חקלאות וסביבה - נושא חובה

חזרה

הקדמה

כ-40 שעות לימוד
לפעילויות חקלאיות יש השפעות משמעותיות על הסביבה מחד, ומצב הסביבה (הכולל היבטים של שינוי אקלים) יכול להשפיע על התוצרת החקלאית מאידך. איזון בין צרכי החקלאות לבין שמירה על הסביבה הנו אתגר משותף של חקלאים, מדענים, קובעי מדיניות וצרכנים. פיתוח של חקלאות בת קיימא נועד למזער את ההשפעות הסביבתיות השליליות תוך הבטחת ביטחון תזונתי ושמירה על מערכות אקולוגיות בריאות.

חזרה לראש הדף

פרק א': טביעת רגל אקולוגית

שעות לימוד:
כ-4 שעות.

רעיונות מרכזיים:
ניצול משאבים בחקלאות מחייב התחשבות בטביעת הרגל האקולוגית לרווחתנו כיום ולרווחת הדורות הבאים.

מפרט תכנים

מחסור במשאבי טבע עקב פעילות חקלאית.

משאבים מתכלים: מים, קרקע, מחצבים.

כושר נשיאה של כדור הארץ לסיפוק צרכי האנושות בדורנו ובדורות הבאים.

בחירה וויתור - תהליכי קבלת ההחלטות בחברה באשר לקביעת סדרי עדיפויות.

מושגים נוספים:
משאבים מתחדשים, תופעת המחסור, קיימות.

הערות והצעות לפעילויות

יחשבו את טביעת הרגל האקולוגית באמצעות איסוף נתונים על צריכת משאבים בבית, בבית הספר או במשק החקלאי, יציעו דרכים להפחתת טביעת הרגל, יישמו אותן במשך חודש, יחשבו מחדש את טביעת הרגל ויבחנו את ההשפעה של השינויים שיישמו (אוריינות גלובלית > אחריות גלובלית).

יבנו בקבוצות חידון מקוון ויעבירו לכיתה בנושא טביעת רגל אקולוגית (אוריינות דיגיטלית > צריכה ויצירה של תוכן במדיה הדיגיטלית, התנהלות חברתית > עבודת צוות).

חזרה לראש הדף

פרק ב': משאב קרקע

שעות לימוד:
כ-5 שעות.

רעיונות מרכזיים:
קרקע הינה אחד המשאבים המרכזיים בחקלאות. שינויים בסביבה עלולים לגרום לאובדנה.

מפרט תכנים

אובדן קרקע, אובדן פוריות קרקע, פגיעה באיכות קרקע כתוצאה מזיהום.

אובדן קרקעות כתוצאה מגורמים שונים:

  • שינוי יעוד של קרקע חקלאית: בנייה, תשתיות
  • שינוי אקלים: עלייה במפלס המים, מדבור.
  • סחף קרקע.
  • בירוא יערות ועלייה באירועי שריפת יערות עקב עלייה ביובש כתוצאה משינוי אקלים.


אובדן קרקעות כתוצאה מפעילות חקלאית:

  • עיבוד לא נכון (חריש עמוק).
  • המלחה כתוצאה מעודפי דישון והשקיה לא מבוקרת במי קולחין ובמים מליחים.
  • חומציות או בסיסיות כתוצאה משימוש לא מבוקר בדשנים ובכימיקלים.
  • חוסר אוורור בקרקע כתוצאה מהידוק יתר, עודף השקיה.
  • פסולת חקלאית.

אובדן פוריות הקרקע כתוצאה מגידול רציף:

  • הידלדלות יסודות הזנה חיוניים.
  • התבססות גורמי מחלה אופייניים לגידול מסוים.
  • התבססות עשבים.
  • השפעה שלילית מתמשכת על התפתחות אוכלוסיית המיקרואורגניזמים בקרקע.

הערות והצעות לפעילויות

ישוו בין המשאבים הדרושים לגידול בקר לעומת המשאבים הדרושים לגידול צמחים למזון לאדם בהיבטים של – צריכת מים, צריכת דשנים, צריכת שטח קרקע הדרושה לגידול מספוא לבקר, טיפול בפסולת, פליטת מתאן ויסיקו מסקנות (אוריינות מדעית > פרשנות של נתונים וראיות ויסיקו מסקנות).

