תחום הצומח - נושא רשות

מפרט תכנים

פוטוסינתזה ותהליכי ייצור בצמח
ניתן להשפיע על תהליך הייצור בצמח באמצעות השפעה על תהליך הפוטוסינתזה דרך הגורמים הבאים:

• הארה (עוצמה, משך, אורך גל)
  
• ריכוז פחמן דו-חמצני
  
• לחות
  
• טמפרטורה
  
• השקיה (כמות המים, מועד השקיה ואיכות המים)
  
• ריכוזי מינרלים
  

תוצרי פוטוסינתיזה משמשים להפקת אנרגיה בתהליך הנשימה התאית, להרכבת חומרים אורגנים– חלבונים, פחמימות ושומנים, ולבניית אברי הצמח ביניהם אברי אגירה.

צינורות הובלה – עצה ושיפה להובלת מים ותוצרי פוטוסינתזה.

מושגים נוספים:
דיות, ספקטרום אור, הצללה, הארה מלאכותית, רשתות פוטוסלקטיביות (צבעוניות), העשרת פחמן דו-חמצני, בקרת אקלים, מקור (חלקי הצמח שיוצרים מוטמעים שמועברים לחלקי צמח אחרים), מבלע (חלקי הצמח שמקבלים את המוטמעים), צינורות הובלה.

הערות והצעות לפעילויות

הערה: נושא הפוטוסינתזה נדון בפרק מבואות בעלי חיים וצומח. כאן רצוי לחזור על עיקרי התהליך ולהתמקד ביכולת החקלאי להשפיע על התהליך.

עבודה בקבוצות: יבדקו כיצד עוצמת אור / ריכוז CO₂, או טמפרטורה משפיעים על קצב פוטוסינתזה באמצעות ניסוי המודד פליטת של בועות חמצן כתוצר של פוטוסינתיזה ויסיקו מסקנות (אוריינות מדעית> תכנון וביצוע מחקר > לנסח שאלות מחקר, להעלות השערות, לתכנן מערך מחקר ולבצעו; פרשנות מדעית של נתונים וראיות > לנתח תוצאות, להפיק ייצוגים בעלי משמעות, לפרש ממצאים ולהסיק מסקנות; התנהלות חברתית> עבודת צוות).

עבודה בקבוצות: יגדלו צמחים בתנאי הארה שונים במשך כמה שבועות וימדדו את מסת הצמח ויסיקו מסקנות (אוריינות מדעית> תכנון וביצוע מחקר > לנסח שאלות מחקר, להעלות השערות, לתכנן מערך מחקר ולבצעו; פרשנות מדעית של נתונים וראיות > לנתח תוצאות, להפיק ייצוגים בעלי משמעות, לפרש ממצאים ולהסיק מסקנות; התנהלות חברתית> עבודת צוות).

יקראו היגדים הקשורים לתהליכי ייצור בצמח וינמקו את נכונות באמצעות מאמרים מהרשת (חשיבה ביקורתית > טיעון > לנסח טענה ולהצדיקה באמצעות מידע ונתונים; אוריינות דיגיטלית > צריכה של תוכן במדיה דיגיטלית > להעריך את האיכות והאמינות של המסרים).

מפרט תכנים

דלועיים: מלפפון, דלעת, אבטיח, מלון, קישוא.

סולניים: עגבנייה, תפו"א, פלפל, חציל.

קטניות: אפונה, בוטנים, שעועית, חימצה (חומוס), אפונה, סויה.

מצליבים: כרוביים למיניהם, צנון.

שושניים: בצל, שום, עירית.

דגניים לדוגמה: חיטה, תירס, אורז.

הערות והצעות לפעילויות

הערה: חשוב להכיר את הגידולים החקלאיים המרכזיים השייכים לכל משפחה בוטנית כיוון שיש לכך השלכות מבחינת הטיפול החקלאי.

עבודה בקבוצות: כל קבוצה תבחר חלק נאכל ממשפחה מסוימת תכין כרזה הכוללת את: שם הצמח, משפחה בוטנית, ערכים תזונתיים, שימושי מזון נפוצים (אוריינות מידע > איתור מידע, ארגון מידע והצגת מידע; התנהלות חברתית > עבודת צוות).

יציגו באינפוגרפיקה בעזרת ב"מ, את המשפחות הבוטניות, מאפייניהן ונציגים של כל משפחה (אוריינות מדעית > הסבר מדעי של תופעות > להשתמש בידע מדעי לתיאור ולהסבר של תופעות; כשירויות בינה מלאכותית > שימוש יוזם ויוצר ערך בסיוע כלי ב"מ).

