לקויות למידה הפרעות קשב ופעלתנות יתר

לקויות למידה

לקויות למידה הן שם כולל לקשת רחבה של הפרעות הפוגעות ביכולת התפקודית או הלימודית של התלמיד. בשנים האחרונות גבר העיסוק המחקרי בנושא לקויות למידה, ההבנה של לקויות הלמידה השתנתה, וההגדרה העדכנית היא "הפרעת למידה".
שינוי זה מדגיש את חובת ההתערבות הלימודית כתנאי להגדרת ההפרעה בלמידה.

DSM5

זוהי הפרעה מתמשכת המתאפיינת בקשיים בלמידה ובשימוש במיומנויות אקדמיות, בקריאה, בכתיבה או במתמטיקה – באחת מהן, בחלקן או בכולן.

נדרשים ארבעה קריטריונים לקביעת אבחנה של הפרעת למידה ספציפית (Specific Learning Disorder):

  • קריטריון A: קושי בלמידה ובשימוש בכישורי למידה כפי שמתבטאים על ידי נוכחות לפחות אחד מהסימפטומים (חוסר דיוק או איטיות בקריאת מילים, קושי בהבנת הנקרא, קשיים באיות, קשיים בהבעה בכתב, קשיים בשליטה במושג המספר, עובדות מספריות וחישובים וקשיים בהסקה מתמטית) שמתמידים לפחות 6 חודשים, למרות מתן התערבויות וטיפולים לבעיה.
  • קריטריון B: התחום הפגוע באופן מהותי וכמותי הינו מתחת למצופה על פי הגיל הכרונולוגי וגורם להפרעה בתפקוד הלימודי.
  • קריטריון C: הקשיים מתחילים בשנות הלימודים בבית הספר, אך ייתכן שמלוא היקפם יבואו לידי ביטוי רק בשלב מאוחר יותר כאשר הדרישות לכישורים אקדמיים עולות.
  • קריטריון D: אין הגורמים הבאים מהווים הסבר לקשיי הלמידה הנובעים מגורם נוסף כגון: לקויות אינטלקטואליות, איחור התפתחותי גלובלי, קשיים בראייה/שמיעה, הפרעות מנטליות או נוירולוגיות, מצוקה פסיכוסוציאלית, היעדר מיומנות בשפת הלמידה או הוראה לא מספקת.
ADHD

הפרעת קשב ופעלתנות יתר היא הפרעה נוירו-התפתחותית המתבטאת בקשיים בקשב, ריכוז, היפראקטיביות ואימפולסיביות, הפוגעים בתפקודו של התלמיד. התסמינים של ההפרעה גורמים למצוקה גלויה או סמויה, ולא ניתן להסביר אותם באמצעות הפרעות אחרות דומות.

הפרעת קשב היא תופעה שכיחה, המוערכת בכ-5%-10% מכלל אוכלוסיית הילדים בגיל בית ספר ומלווה חלק ניכר מהם גם בגיל ההתבגרות ובבגרות. אבחון וטיפול מוקדם יכול למנוע תחלואה נלווית משמעותית בעיקר בתחום ההתנהגותי-רגשי.

הפרעת קשב כוללת שלושה מרכיבים שעשויים להופיע בנפרד או במקביל:

  1. ליקוי קשב: חוסר תשומת לב, חוסר הבחנה במידע או התעלמות ממידע, מוסחות גבוהה מגירויים אשר מפריעים לתפקודו של הפרט.
  2. היפראקטיביות: פעלתנות יתר, שאינה תואמת את המצב ומפריעה לתפקודו של הפרט ולאחרים.
  3. אימפולסיביות: קושי לשלוט בדחפים, המפריע לתפקודו של הפרט ועשוי להפריע גם לאחרים.
חזרה לראש הדף

עקרונות מנחים להוראה לתלמידים עם לקויות למידה והפרעות קשב

עקרונות מנחים להוראה לתלמידים עם לקויות למידה והפרעות קשב

הוראה מותאמת מבוססת על ההבנה כי לקויות למידה והפרעות קשב נובעות מליקויים נוירולוגיים המשפיעים על תפקודים קוגניטיביים כגון זיכרון עבודה ותפקודים ניהוליים. לכן, ההוראה חייבת לפצות על ליקויים אלה באמצעות שלושה עקרונות ליבה:

הוראה ישירה, מפורשת ומובנית (Explicit & Structured Instruction)

הדגמה מפורשת של תהליכי חשיבה (Modeling) ושימוש בשיטת 'פירוק והרכבה' של משימות מורכבות ליחידות קטנות.