יבצעו ניסוי להשוואת שיטות עיבוד קרקע שונות: יכינו שלוש חלקות: אחת בחריש עמוק, אחת בעיבוד מינימלי, ואחת עם צמחי כיסוי. יגדלו גידולים זהים בכל חלקה ויטפלו באופן זהה. יאספו וימדדו את היבול, ינתחו תוצאות ויסיקו מסקנות לגבי כל שיטה (אוריינות מדעית > תכנון וביצוע מחקר, פרשנות של נתונים וראיות).

יערכו סימולציה של ועדת תכנון: יחולקו לקבוצות המייצגות בעלי עניין שונים - חקלאים, יזמי נדל"ן, פעילי סביבה, נציגי ממשלה, יקבלו תרחיש של שטח חקלאי שמוצע לשנות את ייעודו, יחקרו את ההשלכות הסביבתיות והכלכליות של כל אפשרות, יציגו את עמדתם בפני ה"ועדה", יקיימו דיון ויצביעו על ההחלטה הסופית. (חשיבה ביקורתית > טיעון, חשיבה יצירתית, התנהלות חברתית > עבודת צוות).

יאספו דגימות קרקע מאזורים שונים של גידולים חקלאיים יבחנו תכונות כמו pH, תכולת חומר אורגני ופוריות, אופק הקרקע ויסיקו מסקנות על השפעת הפעילות החקלאית על איכות הקרקע (אוריינות מדעית > תכנון ביצוע והערכת מחקר, פרשנות מדעית של נתונים).

 

חזרה לראש הדף

פרק ג': משאב מים

שעות לימוד:
כ-5 שעות.

רעיונות מרכזיים:

  • מים באיכות מתאימה הוא גורם מגביל בחקלאות.
  • פגיעה מתמשכת במשאב המים יפחית את פוטנציאל הייצור של החקלאות.

מפרט תכנים

פגיעה במשאב מים כתוצאה מפעילות חקלאית:

  • עלייה בצריכת מים.
  • פגיעה באיכות המים כתוצאה מזיהום הדברה דישון, פסולת חקלאית.
  • המלחה כתוצאה משאיבת יתר.
  • סחף קרקע למקורות מים.

פגיעה במשאב המים כתוצאה מגורמים נוספים:

  • משינוי אקלים: שינויים בפיזור המשקעים.
  • פגיעה באיכות המים כתוצאה מזיהום תעשייתי.

הערות והצעות לפעילויות

יבצעו מחקר שיתופי עם בתי ספר במקומות שונים בארץ לבדיקת מדדים שונים של מים באזורי ארץ שונים (מי תהום, מים מותפלים, מים מהמוביל הארצי), כולל זיהוי מזהמים ישוו בין הנתונים ויסיקו מסקנות (אוריינות מדעית > תכנון וביצוע מחקר, פרשנות מדעית של נתונים > לנתח תוצאות, להפיק ייצוגים בעלי משמעות, לפרש ממצאים ולהסיק מסקנות).

יסיירו במפעלים לטיהור מי שפכים ולהתפלת מים ויכתבו דוח המתאר את עקרונות השיטה בכל מפעל ואת היתרונות של מפעלים אלו להגדלת משאב המים (אוריינות מידע> ארגון מידע, שימוש במידע והצגת מידע).

יבצעו מחקר על השפעת השקיה ממקורות מים שונים על גידולים חקלאיים (אוריינות מדעית > תכנון וביצוע ומחקר, פרשנות מדעית של נתונים וראיות > לנתח תוצאות, להפיק ייצוגים בעלי משמעות, לפרש ממצאים ולהסיק מסקנות).

ינתחו מפות שינויים בפיזור משקיעים לאורך השנים, יפרשו ממצאים ויסיקו מסקנות (אוריינות מדעית > פרשנות מדעית של נתונים).

ינתחו מדידות משקעים באזור שלהם לאורך שנים בהשוואה לממוצעים ארציים ויסיקו מסקנות (חשיבה ביקורתית, אוריינות מדעית > פרשנות מדעית של נתונים וראיות).

חזרה לראש הדף

פרק ד': פסולת חקלאית

שעות לימוד:
כ-5 שעות.

רעיונות מרכזיים:
כתוצאה מפעילות חקלאית נוצרת פסולת שעלולה להפוך למטרד סביבתי.

מפרט תכנים

יצירת פסולת בתהליכים חקלאיים:

  • סוגי פסולות בתחום הצומח: גזם, שאריות מבתי בד ויקבים, מי נקז בחממות, קומפוסט, פסולת מבנים (חממות), ניילון חממות, צינורות השקיה.
  • סוגי פסולות במשק בעלי החיים: זבל, שפכים, בוצה, פגרים.

