{{MemberDetails.Email}}
{{MemberDetails.PhoneNumber}}{{MemberDetails.MobileNumber}}
היחידה לשוויון בין המינים פועלת להנגשת מידע בתחומי המגדר והחינוך בשפה העברית. לפניכם תקצירים וסיכומים של מחקרים מובילים מהשדה האקדמי וכן של דוחות וסקירות שהכינו גופים מובילים בעולם כמו ה-OECD והאו"ם.
המאמר עוסק בתופעת "משבר הנערים" ובמחירים הרגשיים, החברתיים והלימודיים שנערים רבים מתמודדים עמם – לעיתים מבלי שהסביבה מבחינה בכך.
באמצעות מודל NASA של היחידה לזכויות התלמידות והתלמידים ושוויון בין המינים במשרד החינוך, המאמר מציע התבוננות בחסמים מגדריים, פיתוח מודעות לתהליכים המתרחשים בקרב נערים, והצגת דרכי פעולה חינוכיות לקידום שיח על ״גבריות״, מוגנות ושייכות.
משרד החינוך בפינלנד מתכוון החל משנת הלימודים הקרובה להחיל על כלל בתי הספר רפורמה להטמעת חשיבה מגדרית בכלל העשייה החינוכית בבתי הספר. בתי הספר מתבקשים לאתר הטיות מגדריות בהוראה, בחומרי הלימוד, בנושאי השיח ולתקנם. המורים יזהו הטיות מגדריות כמו חינוך לתפקידי מגדר מסורתיים, הנצחת סטוראוטיפיים מגדריים וימנעו מהם. בתי הספר יכניסו תכנים מגדריים בשיעורים השונים כמו לימודי סביבה, ביולוגיה, לשון, שפות זרות ועוד. נושא הלהטבופוביה יעלה בשיעורים השונים - שורשי הפוביות וכיצד למנוע אותן.
מורים למקצועות דת יקראו לשלב דמויות של נשים, לדון בתפקידי המגדר בדת וכיצד ניתן לשנותם. שיעורי גיאוגרפיה ייבחנו מעמד נשים במדינות שונות וכן קבלת שונות מגדרית במדינות ותרבויות אלה. המורים נקראים גם לשלב את נושא האהבה והיחסים בתוך הנושאים השונים וכן את השונות המגדרית. מורים ידברו עם התלמידים על העדפותיהם המגדריות האישיות וזהותם המגדרית. בשיעורי שחייה ימשיכו הבנים ובנות להיות מופרדים, אך תתקיים הבנה שיש זהויות מגדריות נוספות מעבר לזכר ונקבה. יועצים חינוכיים יתבקשו לשים לב להטיות המגדריות בבחירת מקצועות ולא להפנות בנים ובנות על פי מינם למקצועות "נשיים" או "גבריים".
פאסי סאלברג, מומחה ברפורמות בית ספריות ומחבר הספר: "מה העולם יכול ללמוד מהצלחתה של מערכת החינוך בפינלנד?" טוען כי לשוויון המגדרי בפינלנד מקום חשוב ומכריע בהצלחת מערכת החינוך. יש המנתחים את הצלחת מערכת החינוך בפינלנד כתוצאה מאיכות ההוראה, כיתות קטנות, תכנית לימודים קפדנית. יש המוסיפים כי המודל הפיני מתאים לפינלנד בלבד בגלל גודלה ומאפייניה הדמוגרפיים. בניתוח ההצלחה חייבים לזכור כי מעבר להיותה של פינלנד מצליחה בחינוך, היא גם מדורגת גבוה במדד התחרות במשק של הפורום הכלכלי העולמי, השחיתות נדירה בה מאוד והיא אחת המדינות השוויוניות ביותר בתחום הבריאות והמגדר.
סאלברג מצביעה על שלושה גורמים מערכתיים מרכזיים להצלחת החינוך:
1. מערכת בריאות ורווחה מצויינות התומכות במשפחה מרגע לידת הילד/ה. ההורים מקבלים 12 חודשי חופשת לידה על חשבון המדינה וחולקים זאת ביניהם.