שימוש קבוע בארגון ויזואלי (מפות חשיבה, טבלאות) לארגון ידע באופן חיצוני ומתן משוב מטא-קוגניטיבי על האסטרטגיות בהן התלמיד משתמש.

שימוש במערכת רב-חושית וקידוד כפול (Multi-Sensory & Dual Coding)

העברת תוכן דרך ערוצים מגוונים (ויזואלי, אודיטורי, קינסתטי) במקביל, כדי לחזק את חותם הזיכרון.

שילוב טכנולוגיות מסייעות (כגון הקראה קולית) המאפשרות עיבוד מידע כפול (שמיעתי וויזואלי) בקצב מותאם, ושימוש בגירויים תנועתיים ומניפולטיביים.

תמיכה מבנית ורגשית (Executive & Emotional Support)

יצירת סביבה כיתתית מובנית וצפויה (שגרות קבועות, סדר יום ויזואלי) המסייעת בהתמודדות עם קשיים בתפקודים ניהוליים תכנון וארגון.

מתן התאמות במבחנים בהתאם להנחיות ובהפעלת שיקולי דעת (הארכת זמן, פיצול משימות) והתמקדות במשוב מחזק ומעצים על מאמץ ותהליך, כדי לחזק את תחושת המסוגלות העצמית של התלמיד.

חזרה לראש הדף

משולחנה של המדריכה הארצית

תוכניות ייחודיות

עבודה שיתופית ייעוצית: מחנכת ומרפאה בעיסוק בכיתות חינוך מיוחד לתלמידים עם לקות למידה למידה

מודל הוראה וטיפול שיתופי של מחנכים ומרפאים בעיסוק העובדים יחד בכיתות חינוך מיוחד לתלמידים עם לקויות למידה. המודל מתמקד בדרכי העבודה המשותפות לצוות החינוכי ולמרפאה בעיסוק בבית הספר.

הבסיס המקצועי - המודל נשען על עקרונות תיאורטיים מתקדמים המקדמים הכלה ומענה לשונות, כגון:

  • עיצוב אוניברסלי ללמידה (UDL)
  • תגובה להתערבות (RTI)
  • הגישה האקולוגית-הומניסטית
  • הוראה אינדיבידואלית ודיפרנציאלית

תפקיד הריפוי בעיסוק בשיתוף הפעולה: ריפוי בעיסוק הוא מקצוע טיפולי מקבוצת מקצועות הבריאות, שתפקידו לקדם בריאות ואיכות חיים באמצעות מעורבות בעיסוקים משמעותיים. המרפאה בעיסוק מסייעת לתלמידים עם לקויות נוירו-התפתחותיות (כגון לקויות למידה) לשפר את יכולות ההשתתפות שלהם בעיסוקים ובתפקידים רלוונטיים לחייהם תוך שימוש בתפקודים הניהוליים בהתאם לצרכיהם ומתוך החלטה ובחירה משותפת במה להתמקד.

