משחק תפקידים: חוקרים מטעם האו"ם
הרעיון שלי
נדב שכטר, לי איבגי, רועי נקמיאס, אמיר קוסובר הם סטודנטים להוראת גאוגרפיה, אדם וסביבה במרכז בובר לחינוך דיאלוגי, המכללה האקדמית בית ברל.
הארבעה מצאו דרך מקורית להפיח חיים בשיעורי הגאוגרפיה - הם פיתחו מערך שיעור שמטרתו להקנות לתלמידים את הנושא של מדדי פיתוח בעולם על ידי משחק תפקידים חווייתי ומאתגר: תלמידי הכיתה ידמיינו שהם נבחרו לחברים במועצה הכלכלית חברתית של האו"ם (ECOSOC), והמשימה שהוטלה עליהם היא להכין תכנית פיתוח למדינות שונות בעולם.
החברים יתחלקו לקבוצות וכל קבוצה תכין תכנית פיתוח למדינה אחרת בעולם, על פי בחירתה. מטרת התכנית לפתח את איכות החיים במדינה שנבחרה ולהצעיד אותה קדימה מבחינה כלכלית-חברתית, באמצעות תקציב של 10 מליארד דולר.
כדי לשוות נופך של חשיבות וחגיגיות ל'מעמד' המכובד, אחד התלמידים יכול לשמש כיו"ר המועצה. יו"ר המועצה יפתח את מושב הדיונים: יודה לכל חברי הועדה על כך שנרתמו לקחת חלק בתכנית הפיתוח של האו"ם, ויביע תקווה שישמשו דוגמה לאנשים נוספים בעולם לקום ולפעול למען עתיד טוב יותר לאנושות.
חוקרים
החברים יצפו תחילה בסרטון של ביונסה I was hare ולאחר מכן יתחילו בתהליך החקר: כל קבוצה תחקור את המדינה שנבחרה על ידה על-פי מדדי הפיתוח שנלמדו בשיעורים קודמים. תהליך החקר יכלול חיפוש ואיתור נתונים במקורות מידע שונים דוגמת אתר The world factbook ובאטלס.
בעזרת כרטיסיות חקר שיחולקו לקבוצות תכין כל קבוצה "תעודת זהות" למדינה שנבחרה על ידה, ולאחר מכן תכין תוכנית פיתוח שתואמת את תעודת הזהות של אותה מדינה ואת מדדי הפיתוח שלה.
משכנעים
בתום עבודת החקר תציג כל קבוצה בפני כלל חברי המועצה את המדינה שבה בחרה, את תעודת הזהות שלה ואת תכנית הפיתוח שהכינה עבורה. הקבוצה תצטרך לשכנע את יתר החברים במועצה שעליהם להשקיע באותה מדינה. אפשר לבחור נציג אחד מהקבוצה שיישא את נאום השכנוע אפשר לחלק את הטיעונים בין כל החברים.
מצביעים
לאחר שכל המדינות יוצגו בפני ה'מועצה' תיערך הצבעה. כל תלמיד, בכובעו כחבר במועצת האו"ם, יבחר את המדינה שבה הוא חושב שהכי כדאי להשקיע, בהתאם לתכנית הפיתוח שהציגה קבוצתה. ברוב קולות יוחלט איזו תכנית פיתוח תצא לפועל באמצעות התקציב שהקצה לכך האו"ם (כדי למנוע מצב בו כל קבוצה תצביע לעצמה וייווצר מצב של "תיקו"- חברי הקבוצה לא יוכלו להצביע לעצמם).
נהנים....ואולי גם זוכים!
משחק התפקידים מזמן למידה בדרך החקר. למידה כזאת יוצרת סקרנות וענין בקרב התלמידים ומציבה בפניהם אתגר מחשבתי אליו ניגשים התלמידים בלהיטות ובחשק. התחרות שבענין מכניסה כמובן מימד אחר ומניעה את התלמידים למקסם את יכולותיהם ולהפגין את הידע שרכשו.
כדי להגביר את יצר התחרות בין הקבוצות המורה יכול לקבוע מראש תגמול לימודי, חברתי או כל תגמול מתאים אחר לקבוצה ש'תנצח', כלומר לקבוצה שתכנית הפיתוח שלה תיבחר בהצבעת מועצת האו"ם בכיתה.