כיום יותר מתמיד, עומד מקצוע הספרות בחזית המאמץ ליצירת דור של קוראים אוהבי ספרות, שהקריאה היא לחם חוקם. מטרתו של המורה לספרות היא בראש ובראשונה לחבב את המילה הכתובה על התלמידים, וליצור אצלם מוטיבציה והתלהבות לקריאה נוספת, מעבר לנלמד בכיתה.
מטרות-העל מתוות ציוני דרך כלליים, ומציגות את מה שראוי להתכוון אליו בתכנון ההוראה, גם אם קשה ולכמת במדויק את מידת השגתן.
המטרות נוסחו בצורה אחידה לכל שכבות הגיל, ועל המורה להתאים את המטרות ולישמן על פי הגיל והכישורים של התלמידים.
התלמידים
- יגלו עניין בקריאת ספרות יפה כהתנסות מהנה ומעשירה, העשויה לעורר מעורבות רגשית, מחשבה ותובנות אנושיות, וליצור מוטיבציה לקריאה עצמאית;
- ירכשו הרגלי קריאה של ספרים על פי תחומי העניין שלהם ובהתאם לגילם;
- יעשירו את עולמם הרוחני-דתי בעקבות התמודדות עם טקסטים ספרותיים;
- יעמיקו את זיקתם למורשת התרבותית ולזהות היהודית והישראלית, הבאות לידי ביטוי ביצירה העברית;
- יגבשו תפיסת עולם הנשענת על ערכים אנושיים כמו צדק חברתי, כבוד האדם ורגישות לצרכיו של האחר;
- יתחקו אחר גורלות אנוש ויגלו את האדם על חלומותיו, מאבקיו והישגיו;
- יפתחו קריאה ביקורתית של טקסטים ספרותיים על הרעיונות המובעים בהם, ויהיו מסוגלים להתמודד עם יצירות ספרות, גם אם אינן תואמות את השקפתם;
- ירחיבו את האופק התרבותי שלהם בכך שיכירו יצירות של יוצרים בעלי שם המיצגים תחנות מגוונות בספרות העברית והכללית;
- יכירו בכך שספרות, כחלק מן היצירה הרוחנית האנושית, משלבת חידוש ומסורת, וידעו לזהות ביצירה הספרותית עקבות של מקורות קודמים;
- ישפרו את דרכי הבעתם בכתב ובעל-פה בעקבות קריאה ביצירות ספרות ודיון בהן.
המטרות האופרטיביות מחברות בין מטרות העל לבין המציאות היומיומית בכיתה. התייחסות מושכלת למטרות אלה במהלך תכנון הוראה תביא עמה יישום של מטרות העל, המגדירות את ההישגים המצופים מן הלומדים בתחום הידע והחשיבה, ובתחום המיומנויות הייחודיות למקצוע הספרות. מטרות אלה תשמשנה את המורים בהכנת תכנית ההוראה. ביישום המטרות המפורטות להלן יושם דגש על בהירות, רהיטות ותקינות ההבעה בעל-פה ובכתב. על המורים לתכנן את ההוראה בכיתה כך שיובלטו הקשרים בין מטרות הלימוד הנמנות כאן ובין יצירות הספרות הנלמדות.
1. התלמידים ירכשו כלים לקריאה מושכלת של היצירה הספרותית לסוגיה, תוך שימוש במושגים ובמונחים ההולמים את תחום הדעת.
- יזהו את מאפייני הסוגה של היצירה, וידונו בה גם מתוך התייחסות למסגרת הסוגה;
- יתארו ויעריכו את הקשר בין תוכן לצורה;
- יסבירו את השפעת דרכי העיצוב של היצירה על משמעותה ועל ערכה האסתטי.
2. התלמידים ישלטו באסטרטגיות אורייניות ויכירו דרכי קריאה מגוונות.
- יעיינו ביצירה מהיבטיה השונים: תוכן, לשון, מבנה ומגמת הכתיבה, יגבשו את תובנותיהם על פי היבטים אלה, וידגימו אותן;
- יפעילו אסטרטגיות חשיבה שונות ברמתן: דליית מידע, פרשנות והיסק, הערכה וביקורת ויעסקו בפעילויות המשתמעות מהן: הצגת שאלות, השוואה, מיון, הכללה, העלאת טיעונים;
- יזהו מבנים ותבניות ביצירה ויבהירו את תפקידם: פתיחה, סיום, כותרות, מוטיבים, קשרים לוגיים, אנלוגיות והשוואות, אזכורים ועוד;
- יסתייעו בידע חוץ-ספרותי מתחומי דעת שונים לשם הבנת היצירה;
- יכירו אסטרטגיות קריאה שונות (קריאה מרפרפת, קריאה מעמיקה, קריאה בררנית לאיתור פרטים מסוימים), ויבחרו באסטרטגיה המתאימה לשלב הקריאה בהתאם ליעד שהציבו לעצמם בקריאת היצירה.
3. התלמידים ישייכו יצירה ליוצר על סמך מאפיינים תמטיים ופואטיים.
