דלג אל

גיליון 14

גיליון מספר 14 | אפריל 2023

גיליון מספר 14 | אפריל 2023

דבר המפמ"ר

מנהיגות בתיאטרון

מנהיג בהגדרות השונות העולות בחיפוש באינטרנט הינו - "רֹאשׁ, מְנַהֵל; אָדָם הָעוֹמֵד בְּרֹאשׁ צִבּוּר אוֹ מִפְלָגָה אוֹ תְּנוּעָה וְכַדּוֹמֶה", הוא גם "מי שסוחף אחריו אחרים, בעל יכולת הובלה והשפעה"
"מנהיגות היא יכולתו של אדם או קבוצת אנשים להוביל אנשים אחרים אל עבר מטרה משותפת במינימום סמכות. פעולה מנהיגותית, מתקשרת בצורה ישירה להשפעה וליצירת שינוי".

אם כן, מיהו מנהיג בתיאטרון? במאי? מחזאי? מנהל להקת שחקנים? מי שהקים תיאטרון?
ולמה חשוב שנעסוק במנהיגות בכלל ובתיאטרון בפרט?

על מנהיגים להיות בעלי מיומנויות תקשורת חזקות, כולל היכולת להקשיב באופן פעיל, לבטא רעיונות בצורה ברורה ולעסוק באחרים באופן שבונה אמון ומעורר פעולה. להיות בעלי רמה גבוהה של אינטליגנציה רגשית ואמפתיה. מנהיגים מסוגלים להבין ולהתחבר לרגשות העוקבים שלהם, מסוגלים להניע אותם ולעורר בהם השראה.
באופן דומה, נוכל להתייחס גם למורים ומורות, לתלמידים ולתלמידות כמנהיגים שבזכות ההתנסות ביצירה בתיאטרון יכולים להתחבר לשותפים שלהם ברמה האישית ולעבוד כאנסמבל. אמנות התיאטרון מספקת תובנות חשובות לגבי מנהיגות אפקטיבית, המדגישה את החשיבות של עבודה בצוות, תקשורת טובה, אמפתיה, אינטליגנציה רגשית וחברתית.
כשבקשנו לבחון את נושא המנהיגות בתיאטרון, מצאנו לא מעט יוצרים אשר חוללו שינויים מהותיים בצורותיו השונות של המדיום התיאטרוני, בהיבטים של שפה בימתית, יחסי קהל-במה, או בחיזוק כוחו של המדיום במרחב הקהילתי.
ביקשנו להתמקד ביוצרים שסחפו אחריהם קבוצות שחקנים, תלמידים, יוצרים שמדמותם נשקפת אהבת האדם, מוסר, כבוד, היכולת לראות את מה שמעבר למקצוע עצמו ולהדריך גם בנפתולי הנפש. מנהיגותם השפיעה באופן חיובי על קהלם, הניעה לעשייה והעצימה את הנפשות הפועלות, ערכים אותם אנו כמורים (מנהיגים כל אחד בכיתתו, מגמתו) נשאף להנחיל לתלמידנו.
הבחירה לשים את הזרקור על 6 מנהיגים בתיאטרון, בארץ ובחו"ל, לא הייתה קלה. אך ביקשנו להתמקד ביוצרים שחוללו שינוי מהותי, מהדהד ורלוונטי גם בתקופה הנוכחית. בנוסף, רובם הובילו תלמידים במסגרות שונות כך שהפן החינוכי מקופל ביצירתם. באופן זה, ניתן ונכון יהיה לשלבם במערכי השיעור .
האסופה, מזקקת את עשייתם של אותם מנהיגים לכדי היכרות שהיא אומנם ברמת הצצה קלה לעשייתם, אך משמעותית עבורנו לחשיפה אליהם ואל יצירתם והטמעתם בשיעורים הנלמדים.
הגיליון מציע פעילויות בהשראת כל אחד מהיוצרים.
מומלץ לעיין בגיליון ולחזור ולבחון את האפשרויות השונות כמקור להשראה ולתכנון מפגשים יצירתיים עם התלמידים.