יציגו בכרזה מידע על אודות המשפחות הבוטניות דומיננטיות בשוק המזון המקומי / העולמי כולל לדוגמה ייצוגים גרפיים של שטחי גידול, יבול ממוצע וכדומה ויציעו הסברים מדוע משפחות אלו דומיננטיות בשוק המזון המקומי /העולמי (אוריינות דיגיטלית > צריכה ויצירה של תוכן במדיה הדיגיטלית; פרשנות מדעית של נתונים וראיות > לנתח תוצאות, להפיק ייצוגים בעלי משמעות, לפרש ממצאים ולהסיק מסקנות).

מפרט תכנים

מקור הקרקע בתהליכי בלייה פיזיקליים, כימיים וביולוגים.

הקרקע היא משאב מתכלה שזמן היווצרותו ממושך מאוד.

קיימים סוגים שונים של קרקעות, השונים זה מזה במרקם ובמקור של גרגירי הקרקע.

מבנה הקרקע

• הקרקע כמצע גידול לצמחים, מורכבת מרכיבים מוצקים, נוזלים וגזיים.
  
• מוצקים – רכיבים אנאורגנים, רכיבים אורגנים (חומרים, יצורים חיים).
  

הרכב מכאני של הקרקע (מרקם הקרקע)

• מרקם ותכונות הקרקע נקבעים על פי היחס בין הגדלים השונים של גרגרי הקרקע.
  
• גרגרים בגדלים שונים: חול >סילט > חרסית.
  
• ככל שהגרגרים קטנים יותר שטח הפנים הסגולי (יחס שטח פנים לנפח) שלהם גבוה יותר.
  
• ככל שהגרגרים קטנים יותר, תאחיזת המים גדולה יותר, קצב החילחול יורד והאוורור יורד.
  
• היחס בין אחוז החול, הסילט והחרסית קובע את קצב החלחול, תאחיזת מים, ספיחה של מינרלים ומזהמים ואופן עיבוד הקרקע.
  
• מצבי הרטיבות של הקרקע: רוויה, קיבול שדה, נקודת כמישה, מים זמינים.
  
• היווצרות תלכידים מושפע מההרכב המכאני של הקרקע.
  
• משטר השקיה, דישון ואפשרויות העיבוד שלה.
  

מושגים נוספים:

• סוגי קרקעות: קלה (חולית), כבדה (חרסיתית), בינונית.
  
• טנסיומטר.

הערות והצעות לפעילויות

הערות:

• מומלץ להציג אוסף של דוגמאות של סוגי קרקעות נפוצות בישראל.
  
• מומלץ לשלב היבטים של קיבול שדה עם נושאי השקיה ודישון המופיעים בהמשך.
  

ישוו את מידת קיבול השדה בקרקעות מסוגים שונים ויסיקו מסקנות והשלכות לסוג הגידולים חקלאיים המתאים לסוגי הקרקע השונים (אוריינות מדעית> תכנון וביצוע מחקר, פרשנות מדעית של נתונים וראיות > לנתח תוצאות, להפיק ייצוגים בעלי משמעות, לפרש ממצאים ולהסיק מסקנות).

יבחנו את המאפיינים של קרקעות מסוגים שונים - צבע, גרגיריות, גודל גרגר, קיבול שדה, ריח, עיסתיות (אוריינות מדעית> תכנון וביצוע מחקר, פרשנות מדעית של נתונים וראיות > לנתח תוצאות, להפיק ייצוגים בעלי משמעות, לפרש ממצאים ולהסיק מסקנות).

ינתחו דוחות של בדיקות קרקע שנעשו במעבדות מקצועיות ויסיקו מסקנות על איכות הקרקע ומידת התאמתה לגידולים חקלאיים שונים (אוריינות מדעית > פרשנות מדעית של נתונים).

מפרט תכנים

מקור יסודות ההזנה בקרקע הוא תוצאה של תהליכי בלייה של סלעים ופירוק של חומר אורגני.

יסודות הזנה לצמח, נקלטים מתמיסת הקרקע על ידי היונקות, בתהליך פעיל או בתהליך סביל (פעפוע).

קיימים מצבים כימיים בקרקע שאינם נוחים לצמח ומקשים על קליטת החומרים המזינים:

• חומציות/בסיסיות יתר (pH)
  
• מליחות יתר.
  
• דישון יתר.
  
• אנטגוניזם בין יסודות הזנה.

הערות והצעות לפעילויות

יציגו באינפוגרפיקה באמצעות ב"מ את המסלול של יסוד הזנה ממקורו בסלע ועד לקליטתו בצמח באמצעות היונקות (אוריינות מדעית > הסבר מדעי של תופעות; כשירויות בינה מלאכותית > שימוש יוזם ויוצר ערך בסיוע כלי ב"מ).

יבדקו השפעה של ריכוזים שונים של יסודות הזנה בקרקע או מצבים כימיים שונים של קרקע כמו מידת גיריות ומידת חומציות על תהליכי התפתחות בצמח (אוריינות מדעית > תכנון וביצוע מחקר, פרשנות מדעית של נתונים וראיות).

