תפיסה חינוכית

תוכנית הלימודים בחקלאות מחליפה את תוכנית הלימודים משנת תשס"ג (תוכניות לימודים בענפי החקלאות).
במשך למעלה משלושה עשורים שחלפו מאז פרסומה של התוכנית הקודמת חלו שינויים רבים הן בידע החקלאי ובטכנולוגיות החקלאיות והן בתפיסת החקלאות במדינת ישראל.
כמו כן, חלו שינויים בתוכניות הלימודים של מקצועות הלימוד המדעיים  המלווים את לימודי החקלאות והמשמשים לה בסיס עיוני.
מכל אלה נבע הצורך לכתוב תוכנית לימודים חדשה בחקלאות שתציג הן את החידושים בתחום והן את החידושים בגישות פדגוגיות ובדרכי ההוראה-למידה-הערכה.

להלן הצגה תמציתית של השינויים והחידושים שהעלו את הצורך בכתיבה ועריכה מחדש של תוכנית הלימודים:

1. יצירת ליבה משותפת לתלמידים המתמחים בתחום בעלי-חיים ולתלמידים המתמחים בתחום הצומח. בעבר נדרשו התלמידים לבחור בין שתי אפשרויות התמחות, שלא שיקפו תמונה שלמה ומקיפה של המקצוע.
2. ביסוס הידע המדעי הנדרש לתלמידים בתוך תוכנית הלימודים. בעבר חלק מדרישות הבסיס הסתמכו על ידע מוקדם שרכשו תלמידים בחטיבת הביניים או ב'מבוא לביולוגיה'. הניסיון מלמד כי תלמידים אלה מגיעים עם ידע חסר או תפיסות שגויות, לכן נדרשת בתוכנית הלימודים התייחסות לבסיסי הידע.  
3. התאמה של תכני הלימוד בנושאי הליבה ובנושאי ההתמחות בעקבות התפתחויות ענפים טכנולוגיים בחקלאות לדוגמה כתיבת פרקים מעודכנים בנושא 'חקלאות מדייקת' ו'הנדסה גנטית'.
4. שינויים אקלימיים והשלכות של אירועים ביטחוניים וגיאופוליטיים בישראל ובעולם הובילו לשינוי בתפיסת החקלאות ולהבנה הרואה בהתיישבות החקלאית אמצעי מרכזי להבטחת ביטחון לאומי בראייה אסטרטגית, באמצעות שימור ועיבוד הקרקע. לאור זאת, משרד החקלאות אימץ אסטרטגיה ארוכת טווח שמטרתה להבטיח ביטחון תזונתי הנשען על ייצור מקומי של מזון טרי, שימור מאגרי מזון וצמצום התלות בייבוא. אנו רואים בהוראת החקלאות ובחינוך לעבודה ולערכים ציוניים תפקיד מהותי במימוש אסטרטגיה זו, מתוך מחויבות לעתיד תלמידי ישראל ואזרחיה.
5. שילוב פרקים העוסקים בכלכלה חקלאית ובסוגיות סביבתיות. שינויים בתפיסות ובגישות סביבתיות וכלכליות בכל הקשור לגידול מזון מצמחים ומבעלי חיים הובילו להגברת המודעות להשפעות החקלאות על הסביבה והכלכלה. עיסוק בנושאים אלה לא רק מחבר את התלמידים לאקטואליה, אלא גם מאפשר להם להשתתף בדיונים רלוונטיים לחייהם כאזרחים בישראל וכחלק מהקהילה הגלובלית.
6. שינוי במשקל מרכיב הערכה פנימית, בשונה משנים קודמת בהן אחוז ההערכה החיצונית נקבע על 60% מה שנתן משקל גדול להערכה החלופית, בתוכנית זו אחוז ההערכה החיצונית עולה ל70% (כפי שמורחב בפרק הערכה).

חקלאות היא אחד מתחומי העיסוק הקדומים של החברה האנושית ונכון להגדירה כשימוש האדם בטבע לתועלתו במטרה לענות על צרכיה הבסיסיים של החברה האנושית (לדוגמה: ייצור מזון ולבוש), אך החקלאות מספקת מענה גם לצרכים ולדרישות מגוונות של חברת השפע (לדוגמה: טיפוח צמחי נוי וגידול חיות מחמד).
חקלאות היא גם אחד ממאפייני האזורים הכפריים, ומהווה אחד מהגורמים המשפיעים ביותר על עיצוב הסביבה ואורח החיים באזורים אלה (נוף כפרי ושטחים פתוחים), אך גם על אזורים עירוניים (צמחי בית, גינות נוי ופארקים ציבוריים).

ניתן להגדיר את החקלאות כמפעל אנושי מורכב, בעל היבטים מדעיים, טכנולוגיים, כלכליים, סביבתיים וחברתיים. לפיכך מקצוע החקלאות הינו רב-תחומי (אינטרדיסציפלינרי) במהותו המיישם ידע של מקצועות המדע המרכזיים: פיזיקה, ביולוגיה, כימיה כמו גם מדעי הסביבה ומדעי התזונה ומקצועות רוח כמו כלכלה, היסטוריה ומדעי החברה. 

כמקצוע לימוד, תוכנית הלימודים שואפת להקנות לתלמידים ידע, מיומנויות (מיומנויות חשיבה ומיומנויות מעשיות), תוך התבססות על ההיבטים הייחודיים של מקצוע זה. התוכנית נועדה להכין את התלמידים להתמודדות עם אתגרים גלובליים ומקומיים וזאת באמצעות:

• חיבור משמעותי לטבע ולאדמה דרך העמקת הידע וההבנה של הדור הצעיר בנושאים הקשורים לחקלאות וסביבה, טכנולוגיות חקלאיות, חקלאות אורגנית וקיימות סביבתית.
• הכשרת דור של מובילי חקלאות בעלי הבנה עמוקה במדעי הסביבה, חדשנות טכנולוגית ואחריות קהילתית, המעודדים יישום פתרונות חכמים כמו שימוש בחיישנים חכמים ומערכות השקיה מדויקות המונעות על ידי כלי בינה מלאכותית; המודעים לחשיבות הביטחון התזונתי והשוויון בגישה למזון איכותי; המודעים לאתגרים עולמיים כמו מחסור במשאבים, שינוי אקלים ודרישות לחקלאות בת-קיימא.
• טיפוח תלמידים בעלי יוזמה המפעילים חשיבה יצירתית וחשיבה ביקורתית לפיתוח פתרונות לאתגרים, המעורבים בחיים האזרחיים ותורמים לשיפור איכות החיים בקהילה ובעולם. 

התוכנית פונה לתלמידי החטיבות העליונות במחוז ההתיישבותי. עם זאת, אופי התוכנית, כפי שיפורט בהמשך, כולל מגוון נושאי בחירה והתמחות ההופכים את מקצוע החקלאות למקצוע לימוד רלוונטי גם לתלמידי אזורים עירוניים.