יום המאבק הבין-לאומי בגזענות 21.3

היום הבין-לאומי לביעור האפליה הגזעית מצוין ברחבי העולם ב-21 במרץ.
בתאריך זה בשנת 1960 אירע "טבח שרפוויל" בדרום אפריקה, שבו נהרגו 69 בני אדם בידי כוחות המשטרה, וזאת בשל העובדה שהפגינו נגד החוקים הגזעניים של משטר האפרטהייד.
בשנת 1966 עוגנה באו"ם האמנה הבין-לאומית בדבר ביעור כל צורות האפליה הגזעית, שאושררה בישראל בשנת 1979. האמנה קובעת כי כל המדינות החתומות עליה מתחייבות שלא לתת את חסותן לאפליה גזעית נגד יחידים, קבוצות או מוסדות, וכן לנקוט צעדים לחיסול האפליה הגזעית. עם זאת, הגזענות והאפליה הגזעית לא עברו מן העולם, וגם בחברה הישראלית אנו עדים להן בצורות שונות וכלפי קבוצות שונות.

ציון יום זה במערכת החינוך מעניק לנו הזדמנות להעלות למודעות את המאבק בגזענות ולקיים שיח בנושא עם תלמידים בכל הגילאים.
גזענות היא לעיתים גלויה ובוטה ולעיתים סמויה. בחברה רבת תרבויות כמו החברה הישראלית, קיים חיכוך תמידי בין קבוצות החולקות את אותו מרחב ציבורי. לכן, חיוני לעסוק בלא הרף בתופעת הגזענות בהיבט המערכתי, לזהות אותה, להילחם בה ולחנך למאבק בה. מהלך זה חשוב במיוחד במערכת החינוך, המקום שבו מתעצבת דעתם של התלמידים.
ישראל היא מדינה רב-תרבותית ומגוונת, שבה חיים יחד אנשים מקבוצות לאומיות, אתניות, דתיות ותרבותיות שונות. אוכלוסיית ישראל מורכבת מ 78% יהודים, 21% ערבים ועוד כ 2% זרים. גיוון זה מניח אתגר בפני החברה הישראלית לקיים חיים משותפים בין הקבוצות השונות בחברה תוך כדי יצירת תחושת סולידריות ואחריות אישית וחברתית.

מדינת ישראל נמצאת בתקופה קשה. הקיטוב החברתי שהחל עוד טרם פרוץ מלחמת חרבות ברזל והמחלוקת סביב השינויים במערכת המשפט, יצרו אתגר לחיזוק הסולידריות החברתית בישראל. בנוסף, לאחר שנה וחצי של לחימה בחזיתות מרובות, אזרחים רבים שטרם חזרו לבתיהם וסוגיית החטופים שעדיין יוצרת מחלוקת בחברה הישראלית מגבירים את המתח והקיטוב בין הקבוצות השונות בחברה הישראלית. לכן, במיוחד בתקופה זו אנו חושבים כי יש לחזק ביתר שאת את החברה הישראלית כחברה מכילה, אמפתית, אנושית וסובלנית ולמגר תופעות של שנאה וגזענות.

השנה, אנו נתמקד במסר המאחד: "טעם החיים – חיים בחברה רב תרבותית", תוך מתן דגש לטיפוח וחיזוק הכשירות התרבותית (Cultural competence) של התלמידים ואנשי הצוות החינוכי.

• אגרת יום המאבק הבין-לאומי בגזענות תשפ"ה