מפרט תכנים

אורגניזמים מועילים לגידולים חקלאיים באמצעות:

• פרוק חומרים אורגנים.
  
• אוורור.
  
• קיבוע חנקן.
  
• הגדלת זמינות של חומרי הזנה ומים בקרקע.
  
• תיווך בין צמחים.
  
• סיוע להתמודדות עם מפגעים ביוטיים ואביוטיים.
  

מושגים נוספים:
מחזור החנקן, מחזור הפחמן, מיקוריזה, ריזוביום, סטריגולקטון.

הערות והצעות לפעילויות

יכינו שתי חלקות קרקע. באחת יגדלו קטניות ובשנייה צמחים ממשפחה בוטנית אחרת. שנה אחר כך יזרעו לדוגמה תירס בשתי החלקות ויבדקו את איכות התוצרת בעיקר מדדים המייצגים מחסור בחנקן (אוריינות מדעית > תכנון וביצוע מחקר, פרשנות מדעית של נתונים וראיות > לנתח תוצאות, להפיק ייצוגים בעלי משמעות, לפרש ממצאים ולהסיק מסקנות).

יציגו כרזה המתארת את תהליך קיבוע החנקן באמצעות חיידקי ריזוביום (אוריינות מידע> איתור מידע, ארגון מידע והצגת מידע).

מפרט תכנים

השפעת פעילות חקלאית על תכונות הקרקע
פעילות פוגעת:

• חריש עמוק של קרקע עלול להגביר סחף קרקע והרס תלכידים.
  
• כיוון חרישה עם כיוון המדרון.
  
• השקיה לא מבוקרת.
  
• דישון לא מבוקר.
  
• הדברה לא מבוקרת.
  
• שימוש לא מבוקר במים שוליים.
  
• ניצול רציף של הקרקע.
  

פעילויות לשיפור פוריות הקרקע:

• עיבוד משמר: אי פליחה, עיבוד מינימלי מספר פעמים מועט וחריש לא עמוק.
  
• הגדלת האוורור על ידי קילטור, תיחוח.
  
• הוספת חומר אורגני.
  
• משטר השקיה מתאים.
  
• הימנעות מעליה על קרקע רטובה עם כלים כבדים.
  
• שטיפת מלחים.
  
• ניקוז.
  
• דישון והדברה מבוקרים.
  
• מחזור גידולים - למניעת התבססות עשבים, מזיקים וגורמי מחלה (פתוגנים).
  
• פעילויות למניעת סחף: גידולי כיסוי, השקיה בטפטוף, הימנעות מחריש עמוק, בניית טרסות וכוורות גיאוטכניות במדרון.
  

מושגים נוספים:
עייפות הקרקע, ניקוז הקרקע, חיטוי כימי, חיטוי סולארי, השקיה מבוקרת, דישון מבוקר, המלחת הקרקע.

הערות והצעות לפעילויות

הערה: זאת הזדמנות להציג את שיטת מחזור הגידולים (מכונה גם מחזור זרעים) כפתרון מומלץ למניעת 'עייפות הקרקע' וחשיבותו המתעצמת עם היותו פתרון המכוון לשמירה על איכות הסביבה: חיסכון במים, בדשנים כימיים, בעיבודים מכאניים וכד'. (ראו פרוט בפרק גידולי שדה).

ינתחו תרחיש אמיתי או מדומה של שדה חקלאי (גידול אינטנסיבי, השקיה לא מבוקרת, דישון יתר וכו') מבחינת פוריות הקרקע, סחף, מליחות, יגבשו תוכנית פעולה לתיקון ושיקום הקרקע וינמקו את הצעתם (חשיבה ביקורתית > טיעון).

עבודה בקבוצות: יקבלו חווה דמיונית עם נתוני קרקע כמו שיפועים, קרקע חולית, גיריות יתר ותקציב פיתוח, יציעו פעילויות (דישון, השקיה, מניעת סחף וכד') תוך עמידה בתקציב ויציגו את הצעתם. הקבוצות ישוו בין ההצעות לפי קריטריונים ויסיקו מסקנות לגבי יעילות ההצעות (אוריינות מדעית > הסבר מדעי של תופעות > לחשוב מערכתית, כולל זיהוי רכיבים וקשרים במערכת וחיזוי ההשפעה של שינוי רכיב/רכיבים על המערכת לצורך פתרון בעיות מורכבות; חשיבה ביקורתית > טיעון).

עבודה בקבוצות: יצפו בסרט העוסק בשימור קרקע לדוגמה "Kiss the ground" כל קבוצה תתמודד אחת מהטענות העולות בסרט על הטעויות באופן עיבוד הקרקע ועל הפתרונות המוצעים, ותבחן את נכונותן לאור מאמרים מדעיים בנושא. (אוריינות מדעית > התמצאות מדעית > להעריך דיווחים במדיה על אודות נושאים הקשורים למדע ונסמכים על נתונים אמפיריים, לקבל החלטות מושכלות לגביהם ולהגיב באופן ביקורתי על מידע קיים וחסר).

