תוכנית הלימודים - חינוך תעבורתי

בפתיחת פרק המבוא נכיר את המרחב התעבורתי על שלושת מאפייניו: תנועה, שונות וריבוי אינטראקציות , אשר גורמים לעימותים, לסכנות ו לסיכוני ם ולפיכך לסכנות האורבות לנהגים. בהמשך נעמיק במורכבותה של מטלת הנהיגה ובמאפיינים של נהיגת צעירים, ונתייחס גם לנטילת סיכונים בנהיגה. העיסוק בשלושת הנושאים שלעיל נועד להגביר אצל התלמידים את המוטיבציה לחינוך תעבורתי כנהגים לעתיד . הוא נועד ליצור אצלם הבנה ולהפנים את חשיבות הנשיאה באחריות אישית במרחב התעבורה , מתוך שותפות ובחירה בערך החיים. בחלקו האחרון של הפרק מפורט תהליך קבלת הרישיון המדורג, אשר חלק מהתלמידים נמצאים כבר בפתחו. 

התנהלות תקינה בדרך מצריכה תקשורת בין משתמשי הדרך השונים והבנת סימנים מוסכמים ומוכרים לכולם. סימנים אלה מועברים באמצעות מספר שפות תקשורת. הסימנים המעידים הם סימנים המעידים על תופעות, מצבים או התרחשויות בדרך שעלולים להתפתח לכדי מצב חירום. הנהגים מפרשים סימנים אלה ומחליטים כיצד לפעול כשהם נתקלים בהם. 

במרחב התעבורתי נעים משתמשי דרך שונים: הולכי רגל, נוסעים ברכב, נהגים ורוכבי אופניים. חוקי התעבורה, ובכללם פקודת התעבורה ותקנות התעבורה, נועדו ליצור סדר וארגון במרחב התעבורתי באמצעות כללי התנהגות אחידים בדרך ונשיאה באחריות משותפת, ובכך להבטיח את שלומם ובטיחותם של משתמשי הדרך. בשיעור זה נעסוק בחוק ובציות לחוקים במרחב התעבורתי. נדון בהיבטים שונים של החוק, ונעמוד על חשיבותו. נבין, שעל הנכונות לציית לחוקים לנבוע לא רק מאימת העונש, אלא מתוך הכרה והבנה עמוקה של חשיבות מערכת החוקים להתנהלות תקינה ובטוחה בדרך. שמירה על החוקים מאפשרת לכולם לנוע מבלי להיפגע . כמו כן, נדון בתרומת מערכת החוקים לשיפור התקשורת בין משתמשי הדרך (קישור עם הפרק הקודם) וליחסי הגומלין בין משתמשי הדרך השונים.

יחידת הוראה זו עוסקת בעקרונות ההתנהגות הבטיחותית בדרך החיוניים לשמירה על ביטחונם של כל עוברי הדרך. גם תקנות התעבורה נוסחו בזיקה לעקרונות אלה: עקרון הבולטות – ראות ונראות, עקרון ההתייחסות הכוללת לסביבה התעבורתית, עקרון השוני והרב-גוניות, עקרון אי-הוודאות והספקנות, עקרון מעטפת הבטיחות (הפער), עקרון הבקיאות והכשירות. 

השימוש בחלקי הדרך השונים מעוגן בחוקי התעבורה ובתקנות התעבורה במטרה ליצור התנהגות אחידה ולשמור על משתמשי הדרך השונים. יחידת הוראה זו עוסקת בהכרה והבנה מהי דרך ומה הם מרכיביה, הכרת סוגי דרכים: דרך עירונית ודרך שאינה עירונית, הכרת המושגים: כביש חד-סטרי ודו-סטרי, הכרת רשת הדרכים בעיר ובשכונה: דרך מקומית-שכונתית, דרך מאספת, דרך עורקית ועוד, נעסוק בתמציתיות בצומת כחלק מרשת הדרכים וממרכיבי הדרך. 