2. מערכת מעונות יום להם זכאים כל הילדים בפינלנד עד הגיעם לבית הספר, אם בחינם ואם בסיבסוד.
3. התמקדות מתמדת ושיטתית של בית הספר ברווחת התלמיד/ה. בכל בית ספר קיים צוות שתפקידו לדאוג לכל צרכי התלמידות/ים, הצוות כולל רופא/ה, עו"ס, פסיכולוג/ית ועוד. כל הילדים בפינלנד מקבלים ארוחת צהריים חינם בבית הספר. כמעט מחצית התלמידים מקבלים סיוע בקשיים לימודיים וצרכים מיוחדים אחרים.
גורמים אלה, טוענת סאלברג, הם תוצאה ישירה של הימצאות נשים במרכז ובצמתי החלטות מדיניות שונות. ההחלטה כי כל המועצות הציבוריות והועדות יימנו לפחות 40% נשים הביאה את השינוי. המצאות נשים במועצות בתי הספר הביאה לראיית הילדים וצרכיהם בראש סדרי העדיפויות וקבלת ההחלטות. החקיקה המתקדמת בנושאי רווחה, בריאות וחינוך נזקפת לזכות אותן נשים בפרלמנט ובממשלה. לטענת סאלברג מערכות חינוך בעולם ימשיכו להיכשל כל עוד נשים לא תהיינה מיוצגות באופן שווה במוקדי קבלת ההחלטות קביעת המדיניות.
סאלברג הוא מנכ"ל מרכז פינלנד לניידות ושיתוף פעולה בינלאומיים. הוא שירת את הממשלה הפינית בתפקידים שונים, עבד בבנק העולמי בוושינגטון ובקרן האימונים האירופית באיטליה כמתמחה בכיר בתחום החינוך. סאלברג שימש כיועץ לממשלות רבות בעולם בנושא מדיניות החינוך והרפורמות. הוא חבר במועצת המנהלים של איגוד הפיקוח על התכניות והביקור (ASCD), על חבר הוועד המנהל של המרכז ללימודי המשך באוניברסיטת הלסינקי, וחבר מועצת היועצים של המרכז הבינלאומי בחינה בחינוך (של המרכז הארצי לחינוך וכלכלה). הוא גם פרופסור נלווה לחינוך באוניברסיטת הלסינקי ואוניברסיטת אולו. ניתן להגיע אליו בכתובת: pasi.sahlberg@cimo.fi.
המאמר קורא לשימת לב לאתגרים החברתיים והחינוכיים העומדים בפני בנים וגברים ברחבי העולם והמתמקד בהישגים המטרידים מאוד של נערים וגברים צעירים אפרו אמריקאים ברחבי ארצות הברית. נערים וגברים צעירים בכל רחבי העולם נמצאים במשבר ובמצוקה. תלמידים בנים נמצאים בסיכון גבוה יותר לנשור מלימודיהם, להיות מושעים לתקופות שונות, להגיע להישגים נמוכים, לפתח התנהגויות סיכוניות בתוך בית הספר ומחוצה לו ובכללן עבריינות. סיכון זה תלוי גם במשתנים סוציו-אקונומיים, אתניים, גיאוגרפיים ועוד. נערים ממשפחות עניות, ממעמד בינוני נמוך עד נמוך, מאוכלוסיות אתניות מודרות, בסיכון גבוה יותר מאחרים להתנהגויות אלה.
כך גם בנות מאוכלוסיות אלה נמצאות בסיכון, אך בשיעור נמוך יותר מהבנים ובסיכוי גבוה מבנות ממעמדות אחרים. מרכיבי אתניות, גזע, גיאוגרפיה, מעמד הורים ועוד יכתיבו את סיכויי ההצלחה של התלמידים והתלמידות בבית הספר, כמו כן, מרכיבים אלה ינבאו את סיכויי הניעות החברתית של התלמידים והתלמידות בבגרותם.
