[ע"פ מסמך של מכון ברנקו וייס]
הערכה חלופית היא מושג כולל לאמצעי ההערכה הנוספים למבחן. הערכה חלופית בודקת מה מידת יכולתם של תלמידים ליישם את הידע, המיומנויות וההבנה שרכשו – בתנאים הקובעים של "העולם האמיתי" שמחוץ לבית הספר.
ההערכה החלופית מתבססת על ההנחה כי בחברה מגוונת ובכיתה מרובת אינטליגנציות וסגנונות חשיבה, ישנה שונות רבה בין התלמידים ולכן אי אפשר להעריך שכבה שלמה ואף לא כיתה שלמה באותו אמצעי הערכה.
ההערכה החלופית משולבת כחלק מתהליך ההוראה. ההערכה אינה מתרחשת בסוף הלמידה אלא במהלכה.
הערכה חלופית מודדת יכולות שכליות וקוגניטיביות – אך לא רק אותן. באמצעות הערכה חלופית ניתן להעריך גם היבטים רגשיים, חברתיים ובין-אישיים בפרופיל של כל תלמיד.
ההערכה החלופית אינה שוללת מבחנים, אלא מדגישה את הנופך המעשי-יישומי שבהם.
ההערכה החלופית בהוראת תושב"ע ותלמוד בחמ"ד מעניקה לתלמידים מרחב של ביטוי אישי, חקר, חשיבה ביקורתית וחיבור מעשי בין עולמה של ההלכה לבין חיי היום-יום – לצד גופי הידע הנבחנים בהערכה המסכמת. מתוך אמון רב במקצועיות ובמחויבות המורים להצמחת לומדים אוהבי תורה, ניתנת להם האוטונומיה להוביל תהליכי למידה משמעותיים. ההנחיות להלן נועדו להבטיח אחידות וסטנדרטים פדגוגיים גבוהים ולבסס שותפות וליווי מקצועי פורה.