בברכת חגים שמחים.
אפי וצוות ההדרכה

מנהיגות ומנהיגים בתיאטרון

חזרה לראש הדף
נולה צ'לטון (1922-2021): חיים פיליבה

"תיאטרון היה בשבילי כל הזמן האפשרות לפתוח את הפה, לדבר בשמם של אלה שאין להם את היכולת לדבר, להציב באור את אלה שחיים בחושך". (מתוך ראיון עם נולה, Ynet 20.2.10)

פרופ' נולה צ'לטון, זוכת פרס ישראל לשנת 2013, הייתה אחת הדמויות המרכזיות והבולטות בתיאטרון הישראלי . צ'לטון מחזאית ובמאית פורצת דרך, פרופסור בחוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב, הייתה אחת מהמורות למשחק החשובות שהצמיחה דורות רבים של שחקנים בדרכה הפדגוגית שילבה בין נושאים חברתיים לנושאים תיאטרוניים תוך דגש על מודעות חברתית ופעילות קהילתית. צ'לטון הקימה בסוף שנות ה-70 תיאטרון קהילתי בקרית שמונה בשיתוף שחקנים בוגרי החוג לתיאטרון באוניברסיטת ת"א. שיטת עבודתה התבססה על ראיונות, תחקיר ועבודה קבוצתית עם אנסמבל השחקנים. בנוסף ביימה מחזות בעלי משמעות חברתית ופוליטית.

 

קרדיט תמונה: חיים פיליבה

אוגוסטו בואל (1931-2009)

"תיאטרון הוא סוג של ידע; הוא צריך ויכול להיות גם אמצעי לשינוי החברה. תיאטרון יכול לעזור לנו לבנות את עתידנו, ולא רק לחכות לו". Boal, Augusto, 1992
אוגוסטו בואל, איש תיאטרון ברזילאי, היה אחת הדמויות המובילות בתיאטרון הפוליטי והחברתי בעולם החל משנות ה-70 של המאה העשרים. הוא הקים את "תיאטרון המדוכאים" – תיאטרון קהילתי של כפריים ופועלים עניים אשר הציגו, בעזרת אנשי תיאטרון מקצועיים, בעיות בוערות ודרכים לפתרונן. בואל פיתח סוגי תיאטרון שהתבססו על ביטול ההפרדה בין שחקנים לקהל ויצר את מושג ה-Spectators – צופים-משתתפים, זאת מתוך אמונה שהצופה הוא המומחה לנסיבות חייו, והוא שיכול להציע פתרונות למצבים של דיכוי. בסוגי התיאטרון שפיתח בואל: תיאטרון פורום, תיאטרון שקוף או בלתי נראה, תיאטרון דימויים, תיאטרון מחוקק, תיאטרון עיתון ועוד. מטרת התיאטרון של בואל להביא ל"תידוע" – מונח שטבע איש החינוך פאולו פרֵירה, שמשמעו "מודעות ביקורתית למצב". על פי בואל, התיאטרון יכול להיות חזרה לקראת החיים ולהניע שינוי בחיים האמיתיים.

 

קרדיט תמונה: מתוך ויקיפדיה

אן בוגרט

“אי אפשר ליצור תוצאות. אפשר ליצור את התנאים שבהם משהו עשוי לקרות"
(Anne bogart, A Director Prepares)

אן בוגרט הקימה את אנסמבל SITI Company בשיתוף עם הבימאי היפני טדאשי סוזוקי. האנסמבל פעל ויצר יחד יותר מ-30 שנה וסיים את פעילותו בדצמבר 2022. בוגרט והאנסמבל חרתו על דגלם ליצור בשפה בימתית פוסט-מודרנית שבבסיסה עבודה שיתופית של כלל החברים והחברות בקבוצה, באמצעות חקר, יצירה בתנועה ובקול בחומרים דרמטיים ואישיים מתוך טיפול בנושאים רלוונטיים, אקטואליים ואוניברסליים. בוגרט ו-SITI פעלו במשך עשורים אלה להכשיר שחקנים ושחקניות, בימאים ובימאיות בשיטות הבימוי והמשחק Viewpoints ו-Suzuki. המטרה לייצר קהילה גלובלית של יוצרי תיאטרון מגוונים שיפעלו יחד בשיתופי פעולה בין-לאומיים. בוגרט היא פרופסור ומרצה באוניברסיטת קולומביה בניו יורק במסלול הבימוי וכתבה עד כה ארבעה ספרים העוסקים בתיאטרון, בבימוי ובמשחק.