תלמידים במדינות דרום הסהרה, מדינות ערב ודרום מערב אסיה בסיכון גבוה יותר לנשירה מבית הספר ואי הגעה אליו בכלל. יחד עם זאת, במקומות בהם קיים שוויון בין המינים והבנים והבנות פוקדים את בית הספר באופן מלא ושווה, הישגי הבנות גבוהים יותר מהישגי הבנים. ממצאים בעולם מראים כי בנים נושרים מבית הספר בשיעור גבוה מבנות, לבנות הישגים גבוהים יותר בתחומי האוריינות, ובמתימטיקה הבנות מתחילות לצמצם את הפעם עם הבנים. במדינות מפותחות ומתפתחות לנערים וצעירים בנים ממעמד סויואקונומי נמוך סיכוי גבוה מבנות לפתח התנהגויות עברייניות. 50% ממקרי הרצח מבוצעים על ידי נערים וצעירים בגילאי 15-29, וגברים מאכלסים 90% מבתי הכלא. מרבית הרוצחים והנרצחים בעולם הם גברים.
התיאוריה, המחקר והעשייה החינוכית חייבים להתמקד בבתי הספר, שהם אחד המוקדים החשובים ביותר לחינוך, צריכים לפתח מדיניות קידום הישגי בנים, מניעת נשירתם ומניעת התנהגויות סיכוניות. יש צורך לדון מחדש בשאלה: איך מחנכים ומלמדים בנים, ובעיקר בנים מאוכלוסיות מוחלשות? תורת הפדגוגיה המגדרית (GRP) יכולה לשמש מסגרת ידע לפיתוח תכניות התערבות בנושא. ידע זה חשוב שיהיה בידי המורות והמורים.
כהן ובול (1999) מציגים מסגרת תיאורטית לפיה השיפור יתרחש בתוך הכתה, ארגון הלמידה, בחירת נושאי הלימוד והרלוונטיות שלהם, פיתוח מיומנויות חיים ולמידה המתואמים למציאות חיי התלמידים ובחינת הדרכים ליצירת עתיד טוב. זה כולל בחינת המציאות בה חיים התלמידים ובניית מסלול התקדמות ושיפור מתוך המציאות. על בתי הספר לבחון באופן ביקורתי את זירות אי השוויון בתוכן ולפעול לשיפורן.
מחקרים מצביעים על כך שההבדלים בין המינים הם בעיקר תוצאה של סביבה וחינוך ולא ביולוגיה. לדוגמה, לא נמצאה שונות בין תינוקות בהעדפת צעצועים או צבעים (בובות מול מכוניות, ורוד מול כחול). הסביבה היא היוצרת את ההעדפות ואנו רואים זאת כבר בגני הילדים. התנהגויות מגדריות מצופות נלמדות אצל הילדים והילדות מהמבוגרים המטפלים וחבריהם, תוך כדי אינטראקציות החיים השונות. התפיסות על מה זה אומר להיות בת או בן "נכפות" על הילדים מבחוץ. כבר בגיל צעיר מאוד הילדים נענים לציפיות המגדריות של הסביבה.
במוסדות החינוך על הרצף החינוכי, החל מהגיל הרך ומעלה, צוותי החינוך אף הם לוקחים חלק פעיל בסוציאליזציה המגדרית של הילדים. כבר בבתי הספר היסודיים נראה את הפערים בין בנים לבנות בהישגים. הבנים שהתרגלו בגן הילדים לנוע בחופשיות, יידרשו לשבת בשקט בשיעורים דבר שיקשה עליהם ויגרור שימת לב מוגברת יותר של צוותי החינוך להתנהגותם. צוותי החינוך ייתפסו את הבנים כבעייתיים יותר בהתנהגותם וכתוצאה מזה גם כבעלי יכולות לימוד פחותות. גורמים אלה ונוספים יכולים לשפוך אור על "משבר הנערים".