מושגים נוספים:
קומפוסטציה, מִחזור, גפת.

הערות והצעות לפעילויות

יבקרו במתקן מחזור פסולת חקלאית וישוו בין שיטות מִחזור, יתרונות וחסרונות (חשיבה ביקורתית).

יצירת קומפוסט במשק החקלאי או בבית הספר (מיומנות מעשית).

בניית מבני גידול או אדניות משאריות פסולת פלסטיק (מיומנויות מעשיות, חשיבה יצירתית).

חזרה לראש הדף

פרק ה': מגוון ביולוגי

שעות לימוד:
כ-4 שעות.

רעיונות מרכזיים:
כתוצאה מפעילות חקלאית מתרחשת פגיעה במערכת האקולוגית.

מפרט תכנים

ירידה בכמות הדבורים המאביקות.

אובדן וצמצום המגוון הביולוגי כתוצאה מפעילות חקלאית:

  • אקלום וטיפוח גנטי.
  • צמצום בתי גידול.
  • מינים פולשים.

פגיעה במארג האקולוגי, צמצום הטרוגניות גנטית.

הערות והצעות לפעילויות

יצפו בסרט העוסק בתופעת ההתמוטטות של מושבות דבורים ויציגו בכרזה את הסיבות השונות לתופעה והשלכותיה על החקלאות (אוריינות מידע: ארגון מידע, הצגת מידע, חשיבה יצירתית).

יבחרו מין פולש ויציגו נתונים לגביו - מתי פלש, מהיכן הגיע, הנזקים הנגרמים ודרכי התמודדות (אוריינות מידע>איתור מידע, הערכת מידע, ארגון מידע, שימוש במידע והצגת מידע).

עבודה בקבוצות: יכירו את הגופים הפועלים לשמירה על מגוון המינים בעולם כדוגמת This Is My Earth - TIME , יחשפו לאזורים שבהם קיימת סכנת פגיעה במגוון המינים, כל קבוצה תאפיין את המינים באזור שקיבלה ובדיון משותף יבחר האזור עליו ירצו להגן (אוריינות גלובלית > אחריות גלובלית > לגלות אחריות ואכפתיות כלפי הסיבה; התנהלות חברתית > עבודת צוות).

חזרה לראש הדף

פרק ו': שינוי אקלים

שעות לימוד:
כ-4 שעות.

רעיונות מרכזיים:
החקלאות היא אחד הגורמים שהובילו לשינוי אקלים שהשלכותיו הם פגיעה בכושר היצור החקלאי ובזמינות המשאבים.

מפרט תכנים

השלכות של פעילות חקלאית על האקלים:

  • התחממות גלובלית כתוצאה מעליה בפליטת גזי חממה - מתאן (בתהליכי גידול של בקר וצאן, וגידולי אורז), תחמוצת חנקן (מדשנים), פחמן דו חמצני (בירוא יערות), מיכון, שינוי בשימושי קרקע
  • מדבור

השלכות של שינוי אקלים על החקלאות:

  • בצורת
  • מדבור
  • מחסור במשאבים.
  • שינויים בזמינות גידולים חקלאיים.
  • ירידה בתפוקות (כושר ייצור ורבייה).
  • ירידה ביכולת האבקה והפריה – עיוות במבנה הפרח, נשירת פרחים וחנטים.
  • עלייה בהיקף ובעוצמה של מחלות ומזיקים כתוצאה מקיצור מחזור חיים, מהתארכות תקופת פעילות.
  • עלייה בהתפשטות מחלות.
  • שינויים בזמינות ובמחיר תשומות (מזון, מים, אנרגיה, הדברות, טיפולים וטרינריים).
  • פליטי אקלים.

מושגים נוספים:
אפקט חממה מוגבר.

הערות והצעות לפעילויות

הערות:

  • חשוב להדגיש כי העלייה בטמפרטורות וירידה בכמות המשקעים תורמות להחרפת תופעת הבצורת ולפגיעה בזמינות המים. תופעת הבצורת והמדבור הם האתגרים המרכזיים עמם האנושות תידרש להתמודד בשנים הקרובות.
  • מדבור הוא שם כולל למגוון תהליכים הפועלים באזורים יבשים או יבשים למחצה התורמים לדלדול משאבים טבעיים של קרקע ומים באופן שלעיתים אינו הפיך. לדוגמה: מדבור טבעי המתרחש עקב שינוי אקלים. מדבור מעשה ידי אדם נגרם בגלל ניהול לא נכון של משאבים טבעיים.

