תקומה וגבורה: הנצחה וגבורה - בחינוך היסודי

על הנצחה וגבורה

"עם שאינו יודע את עברו, ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל" (יגאל אלון)

לזיכרון תפקיד מיוחד בעיצוב דמותה של החברה והוא מהווה פסיפס של זיכרון אישי לצד זיכרון קולקטיבי היוצרים היסטוריה ומורשת משותפות. שימור זיכרון הנופלים באמצעות שיח ופעילות חברתית ערכית תורם לחיזוק רוח הגבורה והעוז, להנחלת מורשתם ודרכם של הנופלים ולחיזוק חוזקה וחוסנה של החברה הישראלית.

אבן דרך זו עוסקת בערכים הנקשרים לדמותם ולדרכם של הנופלים והנופלות בדגש על אחדות, הכרת הטוב, שייכות ואהבת העם והארץ.

מפתח הלב
  • טקס יום הזיכרון לחללי צה"ל ופעולות האיבה תשפ"ד
    מתווה לטקס יום הזיכרון הכולל דגשים רגשיים ופדגוגיים לצוות החינוכי, הצעות לטקסטים ושירים שאפשר לשלב בטקס
  • לאורם... לזכרם... (כיתות א-ג)
    הערכה "לאורם… לזכרם…" עוסקת ביוזמות ובפעולות שנעשו להנצחת הנופלים והנופלות על ידי חבריהם ובני משפחותיהם. יוזמות אלו מנציחות וממשיכות את דרכם של הנופלים והנופלות.
  • לאורם... לזכרם... (כיתות ד-ו)
    הערכה "לאורם… לזכרם…" עוסקת ביוזמות ובפעולות שנעשו להנצחת הנופלים והנופלות על ידי חבריהם ובני משפחותיהם. יוזמות אלו מנציחות וממשיכות את דרכם של הנופלים והנופלות.
  • ממשיכים את הדרך (כיתות ד-ו)
    הערכה "ממשיכים את הדרך" עוסקת בערכים ובמסרים שהשאירו נופלים, נופלות ונפגעי פעולות האיבה במכתבים, יומנים, פתקים ושירים שכתבו.
    כל טקסט מלווה בשאלות כלליות לדיון ובפעילות הקשורה לערכים ולמסרים המרכזיים.
    אפשר לבחון כמה טקסטים בהתאם לגיל הלומדים, למאפייניהם ולמידת הקרבה שלהם לנושא השכול.
  • על כפיו יביא
    יחידת הוראה המקדמת שיח רגשי חברתי בדגש על ניצחון ותהילה יורם טהרלב המחבר, כתב על השיר: "אחרי מלחמת ששת הימים היה בארץ גל של שירי ניצחון ותהילה. אבל מתחת לפני השטח החלו לרחוש גם זרמים מיסטיים של אמונה בנסים שקרו לנו.
  • חי
    יחידת הוראה המקדמת שיח רגשי חברתי בדגש על השיר נכתב ע"י אהוד מנור שהחליט לכתוב את מילות השיר כששמע שהאירוויזיון של שנת 1983 עתיד להתקיים בגרמניה. הלחן, כמו המילים, משדר חיוניות רבה ופתיחות אל אלה הנמצאים בארצות אחרות: ידידים, אורחים, ובני העם המבקשים לחזור הביתה, אל הבית הישראלי החי והתוסס. את כולם הוא מברך "כה לחי".
  • תפילה לשלום
    יחידת הוראה המקדמת שיח רגשי חברתי בדגש על תקווה לימים טובים יותר, השיר נכתב לאחר מלחמת לבנון השנייה ולאחר מבצע עופרת יצוקה, לקראת יום העצמאות ה-61 של מדינת ישראל. בשיר מובעת תקווה לימים טובים יותר, לימי שלום והבנה, ברוח הנביא ישעיהו, כאשר יד פתוחה מושטת תפגוש את היד השנייה. השיר מוקדש לזכרם של כל הנופלים במערכות ישראל ושל נפגעי הטרור ופעולות האיבה.
  • הליכה לקיסריה
    יחידת הוראה המקדמת שיח רגשי חברתי בדגש על תפילה המבקשת שתפילת האדם תיוותר על כנה שיר פרטי וצנוע שנכתב ביומנה האישי של אישה צעירה בת 21. עם מותה ההירואי של הכותבת - הלוחמת, הצנחנית והמשוררת חנה סנש - קיבל השיר משמעות חדשה והופקע מפרטיותו. השיר פותח בפנייה אינטימית ותמימה לאל - "שלא ייגמר לעולם", וממשיך בבקשה שהאלמנטים הבסיסיים ביותר של היקום יתמידו בהווייתם: החול, הים, המים והשמים. ובסופם, או בתוכם, יתאפשר הקיום של האדם המקווה לטוב, המתפלל לאלוהיו.
