי, ספרות ממלכתי, קולנוע ותקשורת, תנ"ך ממלכתי, תרבות יהודית ישראלית
ביחידה זו נדון במושג מנהיגות. נעמוד על התכונות הנדרשות למנהיג כדי להשלים את שליחותו ונדון במניעים של מנהיג לפעול ולהוביל. כמו כן, נבחן את הרעיון שמנהיג מושפע מנסיבות התקופה ופועל לפיהן, אך גם מבטא את דרכו הייחודית.
אולי תתעניינו גם ב...
מלכים א' כא: "הרצחת וגם ירשת"?!
מלכים ב' כד: ממלכת יהודה גוססת