 

קרדיט תמונה: קליסטה לאיון

יגאל עזרתי

התיאטרון הוא מקום שמאפשר להיפגש ולדבר – להיפגש עם תרבויות שלא הכרנו, עם שחקנים ושחקניות מקהילות שונות ועם נרטיבים מגוונים – ולדבר הן על הדומה הן על השונה בינינו
דלית שמיר גלמן שוחחה עם יגאל עזרתי

יגאל עזרתי במאי, מחזאי, מנכ"ל ומנהל אומנותי של "תיאטרון יפו" הפועל מאז הקמתו כבית ליצירה משותפת של יהודים וערבים. תיאטרון יפו מבקש לתת ביטוי למפגש בין-תרבותי, לקיום משותף, לפרספקטיבות שונות של החיים בישראל היוצרים הן את מאפייני התיאטרון הן את נושאי ההצגות.
ראשיתו של תיאטרון יפו בשנת 1990, שנה שבה ייסד עזרתי עם גבי אלדור יחד את "תיאטרון מקומי", תיאטרון בעל אוריינטציה חברתית-פוליטית שעסק בדמוקרטיה, במיעוטים, בזכויות אזרח ובדו-קיום יהודי-ערבי. בתיאטרון מקומי פותחה שפה תיאטרונית ייחודית המשלבת בין תנועה וחומרים פוליטיים-חברתיים. בשנת 1998 התאחד "תיאטרון מקומי" עם תיאטרון "אל-סאראייא" ביפו שייסד השחקן אדיב ג'השאן, ושתי הקבוצות חברו ליצירת "התיאטרון הערבי-עברי". שמו של התיאטרון שונה מאוחר יותר ל"תיאטרון יפו". ההצגה הראשונה של התיאטרון הייתה "הערב רוקדים", והיא עסקה בתהפוכות שעובר אולם ריקודים ביפו עם השינויים הפוליטיים והחברתיים העוברים על הארץ והמדינה.
בשנים האחרונות מתמקד התיאטרון במפגש תרבותי בין מזרח ומערב, בהצגת גיבורי תרבות ערביים כמו אום כולת'ום ופריד אל אטרש לקהל עברי ובחשיפתו למחזות ולתרבות הערבית. עוד מתמקד התיאטרון בחשיפה לתרבות ולזהות המזרחיות, והוא משמש תיאטרון הבית של המחזאית והבמאית חנה וזאנה העוסקת בחוויותיהן ובקולן של נשים מזרחיות.
בהיותו מנכ"ל ומנהל אומנותי, יגאל מוביל את התיאטרון מתוך הלימה בין הרכב השחקנים לנושאי המחזות ולערכים של סובלנות, כבוד לתרבויות שונות, השמעת קולות מגוונים ומציאת הדמיון וההזדהות בתוך השוני.

 

קרדיט תמונה: אורי און

רות קנר

"תכלית המשחק לחשוף שקרים ולשחרר את האדם ממוסכמות חסרות משמעות"
(רות קנר מצטטת את מקס ריינהרדט)

