רבי יהודה הנשיא

רבי יהודה הנשיא נולד בין השנים 135 ל-137 לספירה בתקופת גזירות השמד של אדריאנוס, מעט לאחר מרד בר כוכבא. בתקופת נעוריו למד, בין היתר, מפי רבי שמעון בר יוחאי (מחבר ספר הזוהר) ומפי אביו, רבן שמעון בן גמליאל. כבר בהיותו בן שלושים נתמנה רבי יהודה לנשיא הסנהדרין.

המפעל המרכזי והחשוב ביותר של רבי יהודה הוא כמובן עריכת התורה שבעל פה - הלא היא המשנה - וחתימתה הסופית. המשנה חולקה על ידו לנושאי אב ("סדר"), וביחד לששת סדרי משנה: זרעים, מועד, נשים, נזיקין, קדשים וטהרות.

המשנה היא ספר היסוד של ההלכה היהודית. עוד בתקופות שקדמו לרבי יהודה הנשיא הבינו חכמים שיש צורך לאסוף ולכנס את ההלכות, ואולם רק מנהיגותו של רבי יהודה הנשיא אפשרה להוציא פרויקט זה לפועל.

רבי יהודה הנשיא היה לא רק תלמיד חכם אלא מנהיג של ממש: הוא ייצג את היהודים והיהדות בפני הקיסר הרומי, תיקן תקנות חשובות כדי להקל את הנטל הכלכלי וביסס את מעמדה של ההלכה היהודית כאורח חיים.