דילמות מוסריות במצבי קיצון

שאלת החקר

בפרויקט משותף שנרקם בין מגמת אומנויות העיצוב (בהנחיית ענבל הלצר ועירית תמרי) למגמת היסטוריה (בהנחיית דנה שירן-אליאש וגור סלע) בבית הספר החדש בחולון, ניסו תלמידי שתי המגמות (כיתה י"א) להתמודד עם אחת השאלות הקשות עִמה התמודדו אנשים בתקופת השואה: כיצד לקבל החלטה מוסרית במצבי קיצון?

שלב א: תלמידי מגמת היסטוריה חוקרים סיפורי דילמה היסטוריים

השואה שנחתה על העם היהודי בגרמניה אילצה את היהודים כמו גם אחרים בסביבתם להתמודד עם שאלות מוסריות ועם דילמות ערכיות בלתי אפשריות. אזרחים גרמנים שמצאו עצמם מתבקשים באישון ליל לסייע לזרים גמורים, ליהודים, ביודעם שאם ייתפסו דינם מוות; קצינים בצבא הגרמני שנדרשו לחסל אוכלוסיות שלמות; יהודים שלוּ סייעו בהסגרה או ברצח של בני עמם יכולים היו למלט את נפשם וכיו"ב דילמות מוסריות שקשה להעלותן על הדעת.
בפרויקט המשותף חקרו תלמידי מגמת היסטוריה סיפורים של דילמות מוסריות מתקופת המלחמה ואת ההקשר ההיסטורי הקיצוני שבו התרחשו. התלמידים נעזרו במקורות היסטוריים שונים.

שלב ב: תלמידי מגמת העיצוב מעניקים פרשנות חזותית אישית לסיפורי הדילמה ההיסטוריים

בגרמניה הנאצית גם האמנות גויסה למטרות תעמולה להאדרת הגזע הארי. בשנת 1937 הציגו הנאצים באותה עת שתי תערוכות אמנות בגרמניה. האחת: תערוכה נודדת שכונתה 'אמנות מנוונת' ונועדה להציג את כל מה שהיה בעיני הנאצים מושחת מנוון וסוטה באמנות. בתערוכה הוצגו 600 יצירות של 112 אמנים מודרניים (ובהם אנרי מאטיס, פבלו פיקסו, מקס ארנסט, אדוורד מונק, מארק שאגאל) אשר נגנבו בידי הנאצים ממוזאונים לאמנות מודרנית.
השנייה: התערוכה של האמנות הרשמית "תערוכת האמנות הגרמנית הגדולה" – נכללו בה יצירות גרמניות שנחשבו על פי המשטר הנאצי לאמנות 'בריאה' כגון ציורי דיוקנאות, תיאורי חיות, דמויות נשים גברים וילדים.
שתי התערוכות נועדו להגדיר בבירור מה נחשב בעיני המשטר הנאצי לאמנות מותרת ומה לאמנות אסורה: כל מה שהיה אוונגרדי, שונה, נועז או לא שואף לשלמות נחשב בעיני המשטר ל'אמנות מנוונת'. (תערוכה בשם זהה היא כיום חלק מגלריית "טייט מודרן" בלונדון ומוצגות בה יצירות נבחרות מן התערוכה הנאצית ומסמכים היסטוריים הקשורים אליה. התערוכה 'אמנות מנוונת' בגרמניה נועדה ללעוג לאמנות המוצגת בה ולהציגה בלתי מוסרית. ואולם למרבה האבסורד זכתה לקהל מבקרים עצום, מה שהביא למעשה לחשיפתה של האמנות המודרנית לעולם הרחב).
בפרויקט המשותף נדרשו תלמידי מגמת העיצוב לפרשנות חזותית אישית של סיפורי הדילמה המוסריים שנחקרו בידי תלמידי מגמת ההיסטוריה. לשם כך התנסו תלמידי מגמת העיצוב ביצירת עולם חזותי שנע בין 'אסתטיקה נאצית' ובין 'אמנות מנוונת', יצירת היברידים (יצורי כלאיים) ושילובים לא טבעיים. דרך עבודה זו מתרחקת במודע מדימוי מושלם וחותרת לאימוץ השפות החזותיות של אמנות מנוונת.

התוצר המשותף - פאנזינים

התוצר הסופי של הפרויקט היה פאנזינים (עיתונים מחתרתיים בהוצאה עצמית) המשלבים את סיפורי הדילמה שנחקרו בשיעורי היסטוריה עם הפרשנות החזותית האישית שהעניקו להם תלמידי מגמת העיצוב.
לקראת סיום הפרויקט התקיים בבית הספר יום הפקה בהשתתפות כל תלמידי שכבת י"א ובמהלכו היה בית הספר ליום אחד למערכת הוצאה לאור של עיתון. לשם כך בנו התלמידים תשע תחנות הלקוחות מעולם העיתונות (צנזורה, אינפוגרפיקה, פרסום, מיתוג, עריכת לשון, עימוד, פאנזין, רפלקציה, דעות). התלמידים השתתפו בשתי תחנות לבחירתם, ובסוף היום היו הפאנזינים מוכנים לסריקה ולהדפסה.