דלג אל

גיליון 15

גיליון מספר 15 | יוני 2023 תשפ"ג

גיליון מספר 15 | יוני 2023 תשפ"ג

אפילוג

דבר המפמ"ר

בנושא האפילוג... ואז נשמעות מחיאות הכפיים

בעל התיבה:

עמדי נעמי (נעמי עומדת מלכת) עכשיו
את רק סיפור וזמר
וכאן אין לו שליטה עליך.
אין זה סופו של הסיפור. מכאן חוזר הוא
תמיד אל ראשיתו, על מנת לשוב
בחילופי שמות ומעשים. שכך טיבו
להיות הולך סובב, להיות מתחיל
כל פעם מחדש. אין תקנה לו...
כך נשארים דבריו לא חתומים.
כי לא לחתם אותם נועד הוא, רק לשיר
אותם ולספר אותם בדרך.

מסך

מתוך "פונדק הרוחות" מאת נתן אלתרמן

המחזה "פונדק הרוחות" עוסק בהתמסרות לאמנות. את האמנות מייצג חננאל, האמן הטוטלי, והדמויות המקיפות אותו מייצגות היבטים מהותיים בעולמו.
בסיום המחזה נפרד בעל התיבה ומבטיח כי הסיפור יחזור ויסופר.
הטקסט הארס פואטי הנפלא של נתן אלתרמן מדגים את נושא הגיליון האפילוג ובמילים אחרות - מה קורה בסופו של מחזה או בסופה של הצגה. המסך יורד בכל ערב ויעלה מחדש בערב הבא.
נכון להתייחס לסיומו של מחזה מבחינת הנושאים והמסרים שהוא מעביר. לחלק מהמחזות האפילוג ישמש טקסט להעביר מוסר השכל או לקח שיש ללמוד ממנו, בעוד במחזות אחרים המחזאי נותן לקהל להסיק מסקנות משלו. אפשר להתייחס לסיום במונחים של איך הוא משפיע על הקהל. הקהל עשוי להרגיש מגוון של רגשות, מעצב או כעס ועד שמחה או הקלה.
אפשר לנתח את סיומו של מחזה גם ביחס להקשר היסטורי ותרבותי שלו. למחזות מסוימים עשוי להיות סוף המשקף את הערכים ואת העמדות של תקופת הזמן שבה הם נכתבו. נוכל להבין טוב יותר את הסוגיות החברתיות והפוליטיות שהמחזות עוסקים בהם.
אחת הדרכים העיקריות שבהן האפילוג יכול לתפקד ככלי מטא תאטרלי דרמטי היא על ידי שבירת הקיר הרביעי בין הקהל למבצעים. על ידי פנייה ישירה לקהל, השחקן שמעביר את האפילוג יכול להזכיר לצופים שהם צופים בהופעה, שמה שהם ראו זה עתה אינו החיים האמיתיים. זה יכול לשמש ליצירת ריחוק והשתקפות ולאפשר לקהל להעריך את אירועי המחזה מנקודת מבט שונה.
בדרך זו אפילוג יכול למלא תפקיד מכריע במבנה הדרמטי של מחזה. הוא יכול לספק סגירה, להציע פרשנות ולהעמיק את הבנת הקהל את הסיפור והנושאים שלו.
אז לפני שירד המסך על השנה הזאת, אנו שמחים לסכם את השנה, לבחון את נושא האפילוג או הסיום בהיבטים שונים: דרמטיים, פדגוגיים וחברתיים. בין השאלות שנשאל: כיצד נלווה את התלמידים בסיומה של שנה? כיצד מסכמים שנה? כיצד נפרדים כשצריך?
ובהמשך לאפילוג מתוך "פונדק הרוחות", בתנועה הקבועה שבין סיום להתחלה, נמשיך להתבונן במבט רפלקטיבי ונלמד כיצד להמשיך להשמיע את הצלילים הבוקעים מתוך תיבת הנגינה של כל אחת ואחד מכם.
אתם מוזמנים לחזור ולעיין ברעיונות שבחרנו להתייחס אליהם ובכך להעשיר את תיבת הצלילים שלכם.