- יגלו זיקות בין יצירות אחדות של יוצר, ויוכלו לאפיין אותן ולהשוות ביניהן;
- יזהו קווים אחדים – תמטיים ופואטיים – המייחדים יוצר (גם על סמך לקסיקונים ומאמרים);
- יפתחו ציפיות ותובנות בקריאת יצירה על סמך היכרות קודמת עם היוצר, ויבחינו במאפיינים דומים ושונים בין יצירות של אותו יוצר.
4. התלמידים ינתחו את המורכבות ואת השונות במצבים אנושיים המעוצבים ביצירה.
- יתארו את מערכות היחסים בין הדמויות ואת העימותים המתגלים ביצירה וינתחו אותם;
- יאפיינו את התהליכים הרגשיים והתודעתיים של הדמות בשלבי העלילה השונים;
- יעריכו את התנהגותה ואת הכרעותיה של הדמות, ויבטאו את התובנות שלהם ביחס אליה, בהתבסס על היצירה הנלמדת.
5. התלמידים יחשפו רעיונות, גישות והשקפות עולם הגלומים ביצירה וינקטו עמדה מנומקת כלפיהם.
- יביעו בעל-פה ובכתב את התייחסותם המנומקת ליצירה, ינסחו את לבטיהם, את יחסם לדמויות, את הערכתם לתכונותיהן ולדרכי התנהגותן או למסרים או לאידיאות שהן מבטאות או הסתייגותם מהם ויבססו אותם על דוגמאות מהטקסט;
- יזהו את הרובד האידיאי בבניית העלילה, ויבחנו את רעיונות היצירה על רקע התקופה שבה היא מעוגנת ובהתייחס לזמן כתיבתה;
- יסבירו את הדרכים שבהן הדמות ביצירה מבטאת מסרים ועמדות;
- יזהו את עמדת הכותב כלפי המסופר (אירונית, מטיפה, ביקורתית, הומוריסטית, אוהדת, מתריסה);
- יכירו אסטרטגיות קריאה חתרניות (מגדרית, פוסט קולוניאליסטית, פוסט סטרוקטורליסטית).
6. התלמידים יתמודדו עם הרעיונות שביצירה על יסוד השקפת עולמם היהודית.
- יבחנו הלימה ואי-הלימה בין המסופר והמתואר בה לבין אורח החיים הדתי;
- יביעו את עמדתם המנומקת ביחס ליצירה על רקע השקפת עולמם הדתית.
7. התלמידים יקראו בקול יצירת ספרות (שיר, סיפור, דיאלוג במחזה) – בקריאה רהוטה ובאינטונציה המעידה על הבנת הטקסט ופירושו, ויגיבו על דרך הקריאה של קורא אחר.
- יבליטו בקריאתם בקול מסרים מפורשים וגם משמעויות נלוות, וינמקו את פרשנותם ואת בחירתם בדרך קריאה מסוימת;
- יגלו שליטה בסימני הפיסוק ובניקוד הטקסט;
- יכירו מגוון נימות דיבור, ויוכלו לבטאן בעת קריאת יצירות ספרות – במיוחד בדיאלוגים ובמונולוגים (כגון נימה אירונית, דרמטית, היתולית, קרירה, מהוססת, ספקנית).
8. התלמידים יכירו את סגולותיה של הספרות כאמנות המילה הכתובה לעומת אמנויות אחרות, חזותיות ושמיעתיות (ציור, תיאטרון, קולנוע, מוזיקה).
- יבחינו בייחודו של הטקסט הספרותי לעומת דרכי הביטוי של אמנויות אחרות (מילה לעומת צבע, קו, צורה, צליל, קול ותנועה);
- יערכו השוואה בין יצירת ספרות ובין עיבודה למחזה המוצג בתיאטרון;
- יצפו בסרטי קולנוע המבוססים על רומנים וידונו בעיבוד של התסריטאי, הבמאי והשחקנים ובפרשנותם, כמתבקש מן המדיום השונה;
- יאזינו לשירים שהולחנו, ויבטאו את התרשמותם מחוויית ההאזנה;
- יתבוננו בציורים ובאיורים ליצירת ספרות (או בציורים בעלי נושא דומה לזה של יצירת הספרות הנלמדת) תוך הכרות עם האמצעים של המדיום החזותי;
- יגיבו לטקסט על ידי כתיבת יצירות משל עצמם בהנחייתו של המורה.
תוספת לתלמידי ההגבר
9. התלמידים ילמדו מבחר יצירות מז'אנרים שונים סביב תימה.
- יכירו עמדות שונות כלפי התימה, וייחשפו לדרכי ביטוי פואטיות מגוונות;
- יגבשו לעצמם השקפת עולם המבוססת על התובנות השונות העולות מן הטקסטים.
- ישוו בין יצירות שונות העוסקות באותה תימה.
10. התלמידים ידונו בתימות הנלמדות גם באמצעות מאמר עיוני שיקראו , ויביעו את התרשמותם מן היצירות בהתבסס על המאמר.
- יקראו באופן עצמאי מאמר עיוני, וידונו בתכניו ובדרכי עיצובו;
- ינסחו את הטיעונים המרכזיים שמעלה המאמר, ויביאו תימוכין מן היצירות שנלמדו;
- ילמדו כי הוגי דעות בעלי השקפות שונות עשויים להתייחס לתימות הנלמדות בצורות שונות ויכירו כי אי-הסכמות אלו הן לגיטימיות בתחומי הרוח והמחשבה.