ינתחו מפות המציגות שינויים בסוג ובהיקף גידולים חקלאיים בעולם בחמישים השנים האחרונות ויסיקו מסקנות (חשיבה ביקורתית).

יפעילו סימולציה המדמה את השפעות שינוי האקלים על יבולים חקלאיים, כגון ירידה בתפוקה או מחסור במים, יסיקו מסקנות ויציעו הצעות להתמודדות (אוריינות גלובלית > אחריות גלובלית).

יבנו מודל המדמה את אפקט החממה ואת אפקט החממה המוגבר ויסבירו את משמעותו (אוריינות מדעית > הסר מדעי של תופעות > לבנות מודלים לתיאור תופעה; חשיבה יצירתית > גמישות מחשבתית).

יחידת הוראה בנושא שינוי אקלים

הצעות נוספות של פעילויות המשלבות ידע ומיומנויות בנושא ראו בתחום הדעת שינוי אקלים

חזרה לראש הדף

פרק ז': דרכי התמודדות

שעות לימוד:
כ-8 שעות.

רעיונות מרכזיים:
בידי האנושות האחריות להפחתת הפגיעה והניצול של מערכות כדור הארץ.

מפרט תכנים

הפחתת השימוש והגברת היעילות של השימוש במשאבים (מים, דשן, הדברה).

חקלאות מדייקת.

עיבוד משמר של קרקעות:

  • אי פילוח, חריש לא עמוק
  • תוספת חומר אורגני ויסודות הזנה: קומפוסט, מיקרואורגניזמים מועילים לצמח, ביוסטימולנטים.
  • חיפוי קרקע וצמחי כיסוי.
  • מחזור גידולים.
  • רב-זניות (פוליקולטורה).
  • חיטוי סולרי.

צמצום צריכת מזון מבע"ח:

  • תחליפי מזון מבעלי חיים ממקורות צמחיים.
  • בשר וחלב מתורבתים.
  • צמחונות וטבעונות.

צמצום בירוא יערות.

טיפוח ובחירה של מינים עמידים ומותאמים לשינוי אקלים – התחממות.

פיתוח ממשקי גידול: השקיה מדייקת, הגנת הצומח - הדברה ביולוגית, כיסוח עשבי בר, דישון מדייק.

תמיכה בתוצרת מקומית.

חקלאות בת קיימא מאפיינים ועקרונות:

  • חקלאות ביו-דינמית
  • פרמקלצ'ר
  • חקלאות אורגנית

שימוש באנרגיה מתחדשת.

תכנון מבני גידול ובתי צמיחה תוך דגש על טיפול בפסולת חקלאית המצמצם את הפגיעה בסביבה.

מניעת זיהום סביבתי:

  • דרכי טיפול בפסולת חקלאית להקטנת הפגיעה בסביבה: עיבוד זבלים ומחזור פסולות.
  • כלכלה מעגלית

מושגים נוספים:
איפחות – מיטיגציה, הסתגלות – אדפטציה, ריאות ירוקות.

הערות והצעות לפעילויות

ישוו טביעת הרגל הפחמנית של מזונות שונים (בשר, צמחוני, חלבון מתורבת) באמצעות גרפים ויציעו הצעות לתזונה בת קיימא (אוריינות גלובלית > אחריות גלובלית).

יסיירו בחווה אורגנית או ביו-דינמית להכרת השיטות והמאפיינים שלה וינתחו יתרונות וחסרונות של חקלאות זו (חשיבה ביקורתית).

יכתבו דוח המתאר את הפעילות של חברות ישראליות העוסקות בייצור מזון מתורבת ויציגו את היתרונות של חברות אלו לעומת הגידול החקלאי המקובל (אוריינות מידע – ארגון מידע והצגת מידע; חשיבה ביקורתית > לנסח טענה ולהצדיקה באמצעות מידע ונתונים).

יציגו את היתרונות והחסרונות של צמחונות וטבעונות (חשיבה ביקורתית > לנסח טענה ולהצדיקה באמצעות מידע ונתונים).

יתנסו בפעילויות על פי עקרונות של חקלאות בת קיימא - פרמקצ'ר וחקלאות ביו-דינאמית (מיומנויות מעשיות).

יציעו תוכנית לניהול פסולת חקלאית במשק של בית הספר כולל אמצעי מחזור והפחתת נזקים סביבתיים ויציגו תוכנית כתובה (אוריינות מידע, אוריינות דיגיטלית, חשיבה ביקורתית, חשיבה יצירתית).