יסודות התורה שבעל-פה

תורה שבעל פה היא הפירוש והפירוט של המצוות הכתובות בתורה שבכתב. בלעדיה, לא היינו יודעים איך לקיים שום מצווה בצורה נכונה, עם כל דקדוקיה ופרטיה.
תורה שבעל פה נמסרה מדור לדור ללא הפסקה מרב לתלמיד, מאב לבנו, ממשה רבינו עד ימינו.
תורה שבעל פה מכילה שלשה חלקים:

1. זו שנמסרה למשה בהר סיני, הכוללת תיאור על אופן קיום המצוות והמידות שהתורה נדרשת בהן.
2. הלכות שנתחדשו מאוחר יותר בעזרת המדרש, ובאמצעות המידות שהתורה נדרשת בהן שנמסרו למשה בסיני.
3. תקנות וגזירות – שחכמינו תקנו וגזרו מכוח סמכותם שניתנה להם מהר סיני.
   מאחר והיה אסור לכתוב תורה שבעל פה, היא נמסרה מדור לדור בעל פה, ומכאן שמהּ.

כמאה וחמשים שנה אחרי חורבן בית שני, נאספו כל קובצי ההלכות בתוך ספר המשנה על ידי רבי יהודה הנשיא ובית דינו. האמוראים פירשו והרחיבו את ענייני ההלכה שנידונו במשניות, ודבריהם נאספו בתלמוד הבבלי והירושלמי. פוסקי ההלכה במהלך הדורות (גאונים, ראשונים ואחרונים) ישמו את הדיונים התלמודיים, וערכו אותם בספרי ההלכה השונים, וכך יצרו "אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא"- כלומר הורו לנו דרך חיים הלכה למעשה מתוך השתלשלות התושב"ע.

1. התלמיד יבין את המושג "תורה שבעל פה" אל מול המושג "תורה שבכתב".
2. התלמיד יבין את הצורך בכתיבת התושב"ע
3. התלמיד יבחין כי חז"ל בתושב"ע משלימים את הפרטים הנחוצים לשם קיום המצווה
4. התלמיד ידע להבחין בין מקורות המידע ההלכתיים השונים לאורך הדורות, ויכיר את "ארון הספרים היהודי"
5. יכולת הבחנה בין דברי פוסק ההלכה, למקורות מן התורה המובאים בה.
6. יכולת התחקות אחר התהליך "מן הפסוק אל הפסק"- כלומר התהוות והתגבשות הלכה מסוימת החל משלב המקורות בתורה דרך השתלשלות התורה שבעל פה עד לפסק ההלכה בימינו אנו.
7. יכולת התמצאות במאגרי מידע כתובים וממוחשבים, ובספרי ההלכה השונים

כיתות ג-ד: 1,2,3,5
כיתות ה-ו: 1,2,3,5,6,
כיתות ז-ט: 1,2,3,4,5,6,7