בברכת חופשה נעימה.
אפי

חזרה לראש הדף

לזכרו של פרופ' יורם בוקר (24.5.1940-15.6.2023)

לזכרו של פרופ' יורם בוקר (24.5.1940-15.6.2023)

בחמישי האחרון (15.6.23) הלך לעולמו פרופסור יורם בוקר, מראשוני הפנטומימאים בישראל ורב אמן בתחום המסיכות והתיאטרון הפיזי. יורם למד אצל מרסל מרסו, ז'אק לקוק וקלוד קיפניס, ובשנת 1965 הקים בישראל את "תיאטרון הפנטומימה של יורם בוקר". יורם יצר, ביים ושיחק בעשרות הצגות פנטומימה שהוצגו מאות פעמים בארץ ובעולם, הוא שילב פנטומימה ומסיכות גם בקונצרטים, בסרטים ובטלוויזיה.
נוסף על כך, לימד יורם פנטומימה ומסיכות בכמה מוסדות אקדמיים, ובהם אוניברסיטת תל אביב, בית צבי וסמינר הקיבוצים, ובמקומות רבים בעולם. רבים מאנשי התיאטרון בארץ, כולל כמה מורים מהקהילה שלנו, היו תלמידיו. יורם התעקש על עבודה מדויקת, חתר לאמת גם במסיכות וגם בפנטומימה, חיפש את הטרגדיה בקומדיה ולימד את תלמידיו לא לוותר ולהתעקש על כל הדברים הנ"ל, אך בעיקר לימד יורם לחפש את האדם בתיאטרון, וכך כל שיעור איתו היה חגיגה של אושר לצד מקצועיות בלתי מתפשרת.
יורם המשיך לתמוך בתלמידיו בעין מקצועית, במשוב ליצירות, בפרגון ענק ולעיתים ממש ביים אותם גם אחרי שסיימו את לימודיהם. יורם הוכיח שאפשר להיות רב אמן בעל שם עולמי ועדיין לדבר בגובה העיניים, להיות אושיית תיאטרון ועדיין להיות איש חם.
נפרדנו מאיש תיאטרון ענק ומאדם ענק אף יותר. נוח בשלום, אמן ומורה אהוב.

מאת ברק גונן, מורה לתיאטרון

חזרה לראש הדף

למה לי אפילוג?

למה לי אפילוג?

מאת בן הכט - מדריך ארצי בתיאטרון

מה זה הספיח הזה? אותו רצף מילים קצר, המופיע לעיתים בסוף מחזה לאחר שגיבורי המחזה התחתנו או סיימו את המשפט שבו הם נתבעו או סתם סיימו את היחסים ביניהם. מה קורה למחזאים האלה, שנתנו לדמויות לשוטט על הבמה שעתיים ויותר ואז, כשהכול כבר הסתיים ואנחנו הקהל מוכנים כבר לקום, לחלץ את גופנו הדואב לאחר הישיבה הממושכת, הם, המחזאים, כמו מתקשים להיפרד. להיפרד ממי? כן, להיפרד מאתנו, הקהל. צחקנו או התרגשנו או אפילו חשבנו - אז די! בבקשה, הרפו! תנו לנו לצאת אל האוויר הפתוח, לחזור אל המציאות. אהה! רגע! כמו צועקים המחזאים אחרינו ואוחזים בדש בגדינו - חכו, לפני שאתם חוזרים אל המציאות, קהל יקר. לאט לכם. הרשו לנו עוד קצת לערסל אתכם במילים חמות, בחיוך מקסים, בהתנצלות. כן, זהו בדיוק תפקידן של אותן שורות סיום; המחזאים כמו חוששים שמא נצא אל המציאות החוצתיאטרונית והו, הא, מה נחשוב, וחלילה אולי גם נעשה בעולם האמיתי, לאחר שנתעורר מקסם העולם התיאטרוני, שבו שהינו בשעתיים האחרונות. כן, המחזאים חפֵצים להעיר אותנו בעדינות, בחיבוק חייכני, במסענו חזרה אל תוך מציאות חיינו. הם דואגים שלא יאונה לנו כל רע בדרכנו חזרה החוצה, או אולי הם יראים פן ייגרם להם, למחזאים, נזק בדמות כעס שנביע בחזרתנו למציאות חיינו, שאולי יתגלגל למכתב ביקורתי למערכת, מייל זועם למנהל התיאטרון או טלפון ארסי לשר תרבות כזו או אחרת, שומו שמיים!