ינתחו מאמר מחקרי העוסק בשינויים באיכות היבול בעקבות מחזורי גידול שונים ויסיקו מסקנות (אוריינות מידע > שימוש במידע > לסכם ולעבד מידע)

מפרט תכנים

המטרה: אספקה שוטפת של יבול לאורך כל השנה, העלאת איכות התוצרת, בקרה מדויקת על תנאי הגידול ופתרון למפגעים.

יתרונות וחסרונות בהשוואה לגידול בשטח פתוח.

סוגי מבנים – מאפיינים, יתרונות וחסרונות

• חממות.
  
• מנהרות גידול.
  
• בתי רשת.

רשתות למניעת כניסת מזיקים
יתרונות:

• מניעת כניסת מזיקים.
  
• הפחתת השימוש בחומרי הדברה.
  
• הצללה
  

חסרונות:

• מניעת כניסת מאביקים.
  
• ירידה באוורור.

רשתות צל
המטרה: הפחתת עוצמת האור לצורך ירידה בדיות והשפעה על איכות הגידול (נביטה, גודל עלים וצבע עלים).

הארה מלאכותיות

• להגברת קצב פוטוסינתזה.
  
• לשליטה על מועד הפריחה.

בקרת אקלים

• בקרת לחות אוויר: מזרון לח, מערפלים.
  
• בקרת טמפרטורה.
  
• בקרת תנועת אוויר.
• בקרת קרינה.

מושגים נוספים:
מזרן לח, יונקים, וילונות, מסך תרמי, רשת IP, מסחררים.

הערות והצעות לפעילויות

יבחנו את תהליכי ההתפתחות בצמח שגדל בתנאים שונים: ללא הצללה / עם רשת צל; בקרת לחות שונה; עם/בלי הארה מלאכותית ויסיקו מסקנות (אוריינות מדעית > תכנון וביצוע מחקר, פרשנות מדעית של נתונים וראיות > לנתח תוצאות, להפיק ייצוגים בעלי משמעות, לפרש ממצאים ולהסיק מסקנות).

יפעילו מערכות בקרת אקלים בחממות שידווחו למכשיר הסלולרי (אוריינות דיגיטלית > תפעול ופתרון בעיות > להשתמש במגוון רכיבי חומרה ותוכנות).

מפרט תכנים

מצעים מנותקים מוצקים ונוזליים

• שימוש במקרים של קרקע לא מתאימה (מבחינה טופוגרפית, קרקעות מלוחות, קרקעות מזוהמות, קרקעות לא מספיק עמוקות, קרקעות סלעיות ואובדן קרקע) או כאשר מעוניינים בתנאים מטיבים / ייחודיים לצמחים.
  
• מאפשרים שליטה על רמות דישון והשקיה.
  
• שיקולים בבחירה של מצעים מנותקים: תאחיזת מים, אוורור, משקל המצע, זמינות וריכוז של יסודות הזנה.
  
• רכיבים המשמשים להכנת מצעים מנותקים ומאפייניהם: פרלייט, כבול, טוף.
  

הידרופוניקה – גידול על תמיסות מזינות ומאווררות.

• יתרונות - מאפשרים שליטה על דישון והשקיה ומבטלים את הצורך להתחשב במבנה ובסוג הקרקע.
  
• חסרונות - רגיש מאד לשנויים ולתקלות.
  

גידול חסוי במשולב עם מצע מנותק מהווים פתרונות בשנת שמיטה.

גידולים חסויים הם חלק מהפתרונות להתמודדות עם שינוי אקלים.

הערות והצעות לפעילויות

הערה: חשוב להעמיק בנושאים של שיטות לגידול צמחים ללא קרקע ובמצעים מנותקים לקראת ובמהלך שנת שמיטה.

יתכננו ויבצעו חקר השוואתי של גידול צמח בשיטות שונות – קרקע, מצע מנותק, הידרופוניקה ואקוופוניקה, ימדדו משתנים ויסיקו מסקנות (אוריינות מדעית > תכנון וביצוע מחקר, פרשנות מדעית של נתונים וראיות > לנתח תוצאות, להפיק ייצוגים בעלי משמעות, לפרש ממצאים ולהסיק מסקנות).

יחקרו את מאפייני הפרלייט, הכבול והטוף – אחיזת מים, אוורור, משקל, זמינות הזנה ויציעו תערובות שונות לצרכים משתנים (חשיבה ביקורתית > טיעון).