הימצאות של כמה אנשים יחד יוצרת אווירה המשפיעה על תפקודם בהשוואה לתפקודם כשהם לבדם. אווירה כזו נוצרת בשל ההשפעה הקבוצתית או החברתית היכולה להתבטא בצורות שונות כמו "לחץ". במקרים רבים ההשפעה הקבוצתית יכולה לבוא לידי ביטוי גם ללא נוכחות חברי הקבוצה. הנורמות שהתפתחו בקבוצה גורמות לפרט להיות קונפורמי להן, ותפקודו בנהיגה הוא פועל יוצא של הנורמות הללו ושל הציפיות להתנהגות בעקבותיהן .כשהנסיעה ברכב, ואפילו פעולת הנהיגה, הופכות ל"התרחשות קבוצתית", והחלטות הנהג מושפעות במידה רבה מנטיות הנוסעים שהם חבריו, נוצרים כל התנאים הידועים בתהליך קבלת ההחלטות הקבוצתית, שבין תוצאותיו העיקריות היא הנטייה לסיכון-יתר.

ניידות גבוהה, יכולת תמרון טובה, תחזוקה זולה, קלילות וזריזות הן יתרונותיו של הרכב הדו - גלגלי. אולם, רכיבה על אופנוע עלולה להיות מסוכנת בשל הקושי בשמירה על היציבות שלו. וכך, כל פגיעה עלולה להפוך לתאונה קשה. רוכבי האופנוע בישראל הם משתמשי דרך פגיעים ששיעור היפגעותם בתאונות גבוה בהשוואה לשיעורם היחסי באוכלוסיית הנהגים. מידותיו הקטנות של האופנוע, המגבילות את נראותו ע ל-ידי משתמשי הדרך האחרים, וכן יציבותו המבוססת על שיווי משקל, והמיומנות הגבוהה הנדרשת לשם רכיבה עליו - כל אלה גורמים לכך, שרכיבה על אופנוע מאופיינת בסיכון תעבורתי גבוה יותר מאשר נהיגה בכלי רכב בעלי ארבעה גלגלים. לפיכך, בהכשרת הרוכב ראוי לפת ח אצלו מיומנויות של שליטה וזיהוי סיכונים, וכן ללמדו לנצל את אמצעי הבטיחות כגון: מחזירי אור, תאורה, קסדה ולבוש מגן, כדי לצמצם את הסיכון. חשוב במיוחד לרוכב האופנוע לתרגל הסתכלות ממוקדת ומרחבית, את מיקומו בכביש, תפעול נכון של מערכת הבלימה, שימוש נכון ובטיחותי בנתיבים, תנוחת רכיבה נכונה, ציות לחוקי התנועה, זיהוי סימנים המעידים על התפתחות מצב חירום ופעולות הנדרשות במקרה של סכנה פתאומית.

אופניים חשמליים הם אופניים המונעים באמצעות מנוע חשמלי המקבל את כוחו מסוללה חשמלית. מהירות הנסיעה של האופניים החשמליים גבוהה יותר ממהירות האופניים הרגילים, וכשמשדרגים את כוחו של המנוע החשמלי הם יכולים להגיע למהירויות גבוהות ביותר - כמהירותו ש ל כלי רכב מנועי אחר. השתלבותם של האופניים החשמליים במרחב התעבורתי הפכה לבעייתית, בעיקר בגלל הפער הגדול שבין יכולת האופניים לבין הידע הנדרש ומיומנויות הרכיבה החיוניות להפעלתם. נכון הדבר בעת רכיבה בכבישים כמו גם ביחס למשתמשי דרך אחרים, להולכי רגל במדרכות, במעברי החצייה ובשטחים ציבוריים אחרים. ריבוי התאונות שהיו מעורבים בהם אופניים חשמליים הביא לתקינה חדשה ובעקבותיה לחקיקה חדשה, במטרה לצמצם את מספר תאונות הדרכים ולאפשר השתלבות מוצלחת יותר של האופניים במרחב התעבורתי . יש לזכור, שלאופניים חשמליים יתרונות רבים, והם עשויים לשמש רכב העתיד, בעיקר בסביבה העירונית.

יחידת הוראה זו עוסקת בהבנת המושג "מהירות" ובמהירות תנועת כלי הרכב במרחב התעבורתי ובסוגיית נטילת הסיכונים. תנועת כלי הרכב במרחב התעבורתי היא מהירה מאוד, בעוד מערכות החישה של בני האדם איטיות הרבה יותר. כתוצאה מפער זה נוצרת אצל משתמשי הדרך בעיה של תפיסת המרחב והסיכונים שבו, גם היכולת להגיב ולבצע את הפעולות הנדרשות אינה כה מהירה. מדוע צעירים רבים מתפתים לנהיגה שיש בה נטילת סיכונים ומתעלמים מהסכנות הכרוכות בכך? מדוע הם מתעלמים מחוקי התנועה? מה הקשר בין היעדר ניסיון בנהיגת צעירים למעורבות בתאונות דרכים? יחידת הוראה זו עוסקת במענה לשאלות אלה ואחרות. 