חזרה לראש הדף

נהפוך הוא - הוראת מחזות מהסוף להתחלה

נהפוך הוא - הוראת מחזות מהסוף להתחלה

מאת רקפת רובין – מדריכה ארצית לתיאטרון, רכזת מגמת תיאטרון עירוני ט' תל-אביב

מחקרי "התקבלות" בוחנים את האופן שבו יצירות מתקבלות ומקבלות פרשנות על ידי קהלים שונים מבחינה סמיוטית ותרבותית. בתחום התיאטרון נכתב רבות אודות מחזות והצגות שההתקבלות בציבור השפיעה לא רק על פרשנותם הבימתית אלא אף הובילה לעתים לשינוי ושכתוב סוף המחזה על ידי המחזאי.ת, באופן שיוביל לאמירה חדשה. מחזות כמו: "משחקים בחצר האחורית" למזי"א, "בית בובות" לאיבסן ו"טרטיף" למולייר הותאמו לדרישת הקהל/ השלטון, בין אם מתוך תקווה לייצר מציאות חדשה ובין אם על מנת למנוע את כינונה. לעומתם במחזות אחרים ריבוי הסופים או בחירת הסוף הינו אלמנט מובנה אימננטי כגון: "פונדק הרוחות" לאלתרמן, "האומר כן, האומר לא" לברכט, "טרור" לפון שיראך ועוד רבים אחרים.

חזרה לראש הדף

סיום תהליך העבודה על הפקה כהתחלה של שיח חברתי ואמנותי

סיום תהליך העבודה על הפקה כהתחלה של שיח חברתי ואמנותי

מאת דלית שמיר-גלמן - מדריכה ארצית בתיאטרון

ההשתתפות ביצירה תיאטרונית והעלאת הפקות במגמות התיאטרון ובחטיבות הביניים מזמנות לתלמידים הן תהליך אמנותי והן תהליך תודעתי-ערכי. בפן האמנותי מתקיימים תהליכי חקר ותהליכי יצירה,
ובפן התודעתי מתעוררות סוגיות ושאלות בהקשר לבחירות ופעולות ערכיות של הדמויות במחזה ובהצגה.
שאלות אלה יכולות להניע תהליך של אקספלורציה (חקירה) *- בחינה עצמית בנוגע לעמדות, לבחירות ולאמונות של התלמידים. השגת הערכים והקונפליקטים בהפקה והשיח על אודותיהם מסייעים לחדד ערכים ותפיסות עולם, שהם חלק מהבניית הזהות - משימת החיים המרכזית בגיל ההתבגרות.
מכיוון שתלמידי התיאטרון עברו בעצמם תהליך של אקספלורציה, הם יכולים לעשות צעד נוסף ולהשתמש בהפקה כטריגר לשיח עמיתים, להתבוננות פנימית ולשאילת שאלות ערכיות גם בקרב הצופים - בני גילם.
ממחקרים עולה כי כאשר מנחים ומנחות של שיח על אודות התנהגות וערכים שייכים לקבוצת השווים ויש להם היכרות וקרבה עם המונחים, חוויית השיח הקבוצתי נתפסת כאינטימית ומשמעותית והמנחים זוכים להערכת המונחים.

חזרה לראש הדף

קהילות מורים לומדות

קהילות מורים לומדות

קהיל"א
פרויקט הקהילות המקצועיות הלומדות בתחומי האמנויות בא לעולם במטרה לקדם ולשפר את הוראת
האמנויות במערכת החינוך בישראל. קהילות הלימוד, הפזורות ברחבי הארץ, הן מסגרת פיתוח מקצועי
המבוססת על למידת עמיתים. מטרת פרויקט קהיל"א היא "להגיע לקצה העיפרון של התלמידים". כלומר
להשביח ולפתח את הוראת מורי האמנויות ובכך לקדם את למידת תלמידי מקצועות האמנות
ברחבי הארץ.

חזרה לראש הדף

תהליכי פרידה וסיכום - הצעות לפעילויות

תהליכי פרידה וסיכום - הצעות לפעילויות

ההתמודדות עם תהליכי פרידה וסיום שונה מאדם לאדם ומכיתה לכיתה
למה פרידות ומעברים כל כך קשים? ממי נפרדים? מהם דפוסי הפרידה? על מה כדאי לשים דגש כשנפרדים?
על כל אלה ועוד רגע לפני פרידה, צוות המנטורים של קהילות האמנות משתף ברציונל ובחשיבות של סגירת השנה וכן משתף בפעילויות סיכום מגוונות.

פורטל זה נבנה עבור מורים ונועד לשימוש צרכי חינוך בלבד. העמוד מכיל קישורים לאתרים חיצוניים שאינם אתרי משרד החינוך. תוכן אתרים אלה וכל המוצג בהם (לרבות פרסומות) הינו באחריות בעלי האתרים בלבד. אם נתקלתם בבעיה כלשהי או שיש לכם הצעות או הערות בנוגע לתוכן, באפשרותכם לפנות אלינו בקישור זה.