מורים ומורות צריכים להיות מודעים להטיות מגדריות אלה, לגורמיהם ולפעול לתקנם. כמו כן, על מורים ומורות להכיר את תרבות התלמידים והתלמידות, כי זו משפיעה על הישגיהם ורווחתם הנפשית. הם צריכים להבין את מרכיבי הזהות המגדרית ומורכבותם, כיצד ההטיות שלהם משפיעות על התלמידים והתלמידות, כיצד חומרי הלימוד משפיעים. משבר הנערים והגברים בעולם מחייב את מקבלי ההחלטות ומעצבי מערכות החינוך לפעול למען העלאת המודות והידע של המורים והמורות בפדגוגיה מגדרית.
המאמר לא פתוח לציבור וניתן להגיע אליו דרך מאגרים אקדמיים. המאמר מתמקד בתרומתן של נשים פמיניסטיות מהאקדמיה, שהקימו באנגליה את הארגון לחינוך מגדרי GEA ומצביע על חשיבות המחויבות של פמיניסטיות משנות ה-60 וה-70 (הגל השני) בפיתוח תפיסות פמיניסטיות בכלל וחינוך מגדרי בפרט.
המאמר מציע כיווני עשייה ומחקר עתידיים.
הארגון לחינוך מגדרי נוסד בשנת 2002, על ידי פמיניסטיות שאף ייסדו את כתב העת הנושא שם זה בשנת 1988 וקיימו קשרים ענפים עם חוקרות פמיניסטיות של החינוך מכל העולם. תפיסת היסוד של הארגון התבססה על סוציולוגיה ביקורתית וגישות פוליטיות רדיקליות וסוציולוגיות. בשנים אלה תפיסות פדגוגיות פמיניסטיות לא היו ידועות והעשייה האקדמית הפמיניסטית התרכזה בפיתוח תיאוריות ומושגים סביב סוגיות חברתיות ומיוניות, מבנים חברתיים ונורמות, פגיעות מיניות וסביבן הפטריאכלי, הבחנה בין המושג "מיניות" ל"מגדר" והשימוש במושג פמיניזם לצורך יצירת שינוי חברתי עמוק.
יסוד התפיסה החינוכית מגדרית הביאה עושר של מחקרים בתחומים שונים כמו סוציולוגיה, אמנות ומדיה, חינוך ועוד. אתגרי העתיד של החינוך המגדרי הם בהעמקת החינוך הפמיניסטי אקטיביסטי, העמקת המחקר והפרקטיקה החינוכית בנושא אלימות מגדרית, השפעת האלימות המגדרית על אי השוויון ומניעתה, התמודדות בתי הספר עם אלימות מגדרית, כולל הכשרת מורים ומורות בתחום.
Gender & Education Association: a case study in feminist
education? Miriam E. David*
Gender and Education, 2015
Vol. 27, No. 7, 928–946,
מאמר שנכתב בבריטניה, אשר עוסק בהפרדה מגדרית בתוך בית ספר מעורבים, במקצועות מסוימים. מדובר במחקר איכותני שכלל ראיונות ותצפיות, וניסה לעמוד על היתרונות והחסרונות של ההפרדה המגדרית. המיקוד של המאמר הוא דווקא בבנים, שסובלים מהצלחה נמוכה יותר בלימודים וחוסר חשק ומשמעות בבתי הספר (לפחות בבריטניה). מסקנות המחקר מעניינות ביותר, וכוללות המלצה עקרונית על שימוש בכלי זה, אך תוך נקיטת משנה זהירות ולקיחה בחשבון של כלל האלמנטים השליליים שהוא עלול ליצור, בעיקרן חיזוק הסטראוטיפים המגדריים בתוך כיתה חד-מגדרית.
מחקר ערך ניסוי במסגרתו תלמידים ותלמידות למדו פיזיקה במשך שנה שלמה, כאשר מחציתם בכיתות מעורבות ומחציתם בכיתות חד-מגדריות. באמצעות שימוש בתאוריות מעולם הפסיכולוגיה הקוגניטיבית והחברתית המאמר מראה כי תפיסת המסוגלות העצמית של בנות עלתה בכיתות חד-מגדריות. יתרה מכך, המכניזם שמייצר תגובה זו קשור לרמת העיסוק במגדר כמרכיב זהותי בסוגים השונים של כיתות לימוד.