רות קנר למדה בחוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב. היא בעלת תואר ראשון במשחק ותואר שני בבימוי בהצטיינות. בשנות השמונים השתתפה בקבוצת תיאטרון עצמאית בתפקיד יוצרת ושחקנית. משנת 1990 קנר מלמדת בחוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב. בשנת 1998 הקימה את קבוצת תיאטרון רות קנר, אנסמבל מגובש העובד הרמונית.
השפעות על היוצרת
בתחילת שנות ה-80 נסעה רות קנר לניו יורק, שם נחשפה לסצנת התיאטרון האלטרנטיבי במופעיהם של תדיאוש קנטור ויז'י גרוטובסקי. המפגש עם יצירתם והחשיפה ליוצרים נוספים הביאו אותה לפתח דרך מבע אלטרנטיבית. הדרך הזאת אינה מכוונת לחיפוש ולבימוי של דמויות ומצבים ריאליסטיים אלא מעדיפה חיפוש המשלב אומנויות במה שונות, כמו משחק, תנועה ושירה, כבסיס ליצירת מופע. כמו כן, קנר מושפעת בעבודתה מיצירותיו ומעבודתו של ברטולט ברכט ומייחסת לו תחושות של מנהיג בתיאטרון: "שנים שאני עוסקת בו, ובטלטלה שהוא עשה בתיאטרון. בשל היותו תיאורטיקן, מחזאי וגם במאי הוא הצליח ליצור זרם אדיר של אפשרויות ולכן רבים מושפעים והולכים בעקבותיו." (קנר, רות. ריאיון אישי. 21 במרץ 2023).

 

קרדיט תמונה: שירז גרינבאום

אריאן מנושקין

"התיאטרון הוא מקום לדיון, לשיחה, למחשבה, לבחינת הלשון, לרוח ההיסטוריה. יש לו תפקיד בחברה ועליו לשנות דברים, להשפיע על המציאות ולו במעט, להיות טוטאלי ופתוח למה שקורה סביבו"
ריאיון עם גבי לוין, הארץ תרבות, 3 במאי 2010

אריאן מנושקין היא במאית תיאטרון צרפתייה שנולדה בשנת 1939 ופועלת כיום באירופה. בשנות השישים מנושקין תרמה להתפתחותו של תיאטרון סטודנטים בפריז כשהקימה את אנסמבל האוונגרד בשם Theatre de Soleil (תיאטרון השמש). תיאטרון זה מתנהל כקולקטיב תיאטרוני ומטפל בנושאים חברתיים, בעוד הקהל משתתף פעיל באירוע. גישתה לתיאטרון כאל מדיום אומנותי בעל חשיבות חינוכית ומחויבות חברתית באה לידי ביטוי בהצגות שביימה, כתבה והפיקה עד היום.
השפעות על היוצרת
מנושקין מאמינה בתיאטרון אוניברסלי, חברתי, ביקורתי, פוליטי ושיתופי, תיאטרון שבו כל חברי הלהקה משתפים פעולה ויוצרים יחד. העבודות מתפתחות מתוך תרגילי אימפרוביזציה ובשילוב סגנונות תיאטרון שונים החל מטקסים יווניים עתיקים, קומדיה דל ארטה, קבוקי ומסורות תיאטרון סיניות. השחקנים נוהגים לעבוד לאורך זמן ובתהליך החזרה נעשה מחקר מעמיק במטרה לעורר לשיח ולהגיע לפיתוח של כל מרכיבי ההצגה. מנושקין רואה את השחקן בעיקר כמְספר סיפורים, ולכן ההופעות של תיאטרון דו סוליי פיזיות מאוד ולעיתים דורשות כישורים אתלטיים ואקרובטיים. הלהקה נמנעת מלהופיע על במה פרונטלית ועל שמירת מוסכמת "הקיר הרביעי". הקהל שותף להכנות להצגה בהאנגר.

 

קרדיט תמונה: Jean-Pierre Dalbéra, מתוך אתר flicker

פורטל זה נבנה עבור מורים ונועד לשימוש צרכי חינוך בלבד. העמוד מכיל קישורים לאתרים חיצוניים שאינם אתרי משרד החינוך. תוכן אתרים אלה וכל המוצג בהם (לרבות פרסומות) הינו באחריות בעלי האתרים בלבד. אם נתקלתם בבעיה כלשהי או שיש לכם הצעות או הערות בנוגע לתוכן, באפשרותכם לפנות אלינו בקישור זה.