יחידת הוראה זו עוסקת ב"זמן תגובה" ו"מרחק עצירה": זמן תגובה – מוגדר כזמן שחולף מרגע שאדם מבחין בגירוי המחייב תגובה מצידו ועד הרגע שבו החל להגיב. המרחק שעובר הרכב מרגע שעיני הנהגים קלטו את המידע על האירוע ועד שלחצו על הבלמים למשל נקראמרחק תגובה. עם ביצוע התגובה – לחיצה על דוושת הבלם – עובר הרכב לתהליך של בלימה. מרחק בלימה הוא המרחק שעובר הרכב החל מהרגע שהנהגים לחצו על הבלמים ועד לעצירתו המוחלטת. מרחק עצירה של הרכב הוא המרחק הכולל את מרחק התגובה ואת מרחק הבלימה. יחידה זו עוסקת בהרחבה במושגים אלה ומה הקשר ביניהם ובין האטה ושמירת רווח למניעת תאונה.

מהי הסחת דעת? מה הם הגורמים להסחת דעת? מה הקשר בין הסחת דעת ותאונות דרכים אצל נהגים חדשים וצעירים? מדוע הסחת דעת מסכנת את כל משתמשי הדרך ולא רק את הנהגים? כיצד קשורה תופעת FOMO להסחת הדעת? יחידת הוראה זו עוסקת בהיסח הדעת בנהיגה שמשמעו הסטת תשומת הלב של הנהגים ממטלת הנהיגה העיקרית לביצוע פעילויות אחרות המושכות את תשומת ליבם. המציאות הדיגיטלית, המתאפיינת באינסוף גירויים ואירועים, מעוררת אצל בני הנוער את תופעת FOMO – הפחד מהחמצה, ומעוררת רצון להמשיך את הקשרים החברתיים באמצעות הסמארטפון, גם כאשר התקשורת הפיזית נגמרת. צורך זה גובר על תחושת המסוכנותשבשימוש בטלפון הנייד בזמן הנהיגה. 

בשל העיסוק שלנו במטלות אחרות בעת הנהיגה אנו עלולים שלא לשים לב לפרטים חשובים בדרך ולאירועים בלתי צפויים (גם אם הם מרכזיים ובולטים) ולסכנות שבדרך. שני סוגי סכנות אורבים לנו: סכנה ממשית וסכנה פוטנציאלית. סכנה ממשית – כל אובייקט, סיטואציה או שילוב ביניהם, אשר עלולים לגרום נזק למשתמש בדרך אם הנהג לא ינקוט פעולת מנע מידית (צפירה, בלימה, הטיית הגה ועוד). דוגמאות לסכנה ממשית נראית לעין הן למשל, התפרצות לכביש של הולכי רגל או עקיפה בעיקול של מכונית המסתיר את שדה הראייה לפנים. במצבים כאלה נדרש הנהג לנקוט פעולת מנע והתערבות ממשית כדי למנוע נזק למשתמשי הדרך. סכנה פוטנציאלית – כל אובייקט, סיטואציה או שילוב ביניהם אשר עלולים לגרום להתפתחות של מצב מסוכן שנדרשת התייחסות אליו. למשל, הולכי רגל העומדים על מדרכה מול מבנה ציבור בצמוד למכוניות חונות ופניהם אל הכביש, או ילדים המשחקים בכדור במגרש סמוך לכביש ועלולים להתפרץ לכביש בעקבות הכדור. תסריטים אפשריים להתפתחות הסכנה תלויים במידת ההסתברות להתממשותה (נמוכה, בינונית, גבוהה). מקורות המידע שלרשות הנהג בהתנהלותו במרחב התעבורתי מספקים לו "סימנים מעידים" על המצב המסוכן שנוצר. קריאה ואיתור של הסימנים המעידים בדרך וחיזוי מוקדם של התפתחות הסכנה יאפשרו את מניעתה.