יגדלו צמחים במצע מנותק (למשל תערובת פרלייט וטוף) ובקרקע רגילה, ימדדו משתנים כמו: גובה הצמח, מספר עלים, צבע עלים, קצב הצמיחה, אחיזת מים ויסיקו מסקנות (אוריינות מדעית > תכנון וביצוע מחקר , פרשנות מדעית של נתונים וראיות > לנתח תוצאות, להפיק ייצוגים בעלי משמעות, לפרש ממצאים ולהסיק מסקנות).

יתכננו ויבנו מערכת הידרופונית בסיסית ויבדקו את תפקודה לאורך זמן (תהליך תיכון הנדסי, מיומנויות מעשיות).

יסיירו במשק הידרופוני, ויכתבו דוח סיור המתייחס ליתרונות ולחסרונות של המשק (חשיבה ביקורתית > טיעון).

ינתחו מאמר על השימוש בהידרופוניקה / אקוופוניקה כחלק מהתמודדות עם תופעות של שינוי אקלים (למשל אזורי יובש, שטפונות, או צפיפות עירונית) ויציגו כרזה המתארת את התרומה הסביבתית. (אוריינות מידע > ארגון מידע והצגת מידע).

מפרט תכנים

קיים מגוון רב של זרעים בגודל ובצורה.

תנאים חיוניים לנביטה: לחות, חמצן, טמפרטורה מתאימה.

עומק הזריעה משפיע על סיכויי הנביטה וההצלחה של הגידול.

מרווחי זריעה משפיעים על התפתחות הצמח, התחרות על המשאבים ועל התפוקות.

עונת הזריעה מותאמת לסוג הגידול ולתנאי הסביבה (אקלים, טמפרטורה, משקעים).

שיטות זריעה: זריעה ידנית, זריעה במזרעה.

זריעה מדויקת תורמת לניצול יעיל של שטח הקרקע ולצמצום משאבים.

הכנת הקרקע משפיעה על הצלחת הזריעה ונביטת הזרעים.

טיפול מקדים בזרעים (כגון פציעה של קליפת הזרע, השריה במים או חיטוי נגד מחלות) יכול לשפר אחוזי הנביטה.

מושגים נוספים:
עומק זריעה, אומד זריעה, הכמנה, זריעה ברטוב, תרדמת זרעים, הורמון ABA.

הערות והצעות לפעילויות

יזרעו זרעים בעומקים שונים (לדוגמה: 0.5 ס"מ, 1 ס"מ, 2 ס"מ) וישוו את אחוזי הנביטה (אוריינות מדעית > תכנון ביצוע והערכת מחקר, פרשנות מדעית
של נתונים וראיות > לנתח תוצאות, להפיק ייצוגים בעלי משמעות, לפרש ממצאים ולהסיק מסקנות).

ישוו בין זריעה ידנית, מכנית וישירה וינתחו את היתרונות והחסרונות של כל שיטה (חשיבה ביקורתית> טיעון > לנסח טענה ולהצדיקה באמצעות מידע ונתונים).

עבודה בקבוצות: יתכננו תהליך זריעה לגידול מסוים בהתאם לעונה, תנאי הקרקע, שיטת זריעה ועומק זריעה וינמקו את החלטתם (התנהלות חברתית> עבודת צוות; חשיבה ביקורתית > קבלת החלטות).

עבודה בקבוצות: יצרו מפת חשיבה המציגה את הקשרים בין תנאי סביבה שונים (אדמה, טמפרטורה, לחות) ובין הצלחת הזריעה (התנהלות חברתית> עבודת צוות; אוריינות מידע > ארגון מידע והצגת מידע).

ישתמשו באפליקציה המסייעת בתכנון זריעה באמצעות הזנת נתונים כמו סוג קרקע, עונה, השקיה (אוריינות דיגיטלית > תפעול ופתרון בעיות > להשתמש ביישומים דיגיטליים ובממשקים שונים).

מפרט תכנים

דישון וזיבול מספקים לצמח יסודות הזנה / חומרים שהקרקע אינה מספקת במידה מתאימה.

מאקרו-אלמנטים

• חיוניים לצמח בכמויות יחסית גבוהות ביניהם: חנקן, זרחן ואשלגן.
  
• חשיבותם לצמח.

מיקרו-אלמנטים

• חיוניים לצמח בכמויות מזעריות ביניהם: ברזל, מנגן ובורון.
  
• חשיבותם לצמח.

במצבים של מחסור באחד מיסודות המיקרו-אלמנטים או המקרו-אלמנטים הצמח לא ישלים את מחזור החיים שלו בצורה תקינה.

יתרונות וחסרונות של שימוש בדשן ממקור אנאורגני בהשוואה לשימוש בדשן אורגני.

דישון לא מבוקר עלול לפגוע בתכונות הקרקע ו/או בגידולים.

חשיבות החיסכון בדישון עקב היות הדשן משאב מתכלה.

שיטות דישון - הבדלים ויתרונות:

• בשילוב עם השקיה (הדשייה) (נוזל).
  
• ריסוס עלוותי (נוזל).
  