  • ונזכור את כולם
    יחידת הוראה העוסקת בהיבטים השונים תרבות הזיכרון של החברה הישראלית בדגש על כבוד לנופלים ולמשפחותיהם.
  • זוכרים לתמיד
    יחידת הוראה העוסקת בלמידה חברתית ערכית בעקבות ההתנהגויות, הערכים והמסרים המזוהים עם הנופלים והנופלות בעיניהם של בני המשפחה ואנשים שהכירו אותם.
עולים
מוזיאונים
  • סיפורי גבורה של אנשי העמק
    בחצר המוזיאון ממוקם אתר ההנצחה לחללי העמק, נסקור את מלחמות ישראל, נדבר על אותות גבורה ומנהיגות דרך סיפורו של איתן גיבור ישראל מהקרב בגבעת התחמושת. נרחיב על מלחמת השחרור בעזרת הדווידקות והמשוריין שניצבים בחצר המוזיאון ונספר על תפקידם החשוב של אנשי העמק בפתיחת המצור על ירושלים.
  • הרובע בתש"ח, מוזיאון חצר הישוב הישן ירושלים (כיתות ה-ו)
    מי היו תושבי הרובע בתש"ח? סיפוריהם המרגשים של תושבי הרובע ולוחמיו במלחמת העצמאות בעיר העתיקה בירושלים: השבוי הצעיר ביותר והשבוי המבוגר ביותר אי פעם, החלל הצעיר ביותר, גבורת הלוחמים והאזרחים, הסיבות והגורמים לנפילת הרובע. בתערוכה "בתקווה להתראות בקרוב" נלמד על שבויי הרובע במלחמת העצמאות, נצפה בסרטונים המתעדים את הלוחמים והתושבים ונמחיש באמצעות המוצגים את הווי החיים במצור במלחמת העצמאות
  • יום אחד אחרון - סיור תיאטרלי, מוזיאון חצר הישוב הישן ירושלים (כיתות ה-ו)
    מי הכינה מרק חרירה לבריטים כצידה לדרך? מי אשם בנפילת הרובע? מדוע אחיה של אסתי קלינגולד מחפש אותה בסמטאות העיר העתיקה ולמה הרב חזן מסתובב עם דגל לבן בסמטאות החרבות? סיור תיאטרלי בין שחוק לעצב ובין אמת לבדיה על נפילת הרובע בתש"ח
  • מתוך ההפיכה, מוזיאון חצר הישוב הישן ירושלים (כיתות ה-ו) סיור במוזיאון "חצר הישוב הישן" וברובע היהודי בעקבות ספרה של פועה שטיינר "מתוך ההפיכה", על נפילת הרובע במלחמת העצמאות. ניתן לקבוע מפגש עם פועה שטיינר (בתוספת תשלום) או לצפות בסרטון בו היא מספרת את סיפורה.
  • פליטים בארצם, מוזיאון כפר סבא
    חורשת פסקל –אוסישקין מהווה מוקד בעל חשיבות היסטורית בהתפתחות העיר כפר סבא. בשלהי מלחמת העולם הראשונה שוכנו בחורשה זו רבים מהיהודים שגורשו מתל-אביב-יפו. המגורשים כרתו ענפים מן האקליפטוסים שנטע שיינפיין ובנו לעצמם סוכות, שצופו בגבעולי חילף (חילפה) להגנה בפני מי הגשם. לצד הסוכות הוקמו שני בתי-ספר מאולתרים, אחד לבנים ואחד לבנות, וכן תלמוד תורה. חורשת פסקל נפגעה קשות בשנות המלחמה ועצים רבים נכרתו על-ידי הטורקים, שנזקקו להם לצורך הסקת קטרי הרכבות. החורשה חזרה לשמש את תושבי כפר-סבא בימי מאורעות תרפ"א (1921), כאשר נבנה בין עציה בית-ספר שבו למדו ילדי המושבה.
  • היבטים בשימור מורשת ותרבות, משכן לאמנות עין חרוד 
    נחשף לסיפור המשכן, נתוודע לתפיסה האוצרותית של האוסף המעידה על הצלת נכסי הרוח והתרבות היהודיים ומשמעותה, בסדנה ניצור בהשראת התערוכות תוך התייחסות לנושאים חברתיים העולים מתוך הפעילות. היכרות עם האוסף היא מקור השראה להרחבת ידע, להגדרת ערכי חברה, לפיתוח חשיבה, מקור השראה לחדשנות ויצירתיות של התלמיד.