מדוע מכונה האלכוהול הסם הרטוב? כיצד משפיע האלכוהול על המוח ומערכות הגוף בזמן נהיגה? מה הם הסימנים החזותיים המעידים על שכרות? מהו ריכוז האלכוהול בדם המותר לנהיגה, ומה הם הגורמים המשפיעים על מדד ריכוז האלכוהול בדם (BAC)? יחידת הוראה זו עוסקת בתשובות לשאלות אלה ואחרות בהיבטים החברתיים של השתייה והנהיגה, ובכללם התמודדות של נהגים עם לחץ חברתי שלילי לשתיית אלכוהול ובמתן תשובות אסרטיביות ולקיחת אחריות אישית כנהגים, כנוסעים וכחברים בקבוצה.

בני אדם רבים חיים ונעים בסביבה העירונית, ובמרחבים התעבורתיים בסביבה זו נפגשים משתמשי הדרך השונים בנקודות רבות. סביבה זו מאופיינת באזורי מגורים, באזורי מסחר ובמבני ציבור, לצד גני שעשועים ואזורי משחק לילדים. כדי לנוע בסביבה העירונית וכדי לנהוג בה בבטחה, נדרשת הבנה של המורכבות ושל הסכנות שהיא מזמנת למשתמשי הדרך השונים ושל הדרכים להימנע מהן. בדרך כלל מתנהלת התנועה בכבישים צרים, אך יש בסביבה זו גם כבישים רבים בעלי שני נתיבים או יותר שבהם צמתים מרכזיים מרומזרים. הכבישים מתאפיינים במעברי חצייה, ברמזורים רבים וכן בתמרורים מגוונים. שולי הכבישים מוקצים בדרך כלל למדרכות ולמקומות לחניית כלי רכב. בפרק זה נכיר את סוגי הדרכים העירוניות ונעסוק בבעיות האופייניות לנהיגה בהן. נלמד לזהות תמרורים הייחודיים לדרכים עירוניות ונכיר תקנות לנהיגה בהן. פרק זה והפרק הבא העוסק ב"צומת", מציגים את נושא הנסיעה בדרך עירונית על כל היבטיה.

יחידת הוראה זו עוסקת בצומת. הצומת הוא מקום מפגש (חיתוך) בין שתי דרכים או יותר היוצר גם נקודות מפגש בין משתמשי דרך בעלי אינטרסים שונים. משתמשי הדרך השונים מגיעים לצומת מכיוונים שונים ופונים לכיוונים שונים, ודרכיהם מצטלבות בזירת מפגש זו. זירה זו עלולה להיות מקור לעימותים רבים, וחלקם עלול להיות מסוכן ולהסתיים בתאונה. על משתמשי הדרך, ובפרט על הנהגים בצומת, להכיר את חוקי המרחב התעבורתי, להבין את מורכבותו ולאמץ התנהגות חברתית מושכלת בו. 

יחידת הוראה זו עוסקת בנהיגה בדרך שאינה עירונית. ישנם סוגים שונים של דרך שאינה עירונית: דרך מהירה, המשמשת כבישי אורך או רוחב עיקריים בארץ; דרך ראשית, המחברת בין ערים או יישובים גדולים, וממנה מסתעפות דרכים אזוריות; דרך אזורית, המחברת בין כביש שאינו עירוני ליישובי האזור; ודרך מקומית, המחברת בין כביש שאינו עירוני אזורי למקום יישוב. לדרך שאינה עירונית תקנות תעבורה ותמרורים ייחודיים, והיא מתאפיינת בבעיות הייחודיות לה, כמו נהיגה במחלף, נהיגה במהירויות גבוהות, ריבוי נתיבים ועוד.

• יחידת הוראה בנושא נסיעה בדרך שאינה עירונית (בין-עירונית)
• שאלות בנושא נסיעה בדרך שאינה עירונית - משרד החינוך (מתוך המאגר)

יחידת הוראה זו עוסקת בנהיגה בתנאים מכבידים המתקיימים בכמה מצבים: 

• תנאי מזג אוויר מכבידים: גשם, ערפל, שלג, רוח, שרב ועומסי חום
• תנאי דרך מכבידים: כביש משובש, דרך הררית ובה עליות וירידות, נהיגה בירידה תלולה, כביש צר, פיתולים ועקומה חדה, שוליים נמוכים, עבודות בדרך וכביש חלק תנאי נהיגה אלו מקשים על הנהיגה, ולכן דורשים מהנהגים התייחסות מיוחדת המבוססת על היכרות עם דפוסי הנהיגה הנדרשים, ועל מיומנויות החיוניות לנהיגה במצבים אלה. 