תפקודים ניהוליים
  • בקרת עכבות (Inhibition): היכולת לעצור דחפים, תגובות מיידיות, או פעולות לא רצויות אוטומטיות.
  • זיכרון עבודה (Working Memory): היכולת להחזיק ולעבד מידע בראש תוך כדי ביצוע משימה אחרת.
  • גמישות קוגניטיבית (Cognitive Flexibility): היכולת לעבור בין משימות, לשנות אסטרטגיה או נקודת מבט ולהתאים את עצמנו לשינויים.
  • תכנון וארגון (Planning & Organization): היכולת לקבוע מטרות, לחשוב על רצף פעולות, ולסדר חומרים ומידע באופן יעיל.
  • יזימה - התחלת משימה, התמדה וגיוס מאמץ (Initiation): היכולת להתחיל פעולה או משימה באופן עצמאי, ללא הנחיה חיצונית. היכולת לשמר תשומת לב ומאמץ באופן מתמשך על משימה, למרות הסחות דעת או קשיים.
  • ניטור עצמי (Self-Monitoring) ובקרה: היכולת לבדוק ולעקוב אחרי הביצועים שלנו תוך כדי פעולה, ולזהות טעויות או צורך בשינוי.
  • ויסות רגשי (Emotional Regulation): היכולת לנהל את הרגשות ולהגיב אליהם באופן הולם למצב ולשמר מוטיבציה.
  • פתרון בעיות (Problem Solving): היכולת לזהות מכשולים, ליצור חלופות ולבחור בדרך הפעולה הטובה ביותר להתמודדות.

בשנת תשפ"ה החל פיילוט ראשוני המיועד להתרחב לבתי ספר נוספים.

מטרת המודל:

  • הנגשת תוכניות הלימודים וקידום ההשתתפות: לאפשר לתלמידים נגישות מיטבית לתכניות הלימודים הרגילות במקצועות השונים באמצעות התאמות, שינויים וחלופות דיפרנציאליות.
  • מענה לשונות: לספק מענה מקצועי, ממוקד וייחודי לצרכים המגוונים של תלמידי הכיתה.

אופן העבודה: המודל מיושם בשני אופנים (בהתאם לקווים מנחים תשפ"ה):

  1. טיפול ישיר בכיתה: שיבוץ מרפאה בעיסוק לטיפול ישיר בכיתה כקבוצה.
  2. הנחיה וליווי מקצועי: הנחיה וליווי מקצועי של מרפאה בעיסוק לצוות החינוכי של הכיתה.

אחריות משותפת: ההתערבות הטיפולית מתקיימת באחריות משותפת של המחנכת והמרפאה בעיסוק, כאשר כל אחת מהן אחראית מתוקף תחום מומחיותה, ליישום חלקי התכנית הכיתתית והאישית של התלמידים.

חזרה לראש הדף

פיתוח מקצועי

פיתוח מקצועי

מגוון רחב של תוכניות הכשרה חדשניות וממוקדות להוראת תלמידים עם לקויות למידה או הפרעת קשב הכוללת מיומנויות עדכניות, ידע מעמיק בכלים פרקטיים ואסטרטגיות הוראה מבדלות.

  • ימי עיון ארציים
  • הרצאות בעמותת קווים ומחשבות, להורים ולקהילת קשב
  • הכשרת מורות חיילות
  • השתלמות בשיתוף אגודת "ניצן"
  • ימים מרוכזים בזמן מלחמת "חרבות ברזל"
  • הרצאה בהכשרת הנהגת הורים ארצית
חזרה לראש הדף

יום המודעות ללקויות למידה והפרעות קשב בישראל

יום המודעות ללקויות למידה והפרעות קשב בישראל

יום המודעות ללקויות למידה והפרעות קשב בישראל חל ב-20 בדצמבר ומועדו עשוי להשתנות מעט משנה לשנה.

מטרות היום:

  • העלאת המודעות הציבורית ללקות למידה והפרעות קשב: דיסלקציה, דיסגרפיה, דיסקלקוליה ועוד.
    בציבור הרחב, אנשי מקצוע והצגת האתגרים והחוזקות של אוכלוסייה זו ולשים אותן על סדר היום הלאומי.
  • קידום זכויות בדרישה ליישום מלא של חוקי החינוך המיוחד, הנגישות וההתאמות במערכת החינוך, באקדמיה ובעולם התעסוקה.
  • הכרה בפוטנציאל והכישרונות הייחודיים של אנשים עם לקויות למידה וקשב.
  • הפחתת דעות הקדומות והתפיסות השגויות על לקויות אלו.
חזרה לראש הדף

צוות האגף

מפקחת ארצית: נאווה ניב

מדריכה ארצית: סיגל בן אברהם