• פיזור קרקעי (מוצק).
  
• הצנעה (מוצק).

קיימים סוגי דשן שונים: דשן מורכב, דשן פשוט, דשן בשחרור מבוקר.

בשלבי גידול שונים נדרשים דשנים בהרכבים שונים: דשן יסוד, דשן ראש.

ניתן לשפר קליטה של דשן בצמח באמצעות שימוש בביוסטימולנטים או תוספים.

ישראל הנה ספקית חשובה של דשנים בשוק העולמי.

מושגים נוספים:
זמינות, קומפוסט / דשונת, הומוס, מרסס, מדשנת, המלחה, אנטגוניזם, תמיסת קרקע, יחס NPK.

הערות והצעות לפעילויות

הערות:

• זיבול – הוספת פסולת מהפרשות בעלי חיים.
  
• דישון אורגני – הוספת דשן המכיל חומרים ממקור אורגני (בעלי חיים, צמחים, חיידקים ופטריות).
  
• דישון מינרלי – הוספת דשן המכיל מינרלים ממקור טבעי או מתהליך תעשייתי.
  

יבחנו את השפעת סוגי דשנים (אורגני ואנאורגני) / שיטות דישון על התפתחות הצמח. (אוריינות מדעית> תכנון ביצוע והערכת מחקר, פרשנות מדעית של נתונים וראיות > לנתח תוצאות, להפיק ייצוגים בעלי משמעות, לפרש ממצאים ולהסיק מסקנות).

יזהו מחסור ביסודות הזנה בצמחים על פי סימנים חיצוניים (אוריינות מדעית > הסבר מדעי של תופעות > להשתמש בידע מדעי לתיאור ולהסבר של תופעות ואירועים במגוון הקשרים).

יקבלו תרחיש של דישון יתר כדי להאיץ צמיחה, ינתחו את התוצאות (דליפת דשן למי תהום, המלחת קרקע...), ידונו בהשלכות ויציעו המלצות לדישון מושכל (אוריינות מדעית > הסבר מדעי של תופעות > לחשוב מערכתית, כולל זיהוי רכיבים וקשרים במערכת וחיזוי ההשפעה של שינוי רכיב/רכיבים על המערכת לצורך פתרון בעיות מורכבות; אוריינות גלובלית > אחריות גלובלית).

יקבלו נתונים על סוג הקרקע, סוג הגידול ויתכננו תוכנית דישון כמותית - איזה יסוד, באיזה שלב גדילה, ובאיזו כמות (אוריינות מתמטית > אוריינות כמותית; חשיבה ביקורתית > קבלת החלטות).

יתחלקו לשתי קבוצות: תומכי שימוש בדשנים אורגניים ותומכי דשנים כימיים / שימוש בדשן בשחרור איטי או שימוש בדשן רגיל. כל קבוצה תציג יתרונות, חסרונות השפעה על הסביבה, עלויות זמינות וכו' ויקבלו החלטות (אוריינות מדעית > הסבר מדעי של תופעות > לחשוב מערכתית, כולל זיהוי רכיבים וקשרים במערכת וחיזוי ההשפעה של שינוי רכיב/רכיבים על המערכת לצורך פתרון בעיות מורכבות; אוריינות גלובלית > אחריות גלובלית).

יאתרו מידע ברשת על חברות ישראליות בתחום יצוא דשנים ויציגו מה מייצאים, לאילו מדינות, אילו חידושים טכנולוגים ישראל מציעה ויצגו בליווי גרפים ונתונים בכרזה בעזרת ב"מ (כשירויות בינה מלאכותית > שימוש יוזם ויוצר ערך בסיוע כלי ב"מ).

מפרט תכנים

אסיף

• התוצרת החקלאית נאספת בשיטות ובמועדים שונים בהתאם ליעודה (לתעשייה, למזון טרי, ליצוא).
  
• מדדים לקביעת מועד האסיף: רמת סוכר, מוצקות, צבע, שבירת צבע, גודל, מזג אוויר.
  

איכות תוצרת

• מדדים לקביעת איכות הפרי: פגיעות מכאניות, פגיעות מזיקים, נוכחות מזיקים, אורך חיי מדף, רמת סוכר, צבע, שאריות חומרי הדברה.
  
• פירות מסוימים (חלקם נקטפים לפני ההבשלה הסופית), מקבלים טיפולים נוספים לאחר הקטיף: הבחלה לשינוי הצבע ו/או לביטול עפיצות הפרי.
  

שינוע ואחסון

• עלויות וחיי מדף משפיעים על אופן שינוע התוצרת: באמצעים קרקעיים, ימיים ואוויריים.
  
• אחסון תוצרת חקלאית נעשה לרוב בתנאים מבוקרים של טמפרטורה, לחות, הרכב גזים ורמתם, אריזות מתאימות וציפוי פרי, שמירה על אשכול הפרי.
  
