יום תל חי והעלייה לביריה

בי"א באדר תר"פ (1920) נהרגו שמונה ממתיישבי תל חי. זה היה שיאה של סדרת התנכלויות של בדואים תושבי האזור להתיישבות היהודית. בהרוגים היה יוסף טרומפלדור. בעקבות ההתקפה ננטש היישוב היהודי במקום ויושב מחדש בחלוף כמה חודשים במהלך הסדרת הגבול בין בריטניה לצרפת. כעבור שנים נעשתה תל חי מופת לעמידה איתנה. במרוצת הזמן התפתחה בתנועות הנוער החלוציות מסורת עלייה לתל חי ביום זה. עשרים ושש שנים מאוחר יותר, בשנת תש"ו (1946), היה היישוב היהודי בארץ בשיאו של המאבק להקמת מדינה. במסגרת המאבק הוקמו נקודות יישוב חדשות בקצות הארץ כדי להשפיע על מפת החלוקה ולהבטיח רצף יישובי בין הנקודות הקיימות. ביריה הסמוכה לצפת יושבה כשנה קודם לכן בידי המחלקה הדתית של הפלמ"ח. בעקבות סדרת תקריות אלימות הגיעו הבריטים לביריה וחשפו במקום סליק של הפלמ"ח. הבריטים פינו מייד את הנקודה ואסרו ליישב אותה. בתגובה יזם היישוב היהודי את מבצע 'הגידם'. ביום י"א באדר בתום מסע לילי התרכזו אלפי חניכי תנועות נוער ליישב את ביריה במפתיע בעודם עולים אליה מארבעה מקומות שונים. העלייה ההמונית לביריה הפתיעה את הבריטים, ואלו אישרו לחניכי בני עקיבא להחזיק את המקום על ידי בני נוער. לאחר הקמת המדינה המשיכו חניכי בני עקיבא לעלות לביריה ביום זה, ואילו תנועת הנוער העובד והלומד עולה ביום זה לתל חי.