התיישבות ואוכלוסייה במזרח התיכון - מאפיינים ותמורות

אוכלוסייה ויישובים במזרח התיכון - מאפיינים ותמורות

מאפיינים דמוגרפים במזרח התיכון

קצב גידול האוכלוסייה גבוה – בגלל ריבוי טבעי גבוה, ירידה בתמותה כתוצאה מהתפתחות הרפואה והמודרניזציה, המשך קיום החיים המסורתיים בקרב אוכלוסייה מסורתית וחסרת ההשכלה גורמת לאי ירידה בילודה, לידה של מספר ילדים רב נחשבת מצווה. ילדים בחברה מסורתית מהווים כוח עבודה ו"ביטוח" להורים לעת זקנה.
ואכן, פירמידת הגילים המתארת את אוכלוסיית המזרח התיכון, רחבה מאוד בתחתית – כלומר אוכלוסיית הצעירים מאד גדולה. מעט אנשים יצרנים (אוכלוסיית המפרנסים ) צריכים לפרנס הרבה ילדים ונשים.
השפעת המאפיינים הדמוגרפים על ארצות המזרח התיכון
צמצום השטחים החקלאיים, מחסור הולך וגובר במים בכלל ובמי שתייה בפרט, הגירה המונית מהכפר אל העיר – קריסת תשתיות עירוניות, מובילה להיווצרותן של שכונות עוני, רעב, מחלות, תסיסה חברתית וחוסר יציבות של השלטון.
מרבית מדינות המזה"ת, למעט מדינות חצי האי ערב, אימצו את המדיניות להגבלת הילודה למרות המסורת הדתית. המדינות המובילות בתחום זה הן: מצריים, תורכיה ואיראן.

תופעות ההגירה במזרח התיכון

1. הגירת משכילים ואנשי מקצוע ממדינות המזה"ת לארצות המערב, על מנת לשפר את מצבם הכלכלי ולעלות את רמת חייהם,
2. הגירת משכילים ואנשי מקצוע מהמדינות העניות במזה"ת למדינות הנפט העשירות
3. תנועת הגירה המונית של פועלים פשוטים לארצות העשירות הן באירופה והן למדינות הנפט, תוך חיפוש אחר מקורות תעסוקה ושיפור רמת החיים.
4. גירוש – הגירה מאולצת: בדרך כלל נובעת ממצבי מלחמה
5. הגירה פנימית: תנועת אוכלוסייה גדולה מאד מהאזורים הכפריים אל המרכזים העירוניים באותן המדינות.
6. הגירה פנימית נוספת היא הגירה הנובעת ממדיניות פיזור האוכלוסייה, על מנת להקל על צפיפות אוכלוסייה בערים הגדולות ובאזורים צפופים.

תפרוסת האוכלוסייה במזרח התיכון וגורמיה

גורמים פיזיים: נהרות ונאות מדבר באזורים המדבריים, אזורי אקלים לחים, אזורי אקלים המאפשרים גידולים חקלאיים, ריכוזי אוכלוסייה לאורך חופי הים התיכון האוכלוסייה מתפרנסת מערי נמל, עשיית הנפט, תיירות וכאשר יש מים זמינים גם מחקלאות מרכזי כלכלה חדשים בעיקר סביב אתרי נפט וסכרים.
גורמים אנושיים: דרכים ראשיות- לאורך כל ההיסטוריה עברו באזור עורקי תחבורה חשובים, גורם דתי- מרכזיים עירוניים מתקופות קדומות מרכזי שלטון- אלה הן ערי בירה המתפקדות כמרכז שלטוני ומעודדות התיישבות.

הפסיפס האתני- דתי- לשוני
האוכלוסייה במזרח התיכון הינה אוכלוסייה מגוונת מאד הן מבחינה דתית והן מבחינה לאומית, במזה"ת נמצאים המקומות הקדושים ביותר לשלושת הדתות המונותיאיסטיות ובמקביל מיקומו הפיסי של המזה"ת כגשר בין יבשות הביאו למלחמות על השליטה באזור לאורך כל ההיסטוריה, כאשר כל מלחמה הביאה להתיישבות של עמים שונים. מגוון האוכלוסייה הרב הביא עימו מתחים פוליטיים בתוך המדינות ובין המדינות.
האוכלוסייה במדינות הנפט
מדינות המפרץ הפרסי נהנו מאז תחילת שנות ה-50 מגילוי הנפט. בעקבות הפקת הנפט זורם לאזור כסף רב המביא לשינויים גדולים באזור. מוקמים בתי זיקוק ומפעלים פטרוכימיים, תחנות כוח, מפעלי פלדה, מפעל להרכבת מכוניות, מפעלי מלט ואלומיניום, פיתוח החקלאות, התפלת מים, מוקמים שדות תעופה, נבנים בתי חולים, נבנים בתי דירות ועוד.

ערים ועיור במזרח התיכון

מאפייני עיור עיקרים: גידול בשיעור האוכלוסיה העירוני, תהליך עיור מואץ, התפוצצות אוכלוסיה בעיר, מדרג עירוני לא מאוזן.
גורמי מיקום ואיתור של עיר מזרח תיכונית:

1. קירבה למקור מים זמינים;

2. טופוגרפיה המספקת הגנה;

3. עמקי הנהרות הגדולים;

4. קירבה לים;

5. קירבה לדרכים ראשיות וצמתים חשובים;

6. חשיבות דתית או לאומית;

7. פוטנציאל כלכלי;

8. תכנון.

ערים מודרניות במזרח התיכון

כחלק מהקיטוב המאפיין את העולם המתפתח, לצד הערים המזרח תיכוניות הגדולות הסובלות מהתפוצצות אוכלוסין, ניתן למצוא באזור גם ערים מודרניות. ערים מודרניות עם היסטוריה ארוכה כמו ירושלים וחיפה בישראל, אנטליה בתורכיה. ערים חדשות מודרניות, ללא עבר היסטורי כמו דובאי או דוחה שבמפרץ הפרסי, ינבוע בערב הסעודית, כרמיאל ובאר שבע בישראל, והערים החדשות של מצרים.