• אחסון בתנאים מתאימים נעשה לצורך:
  
  • וויסות כמות התוצרת המשווקת לאורך השנה.
    
  • שמירה על מדדי איכות.
    
  • הארכת חיי המדף של התוצרת.
    
• אובדן תוצרת חקלאית יכול להיות בשדה, בזמן איסוף, בשינוע, באחסון, בזמן שיווק ואצל הצרכן.
  

מושגים נוספים:
קטיף ידני, קטיף מכני, כלי קטיף מכניים (קומביינים, מנערת, בוצרת, רובוט לקטיף), בריקס, בית אריזה (ניקוי, חיטוי, ציפוי, מיון, אריזה), מזיקי הסגר, כשרות, פרי קלימקטרי, קירור, אווירה מבוקרת, אתילן, הבחלה.

הערות והצעות לפעילויות

הערות:

• בנושא שיטות איסוף התוצרת החקלאית יש להציג את המאפיינים ואופן השימוש של כל שיטה. כדאי להביא דוגמאות של יישומי שיטות קטיף/אסיף בגידולים שונים.
  
• מומלץ להביא דוגמאות של פירות שעוברים הבחלה כגון: בננה, זני אפרסמון.
  

יאתרו מידע ברשת, המציג דוחות של אובדן מזון לאורך השנים בישראל. יתרגמו את התוצאות לייצוג גרפי ויסיקו מסקנות (אוריינות מידע > אתור מידע, ארגון מידע, שימוש במידע, הצגת מידע).

יבצעו ניסוי הבוחן את יעילות מוצר המבטיח חיי מדף ארוכים במיוחד לתוצרת חקלאית ויפרשו את הממצאים והמסקנות (אוריינות מדעית>תכנון ביצוע והערכת מחקר, פרשנות מדעית של נתונים וראיות > לפרש ממצאים, להסיק מסקנות; חשיבה ביקורתית > קבלת החלטות, הטלת ספק).

יבצעו בדיקות פשוטות למדידת רמת סוכר, צבע, גודל, ומוצקות בפירות שונים וינתחו את התאמת הפרי לקטיף לפי ייעודו (לשוק טרי, לתעשייה וכו') (אוריינות מדעית > תכנון ביצוע והערכת מחקר, פרשנות מדעית של נתונים וראיות>לפרש ממצאים, להסיק מסקנות).

יאתרו ברשת נתונים של אובדן מזון לאורך שרשרת האספקה, יציגו באינפוגרפיקה את אחוזי האובדן בכל שלב ויציעו פתרונות לצמצום האובדן (אוריינות דיגיטלית > אוריינות דיגיטלית > צריכה ויצירה של תוכן במדיה דיגיטלית; חשיבה יצירתית > גמישות מחשבתית; אוריינות גלובלית > אחריות גלובלית).

מפרט תכנים

בצמח קיימים גורמי הגנה באופן טבעי וללא קשר לתקיפת פתוגן וגורמים הנוצרים בתגובה לתקיפת פתוגן.

• מבניים - קוטיקולה, שכבת שעם, קוצים.
  
• פיזיולוגיים – הפרשת חומרים כנגד מזיקים - פלבונואידים, טרפנים, שמנים אתריים.
  

מושגים נוספים:
עמידות בלתי מושרית, עמידות מושרית, עמידות נרכשת, עמידות גנטית.

הערות והצעות לפעילויות

יפיקו שמנים אתרים מצמחים כמו רוזמרין, נענע ויבדקו את השפעת התמצית שהופקה על התפתחות עובש (מיומנויות מעשיות; אוריינות מדעית > תכנון ביצוע והערכת מחקר, פרשנות מדעית של נתונים וראיות > לפרש ממצאים, להסיק מסקנות; חשיבה ביקורתית > קבלת החלטות, הטלת ספק).

יסיירו בשטח – חורש, שדה בור, שמורת טבע, יזהו מנגנוני הגנה בצמחים יצלמו ויכינו מיצג המסביר את עיקרון המנגנון (אוריינות מדעית > הסבר מדעי של תופעות > להשתמש בידע מדעי לתיאור ולהסבר של תופעות ואירועים במגוון הקשרים).

יתכננו מוצר בהשראת מנגנון הגנה (ביומימיקרי) (חשיבה יצירתית > גמישות מחשבתית).

מפרט תכנים

מפגעים סביבתיים הקשורים לגידול צמחים:

• שינוי יעוד של קרקע לטובת גידולים רצויים לחקלאי.
  
• זיהום מקורות מים וקרקע:
  
  • שימוש לא מבוקר בדישון ובחומרי הדברה.
    
  • פסולת חקלאית.

דרכי התמודדות:

• קומפוסטציה.
  
• עקרונות בתכנון ובנייה של בתי צמיחה.
  
• תקנות משרדי ממשלה בנושא הגנת הסביבה.
  

