ראשית ההתיישבות החדשה בארץ ישראל

מערך השיעור עוסק בסיפור ההתיישבות של פתח תקווה ומאפשר לתלמידים להבין כיצד רעיונות של שייכות, יוזמה ואהבת הארץ מתחברים מהעבר ועד היום. השיעור מעודד פיתוח אוריינות חזותית ולשונית באמצעות ניתוח תמונות היסטוריות והשוואתן להווה, וכן כתיבה יצירתית דרך יומן אישי של ילד מתיישב. מטרת השיעור היא להכיר ולהוקיר את סיפורי ההתיישבות הראשונים בארץ ישראל ולעודד השוואה בין עבר להווה

מערך שיעור זה, לוקח את התלמידים למסע בזמן חווייתי לשנת 1909 כדי ללמוד על הקמת תל אביב, תוך התמקדות בסיפורה של אגודת "אחוזת בית" והגרלת הצדפים המפורסמת. באמצעות המחזה ופעילות יצירתית, התלמידים מתנסים באופן פעיל בהגרלה, "בונים" את הרחוב הראשון של העיר, ומעבדים את הערכים של הוגנות, קהילתיות וחלוציות

פעילות זו עוסקת בסיפורם של חלוצי העלייה הראשונה, שהגיעו לארץ ישראל מתוך שאיפה להקים מדינה לעם היהודי ולהפריח את השממה.
התוכן מפרט את הסיבות לעלייתם, את האתגרים שעמם התמודדו בארץ, ואת היישובים הראשונים שהקימו כחלק ממפעל ההתיישבות. (נדרשים הזדהות משרד החינוך ומינוי לבריינפופ).

סיפור זה מתאר מפגש מקרי ומרגש בין שני יהודים, עולה חדש מרומניה ועולה ותיק מתימן, על חוף ימה של תל אביב. שניהם הולכים יחפים על החול מתוך אהבה עמוקה לאדמת ארץ ישראל, וכאשר הם מגלים את זהותם היהודית המשותפת, הם מתחבקים ורוקדים יחד משמחה, כסמל לקיבוץ הגלויות ולשיבת העם למולדתו.

סיפור זה מתאר כיצד יוסף בוסל, ממנהיגי דגניה, שכנע את חבריו החלוצים לזנוח את רצונם לנדוד לאזור החורן ולהישאר ולהקים את יישוב הקבע בדגניה. בוסל הדגיש את חשיבות ההתמדה וההיאחזות בקרקע כאתגר חלוצי גדול יותר, ובכך הבטיח את המשך בנייתה של דגניה.

סיפור זה, על פי האגדה, מתאר כיצד במהלך ביקורו של וינסטון צ'רצ'יל בתל אביב, קרס אחד העצים הבוגרים ש"נשתלו" לכבודו, מה שגרם למבוכה רבה. צ'רצ'יל ניחם את ראש העיר מאיר דיזנגוף באמירה "העיקר הם השורשים", ובכך רמז על חשיבותה של צמיחה טבעית וסבלנית בבניית עיר חדשה.