מחקר אחר ערך ניסוי במסגרתו חולקו סטודנטים וסטודנטיות באוניברסיטה לקבוצות לפי מבנה מגדרי משתנה: קבוצות רק של נשים, קבוצות רק של גברים, קבוצות מאוזנות מגדרית, וקבוצות מעורבות אך שאינן מאוזנות. במסגרת המחקר נבדקה הצלחתם של הסטודנטים בממד הקבוצתי, האישי, והגישה שלהם אל תכנית הלימודים של CSCL. הממצאים הראו כי קבוצות רק של נשים או קבוצות מאוזנות מגדרית הן המומלצות ביותר, בעוד קבוצות רק של גברים אינן מקדמות הצלחה בהשוואה למבנים קבוצתיים אחרים.
ארגון הבריאות העולמי הוציא סדרה של סקירות שמטרתן מציאת דרכים לצמצום האלימות במשפחה. בין היתר הקדיש הארגון סקירה לנושא השוויון המגדרי. לטענתו העלאת המודעות לשוויון בין המינים, ופיתוח מסגרות ותוכניות העוסקות בשינוי נורמות ההתנהגות והסטריאוטיפים המגדריים, מקדמים הפחתה של מקרי אלימות נגד נשים. הוא מדגיש את חשיבות בית הספר, הקהילה והתקשורת בקידום מטרות אלה.
באפריל 2017 פורסמה כתבה תחת הכותרת "חוקרים: הגברים של דור ה- Y שמרנים מתמיד". הכתבה מתבססת על סדרת מאמרים קצרים שהוציאה האגודה למשפחות בנות זמננו. קובץ מאמרים זה, המובא כאן בתרגום מקוצר לעברית, מציע ניתוח מעט מורכב יותר של התופעה, במסגרתה ניכרת מגמה של נסיגה ממחויבות לשוויון מגדרי של צעירים במרחב הביתי. כמו כן, הסקירה מציעה פרשנויות שונות לסיבה למגמה מפתיעה זו.
סקירה שהכינה המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה, העוסקת בתמונת המצב בישראל ביחס להשתלבותן של נשים במקצועות ההיי-טק באוניברסיטאות. במסגרת זאת, הם בוחנים את הגורמים המהווים חסמים בפני בחירה של נשים במקצועות אלו. יתר כל כן, הם מציעים כיצד להתמודד עם החסמים השונים במטרה להרחיב את אחוזן של נשים במקצועות ההיי-טק באוניברסיטאות בישראל.
יצירת אקלים חינוכי המעודד שוויון הזדמנויות מגדרי, ועידוד תלמידות לבחור מקצוע מדעי לבגרות.
קיים שיתוף פעולה הדוק בין היחידה לשוויון בין המינים לבין מנהל התוכנית לקידום מתמטיקה ומצוינות מדעית, במטרה לקדם את השוויון המגדרי בתחומי המדעים.
היעד המרכזי של שיתופי פעולה אלו הוא יצירת אקלים חינוכי המעודד שוויון הזדמנויות מגדרי במתמטיקה ומדעים, ועידוד תלמידות לבחור מקצוע מדעי ו-5 יח"ל במתמטיקה לבגרות.
ידוע כי מקצועות מדעיים פותחים הזדמנויות משמעותיות לבחירת קריירה והתקדמות בהמשך החיים. חשוב לייצר הזדמנויות שוות לכל המעוניינים והמעוניינות להשתלב בתחומים אלה כבר בגילאי החטיבה והתיכון.
פורטל זה נבנה עבור מורים ונועד לשימוש צרכי חינוך בלבד. העמוד מכיל קישורים לאתרים חיצוניים שאינם אתרי משרד החינוך. תוכן אתרים אלה וכל המוצג בהם (לרבות פרסומות) הינו באחריות בעלי האתרים בלבד. אם נתקלתם בבעיה כלשהי או שיש לכם הצעות או הערות בנוגע לתוכן, באפשרותכם לפנות אלינו בקישור זה.