מושגים נוספים:
בירוא יערות, מי נקז בחממות, זיהום מי תהום, זבל אורגני, ריאות ירוקות.

הערות והצעות לפעילויות

יאתרו נתונים אודות אחוז הפסולת האורגנית בפסולת ביתית, וייצור כרזה בנושא חשיבות הפרדת פסולת לטובת צמצום כמותה וחסכון במקום להטמנה (אוריינות דיגיטלית > צריכה ויצירה של תוכן במדיה דיגיטלית).

יבדקו השפעת דישון על איכות מי התהום באמצעות מודל: ישקו מצעי גידול עם צמחים עם כמויות שונות של דשן אמיתי או מודל (מים צבועים בצבע מאכל) וינתרו את כמויות המים העודפים בתחתיות כלי הגידול. ידונו בממצאים ובמגבלות המודל (אוריינות מדעית > תכנון ביצוע והערכת מחקר, פרשנות מדעית של נתונים וראיות > לפרש ממצאים, להסיק מסקנות, הסבר מדעי של תופעות > להשתמש בידע מדעי לתיאור ולהסבר של תופעות ואירועים במגוון הקשרים > לזהות, להשתמש, להעריך ולבנות מודלים לתיאור, להסבר ולחיזוי תופעות).

עבודה בקבוצות: יקבלו תרחיש על חקלאי המבקש להפוך אזור טבעי לשדה גידול, יתחלקו לקבוצות - חקלאים, אקולוגים, נציגי משרד החקלאות, נציגי משרד ההגנה על הסביבה. כל קבוצה תציג טיעונים לעמדתה ויקיימו משפט (חשיבה ביקורתית > טיעון; אוריינות מדעית > הסבר מדעי של תופעות > לחשוב מערכתית, כולל זיהוי רכיבים וקשרים במערכת וחיזוי ההשפעה של שינוי רכיב/רכיבים על המערכת לצורך פתרון בעיות מורכבות; התנהלות חברתית > עבודת צוות).

יבחרו אירוע מתועד של זיהום, יבחנו את הסיבות, ההשלכות והתגובה לאירוע ויציגו בדוח (אוריינות מידע > איתור מידע, ארגון מידע והצגת מידע).

מפרט תכנים

מרכיבי הוצאה:

• הוצאות קבועות.
  
• הוצאות משתנות.
  
• הון פיזי והון אנושי.
  
• עלות גורמי תשומה ועלות תהליכי הייצור.
  
• אסטרטגיית שיווק.
  
• מכסות מים.
  

מרכיבי הכנסה:

• תמיכות ממשלתיות.
  
• קרנות לעידוד השקעות.
  
• תפוקות.
  

מושגים נוספים:
רווח, ריבית, חישובי ברוטו ונטו, שיווק - עצמי, אזורי, ארצי; ענפים עתירי מיכון, מכסות ייצור, סובסידיה, חיי מדף.

הערות והצעות לפעילויות

ימיינו רשימה של סעיפים כלכליים כמו: רכישת דשן, תשלום לעובדים, הלוואה לרכישת טרקטור, תמיכה ממשרד החקלאות לקטגוריות: הוצאה קבועה / משתנה / הון פיזי / אנושי / תמיכה / תפוקה וכד', יבנו טבלת הכנסות והוצאות, יסיקו מסקנות ויציעו הצעות לשיפור (אוריינות מדעית > פרשנות מדעית של נתונים וראיות > לנתח תוצאות, להפיק ייצוגים בעלי משמעות, לפרש ממצאים ולהסיק מסקנות).

יבצעו תחשיב כלכלי לאחד הענפים באמצעות איתור מידע ברשת (עלויות הגידול, חישוב הוצאות, הכנסות ורווח משוער) ויגישו דוח מסכם כולל המלצות לשיפור התוצאה הכלכלית (אוריינות דיגיטלית > צריכה של תוכן במדיה הדיגיטלית; אוריינות מדעית > הסבר מדעי של תופעות > לחשוב מערכתית, כולל זיהוי רכיבים וקשרים במערכת וחיזוי ההשפעה של שינוי רכיב/רכיבים על המערכת לצורך פתרון בעיות מורכבות).

משחק בקבוצות: כל קבוצה תקבל תקציב פתיחה זהה. תבחר מה לגדל, באיזו כמות, כמה להשקיע בהון אנושי או פיזי, וכיצד לשווק. בכל סבב יוצגו אירועים משפיעים (מזג אוויר, מחלות, תנודות מחירים, מענקים). לאחר כמה סבבים בודקים איזו קבוצה השיגה רווח (אוריינות מדעית > הסבר מדעי של תופעות > לחשוב מערכתית, כולל זיהוי רכיבים וקשרים במערכת וחיזוי ההשפעה של שינוי רכיב/רכיבים על המערכת לצורך פתרון בעיות מורכבות).