מה הקשר בין הצמיגים, לחץ האוויר ויציבות הרכב? מדוע מערכת הבלימה היא אחת המערכות בעלת החשיבות הבטיחותית הגבוהה ביותר בכלי הרכב? מה הן מערכות הבטיחות בכלי רכב המתריעות ומסייעות במניעת תאונות דרכים? יחידת הוראה זו עוסקת בהכרת מערכות התפעול השונות של הרכב ובהבנת הקשר בין טיפול נכון במערכות אלה לבין נהיגה בטוחה. החיישנים ומערכות המחשב לניהול הרכב הפכו לחלק בלתי נפרד מהמכוניות כיום, ובאמצעותם ניתן להעצים את בטיחות הרכב בתנועה, ובכך לתרום תרומה חשובה לבטיחות הנסיעה. ללא החיישנים ומערכות אלה הסיכוי למעורבות בתאונת דרכים יגדל.

נהיגה ברכב דורשת שליטה במיומנויות רבות ומגוונות. במהלך הנהיגה אנו פוגשים מצבים מורכבים במיוחד שדורשים שליטה מיוחדת במיומנויות הרלוונטיות לאותם מצבים. 

יחידת הוראה זו עוסקת בסוגיות נבחרות הנוגעות לשליטה ברכב, כגון בלימת החירום ודרכי הפעולה כאשר נאלצים לבצעה, התחמקות ממכשול, נהיגה במורד תלול או בעלייה, נסיעה לאחור, הבעייתיות בעצירה, עלייה וירידה משול הדרך ושליטה ברכב בעת נֶקֶר (פנצ'ר) או פיצוץ צמיג תוך כדי נהיגה.

נהיגת לילה נחשבת לנהיגה בתנאים חריגים, והיא קשה ומכבידה. לנהיגת לילה נדרשת מיומנות רבה ונחוצה זהירות מיוחדת. בחושך לא הכול נראה, ומה שנראה לא תמיד ברור ולא תמיד נראה בזמן . כמות האור ההולכת וקטנה מצמצמת את שדה הראייה ואת טווח הראייה שלנו, וכך פוחתת יכולתנו לראות בבירור את הדרך, את משתמשי הדרך האחרים ואת הסביבה. בנוסף, ישנם גורמים פיזיולוגיים הקשורים לעייפות, בעיקר בשעות החשכה, המשפיעים על הנהיגה. כששוררים התנאים המכבידים על נהיגה בלילה נדרשת דרך נהיגה שונה מאשר ביום, וכשלא מקפידים בה, עלול הדבר לגבות מחיר דמים. גם משתמשי הדרך האחרים (הולכי הרגל, רוכבי האופניים והנוסעים ברכב) צריכים להתנהל באופן שונה בשעות הערב והלילה, משום שמרבית התנאים המכבידים, שידובר בהם בהמשך, חלים גם עליה.

מה הם הגורמים לתאונות הדרכים? מה הן חובות הנהגים בתאונת דרכים עם נפגעים וללא נפגעים? מה הקשר בין הפקרת נפגעים בתאונות פָּגַע וּבָרַח ומנגנוני התגובה לחימה, בריחה, קיפאון? מהו יחס בתי המשפט לתאונות מסוג פָּגַע וּבָרַח? יחידת הוראה זו עוסקת במצבים של תאונה ו"כמעט תאונה" בהיבט הפסיכולוגי, המשפטי והחוקי. ככל שהנהגים ידעו לזהות את הסימנים המעידים על מצב החירום, סימנים שאותם מפרשים הנהגים על פי "שפות התקשורת" השונות, ויחליטו בהקדם כיצד לפעול כשהם נתקלים בהם, כך יוכלו למנוע תאונה.

יחידת הוראה זו עוסקת ברעיון "רישיון הנהיגה המדורג", סוקרת את התהליך לקבלתו ומציגה את תהליך הליווי. התלמידים נערכים למבחן הנהיגה העיוני (התיאוריה), וחלקם יתחילו ללמוד נהיגה בעת הקרובה. מחקרים רבים מראים את השפעתה ותרומתה של תקופת הליווי של הנהגים החדשים לצמצום מעורבותם של נהגים צעירים בתאונות דרכים בישראל, אשר גבוהה מהמשקל היחסי באוכלוסייה. יחידה זו אף נותנת במה לשיתוף התלמידים בתובנות, מסרים ודגשים שלהם בעקבות חשיפתם לתוכני חינוך תעבורתי.